מאז ה-7 באוקטובר הוכפל מספר הדיווחים על אלימות ברשת: צעירות "מופשטות" והתמונות המזויפות מופצות. שומרים עם התופעה ועם הנתונים הבלעדיים על היקפה
13.6.2024
2020 תיזכר אמנם כשנת הקורונה, אבל אירוע דרמטי לא פחות התרחש בה: הרשתות החברתיות עקפו את גופי התקשורת כמדיה שבה צורכים חדשות. ההשלכות הקשות כבר בשטח
22.1.2024
ליאיר גולן ניסו למחוק את פעולות החילוץ. ל"אחים לנשק" את ההתגייסות האזרחית. שומרים מרים מסך מעל המלחמה על התודעה מתחת לרדאר בוויקיפדיה
4.1.2024
מאז ה-7 לאוקטובר האקרים שעובדים עם הקרמלין, תקפו ופגעו במטרות רשת ישראליות. במקביל השיקו גופים רוסים קמפיין דיסאינפורמציה אנטי-ישראלי בהפצה מסיבית
17.12.2023
גל ההפגנות נגד ישראל והנסיקה בתקריות אנטישמיות בעולם קשור במכונת הרעל שמציפה את הרשתות החברתיות מלמטה. כך זה נראה במספרים
5.11.2023
על השיתוק שאחז בממשלה מה-7 באוקטובר דובר לא מעט, אבל אפילו היום, כשמנסים שם לצאת מההלם ולייצר עשייה, היא כמעט ולא מגיעה אל הציבור. במשרדים הקטנים גם לא מנסים
1.11.2023
שומרים בעקבות המשנים למנכ"לים - תפקיד שהפך כלי לצ'ופרים פוליטיים של עסקנים ואפילו ל"מסלול עוקף" נציבות המדינה. זה קרה גם בגלל הנאיביות של בג"ץ שהאמין לממשלה
7.9.2023
חלק גדול מאוד מהשיח הציבורי בחודשים האחרונים עוצב בידי הרשתות החברתיות. כמה משמעותי חלקן בישראל לעומת שאר העולם - ועד כמה זה מעצב תפיסת עולם חד-ממדית? הנה הנתונים
28.3.2023
בניגוד לרושם שנוצר בקרב גולשי טוויטר, כאילו תביעות הדיבה זורמות בקצב מסחרר, בפועל שנת 2022 מראה דווקא על ירידה. וגם: איפה ישראל עומדת ביחס לעולם בבקשות להסרת תכנים?
25.12.2022
יו"ר מרצ נשענת על הפחד מבן-גביר ומובילה את מדד הקמפיינים הנגטיביים בטוויטר. בני גנץ שומר לרוב על ממלכתיות, אבל לא כמו דרעי ולפיד שבחרו במקסימום שיח פוליטי ענייני. ראשי הרשימות בישורת האחרונה
30.10.2022
כשהמשטרה האשימה את בני במעורבות בקטטה, כתב האישום הופיע ברשת. כשהאישום בוטל, לעומת זאת, בני נאלץ להיאבק במשך שנים כדי להסירו משם, והוא עדיין חושש שיצוף מחדש ויפגע בו. המדינה מינתה כבר ב-2010 ועדה שתסדיר את הנושא, אבל זו לא השלימה את עבודתה. יישומו של חוק שעבר ויקצר את תקופת התיישנות המרשם הפלילי נדחה שוב ושוב וממילא הוא לא עוסק באינטרנט
9.2.2022
מספר תביעות לשון הרע בישראל הוכפל תוך חמש שנים בלבד, והחשוד המיידי הוא כמובן השיח האלים ברשתות החברתיות. אלא שהתמונה מורכבת יותר: עם חוק מהימים שעוד לא הייתה בישראל טלוויזיה, עם בתי משפט שמוצפים בתביעות על הנעשה בווטסאפ של בית הספר היסודי, ועם בעלי עניין שקופצים על עגלת הדיבה לצורך גריפת הון פוליטי, הפחדה, השתקה וכסף קל
19.10.2021
ליאור עקיבא הוא איש ביטחון בבית מלון ובעל תעודת עיתונאי. עמאר אסדי הוא מאבטח בבית ספר ומתנדב במד"א. ידידיה אפשטיין הוא נער ישיבה בן 15 שמדווח מהאזורים הכי נפיצים בירושלים. המערכה בעזה והמהומות בתוך ישראל הכניסו את האזרחים המדווחים מהשטח עמוק אל תוך מהדורות החדשות
8.6.2021
תחת הכותרת "קונסול הכבוד של איי מרשל", מזמין רני רהב קבוצת מכרים ל"ארוחת ערב לכבוד חברינו היקר יוסי כהן, לרגל סיום תפקידו וצאתו לדרך חדשה". האם ראוי שקונסול זר ויחצ"ן של רבים מבכירי הכלכלה הישראלית יפרוס את חסותו על מסיבת הפרידה לראש המוסד? רהב וכהן בחרו שלא להגיב
31.5.2021
מאז שהחלה המערכה בעזה לא רק השיגורים לא פוסקים, אלא גם השידורים. כולנו משתטחים על הקרקע עם הכתב בשטח, צופים ביירוטים מעל ראשו של הצלם, מתמלאים זעזוע ואימה מהלינצ'ים ברחובות - וכך שוב ושוב ושוב בלופ בלתי נגמר. התוצאה: הנפש קורסת תחת העומס, מתמלאת חרדה ונמצאת בסכנה לפתח תסמינים פוסט טראומטיים
19.5.2021
עם בחירות רביעיות בשנתיים לא צריך יותר מאשר מבט חטוף במדגרות השנאה של הרשתות החברתיות, על מנת לספוג מנת רעל ששום חיסון לא יכול לה. מדוע הפוליטיקאים מלבים את האש במקום לצנן אותה, למה גם עיתונאים נוקטים בשיח אלים להחריד, והאם יש בכלל דרך חזרה?
25.1.2021
יחידת הסייבר של הפרקליטות מפעילה נוהל וולונטרי, במסגרתו היא "מבקשת" מפייסבוק וחברות האינטרנט להסיר תכנים בלי שום תיעוד או פיקוח של בית המשפט. עשרות אלפי מחיקות כאלה כבר בוצעו בלי שבית המשפט היה מעורב, אבל תיעוד עליהן אין וגם לא פיקוח. מה צונזר - ולמה? ומי בכלל קובע?
26.11.2020
עם פרופילים מזויפים שפועלים כ"תחנות ממסר" בשירות בעלי אינטרסים, הקרב על הרשתות החברתיות הפך למלחמת המאה ה-21 על התודעה. שומרים מרימים מסך מעל למנגנון הכזבים, וחושפים לראשונה את הפעילים מאחורי מערכת חדשה שצדה פייקים
16.11.2020
%20(1).jpg)
.jpg)
%20(1).jpg)
.jpg)
.png)
