26 מקרי רצח מתחילת השנה. 400 אלף כלי נשק. ושיעור בלתי נתפס של 82% מהרציחות בארץ. אחרי שנים של הפקרות המגזר הערבי מגיע לנקודת רתיחה. מתי נעלמה המשטרה מהשטח, איך זה קשור לארגוני הפשע, לאן נעלמו תקציבי הענק, והאם מתעוררת מחאת אימהות שתוביל שינוי?

את הציבור ואת נבחריו לא באמת מעניין מה שקורה בדרום. זה לא "חדשות", אלא אם כן קורה משהו מזוויע. לתושבי הדרום אין את הלוקסוס הזה: הם חיים בסיוט מתמיד. סדרת התחקירים של שומרים בעקבות שטחי ההפקר הבלתי משוטרים של ישראל, צוללת אל הפצצה המתקתקת בדרום

כפר ברא, יישוב קטן במשולש, הוא שיאן ישראל במקרי הירי לנפש: פי 55 יותר מאשר בת"א. שלא במפתיע גם 13 הישובים הבאים אחריו בטבלת הירי הלא חוקי הם ערבים. התושבים המיואשים מספרים על ה"מחירון" העברייני - 5,000 שקל לשריפת מכונית, 50 אלף על ירי לעבר הרגליים. המשטרה? ״כל אלה שהעזו ללכת להעיד, כולם מתחת לאדמה״

אם לא די בכך שהפשיעה המשתוללת בחברה הערבית גובה את חייהם של צעירים, העבריינים גם הופכים לגיבורי תרבות בקרב בני נוער. מנהלי בתי הספר התיכון מביטים בייאוש בנוער שנשמט להם מהידיים לטובת הכסף המהיר שעולם הפשע מציע. "אתה שומע מהם על 'ההוא' שאמרו לו, אם תירה תקבל 700 שקל וכל מה שצריך לעשות זה לשים קסדה ולירות. זה כמה דקות - ויש כסף״

מימין, זעם המתנחלים על ימ"ר ש"י על סף פיצוץ לאחר מותו של הנער אהוביה סנדק. משמאל, חשש כבד כי "דומא 2" מעבר לפינה. באמצע, חסרת אונים: משטרת ישראל. זוהי כתבה ראשונה בסדרה הצוללת אל שטחי ההפקר הבלתי משוטרים של ישראל. היכן שהחוק הוא רק המלצה

עד שפרצה הקורונה, הדרת הרגליים של המשטרה מ-1.1 מיליון אזרחי המגזר החרדי נותרה מתחת לרדאר. החברה החרדית התנהלה בתוך עצמה ולמשטרה, שהסתפקה בפיזור הפגנות פה ושם, לא הייתה עם זה בעיה. שטחי ההפקר הבלתי משוטרים של מדינת ישראל, הפרק השני