ה

אזעקות שנשמעו השבוע בקריות ובעכו, כתוצאה מהאש שנפתחה מלבנון, הידהדו מחדש את הסכנה השקטה שאורבת ליישובי הצפון (ולא רק להם). באוזניה של יו"ר איגוד ערים במפרץ חיפה, עו״ד שרית גולן, הם הידהדו שבעתיים. גולן זועקת את הצורך הדחוף בסקר סיכונים כולל למפרץ חיפה, שיעריך את מכלול הסיכונים שמאיימים על האזור במצבי לחימה או בתקיפות סייבר, במתקפת טילים או ברעידת אדמה.

בשבוע שעבר, כאשר החל בדרום המבצע הצבאי "שומר החומות" בתגובה לרקטות חמאס על ירושלים, התקבלה תזכורת לפוטנציאל ההרס שטמון במתקני דלק, כימיקלים ותשתיות. רקטה פגעה ישירות במתקן לאחסון דלק של תש"ן באשקלון, שבער שעות ארוכות. "תש"ן במפרץ חיפה קרובה מאוד לבתי מגורים", מזכירה גולן את מה שתושבי הקריות וחיפה זוכרים היטב.

מפרץ חיפה הוא חבית חומר נפץ. מנתוני האיגוד שגולן עומדת בראשו עולה, כי באזור זה שוכנים יותר מ-100 מפעלי תעשייה, בהם תעשייה פטרוכימית וכימית המחזיקה כ-2.5 מיליון טונות של חומרים עם פוטנציאל סיכון מרחבי, כמו אמוניה, ברום ואתילן. המפעלים הללו סמוכים לאזורי מגורים, מסחר ותחבורה, וגולן מזהירה כי ״ריכוז גדול של מפעלים וחומרים מסוכנים גורם להיווצרות רמת סיכון גבוהה להתרחשות אירועי חומ"ס (חומרים מסוכנים, צ״ק) ואפילו אירועי אסון לאומי. אנחנו נלחמים בגרעין האיראני, אבל הם לא צריכים להתאמץ. מספיק שנסראללה מאיים לפגוע בבז"ן, כי טיל שפוגע בפצחן המימני במפרץ זה גרעין איראני".

״אין תמונה שמתכללת את כל הסיכונים במפרץ חיפה ואת האינטרקציה בין החומרים המסוכנים״, אומרת עו"ד שרית גולן. ״סקר סיכונים היה יכול להבהיר מה הם מעגלי הסיכון של כל מתקן, אבל אף אחד לא באמת רוצה לעשות סקר כזה, כי אז יגלו כמה מעגלי אוכלוסייה נמצאים בסיכון בזמן מצבי חירום"

הממשלה החליטה כבר ב-2015 להכין סקר סיכונים למצב לחימה במפרץ חיפה, על סמך המתקנים והמפעלים שמצויים באזור, כחלק מהתוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר והפחתת סיכונים סביבתיים במפרץ. הממשלה אמנם הורתה להגיש את המסמך עד תום 2016, אך המשרד להגנת הסביבה החליט לקחת את הזמן, וחילק את הסקר לשני שלבים - האחד מהם (סקר סיכונים העוסק בתרחישי שגרה ובתקלות תפעוליות חמורות בלבד) הוגש באיחור של שלוש שנים, והשני (תקריות הכרוכות בתרחישי חירום כמו מלחמה ואסונות טבע) לא הוכן עד היום, אמצע 2021 כזכור. נראה שהנושא לא בוער שם.

ד״ר אלי שטרן, שהכין את החלק הראשון של הדו״ח, ניתח 1,500 מוקדי סיכון פוטנציאליים. הוא מצא, כי כמות החומרים המסוכנים במפרץ חיפה היא חסרת תקדים בקנה מידה עולמי, אך הגיע למסקנה כי רמת הסיכון הנשקף לאוכלוסייה במקרה של תקלה תפעולית בשגרת הפעילות היא סבירה, בהשוואה למקובל במדינות מפותחות. מסקנותיו לא כוללות, כאמור, את תרחישי החירום שנדחו לשלב ב׳ של הסקר: רעידת אדמה או פגיעה עוינת.

מבקר המדינה התריע: "התמשכותו הבלתי סבירה של תהליך הכנת סקר הסיכונים המצרפי והעיכוב הניכר בהשלמתו גורמים לדחיית קבלת ההחלטות בנוגע לפעולות שיידרשו לנוכח ממצאיו והמלצותיו של הסקר, וכן לדחיית ביצוען של פעולות להפחתת הסיכונים שיפורטו בו. הדבר אינו תקין"

״אין תמונה שמתכללת את כל הסיכונים במפרץ חיפה ואת האינטרקציה בין החומרים המסוכנים״, מבהירה גולן. ״סקר סיכונים בודק, למשל, מה הם  מרחקי ההפרדה מריכוז החומרים המסוכנים לאוכלוסיה בכל אחד מהמצבים המסוימים. לדוגמה, אם עכשיו אנחנו במצב חירום, האם אנחנו צריכים להרחיק אוכלוסייה שנמצאת שם? סקר סיכונים היה יכול להבהיר מה הם מעגלי הסיכון של כל מתקן, אבל אף אחד לא באמת רוצה לעשות סקר כזה".

למה לא?

"כי אז יגלו כמה מעגלי אוכלוסייה נמצאים בסיכון בזמן מצבי חירום. אולי אם היה סקר כזה, היו מזדרזים בקבלת החלטות באשר לפינוי המפעלים והיו מבזרים את החומרים המסוכנים על פני כל המדינה ולא מרכזים אותו במפרץ חיפה ובאשקלון".

גם מבקר המדינה לא עזר

הדאגה מהקצב האיטי של המשרד להגנת הסביבה חילחלה, כבר לפני שנתיים, לדוח מבקר המדינה. בהתייחסות לעיכוב בהשלמת הסקר, נכתב בדוח: "התמשכותו הבלתי סבירה של תהליך הכנת סקר הסיכונים המצרפי והעיכוב הניכר בהשלמתו גורמים גם לדחיית קבלת ההחלטות בנוגע לפעולות שיידרשו לנוכח ממצאיו והמלצותיו של הסקר, וכן לדחיית ביצוען של פעולות להפחתת הסיכונים שיפורטו בו. הדבר אינו תקין, ויש בו כדי לפגוע ביכולתם של הגורמים השונים הנוגעים לנושא להיערך למניעת אירועי חומרים מסוכנים מצרפיים במפרץ חיפה, ולטיפול בהם בעת התרחשותם".

מפרץ חיפה הוא חבית חומר נפץ. מנתוני האיגוד שגולן עומדת בראשו עולה, כי באזור זה שוכנים יותר מ-100 מפעלי תעשייה, בהם תעשייה פטרוכימית וכימית המחזיקה כ-2.5 מיליון טונות של חומרים עם פוטנציאל סיכון מרחבי, כמו אמוניה, ברום ואתילן

בינואר האחרון שלחה גולן לשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, בקשה דחופה שבה היא מפצירה ממנה להשלים את סקר הסיכונים המצרפי. ארבעה חודשים חלפו מאז, ואפילו מענה לא התקבל אצל השולחת. לדבריה, הובהר לה מאנשי המשרד שהכל מחכים להחלטת ועדת המנכ"לים בעניין פינוי המפעלים המסוכנים ממפרץ חיפה.

האם הכוונה לפנות את המפעלים המסוכנים מייתרת את הסקר, משום שהסכנה תיעלם? גולן חושבת שההיפך הוא הנכון. לדעתה, סקר מקיף ימחיש למקבלי ההחלטות ״את הצורך הבהול בפינוי של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. במשרד להגנת הסביבה מיסמסו את שלב ב', כי הם אומרים 'הנה, יש ועדת מנכ"לים, למה צריך להשקיע בסקר סיכונים'".

מה תעני על זה?

"גם אם מדברים על סגירת בז"ן בעוד חמש שנים, אנחנו מבינים שהחירום יכול להגיע בכל רגע. טיוטת ההחלטה של המלצת ועדת המנכ"לים מתייחסת לפינוי המפעלים בעוד עשור, והנה אנחנו רואים מה קורה: מספיק שמתחממת גזרה ויש רקטות לכיוון המפרץ. אז מה אנחנו צריכים לעשות, לסמוך על נסים גלויים?"

לפיקוד העורף אין הידע המקצועי הדרוש לכך?

"הידע של פיקוד העורף לא מספיק. פיקוד העורף יודע לתת הנחיות. למשל, לרכז חומרים מסוכנים בין בטונדות במקרה חירום. אבל אף אחד לא ישב ובדק את מעגלי הסיכון של חומרים מסוכנים במפרץ חיפה במצבי חירום ואת הסיכון של האזרחים. היחסים המתוחים בין ישראל לשכנות בצפון מובילים לחשש מפני ירי טילים ואיום תמידי על אזור המפרץ״.