בשביל לקבל המחשה לאופן שבו חוק היועמ"שים, שמקודם בחסות חוקי ההפיכה, עלול לחסל את מה שנשאר משומרי הסף בשירות הציבורי, לא צריך לטוס עד להונגריה ואפילו לא לפולין. זה קרה כבר כאן והגיע לשיא מאז הקמת הממשלה הנוכחית, עם הפיכת תפקיד המשנה למנכ"ל של משרדי הממשלה למינוי פוליטי. מראה שחורה לעתיד שבו גם היועצים המשפטיים של המשרדים יוחלפו במשרות אמון של השר, שיכשירו מהלכים משפטיים, שאף משפטן האמון על האינטרס הציבורי הרחב לא יחתום עליהם. 

"אני מגיש אנשים שאני מכיר מהחבר'ה", הצהיר השר במשרד המשפטים דודי אמסלם, בנוגע למינויים ברשם החברות. אמסלם הוא אמנם מהקולניים שבשרי הממשלה, אבל האמת היא שהוא רק אומר בגלוי את מה שמתרחש במחשכים במרבית המשרדים, הרחק מעין הביקורת הציבורית, שבקרב הזה נראה כי פשוט הרימה ידיים. שדרת הניהול הבכיר במגזר הציבורי בישראל מתקרבת בצעדי ענק לממשל של רפובליקת בננות, כאשר במשרדים המאויישים על ידי שרי הליכוד, מדובר במגמה חזקה במיוחד. 

הנה המספרים לפני שנצלול אל בעלי התפקידים: בממשלה הנוכחית 34 משרדים. משנה למנכ"ל מתמנה רק במשרד שבו מעל 150 עובדים, ולכן ב-11 מתוכם אין תקן כזה. מתוך 23 הנותרים, רק בארבעה מכהנים משנים למנכ"ל שהם מינויים מקצועיים (בריאות, משפטים, בינוי ושיכון וביטחון לאומי). בשני משרדים טרם אויש התפקיד (משרד רה"מ והמשרד לשירות דת). בלא פחות מ-15 מתוך 18 המשרדים שבהם מינו השרים משנה למנכ"ל, תחקיר שומרים חושף כי מדובר במינויים פוליטיים באופן מובהק. 

המשרדים: ביטחון, חוץ, אוצר, כלכלה, הגנת הסביבה, תקשורת, תחבורה, תרבות וספורט, אנרגיה, תיירות, מדע, קליטה, פנים, רווחה, עבודה. עשרה מתוכם בשליטת הליכוד, כאשר באחד מהם (תחבורה תחת מירי רגב) אף שימש תפקיד המשנה למנכ"ל כ"מסלול עוקף" להכשרת מינוי מנכ"ל, שלא אושר תחילה על ידי נציבות שירות המדינה בשל העדר ניסיון ניהולי משמעותי. התרגיל הזה כבר "מעניק השראה" לשרים נוספים. 

"לפעמים התחושה הייתה שזה פשוט סידור עבודה לאנשים ששירתו את המפלגה וכרגע אין להם תפקיד. כך שבמקום לקבל משכורת מהמפלגה, המדינה תישא בהוצאות. כל שר נדרש לתת את ליטרת הבשר שלו למינויים של המפלגה"

"איוש התפקידים האלה וג'ובים בכלל היה נושא לוהט אצל נתניהו אחרי הקמת הממשלה", אומר לשומרים גורם מקצועי במשרד שנמצא תחת שר מהליכוד. "זה הרושם שקיבלתי במשרד שלי ומקולגות במשרדים אחרים. כולם דיברו על זה שבליכוד חמים על ג'ובים, ושמנכ"ל או משנה למנכ"ל צריכים לבוא משורות המפלגה. לשרים חלשים נתניהו שם מנכ"ל על הראש, ואת מינוי המשנה העניק כסוכריה לבחירתם. לשרים היותר חזקים הוא אפשר לבחור מנכ"ל, אבל ביקש מהם מינויים מסוימים כמשנה". 

הכל כדי לשלוט במשרד?

"לפעמים התחושה הייתה שזה פשוט סידור עבודה לאנשים ששירתו את המפלגה וכרגע אין להם תפקיד. כך שבמקום לקבל משכורת מהמפלגה, המדינה תישא בהוצאות. כל שר נדרש לתת את ליטרת הבשר שלו למינויים של המפלגה. בחלק מהמשרדים, האחראים על כוח האדם במשרד, נתבקשו למפות את כל מי שנמצא בתפקיד פחות משנתיים, כי אלה האנשים שאפשר להזיז". 

לפי הוראות התקשי"ר המנכ"לים ממנים את המשנים, לא השרים. אין להם מוטיבציה לבחור אדם שיעזור להם לתפקד? 

"גם המנכ"לים נבחרים כמשרות אמון, כך שמשנה הוא למעשה במינוי עקיף של השר, כשהממשלה הנוכחית אפילו לא מנסה להסתיר את הזיקה הזו". 

ואין שום פיקוח? 

"ועדת המינויים שמאשרת את המשנה למנכ"ל מורכבת מנציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור מתחלפים. היא לא מתנהלת בשקיפות. לא מפרסמת פרוטוקולים והחלטותיה מתפרסמות ללא נימוקים. זה שומר הסף שפתח את הדלת. תפני לשרים בטענות והם יגידו לך, 'מה את רוצה, המינוי עבר בוועדת המינויים'. ועדת האיתור לתפקיד, מורכבת ממנכ"ל המשרד, נציב שירות המדינה ואדם נוסף שימונה בהסכמת השניים, מה שמבטיח משרת אמון 'על מלא' בעידן שבו נציב שירות המדינה חלש, כמו זה הנוכחי". 

שומרים פנה אל נציבות שירות המדינה, אולם היעדר השקיפות והחשש מביקורת מתבטא אפילו בסירוב למסור את שמות המשנים למנכ"ל במשרדי הממשלה. לא חלילה את נימוקי ההחלטה או את הפרוטוקולים של הוועדה שאישרה, אפילו את שמו של בעל התפקיד סירבו למסור. 

במענה לשומרים מסר דובר הנציבות אריה גרינבלט: "באשר לשמות המשנים שביקשת, נציבות שירות המדינה לא מעבירה מפאת צנעת הפרט מידע אישי על עובדי המדינה, לרבות מנהלים. הנציבות מקפידה על שקיפות מלאה בכל פעילותה. כל החלטות ועדות הבוחנים השונות - מכרזים, איתור, ומינויים – נכתבות בפירוט מלא ומנומקות מאוד. הפרוטוקולים של הוועדות הינם מסמכים פנימיים, וההחלטות המנומקות ניתנות רק למועמדים שהתמודדו במכרז". 

"תפני לשרים בטענות והם יגידו לך, 'מה את רוצה, המינוי עבר בוועדת המינויים'. ועדת האיתור לתפקיד, מורכבת ממנכ"ל המשרד, נציב שירות המדינה ואדם נוסף שימונה בהסכמת השניים, מה שמבטיח משרת אמון 'על מלא' בעידן שבו נציב שירות המדינה חלש, כמו זה הנוכחי"

הנאיביות של בג"ץ והמדרון החלקלק

ממשלת נתניהו, נבהיר, אינה הראשונה שמתייחסת לתפקיד המשנה למנכ"ל כמשרת אמון. גם ממשלת בנט-לפיד ובממשלת החילופים נתניהו-גנץ היו כאלה, פועל יוצא של רפורמה שהובילו ב-2017 - תראו מופתעים - יריב לוין, שהיה אז שר התיירות ואיילת שקד, שרת המשפטים דאז. ועדיין, זו הממשלה הראשונה שהרחיבה את היריעה גם למשרדי הביטחון והחוץ, ומינתה לתפקיד המשנה למנכ"ל עסקני מפלגה ועוזרי שרים. 

לוין ושקד עמדו בזמנו בראשות ועדת שרים למינויים בשירות הציבורי שדחפה למינוי משנים למנכ"ל ב"פטור מלא ממכרז", בשם "חיזוק המשילות ושיפור הליכי האיוש של משרות בכירות בשירות המדינה". 

היוזמה נתקלה בהתנגדויות וכונתה "חוק הג'ובים" (למרות שלא הצריכה חקיקה אלא החלטת ממשלה). היועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט התריע בחוות דעתו, כי החוק עלול להוביל "לשחיקת אופיו של שירות המדינה כשירות מקצועי, ממלכתי וא־פוליטי", אך הסכים כי חרף הקשיים אין מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק. חוות דעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר גיא לוריא וד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה קראה לממשלה לחזור בה, ולא ליצור "תקדים של 'מסלול עוקף' שירות ציבורי מקצועי", שיפעל "מתחת לרדאר" של גורמי המקצוע. 

עתירות הוגשו לבג"ץ בטענה, כי המהלך יביא לפוליטיזציה שתשנה את פניו של השירות הציבורי. פורום קהלת, שנחשף כמנוע האידיאולוגי של ההפיכה המשטרית, תמך אז בחקיקה והצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט" אחרי שהציג עצמו כ"שליח ציבור", שמבקש להעלות טענות מתחום מומחיותו ועיסוקו.

בפסק הדין שכתבה אז נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עליו חתומים גם השופטים השמרנים נועם סולברג ויוסף אלרון, נאמר, כי "לא בלי התלבטות" וחשש מפני "מדרון חלקלק" של הגדרת משרות אמון נוספות, הוחלט שלא להתערב. 

הסיבה לכך הייתה בין היתר המגבלות שהוטלו על התפקיד: המשנה למנכ"ל, כך הובטח, לא יעסוק בתחום הטיפול של "שומרי הסף" המשרדיים, ולא בענייני כח אדם ומכרזים. תנאי סף לאיוש התפקיד, כך נקבע, הם שבע שנות ניסיון בתחום עיסוק המשרה או בתחום הפעילות העיקרי של המשרד, מתוכן לפחות חמש שנות ניסיון ניהולי בכיר או בתפקיד בכיר בתחומים המקצועיים של המשרד (לבעלי תואר שני ירדה הדרישה לשש וארבע שנים בהתאמה). הדרישות הללו נועדו לחפות על הפוליטיזציה של המינוי, כאשר בלעדי אותם תנאים, בג"ץ לא היה דוחה בנובמבר 2018 את העתירת שביקשו לסכל את הפיכת המשנים למנכ"ל למשרות אמון. 

בפסק הדין שכתבה אז הנשיאה חיות, עליו חתומים גם השופטים השמרנים סולברג ואלרון, נאמר, כי "לא בלי התלבטות" וחשש מפני "מדרון חלקלק" של הגדרת משרות אמון נוספות, הוחלט שלא להתערב. החשש, כך עולה, התממש

כיום, נוכח הפער בין הרצוי לבין המצוי, ברור כי בית המשפט היה נאיבי כשסבר שהממשלה תכבד את תנאי הסף כפי שהם מופיעים בתקש"יר. ואם הזכרנו את חשש בג"ץ מ"מדרון חלקלק", בפברואר האחרון, הגיש ח"כ משה סעדה (הליכוד) הצעת חוק שמבקשת להפוך גם את תפקיד הסמנכ"לים במשרדי הממשלה, למשרת אמון. 

חקיקה שעלולה להפוך את כל שרשרת הבכירים במשרדי הממשלה לכאלה שמשרתים את המלך, אבל לא בהכרח את הממלכה.

חוץ וביטחון 

התקדים נקבע: כבר לא מינויים מקצועיים

שרים: אלי כהן (חוץ, הליכוד), יואב גלנט (ביטחון, הליכוד)

משנה למנכ"ל: יוסי דיין (חוץ), מרדכי בניטה (ביטחון)

בניטה התמודד בפריימריז בליכוד ונחשב לפוקד מרכזי במפפלגה. במשך שנים כיהן כמנכ"ל ישיבת "עטרת כהנים" שברובע המוסלמי בירושלים

שני משרדים שממשלת נתניהו הנוכחית יצרה בהם תקדים במינוי פוליטי של משנה למנכ"ל במקום מינוי מקצועי, הם הביטחון והחוץ. במשרד הביטחון, המשרד הממשלתי הגדול ביותר, שהתאפיין עד היום במינוי של אנשי מקצוע מתוך המשרד או קצינים בכירים במילואים, מינה יואב גלנט לתפקיד המשנה את מרדכי בניטה, מג"ד במילואים (השתחרר בדרגת אל"מ), שהתמודד בפריימריז בליכוד ונחשב לפוקד מרכזי במפלגה. 

בניטה שימש לתקופות קצרות מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת והמשרד להשכלה גבוהה, וכיהן במשך שנים כמנכ"ל ישיבת "עטרת כהנים", "עטרת ירושלים" השוכנת בלב הרובע המוסלמי שברובע המוסלמי בירושלים, ומנהל המכינה הקדם צבאית "עטרת ירושלים" הסמוכה לה. הוא נמנה עם מקימי שכונת מעלה הזיתים שבמזרח העיר, ובראיון לערוץ 7 התגאה בעבר בפעילותו למען הגרעינים התורניים, ההתיישבות במזרח ירושלים ובעיקר למען הפלת 'ממשלת החורבן' (הכוונה לממשלת בנט לפיד - ח"ש)".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה, כי "הוועדה למינויים בכירים בשירות המדינה, אישרה את המינוי וקבעה כי לאור תפקידיו ועיסוקיו הקודמים, הידע וההיכרות הנרחבת שלו עם עבודת משרדי הממשלה ועם תחומי פעילות משרד הביטחון, יש לו את הניסיון והידע שעונים על דרישות התפקיד".

במשרד החוץ מונה לראשונה משנה למנכ"ל שאינו דיפלומט מקצועי שצמח במשרד, אלא מינוי פוליטי מובהק. בפברואר מונה עו"ד יוסי דיין, יזם נדל"ן, בעבר מנכ"ל החברה הכלכלית אשקלון ופעיל ליכוד, שמחזיק גם בייחוס פוליטי (דיין הוא חתנו של בני וקנין, ראש עיריית אשקלון לשעבר, שנחשב לפוקד גדול בליכוד). 

מלשכת שר החוץ נמסר בתגובה: "תפקיד משנה למנכ״ל משרד החוץ הינו תקן חדש ולכן התייחסות לתפקיד דומה בעבר איננה רלוונטית. דיין עמד באופן מלא בכל דרישות הנציבות והינו בעל הניסיון והידע הנדרשים. הצטרפותו של דיין שכיהן בתפקידי ניהול בכירים להנהלת המשרד ומקצועיותו כבר באו לידי ביטוי בהישגים ועשייה מבורכת לטובת משרד החוץ".

לשאלות מדוע מדובר בתקן חדש, שכן תפקיד המשנה למנכ"ל היה קיים גם בעבר, ולאילו הישגים הוביל את המשרד, טרם השיבה יועצת השר.

משרד הכלכלה 

ראש המטה לשעבר של ברקת

שר: ניר ברקת (הליכוד) | משנה למנכ"ל: מוטי גמיש

גמיש בעבר שימש מנהל משותף תחנת הרדיו האזורי בירושלים, ניהל את חברת ההפקות של אייל גולן ואת הפועל ירושלים

לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה בתקופת ממשלת בנט-לפיד, מונה מינוי מקצועי באמצעות מכרז, בעקבות בקשת השרה דאז אורנה ברביבאי, שחשבה שמינוי מקצועי יוכל להיטיב עם "ניהול המשרד, צמצום מוטת השליטה והיכולת לנהל ולהנחות את הגורמים המקצועיים". משנה במשרת אמון נעדר חלק מהסמכויות האלה. 

הממשלה הקודמת אישרה את ההחרגה הזו, בעוד שהממשלה הנוכחית החליטה לבטל אותה ולהחיל במשרד הכלכלה את אותו סטנדרט של משרות אמון, עבור מינוי מקורב של השר ניר ברקת. לתפקיד מונה מוטי גמיש, ראש המטה של ברקת, שדילג בעבר בין משרות ניהול שונות. הוא שימש מנהל משותף תחנת הרדיו האזורי בירושלים, ואחרי חמישה חודשים עבר לנהל את חברת ההפקות של אייל גולן. ובהמשך את הפועל ירושלים. 

לפי תחקיר רשת 13, אחרי נצחונו של ברקת ב-2013 בבחירות לראשות עיריית ירושלים, תיווך גמיש בין ברקת לבין אבי יוחנן, הבעלים של רשת המרכולים השכונתיים "זול ובגדול". יוחנן, לפי הפרסום, פקד לליכוד עבור מחנה ברקת רבים מעובדי הרשת. באותה קדנציה גמיש מונה כסמנכ"ל החברה העירונית אריאל שמפיקה אירועים בירושלים. 

לאחר שעזב את העירייה ב-2018, החל גמיש לעבוד כמנהל עסקיו של יוחנן. הוא מונה כסמנכ"ל "זול ובגדול". וכשיוחנן, ביקש להתרחב לתחום המלונאות, מונה למנכ״ל A.O.M מלונות. מלון פנדה שבבעלות יוחנן הוא גם זה שאירח את הזוג נתניהו בחופשתו בנווה אטיב. 

אגב, לפני שחבר אל ברקת, גמיש היה מזוהה עם מפלגת העבודה, ושימש כיועץ לפואד בן אליעזר ולדליה איציק. 

דוברת משרד הכלכלה מסרה בתגובה: "מר גמיש איננו חבר באף מפלגה ומשכך הוא לא בעל זיקה פוליטית. מוטי גמיש בעל ניסיון קודם רב בשורת תפקידים כמנכ״ל וסמנכ״ל בחברות עם מאות עובדים ותקציבים של מאות מיליוני שקלים. הוא כיהן כחבר בדירקטוריונים מהגדולים במשק (אל-על, ממן, הקריה האקדמית אונו, הדסה אינטרנשיונל) ובעל תואר ראשון ושני במנהל עסקים. כישוריו המוכחים של מוטי גמיש אפשרו את מינויו כמשנה למנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה". 

המשרד להגנת הסביבה 

היועץ לשעבר של גלנט ושל אמיר אוחנה

שרה: עידית סילמן (הליכוד) | משנה למנכ"ל: יונתן עוז

מי שמייצגת היטב את אווירת המינויים בליכוד היא עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה. סילמן, לשעבר יו"ר קואליציית בנט-לפיד, שוריינה ברשימת הליכוד לאחר שתרמה להפלת הממשלה. בפריימריז הבאים היא כנראה תעמוד ברשות עצמה, מה שמביא אותה להקדיש הרבה תשומת לב לעסקני המפלגה. 

למ"מ משנה למנכ"ל מינתה גורם משורות המפלגה: עו"ד יונתן עוז, ממקימי תא הגאווה בליכוד, שהיה בעבר היועץ הפוליטי של ח"כ אמיר אוחנה וייעץ בשנים האחרונות לשר יואב גלנט במשרדי החינוך והבינוי והשיכון. כשר ביטחון מינה גלנט את עוז ליועץ לענייני התיישבות, אולם ריב סמכויות מול השר במשרד בצלאל סמוטריץ, הביא אותו זמן קצר אחרי מינויו, לסילמן. מה לעוז ולהגנת הסביבה? 

דוברת המשרד מסרה בתגובה: "עו"ד יונתן עוז עסק בניהול פרויקטים רחבים ומרובי ממשקים במשרדי ממשלה שונים (מזכירה את אלו של גלנט וכן את הבריאות). הוא ניהל אופרטיבית את משבר הקורונה במערכת החינוך, לרבות במשל"ט משרד הבריאות, במסגרת זו צבר ניסיון ניהולי ורגולטורי".

משרד התחבורה 

התרגיל על שם רגב

שרה: מירי רגב (הליכוד) | מ"מ משנה למנכ"ל (כעת המנכ"ל): משה בן זקן

בן זקן מונה כממלא-מקום המשנה למנכ"ל, כיוון שרגב לא רצתה להסתכן ולהעביר אותו בוועדת המינויים. אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד אישרה הנציבות את מינויו כמנכ"ל

לשרת התחבורה מירי רגב ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה לא אישרה למנות כמנכ"ל המשרד את מקורבה משה בן זקן, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה וסמנכ"ל באיגוד הקבלנים, שמוכר לציבור כמארגן הליכודיאדה. 

בן זקן כיהן כראש המטה של רגב בקדנציה הקודמת במשרד, ונפסל בנימוק ש"אינו כשיר בשלב זה לתפקיד. מינויו לתפקיד בעל השפעה כה דרמטית על חיי היום-יום של כלל האזרחים, שהנושאים העומדים לפתחו הם בעלי השלכות מאקרו־כלכליות כבדות משקל, עלול לפגוע בתפקוד המשרד וביכולתו לעמוד במשימותיו הרבות והמורכבות". 

הוא מונה כממלא-מקום המשנה למנכ"ל, כיוון שרגב לא רצתה להסתכן ולהעביר אותו בוועדת המינויים גם לתפקיד הזה. ואחרי פחות מחצי שנה בתפקיד אישרה הנציבות את מינויו כמנכ"ל. בכלכליסט נטען כי גם באותה חצי שנה שימש בן זקן כמנכ"ל בפועל ואף היה לו שולחן בלשכת המנכ"ל. כיום תפקיד המשנה למנכ"ל במשרד התחבורה אינו מאויש. 

איזה ניסיון צבר בחצי השנה שהפך אותו לרלוונטי לתפקיד? פקיד בכיר מסביר, כי "משנה למנכ"ל מלווה תהליכים, נאסר עליו לנהל אנשים בגלל הזיקה הפוליטית. זה חלק מהגדרות התפקיד. עובדי המשרד מדווחים למנכ"ל המשרד או לעובד מדינה בכיר אחר, ולא למשנה. אם המינוי נפסל כי אין לו ניסיון בניהול אופרציה גדולה, חצי השנה הזו לא אמורה לשנות, מבחינת ועדת המינויים". 

דובר נציבות שירות המדינה בתגובה: "ועדת המינויים היא גוף מקצועי, שבוחן את עמידת המועמדים בתנאי הסף שנקבעו בהחלטות הממשלה הרלוונטיות ואת התאמתם הכללית לתפקיד. בפני הוועדה הדנה במינוי עומד כלל החומר הרלוונטי למינוי, לרבות חוות דעת מקצועיות ומשפטיות שמגבשים גורמי המקצוע בנציבות שירות המדינה. לא נוכל להיכנס לגופו של מינוי, וזאת - מטעמי צנעת הפרט. באופן עקרוני, זה בהתאם להחלטות הממשלה בעניין, שמגדירות תנאי סף למשנים ומנכ"לים". 

תשובה זו ניתנה לשומרים גם לגבי משנים אחרים, עליהם נתבקשה הנציבות להגיב. 

משרד התקשורת 

מהפריימריז בליכוד אל לשכת השר

שר: שלמה קרעי (הליכוד) | משנה למנכ"ל: אלעד מלכא

שר התקשורת שלמה קרעי מקדם מהלך דומה לזה של רגב: לאחר שהבין שלא יצליח למנות את אלעד מלכא כמנכ"ל, הוא מינה אותו כמשנה למנכ"ל. מלכא, לשעבר חבר מועצת עיריית ירושלים, כיהן כמנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, שמבקרת את התקשורת מימין, ועמותת האינטרס שלנו, שמקדמת תחרותיות והסרת חסמים רגולטורים (הוא עדיין מופיע בסרטון של העמותה).

מלכא התמודד בפריימריז האחרונים בליכוד ופרש ברגע האחרון. האם ינהג קרעי לפי תקדים בן זקן ויבקש למנותו כמנכ"ל, בתום שישה חודשים כמשנה? דוברו של קרעי, אברהם חסון מסר "בקרוב בעזרת השם, ואם הכל ילך לפי התכנון, ימונה מלכא למנכ"ל המשרד". 

אגב, בתפקיד המנכ"ל בפועל מכהן מזה חצי שנה מימון שמילה, ששימש עד אז כמשנה למנכ"ל וראש מנהל ההנדסה, והוא בעל ותק של 12 שנה במשרד התקשורת. שמילה הוא עד תביעה בתיק 4000, שבו נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים. עדותו נשמעה בדצמבר. עד המדינה שלמה פילבר, שכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת אמר על שמילה בעדותו: "שמילה נע ונד. הוא במקור חייל, קצין שמתיישר לפי עמדת המפקד". 

משרד התיירות 

מסלול עוקף נציבות 

שר: חיים כץ (הליכוד) | משנה למנכ"ל (מ"מ): אילן מרסיאנו

גם שר התיירות חיים כץ נראה שמאמץ את ההתחכמות של רגב. הוא מינה לתפקיד מ"מ המשנה למנכ"ל את אילן מרסיאנו, ששימש כיועץ וכראש המטה שלו בתפקידיו הקודמים כשר ויו"ר ועדת העבודה והרווחה. במסגרת תפקידו יהיה מרסיאנו ממונה על שיווק תיירות ישראל בארץ ובעולם. בשלוש השנים האחרונות עבד מרסיאנו כיועץ תקשורת עצמאי, ובעבר היה כתב פרלמנטרי באתר ynet. 

נציבות שירות המדינה הבהירה שלא תאשר את מינוי מרסיאנו למשנה למנכ"ל, וכדי להימנע מחוות דעת רשמית הפוסלת את מועמדותו, הוא מונה לממלא מקום, בשאיפה להכשיר את התפקיד בעתיד. 

דוברת משרד התיירות מסרה, כי לא תגיב לשאלות אם יש כוונה למנות את מרסיאנו בהמשך כמשנה רשמי, ומה מנע מהנציבות למנותו מלכתחילה. 

משרד האנרגיה 

המינוי שלא עבר באוצר 

שר: ישראל כ"ץ (הליכוד) | משנה למנכ"ל: ברק נפתלי

גם אצל "הכץ השני" המינוי הוא מינוי פוליטי של מקורב לשר. מדובר בעו"ד ברק נפתלי, שאותו לא הצליח בזמנו כ"ץ למנות כמשנה למנכ"ל האוצר. אז טורפד המהלך על ידי מי שהיה מ"מ המנכ"ל ערן יעקב (כיום מנהל רשות המסים). הפעם, במשרד האנרגיה, הצליח לו. נפתלי, עו"ד מקרקעין ופעיל ליכוד ותיק שצמח בסניף הרצליה, מלווה את כ"ץ כיועץ במשרדי הממשלה השונים, ובשלב מסוים קיבל תקן של ראש מטה במשרד המודיעין. בתקופה שכ"ץ כהן כשר התחבורה, שימש נפתלי כמזכיר דירקטוריון נת"ע. מקורביו של נפתלי מסרו אז לכלכליסט כי עבר מכרז ועמד בכל התנאים. 

ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר כי מינויו של עו"ד ברק נפתלי אושר בהתאם לכל הנהלים ועל פי כל הקריטריונים של שירות המדינה, לאחר המלצות מקצועיות רבות, ובהתאם לרזומה המקצועי שלו, כפי שאושרו מינויים דומים במשרדים אחרים. 

משרד התרבות והספורט 

היועץ הפוליטי של נתניהו

שר: מיקי זוהר (הליכוד) | משנה למנכ"ל: חיים (איקי) כהן

ב-2002 פוטר כהן מתפקידו כעוזר מנכ"ל רשות הדואר בעקבות דוח ששלח לשר התקשורת וזכה לכינוי "מסמך איקי", ובו אפיין את בכירי הרשות לפי נטייתם הפוליטית

אחת הדוגמאות הבולטת לתופעה היא המשנה למנכ"ל משרד התרבות ולספורט, חיים (איקי) כהן, ששימש לפני כן כיועץ פוליטי של נתניהו. ב-2002 הוא פוטר מתפקידו כעוזר מנכ"ל רשות הדואר בעקבות דוח ששלח לשר התקשורת דאז רובי ריבלין וזכה לכינוי "מסמך איקי", ובו אפיין את בכירי הרשות לפי נטייתם הפוליטית. בין היתר המליץ כהן לקדם את אלו המזוהים עם הליכוד ולפטר את אלה שמזוהים עם העבודה; בין המלצותיו "לא אוהב לעבוד אבל איש המחנה הלאומי וזה חשוב", "צריך להחליפו באיש המשרד מטעמנו", "צריך להצר את מצעדיה"' ו"טיפוס דוחה וכמובן איש מפלגת העבודה". על עצמו כתב "צריך להתקדם מהר". 

דוח מבקר המדינה ב-2003 עסק במסמך וכתב כי "מקומו של מסמך כזה לא יכירנו בשירות הציבורי בישראל".

חשבון הטוויטר של כהן כבר סגור, אבל ידיעות אחרונות ציטט ממנו לפני שנתיים כמה אמירות דוחות שלא הפריעו לנתניהו למנות אותו כיועץ. "אלופים, אין עליכם", הוא שיבח את אנשי "לה פמיליה" שהפגינו עם שלט "שמאלנים בוגדים". ליאיר גולן, לשעבר ח"כ וסגן הרמטכ"ל, כתב: "אתה בן זונה. הלוואי שהיית מת. כלב מכולב שכמוך". ולאיש שמאל שהתווכח איתו, כתב "מבטיח לרצוח אותך ברגע שאראה אותך". 

דובר נציבות שירות המדינה גרינבלט נמנע מלהתייחס לשאלה כיצד אדם שמציג רקורד כזה מונה לשמש כמשנה למנכ"ל משרד ממשלתי. 

דוברת משרד התרבות והספורט מסרה: "ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה אישרה את מינויו של מר חיים כהן לתפקיד המשנה למנכ"ל , ומצאה אותו כשיר וראוי למלא את התפקיד לאור ניסיונו וכישוריו". 

כשנשאלה על אותן התבטאויות, השיבה: "נסתפק בתגובה שמסרנו, תודה". 

משרד החינוך 

פורום קהלת עובר אל קדמת הבמה

שר: יואב קיש (הליכוד) | משנה למנכ"ל: אביטל בן-שלמה

אצל שר החינוך יואב קיש, מונתה לתפקיד המשנה למנכ"ל עו"ד אביטל בן-שלמה, ששימשה מנהלת המחלקה למחקרי מדיניות חינוך בפורום קהלת ורכזת מחקר ומדיניות ב"קואליציה לאוטונומיה בחינוך" - גוף שפעל בתקופת הקורונה ליישום עקרונות פורום קהלת במערכת החינוך. בן-שלמה היא גם בסך הכול אחת משתי נשים בקרב המשנים למנכ"ל (השנייה היא במשרד המשפטים) - עוד תעודת עניות של הממשלה הנוכחית. 

מלבד עצם המינוי המפרגן של בכירה בקהלת בעמדת כח כזו, בן-שלמה, מובילה מדיניות שתואמת לרוח ההפרטה של נתניהו. היא תומכת בחוזים אישיים למורים ומתן תגמול דיפרנציאלי, בפתיחת אזורי רישום, בהרשמה חופשית של תלמידים לכל בית ספר ובהכרה בבתי ספר פרטיים. 

מינויה של בן-שלמה מצטרף למשבר שבו נמצאת שדרת הניהול במשרד החינוך. מנכ"ל המשרד אסף צלאל, חברו למילואים של השר קיש מחיל האוויר, התפטר בעקבות ההפיכה המשטרית. "הקרע אליו הגענו אינו מאפשר לי להמשיך ולממש את אחריותי כהלכה", הוא כתב לעובדי המשרד בסוף יולי. במקומו נכנס כממלא מקום, מנהל מחוז ירושלים, מאיר שמעוני, שעומד לצאת לגמלאות. 

משרד המדע והחדשנות 

השכלה אקדמית, אבל לא מהתחום 

שר: אופיר אקוניס (הליכוד) | משנה למנכ"ל: עומר שכטר

במשרד המדע והחדשנות, המשנה למנכ"ל הוא עומר שכטר, שמלווה את השר אופיר אקוניס כבר כמה שנים. הוא שימש כראש המטה שלו בקדנציה הקודמת במשרד המדע, ובין לבין עבד כמזכיר דירקטוריון שטראוס. לשכטר תואר ראשון בתקשורת ותואר שני בלימודי דמוקרטיה, שניהם מהאוניברסיטה הפתוחה. לא בדיוק התחומים שבהם עוסק המשרד. 

מנכ"ל משרד המדע הוא גדי אריאלי, שהיה בעבר מנכ"ל הליכוד ומנכ"ל מכון הייצוא. אריאלי נשלף מעבודתו בהייטק לבקשת נתניהו. לפניו היה ניסיון למנות את הח"כית לשעבר אסנת מארק, שזכה לקיתונות של ביקורת סביב יכולתה לעסוק בענייני המשרד. היא הסירה את מועמדותה בטרם נדון מינויה בוועדת המינויים. 

מקורבים לנושא מייחסים את מינוי מארק לניסיונו של נתניהו לדאוג לה לסידור עבודה. אקוניס נאלץ לבלוע את הצפרדע ולהגן על מי שמבחינתו היא פוליטיקאית מתחרה. ההערכה היא כי שכטר, שדווקא זוכה להערכה כ"בחור טוב שבא לעבוד", מהווה כיום נציגו של השר בלשכת המנכ"ל, בעוד אריאלי, הוא נציגו של ראש הממשלה. 

ממשרד המדע נמסר בתגובה: "עומר שכטר כיהן כראש מטה שר המדע והטכנולוגיה חמש שנים, במהלכן הכיר ביסודיות רבה את כל פעילויות ועבודת המשרד, במקצועיות רבה מאוד. נוכח הזיקה של המועמד לשר הממונה בחנה הוועדה בהקפדה יתרה את כישוריו, מצאה אותו בקי ובעל ידע נרחב בתחום הפעילות המיועד לו, ואישרה בנקל את מינויו. באשר לגדי אריאלי, להגיד שהמינוי הוא של רה״מ זה שקר מוחלט. המינוי של  אריאלי מגיע לאור פעילותו רבת השנים של מר אריאלי במגזר הפרטי והציבורי".

משרד החקלאות 

משרת אמון אבל בלי זיקה מפלגתית לשר

שר: אבי דיכטר (הליכוד) | משנה למנכ"ל: יובל ליפקין

המשנה למנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יובל ליפקין, אינו פעיל מפלגתי. הוא שימש כמנכ"ל בארגונים "יד לבנים", ארגון אלמנות ויתומי צה"ל והמרכז להעצמת האזרח, שם כנראה הכיר את שר החקלאות, אבי דיכטר. מדוע דיכטר סבור שיש קשר בין התפקידים הללו לעולם החקלאות? היכן הניסיון הרלוונטי בתחומי העיסוק של המשרד? 

מדוברת המשרד נמסר בתגובה: "ליפקין נבחר על בסיס ניסיונו העתיר בניהול, והבאת הארגונים בראשם עמד להישגים משמעותיים. גם בקרב גורמי המקצוע, העובדים אינם נדרשים להיות חקלאים; להפך, עובד בעל זיקה או עניין לחקלאות חותם על הסדר ניגוד עניינים המגביל אותו מעיסוק בתחום אליו יש לו זיקה".

אוצר וקליטה 

האנשים של מפלגת הציונות הדתית 

שרים: בצלאל סמוטריץ (אוצר), אופיר סופר (קליטה)

משנה למנכ"ל: ישראל מלאכי (אוצר), משה פינס (קליטה)

מלאכי היה גזבר המועצה האזורית בנימין. קודם לכן שימש מלאכי יועץ חיצוני למינהלת תנופה שעסקה בשיקום מפוני גוש קטיף, ויועץ שר הבינוי לשעבר אורי אריאל

באוצר מונה כמשנה למנכ"ל ישראל מלאכי, גזבר המועצה האזורית בנימין, שהצהיר על היכרות ארוכת שנים עם השר סמוטריץ. קודם לכן שימש מלאכי יועץ חיצוני למינהלת תנופה שעסקה בשיקום מפוני גוש קטיף, ויועץ שר הבינוי לשעבר אורי אריאל, שכתב עליו במכתב ההמלצה, כי הוא "מומחה לענייני תקציבים ממשלתיים".

בדוח מבקר המדינה מ-2016 שעסק בתקצוב הגרעינים התורניים, מוזכר מלאכי, אז יועץ שר הבינוי, אך אין מסקנות אופרטיביות בעניינו. בדוח נקבע כי "התקיימו דפוסי פעולה פסולים… נושאי משרות אמון ויועצים ללא שכר הובילו את העשייה", מידרו "את הדרג המקצועי במשרד, והחליפו את הגורמים הממשלתיים המוסמכים. את מקומם מילאו מלאכי, וגורמים המקורבים פוליטית לשר ולמפלגתו". 

מה שמעלה תהיות לגבי התרבות הארגונית שמלאכי מביא איתן לתפקידו הנוכחי. הוראות התקשי"ר אוסרות על יועץ השר להתערב בעבודת העובדים המקצועיים ולתת להם הנחיות. ואולם לפי דוח המבקר, מלאכי היה מעורב מאוד והעיר על נוסח של קולות קוראים ("הנוסח לא מתאים למדיניות השר"). 

למבקר השיב אז מלאכי, כי "לא היה מודע להוראות התקשי"ר ולנורמות אחרות שחלות על עובדי מדינה, ואף גורם מקצועי לא הסביר מהן". 

משרד נוסף שנמצא בשליטת הציונות הדתית הוא משרד הקליטה, שם משמש כמשנה למנכ"ל משה פינס, לשעבר מנכ"ל אולפנת נווה דקלים ומנהל הרכש הלוגיסטי של מטה המאבק בגוש קטיף. השר אופיר סופר ציין בהודעה לעיתונות על המינוי כי יש ביניהם "היכרות ארוכת שנים". 

פינס הוא פוקד של הציונות הדתית, והביע בעבר תמיכה פומבית במפלגה. 

פנים, רווחה, עבודה ודתות 

גם במשרדי ש"ס אנשי המפלגה ממונים

שרים: משה ארבל (פנים), יעקב מרגי (רווחה), יואב בן צור (עבודה)

משנה למנכ"ל: משה מור יוסף (פנים), משה לבון (רווחה), משה בא-גד (עבודה)

גם במשרדים של שרי ש"ס, המשנים למנכ"ל הם אנשי המפלגה. המשנה למנכ"ל משרד הפנים הוא איש ש"ס עו"ד משה מור יוסף, שכיהן כמנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב, ואלמלא מונה לתפקיד, אמור היה להתמודד ברשימת ש"ס בבחירות המקומיות באשדוד. 

אצל שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי, המשנה למנכ"ל הוא משה לבון, שכיהן קודם כראש המטה במשרד. לבון שובץ ב-2019 ברשימת ש"ס לכנסת במקום לא ריאלי. 

ממלא מקום המשנה למנכ"ל משרד העבודה הוא עו"ד משה בא-גד, שנכנס לתפקידו בימים אלה, לאחר ששימש במשך חצי שנה כראש מטה השר יואב בן צור. בא גד שימש במשך שלוש שנים יועץ חקיקה וממשל במשרד לשירותי דת אצל השר המנוח דוד אזולאי מש"ס.

לאחר בקשות מרובות להעביר את קורות חייו, מסר משרד העבודה, כי "למר בא גד ניסיון נרחב בניהול עמותות בתחומי החינוך והרווחה. כמו כן שימש בהתנדבות כאחראי כוננים במד'א במרחב ירושלים. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מקרית אונו ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. בתפקידו כראש מטה השר אותו מילא מינואר ועד לאחרונה, הוא ביצע בהצלחה מרובה הליכים מורכבים, ותרם רבות להקמת משרד העבודה, תוך תכלול וקידום פעולות שונות לטובת אזרחי ישראל בהליכי רוחב שונים".

ביטחון לאומי, בינוי ושיכון, בריאות

היוצאים מן הכלל

שלושה משנים למנכ"ל נותרו בתפקידם גם בממשלה הנוכחית, ולא במקרה. שניים מהם כבר צברו ותק כשהוחלט להפוך את משרת המשנה למשרת אמון, ולכן לא ניתן היה להזיזם מהתפקיד. משנה שלישי מוגדר מראש כמינוי מקצועי. 

הראשון הוא אליעזר גרינבאום מהמשרד לביטחון לאומי, משנה ותיק, שממילא עומד בפני פרישה. השר איתמר בן גביר מעורב במינויים במשטרה, וסביר להניח שאחרי פרישתו של גרינבאום יהיה מעורב גם באיוש המשנה החדש. 

השני, יעקב שנרב, המשנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מאייש את התפקיד מזה עשור. הוא אמנם לא מוגדר כמינוי פוליטי, אבל מונה בתקופת אורי אריאל, ולפני זה עבד כגזבר במועצה האזורית שומרון ומילא תפקיד בכיר במינהלת תנופה, שטיפלה במפוני גוש קטיף. כך שזיקה להשקפת העולם של השר דאז ודאי הייתה לו. 

השלישי הוא ד"ר ספי מנדלוביץ, רופא ילדים ומומחה במינהל רפואי המשמש כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות שנבחר במכרז לפני שנתיים. קודם לכן שימש כסמנכ"ל הרפואה ביה"ח "שערי צדק". המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נדרש להיות מינוי מקצועי ורופא בהכשרתו. לפני שבג"ץ פסל את אריה דרעי מלכהן כשר, קיבלה הממשלה את בקשתו להוסיף תקן נוסף של משנה למנכ"ל במשרת אמון. 

דובר הנציבות מסר בתגובה לכך, כי לא מוכרת לנציבות פנייה כזו. 

משרד המשפטים 

דווקא יריב לוין עם מינוי מקצועי ולא פוליטי

שר: יריב לוין (הליכוד) | משנה למנכ"ל: יעל קוטיק 

קוטיק היא עובדת ותיקה במשרד. במשך 12 שנה כיהנה כמשנה ליועצת המשפטית של המשרד, ובנוסף ניהלה את מחלקת החנינות במילוי מקום

אולי ההפתעה המרעישה ביותר בסקירה הזאת היא שדווקא שר המשפטים יריב לוין - מי שקידם את "רפורמת הג'ובים" הרבה לפני ההפיכה המשטרית, לא מינה מינוי פוליטי לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד המשפטים. לתפקיד נבחרה יעל קוטיק, עובדת ותיקה במשרד שזוכה להערכה מקצועית. קוטיק כיהנה במשך 12 שנה כמשנה ליועצת המשפטית של המשרד, ובנוסף ניהלה את מחלקת החנינות במילוי מקום. 

יכול להיות שהסיבה לכך היא שלוין ממילא מפגין עניין מועט בעבודה השוטפת במשרד, כפי שפרסמנו בהרחבה בתחקיר שומרים. אולי משום שאת מה שכן חשוב לו הוא מעביר דרך איתמר דוננפלד, יועצו הפוליטי, אותו מינה כמנכ"ל. דוננפלד, נזכיר, אינו משפטן ובניגוד למנכ"לים קודמים אינו יכול לשבת בראשות ועדות של המשרד הדורשות הכשרה כזו. ואולי - ותמיד קיימת גם האפשרות הזאת - שלוין מעריך את קוטיק כאשת מקצוע ומעוניין בתפקודו המיטבי של המשרד. 

במשרד ראש הממשלה ובמשרד לשירותי דת טרם מונה משנה למנכ"ל. דובר המשרד לשירותי דת מסר לשומרים, כי "יש תקן קיים וכרגע נמצאים בשלבי איתור". במשרד ראש הממשלה לא השיבו לפניית שומרים בנושא.

בתגובה לטענה הכללית הנשמעת, כי נציבות שירות המדינה נתפסת כיום כחלשה, כפי שעולה בין היתר משלל המינויים הפוליטיים שהוזכרו כאן, התרעם הדובר גרינבלט ומסר את הדברים הבאים: "באשר לקביעתך אודות 'חולשה', חלשה במה? מי קבע כך? את מדברת בסיסמאות מבלי לתת דוגמאות שלפיהן קבעת כך. נציבות שירות המדינה פועלת בדיוק עפ"י כללי התקשי"ר, ללא כחל וסרק. כל מינויי המשנים נעשו על פי הכללים".