חשש למאגר מי תהום מהגדולים והחשובים בישראל: משרד הבריאות הורה ביום שלישי לסגור 7 קידוחי מי שתיה של חברת ״מקורות״ לאורך תוואי נחל שקמה בנגב המערבי, זאת בשל הזרמת ביוב ממתקן טיפול שפכים שקרס. בכירים במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה מאשימים את רשות המים במחדל מתמשך ומזהירים: המשך הזרמת השפכים לנחל עלול לסכן את ״מאגר שקמה״, אחד ממאגרי החירום הגדולים של מי תהום בישראל. 

בדיגום שנעשה בשפכים שהוזרמו לנחל נמצאו בשבוע שעבר חיידקי כולרה (״ויבריו כולרה״). רק לאחר שילדים מאחד הקיבוצים בנגב המערבי טבלו במי הנחל, הוציא משרד הבריאות אזהרה שלא להיכנס לנחל. חברת מקורות: ״אין חשש למחסור במי שתיה, מספקים מים ממקורות חלופיים״. 

הביוב זורם לסירוגין מאז מאי

בסוף חודש מאי 2024, קרס מתקן טיהור שפכים (מט״ש) ״שדרות-שער הנגב״ ואלפי קוב של שפכים - ביוב גולמי ומי קולחין באיכות ירודה, פרצו מתוכו אל נחל שקמה, אחד המרכזיים והרגישים בנגב המערבי. הסיבה לקריסה היתה סדק שנפער באחת מבריכות הטיפול במט״ש, התרחב והשבית ארבע בריכות טיפול מתוך השש שבמתקן.

״החריצים הפכו לסדקים שהפכו לשברים והשפכים פשוט פרצו מתוכם״, מתאר בכיר במשרד להגנת הסביבה את האירוע ומוסיף ״זהו כשל הנדסי משמעותי, שכנראה התקיים תקופה ארוכה״. לשומרים נודע כי אנשי היחידה לבריאות הסביבה במחוז אשקלון של משרד הבריאות, התריעו במשך חודשים ארוכים על הסדקים במתקן ואולם החברה המתפעלת את המט״ש טענה כי הכל כשורה. 

 מט״ש ״שדרות שער הנגב״ מטפל בשפכים ביתיים ותעשייתיים מיישובי מועצת שער הנגב והעיר שדרות והוא מצוי בבעלות הרשויות של אותם אזורים. את המט״ש מפעילה חברה בשם בלוג׳ן שתפקידה לטפל בשפכים, כעשרת אלפים קוב ביממה, ולספק לחקלאי הנגב המערבי מי קולחין מטוהרים. 

כחודש וחצי לאחר פרוץ האירוע, טענה חברת בלוג׳ן שהצליחה להתגבר על התקלה והשפכים שוב מטופלים באיכות המתאימה לשימוש חקלאי (איכות שניונית). אלא שבדיקות שעשו במתקן אנשי משרד הבריאות באמצע חודש יולי האחרון, העלו חשד כי החברה מסרה דיווח כוזב וכי הקולחין שאמורים היו לשמש להשקיית פרדסים, עצי מנגו ומטעי אבודקו, חרגו במאות ואלפי אחוזים מהתקן המותר להשקייה חקלאית. 

בשל הסכנה לבריאות הציבור, אסר משרד הבריאות על המט״ש לספק את המים למאגרים החקלאיים ומשם לפרדסים ולמטעים. בכירים במשרד הבריאות משתמשים במונח ״קטסטרופה״ בבואם לתאר את האירוע החריג. ״אירוע של מדינת עולם שלישי״, מוסיף בכיר ברשות המים, הגוף שאחראי על ניהול משק המים והביוב בישראל. 

התקלה ששיאה בסוף חודש מאי שנה שעברה, עם פריצת המאגר וזיהום הנחל, לא הסתיימה והזרמת השפכים לנחל נמשכת לפרקים כבר יותר מחצי שנה. למרות שחברת התפעול של מט״ש שדרות שער הנגב הוחלפה באחרת והואצו העבודות לשדרוג המט״ש, מי הקולחין שהוא מספק עדיין לא עומדים בתקן המאפשר שימוש לחקלאות. באין תשתית אחרת המים המזוהמים מוזרמים לנחל. 

על פי הערכות שונות, התקלה המתמשכת במט״ש שדרות שער הנגב גרמה להזרמה של יותר מחצי מיליון קוב שפכים לנחל. ״אני לא זוכרת אירוע כלכך חריג״ אומרת ניצן עזרא, מנהלת תחום מים ושפכים במשרד להגנת הסביבה. בעקבות האירוע, פתחה המשטרה הירוקה במשרד להגה״ס בחקירה פלילית נגד החברה שהפעילה את המט״ש בחשד לתחזוקה לקויה ודיווחים כוזבים לכאורה למשרד הבריאות. 

החשש מזיהום מי תהום

החשש הגדול של כלל הגורמים העוסקים במשבר הוא מחדירת מי קולחין למאגר שקמה, מאגר החדרת מי שטפונות לאקוויפר החוף. לדברי מומחים, מפעל שקמה מפיק 6 מיליון קוב מי שתיה בשנה ולפגיעה בו תהיה השפעה דרמטית על משק המים כולו. ״ברגע שהזיהום יגיע למאגר שקמה, יקח 20 שנה לנקות אותו״ מזהיר מומחה מהמשרד להגנת הסביבה, ״הזיהום דינמי, חייבים למהר״. 

כדי להמחיש את פוטנציאל הסכנה למשק המים, ביום שלישי (14.1) התקבל במשרד הבריאות דווח על הזרמה נוספת של קולחין באיכות ירודה מהמטש אל נחל שקמה, אלא שהפעם חצו המים את כביש 4 לכיוון מערב והתעורר חשש שיחלחלו אל מי התהום באזור. בו במקום הורה משרד הבריאות לחברת מקורות לעצור את הפקת המים משבעה מתקני שאיבה באזור. מדובר במים המסופקים לשתיה. מחברת מקורות נמסר כי הם עצרו את השאיבה והם מספקים כעת מים ממקורות חלופיים. ״למרבה המזל הצריכה בחורף נמוכה יותר וכך לא תיפגע אספקת מים סדירה לבתים״, אומר גורם במקורות. 

צפו בזיהום הכבד

עוד קודם להנחיה הזאת לחברת מקורות אסר משרד הבריאות את הכניסה לנחל שקמה, זאת לאחר שגילה בסוף שבוע שעבר נוכחות של חיידקי ויבריו כולרה במי הקולחין שיוצאים מהמט״ש אל הנחל. יותם אביזוהר מהחברה להגנת הטבע אומר כי ההנחיה פורסמה לאחר שהתברר שילדים מאחד הקיבוצים באזור נחשפו למי הנחל המזוהמים. ״התקלה המתמשכת גרמה וגורמת לנזקים עצומים״, אומר אביזהר, ״ממטרדי ריח קשים, דרך מכת יתושים הנגועים בקדחת הנילוס ועד פגיעה בחי ובצומח, פגיעה שיקח זמן רב לשקם״. 

מומחים שונים שעמם שוחחנו מפנים אצבע מאשימה לעבר רשות המים שלא מנהלת כהלכה את המשבר, לטענתם. ״ממש כמו שהממשלה תפקדה בתחילת המלחמה, אנחנו פוגשים את אותו דפוס של כשל ניהולי ברשות המים ובמשרדי הממשלה השונים שלא מסוגלים לעשות עבודה אינטגרטיבית ולהוציא החלטות מושכלות שמקטינות את הסיכון״, אומר איש מקצוע במשרד להגנת הסביבה. 

״המט״שים בארץ בקריסה״, אומר מומחה למשק המים והביוב שביקש להישאר בעילום שם, ״רבים מהמט״שים לא שודרגו בזמן ועברו את סף הקיבולת או שהם קרובים אליו. המשמעות שכל תקלה גורמת לגלישה או לפגיעה באיכות המים המסופקים לחקלאות״. לדבריו רשות המים היום חלשה מתמיד ולראייה תקציבים שיועדו לשדרוג מט״שים הוקפאו בלחץ שר האנרגיה שביקש להימנע מייקור תעריף המים. 

 מנתונים שפרסם המשרד להגנת הסביבה בדו״ח מצב המט״שים עולה כי מתוך 90 מתקנים גדולים, 25 קרובים לסף הספיקה או שעברו אותו. ״כמות השפכים הגולמיים הנוצרים בישראל גדלה בכל שנה בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה. משנת 2018 לשנת 2020 כמויות השפכים עלו ב- 24 מיליון מ"ק, לעומת זאת, מספר המתקנים לטיפול בשפכים ויכולת הטיפול בהם לא גדל באופן התואם את גידול זה״, נכתב בדו״ח. 

עוד עולה מהנתונים נתון מטריד ולפיו 18 מהמט״שים פועלים ללא רשיון עסק וכי בשליש מהמט״שים נתגלו חריגות באיכות מי הקולחין המסופקים לחקלאות.