המהומות ומעשי הלינץ' האלימים בערים המעורבות העלו אל הכותרות את הגרעינים התורניים שהתיישבו בלב האוכלוסייה הערבית, כאשר זו תולה בהם את האשמה להפרת דו-הקיום. מה חושבים עליהם התושבים היהודים הוותיקים, מדוע השד העדתי מתעורר בפריפריה, כמה המדינה משלמת, ומה האג'נדה האמיתית שלהם? לא מה שאולי חשבתם

על המהומות בערים המעורבות יש לכל אחת ואחד דעה שנגזרת גם משיוכם הלאומי, דתי ופוליטי. אבל לנתונים אין דעות - הם נתונים. על פי המשטרה הפשיעה בירידה בשנים האחרונות: האומנם כך? או שאולי הסיבה היא שאזרחים פשוט לא מרגישים ביטחון לערב את המשטרה ולדווח? ניתוחי המידע של שומרים

אפשר היה להניח שהמשרד להגנת הסביבה ימהר ליישם את החלטת הממשלה מ-2015, על סקר סיכונים מקיף לתעשייה המסוכנת במפרץ חיפה. אלא שהשרה גילה גמליאל ואנשיה מעדיפים להמתין לפינוי המפעלים, ולא להשלים את הסקר שעשוי להציל חיים. רק בשבוע שעבר התקבלה תזכורת לסכנה כאשר רקטת חמאס פגעה במיכל דלק באשקלון

מאז שהחלה המערכה בעזה לא רק השיגורים לא פוסקים, אלא גם השידורים. כולנו משתטחים על הקרקע עם הכתב בשטח, צופים ביירוטים מעל ראשו של הצלם, מתמלאים זעזוע ואימה מהלינצ'ים ברחובות - וכך שוב ושוב ושוב בלופ בלתי נגמר. התוצאה: הנפש קורסת תחת העומס, מתמלאת חרדה ונמצאת בסכנה לפתח תסמינים פוסט טראומטיים

בניגוד ליהודים, בחברה הערבית דווקא לא הופתעו מהזעם שהפגינו הצעירים ברחובות. הרקע למהומות הללו, אומרים פעילים חברתיים ופוליטיים, כולל תערבות נפיצה של תחושות קיפוח וניכור, גזענות, העדר אמון בממסד ומאבקים לוקליים נקודתיים. צריכת המידע דרך הרשתות החברתיות המסיתות, וואקום מנהיגותי חסר תקדים, תרמו את חלקם

למהומות שהשתוללו בלוד יש גם שורשים מקומיים. התושבים הערבים מצביעים על הגרעין התורני שפועל בעיר כאחד ממחוללי הזעם העיקריים ולתפיסתם הגעתם של מאות יהודים בעת המהומות מוכיחה כי "מדובר בהתנחלות שמנסה לדחוק אותנו מהעיר". ראש העיר בתגובה: "קורא לבחור בהידברות, ידידות ואחווה"

7,200 פניות התקבלו במוקדי ער"ן מאז פרצה המלחמה בעזה והמהומות בתוך ישראל בשבוע שעבר - פי שניים ביחס למצב שבשגרה. "אנחנו שומעים תיאורים של פונים שאומרים שהעיר שלהם הופכת למקום מסוכן", אומרים בארגון. אם לשלושה מיישוב ערבי בצפון התקשרה משום שבתה בת ה-11 לא הפסיקה לבכות. תושב לוד סיפר בחשש ששינה את מסלול ההליכה ליד ביתו