ב

יום ראשון בבוקר פנתה ע' למוקד שמפעילה עמותת 'נשים נגד אלימות'. "אני רוצה לברוח מפה. אני לא יכולה לחיות איתו עוד יום אחד בסגר. חייבת לברוח", היא אמרה. "עד עכשיו לא העזתי. שנים קיבלתי ממנו אבל עכשיו זה אחרת. הוא בלחץ בגלל שאין עבודה. אתם חייבים להוציא אותי, אני מפחדת שתהיה אלימות מול הילדים. חייבת להיות רחוקה. אולי אחזור אחר כך, אולי לא – אבל חייבת לברוח".

באותו הבוקר, בקו חירום שמפעילה ויצו, התקבלה שיחה דומה. "אני לא מכירה את בעלי ככה. מה יהיה?", שאלה הפונה וסיפרה שבסוף השבוע האחרון, אחרי עשרות שנים של זוגיות שבהן סבלה מאלימות מילולית ורגשית, הגיעו בפעם הראשונה גם המכות.

"יש לנו קו חם שפועל 24/7 ויש עלייה משמעותית עם פי שלושה פניות", אומרת יעל גולד, מנכ"לית עמותת 'ל.א. לאלימות נגד נשים'. היא מספרת על פניות דומות לאלה שתוארו בפסקאות הקודמות, החמורה שבהן של אם לתינוקת בת שלושה חודשים שסבלה מאז נישואיה מהתקפי צעקות ואיומים, ועתה מספרת על החרפה ברמת האלימות ועל חיים בפחד מתמיד.

"כרגע הן עוד איכשהו יכולות להתקשר אלינו אבל ברגע שיהיה סגר מוחלט והבעלים יהיו בבית כל היום, יהיה פחד גדול ליצור קשר", אומרת גולד. "כבר עכשיו הרבה מהפניות הן משכנים, חברות וקרובי משפחה שדואגים. הנשים עצמן כלואות עם הבעלים ולחלקן אין מקום להתקשר ולדבר ממנו. חשוב שהסביבה תהיה הרבה יותר ערנית כי האישה לא יכולה לדווח".

כדי להדגים את הסיטואציה מספרת גולד על שיחה שהתקבלה ביום שישי האחרון מאישה שדיברה בלחש ובקול רועד, אך ניתקה לאחר כמה דקות כשבעלה נכנס הביתה ולא צלצלה שוב. במוקד אחר מספרים על שיחה חריגה מנערה שביקשה שירחיקו אותה מהוריה שכל הזמן רבים. מעולם, סיפרה הנערה, לא היו צעקות וריבים כאלה בבית והאווירה איומה. השיחה נקטעה שוב ושוב כשהנערה ניתקה מהפחד שהוריה ישמעו אותה מדברת.

גולד: "אתמול היה לי במקלט תינוק חולה. היה לו חום שהגיע ל–39.6. פנינו למד"א ולמכבי ונתנו לנו מענה בוידאו. אין מה לדבר בכלל על בדיקת קורונה. חייבים להבין, מקלט זה כמו כיתה. אם אחד חולה כולם נדבקים"

"הצורך לחיות יחד עם הילדים 24/7, הפחד, הקשיים והחרדה הקיומית, כמו שכר דירה שאין איך לשלם, מאתגרים את כולם ולכן צפויה אלימות תגובתית גם במשפחות שאף אחד לא שיער שיגיעו לזה", אומרת רבקה נוימן, מנהלת אגף קידום מעמד האישה בויצו ישראל. "במשפחות שבהן יש אלימות, מדובר על סיר לחץ שאין לו כרגע שסתום שחרור".

"בתים במעגל האלימות הוא מקום שבו האישה אף פעם לא יודעת מהיכן ההתפרצות תגיע", מוסיפה צילית יעקובסון, יו"ר עמותת בת מלך, המסייעת לנשים דתיות וחרדיות, ובוחרת גם היא בדימוי סיר הלחץ כדי לתאר את המצב. "אם בימי שגרה, עוד יש איזושהי אפשרות לצאת לעבודה, ללימודים, להיפגש עם משפחה, לקבל כוח מהסביבה, לאוורר את המערכת – כעת ללחץ בסיר אין שום נקודת יציאה. הסגר והבידוד כולאים את הנשים בתוך המערכת האלימה".

"אנחנו צופים שגל האלימות היותר קשה עוד תגיע יגיע ככל שהמצוקה הכלכלית תגדל", מסכמת גולד. "הקורונה, האבטלה, הילדים שבבית – זה לשבת על פצצת זמן".

אי אפשר לבודד בתוך מקלט

העלייה בפניות ובאלימות לא מפתיעה אף גורם בשטח והמתמטיקה פשוטה: אחרי חגים, תקופות שבהן משפחות נמצאות יחד, יש עלייה קבועה במספר הפניות לקווי החירום ולמקלטים. הקורונה, שמייצרת מקדם אלימות גבוה בהרבה בגלל המתחים והסגר ההדוק, תוביל להסלמה של ממש.

כבר ביום ראשון שעבר, עוד לפני ההחלטה על החמרת ההגבלות ביחס לעבודה, סחר ותנועה, פנו ארגוני נשים לראש הממשלה במכתב וביקשו טיפול דחוף בנושא. "בתנאים של בידוד, משבר כלכלי, לחץ ומתח רב ניתן לחזות עליה במקרים של אלימות במשפחה (...)", הן כתבו. "כך ממש, דיווחים מהתקשורת העולמית מלמדים כי בסין, מספר התלונות על אלימות במשפחה במחוז חוביי שילש את עצמו (!) בעיצומו של המשבר קורונה והסגר שהוטל על האזור".

"רק בשבוע האחרון היו שני מקרי רצח. אישה נרצחה בראשון לציון ואישה נרצחה באום אל פאחם. בלוד היה ניסיון רצח נוסף", אומרת מיכל גרא־מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים. "יש עלייה באלימות שעדיין לא מבינים ולא רואים את ההיקפים המלאים שלה, ויש צפי לעוד התגברות. אנחנו נראה עוד רציחות ויש אפס היערכות ממשלתית בעניין".

הקושי המרכזי של הארגונים המטפלים נובע כרגע מהוראות הבידוד של משרד הבריאות. "צריך להסתכל על מה שקורה בתוך המקלטים. מדובר בלפחות 40 אישה וילד, ובנוסף גם צוות, שנמצאות עכשיו בסגר בתוך המקלטים. הן לא יוצאות אבל אנחנו במקביל קולטות נשים חדשות מהקהילה. אולי אחת מהן נשאית או חולה בקורונה? אין כרגע אף הנחיה איך להתמודד עם זה" אומרת נאילה עואד ראשד, מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות.

גרא־מרגליות: "יש עלייה באלימות שעדיין לא מבינים ולא רואים את ההיקפים שלה, ויש צפי לעוד התגברות שלה. אנחנו נראה עוד רציחות ויש אפס היערכות ממשלתית בעניין"

"אם באחד המקלטים, תתגלה נשאית קורונה, כל המקלט ייכנס לבידוד, ואצלנו זה מאוד משמעותי כי נכנסות נשים חדשות כל הזמן", מוסיפה יעל גולד שהעמותה שבראשה היא עומדת מפעילה שלושה מקלטים. רק בשבוע האחרון נקלטו במקלטים הללו שלוש נשים בהריון, אירוע חריג כשלעצמו שכן נשים בהריון נוטות להיאחז בקשר הזוגי לפחות עד אחרי הלידה.

גולד מאמינה כי מדובר בעוד אינדיקציה להשפעות של משבר הקורונה.

לשלוש הנשים הללו לא היו תסמינים של קורונה ולא היתה אינדיקציה שהן באו במגע עם חולה קורונה מאומת ולכן הן התקבלו למקלט ללא שנדרשו לבידוד. גולד מתריעה על הסכנות שבכך ומתארת את הקושי שבהתמודדות עם הדבקה במקלט.

"אתמול היה לי במקלט תינוק חולה", היא אומרת. "היה לו חום שהגיע ל–39.6 מעלות. פנינו למד"א ולמכבי ונתנו לנו מענה בווידיאו. אין מה לדבר בכלל על בדיקת קורונה. חייבים להבין, מקלט זה כמו כיתה. אם אחד חולה כולם נדבקים ולא משנה כמה משתדלים לשמור. זה הבית שלהם ואי אפשר להקפיד על שני מטרים, כי זה המרחב היחיד שלהם".

אריק, עובד סוציאלי באחת מערי השפלה, ניסה להבין מה הם הנהלים והפתרונות שמציעות הרשויות. הוא עשה זאת במסגרת טיפול בצעירה בת 22 שנמצאת במצב מסכן חיים, והוחלט להעבירה בדחיפות למקלט לנשים מוכות. במקביל להכנות לקליטתה של הצעירה התעורר חשש שהיא צריכה לשהות בבידוד, אבל במקלט הצפוף אין אפשרות כזאת. לאורך כל יום ראשון השבוע אריק פנה שוב ושוב לגורמי רווחה ולמשרד הבריאות אולם לא הצליח לקבל תשובות ברורות. "רוב העובדים בבית והמענים מצומצמים", הוא אומר ומוסיף כי דרושים פתרונות יצירתיים לבעיות הללו והתחושה היא שאין עם מי לעבוד.

"מי שנמצאת בבידוד לא יכולה להיכנס למקלטים. זה מצב לא נורמלי", אומרת גרא־מרגליות. "המדינה חייבת להיות זו שמספקת פתרונות. לא העמותות. לא אנשים בשטח. המדינה לא עשתה הסברה בשפות בכלל על המצב. לא תגברו מערכי רווחה. לא דיברו עם החמ"ל של משרד הבריאות שידע לתת תשובות".

וזה לא נגמר בתשובות או בנהלים. רבקה נוימן פנתה למשרד העבודה והרווחה והציעה פתרון יעיל ומהיר באמצעות הסבה של אחד מכפרי הנוער של ויצו, שהתרוקנו בעקבות הקורונה, למקלט זמני לנשים בבידוד. הרעיון נפל בשל תקנות חדשות הנוגעות להלנת ילדים וזאת למרות מצב החירום הנוכחי. נוימן מגבשת כעת הצעה חדשה ביחס למסגרת בידוד במבנה אחר של ויצו ומקווה כי הפעם ניתן יהיה להוציאה לפעול.

נאנסת? אין איך לעזור

"יש יותר ממקרה אחד שהגיע אלינו של נשים בבידוד שחוו אלימות ואין להן לאן לצאת. למשטרה אין פתרון. אז מה האישה תעשה? לאן היא תלך? לכלא? איך נשמור על בידוד?", זועמת יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית. "זה עוד יותר גרוע כשיש מקרים של אלימות מינית. מה אם השותף אנס אותך? בן זוגך אנס אותך? עכשיו את צריכה להישאר עם האנשים האלה בבית?"

שרר: "יש סיטואציות חדשות. השותף שלך ואת משתכרים בסלון של הדירה והוא אונס אותך. עד לשבוע האחרון לא שמעתי על כל כך הרבה מקרים כאלה. זה לא המקרה הקלאסי של אונס, ועכשיו זה פסיכי".

שדולת הנשים והלובי למלחמה באלימות מינית פנו בימים האחרונים במכתב בהול לשרי הבריאות, ביטחון פנים והרווחה וביקשו התייחסות דחופה לנושא. "מהשטח עולה שלא קיימות הוראות מספקות או מפורטות באשר לטיפול המערכתי של מי שנכפה עליה מגע מיני מצד אדם זר", נכתב בו. "האם ישנה חובה להיכנס לבידוד? כיצד יובטח כי בבידוד הנפגעת תקבל את הסיוע הייחודי שהיא זקוקה לו נוכח התקיפה? וכיצד יש לדווח על כניסתה לבידוד?".

השאלות שצוטטו אינן תיאורטיות. אל שרר הגיעו פניות של שתי נשים שנאנסו על ידי זר בימים האחרונים. הבקשה הראשונית שלה מהרשויות היתה לאשר להן בדיקת קורונה. במשרד הבריאות סירבו. אחרי פניות נוספות של שרר נוצרה עבורן קטגוריה חדשה לבידוד. "מבקשים שנשים שנאנסו על ידי זר יישארו בבידוד, אז יש לנו שתי נשים שהן בבידוד בשל בקשה של משרד הבריאות. הן קטגוריה בפני עצמן. אצל אחת מהן יש כבר אינדיקציה לקורונה עם חום ושיעול, והוחלט לאשפז אותה".

שרר היא אישה חדת לשון שעובדת מסביב לשעון בניסיון למצוא פתרונות למצבים בלתי אפשריים שיוצרת המגפה. "פנו אלינו נשים שנאנסו, שבימים רגילים יכולות לפנות לחדרים אקוטים בבתי החולים שיטפלו בהן וייתנו להן את כל הטיפול שצריך. עכשיו הנשים מפחדות להגיע לבתי החולים ולא ברור אם החדרים בכלל ערוכים לטפל בהן. אז אפשר להגיד אוקי, את לא חייבת ללכת לחדר אקוטי, אבל גלולת היום שאחרי, אנטיביוטיקה, חיסון נגד צהבת – זה כן אקוטי, אז מה עושים? המרפאות הרי ביקשו שאנשים לא יגיעו ושיתקשרו במקום אבל נשים לא רוצות לצלצל לרופא להגיד 'נאנסתי'. אז אנחנו מנסות כמה שאפשר להביא את הטיפול אליהן ואני מוצאת עצמי מתקשרת לרופאים, רוקחים ופרמדיקים. מי ייתן לה עכשיו חיסון נגד צהבת? ואם אין גלולות היום של אחרי בקצרין? מי יסע לשם להביא לה?".

משבר הקורונה תפס את שרר בהכנות לקמפיין בנושא סמי האונס "תכננו לקראת הקיץ קמפיין גדול על סמי אונס, אבל אני די סגורה שזה לא יהיה רלוונטי בקרוב, כי לא יהיו מסיבות ענק ורייבים. אבל יש סיטואציות חדשות – השותף שלך ואת משתכרים בסלון של הדירה והוא אונס אותך. זה לא המקרה הקלאסי של אונס ועכשיו זה פסיכי; עד לשבוע האחרון לא שמעתי על כל כך הרבה מקרים כאלה. מה עושים עם זה? אנחנו ממציאות פתרונות כי אין חוקים, אין מיון, אין אחות, אין רופא ואין פתרון חוץ מלעשות את זה בעצמך".

הכתבה מתפרסמת בשיתוף פעולה עם אתר המקום הכי חם בגיהנום

‍

קו החירום של עמותת בת מלך:
1-800-292-333
‍
קו החירום של עמותת ל.א. לאלימות נגד נשים:
6724* או 1800-353-300
‍
קו הגברים ליציאה ממעגל האלימות במשפחה
39391880–04
‍
הקו החם של עמותת נשים נגד אלימות
04-6566813
‍
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ונפגעי תקיפה מינית בישראל
קו סיוע לנשים
1202

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ונפגעי תקיפה מינית בישראל
קו סיוע לגברים
1203

‍