שנת קורונה
בבריאות, בכלכלה, בחברה
כתבות נבחרות
שלוש פעמים נכנסה ישראל לסגר מלא מפחד שבתי החולים יחדלו מלתפקד. אחד מכל חמישה שמת מקורונה בחצי השנה האחרונה עשוי היה לשרוד את המגיפה לו תנאי האשפוז היו אחרים. שנה לפרוץ הקורונה, שומרים בעקבות המחיר הכבד שגבתה הזנחת מערכת הבריאות בחיי אדם ובכלכלה מושבתת
הקורונה הבריאותית נבלמת סוף-סוף, אבל השלכותיה של הקורונה הכלכלית רק התחילו: כחצי מיליון ישראלים התדרדרו ב-2020 אל עשירונים נמוכים יותר בהשוואה ל-2019, כאשר מעמד הביניים והעצמאיים סופגים את המכות הקשות ביותר. "לקחו אותנו כשק חבטות, את הכי קטנים במגזר העסקי"
זינוק חמור באלימות נגד נשים, מקלטי המחסה לא עומדים בעומס ואפילו לנאנסות אין לאן לפנות. "נראה עוד רציחות של נשים ויש אפס היערכות ממשלתית בעניין"
רוב מובטלי הקורונה הן בכלל מובטלות. קיזוז קיצבאות העמיק את העוני בעיקר בקרב נשים. השבתת פעילות הדיור הציבורי והסיוע בשכר דירה פגע במשפחות חד הוריות, רובן אימהות. וסיר הלחץ של הסגר הפך לאלימות נגד נשים. פתרונות? לממשלת ישראל אין אפילו תוכנית אחת
מעט מאוד דובר על המחיר בחיי אדם ששילם המגזר החרדי בתקופת הקורונה. הצעירים חלו והחלימו ואת המחיר שילמו בני ה-65 ומעלה ש-1.3% מהם מתו בשנה האחרונה מהמחלה. האם המספר הבלתי נתפס הזה יביא לחשבון נפש פנים חרדי?
"החיסון נוצר ע"י רוצחים גרמנים בשיתוף עם רוצחים אמריקאים", מזהיר האדמו"ר מסאסוב. "אין על החיסון מידע והסיכון מקורונה שואף כידוע לאפס", קובעים רבני קהילת שובו בנים. כ-150 אלף איש בחברה החרדית מתנגדים להתחסן. מאיפה הם מקבלים את המידע? מבט אל המאבק שקורע את החברה החרדית
תחקיר מיוחד של שומרים וכלכליסט: במשך השנים צמחו בחברה החרדית הגמ"חים, מערכת פיננסית מסועפת של פיקדונות והלוואות ללא ריבית וללא פיקוח, שפועלת בשיטת הפירמידה. משבר הקורונה מאיים לרסק את הפירמידה ודרכה את החברה החרדית כולה
מאוכזבים, אבודים, בודדים, נבגדים, זועמים. אלה הן חלק מהתחושות של בני הנוער, דור העתיד של ישראל, אחרי שנה שלמה שבה המדינה נעלה אותם בבית וזרקה את המפתח לים. אובדן האמון במערכת הוא גורף ודורש שיקום מן היסוד. מה זה אומר להיות תיכוניסט בשנה האחרונה?
דילמת סוף החיים אף פעם לא הייתה קלה, ועדיין הקורונה שינתה את הכללים גם בכל הנוגע לזכותו וליכולתו של החולה להחליט על מותו. החל באשפוז בניתוק מהמשפחה, ועד לקבלת החלטות על החיים ועל המוות, בלי שום ידע והכנה מוקדמת
הקורונה הכלכלית פוגעת יותר מכל בעובדים החלשים במשק, וכעת זה רשמי. מקבלי השכר הנמוך ביותר היו הראשונים לצאת לחל"ת והם גם האחרונים לחזור ממנו, עם יחס של פי שלושה בין החלשים לחזקים. דוח מיוחד של שומרים מביא את הנתונים
כמעט כל הישובים שבהם שיעור גבוה של חולי קורונה נמצאים בתחתית הדירוג הסוציו־אקונומי של הלמ"ס. למה העניים חלו יותר בקורונה לעומת אוכלוסיות מבוססות - ולא רק בישראל
ריביות של יותר מ-30% וים של מפוטרים טריים שעומדים בתור. השוק האפור סוחט את מחנק האשראי עד הגרוש האחרון
תחקיר שומרים חושף: זרועות החירום שלא תיפקדו. תוכנית המגירה למגפה שנותרה במגירה. והניסיונות להשתיק ביקורת. גם אחרי הקורונה, הקמת ועדת חקירה היא כורח לבריאותו של כל ישראלי
משרד הבריאות גלגל את האחריות אל בתי החולים לעשות כל מקום דין לעצמו, והותיר את הנשים שנכנסו להריון לא רצוי בימי הקורונה, במצוקה
זינוק במספר הפונים לקבלת טיפול פסיכיאטרי ועליה בהיקף השימוש בתרופות, מקפיץ את סף החרדה אצל ראשי תחום בריאות הנפש שמזהירים: המערכת לא ערוכה להתמודד. תוספת תקנים ותקציב? "אנחנו מקבלים מהאוצר תשובות לא רלוונטיות"
בצד אחד חולים שנאלצים לחפש בעצמם מחלימים, בצד השני חולה ששר הבריאות מאתר עבורו את התורמת וצוות מומחים שמפקח. כך נראה המירוץ אחר פלזמה עם נוגדני קורונה
תחקיר שומרים: ציוד חירום פג תוקף, מחסור בתרופות ובחיסונים, העדר תוכניות מגירה. במשך 13 שנים התריע מבקר המדינה על הליקויים שעכשיו נראים בבתי החולים
פרופ' לארי דיאמונד, מבכירי המומחים בעולם לעלייתן ונפילתן של דמוקרטיות, חושש בעיקר לבריאות העולם החופשי
תיק אישי לכל אזרח? בסין זה כבר קורה, וגם בישראל המוכנות לפגוע בפרטיות בימי הקורונה הייתה גדולה הרבה יותר מאשר במערב. איך תראה הפרטיות שלנו ביום שאחרי?