בתחילת החודש קיבל אזרח ישראלי הודעה פרטית בעברית לחשבון הטלגרם שלו. המסר היה פשוט וברור: "החיים שלך יכולים להיות טובים יותר. השירות החשאי של איראן יכול לעזור לך לשנות אותם. אל תבזבז זמן..". לצד ההודעה הופיע קישור לאתר אינטרנט ולאיש קשר בטלגרם מטעם שירות הביון של איראן (ISAI). הדומיין של האתר רשום בנסיכות האירופית הזעירה ליכטנשטיין, ולא במקרה  - הסיומת שלו דומה מאות לסיומת של דומיינים ישראלים, li במקום il. האתר כולל הסברים בעברית, ערבית, אנגלית ופרסית, וכן קישורים לחשבונות טוויטר וטלגרם שמפרטים כיצד ניתן ליצור קשר עם המפעילים, לרבות באפליקציות מוצפנות להעברת מסרים. 

שיטת הגיוס הזאת כבר הצליחה להניב לאיראנים תוצאות. בשני כתבי האישום, שהוגשו לאחרונה נטען כי שני צעירים ישראלים שהואשמו בקשר עם סוכן זר ומסירת מידע לאויב – דורון בוכובזה, בן 29 מבאר שבע, ועדן דבס, בן 30 מרמת גן – גוייסו כך ועמדו בקשר עם המפעילים האיראניים שלהם בהתאם להוראות מהרשתות החברתיות. 

האיראנים לא הסתפקו בפניות הללו. שורה של בוטים שהפעיל המודיעין האיראני, פרסמו פוסטים בערוצי טלגרם ישראליים וכן בפלטפורמת המדיה החברתית רדיט כשהם מנופפים בכסף קל. בוט הטלגרם VIP Employment למשל, הציע משכורת גבוהה למעוניינים לעבוד עם איראן. הבוט זכה ליותר ממאה שיתופים בערוצי טלגרם שונים העוסקים בחיפושי עבודה, בסחר במטבעות קריפטו ואפילו שותף - אולי לצורך "הטרלה" - בערוץ טלגרם שמזוהה עם תומכי מפלגת עוצמה יהודית.

"האיראנים יודעים מי קהל היעד שלהם: אידיוטים שרוצים לעשות כסף קל", אומר לשומרים מומחה אבטחת סייבר ישראלי כשהוא מתייחס לבחירה בערוצים העוסקים במסחר במטבעות קריפטו. גם כאן נראה שהבחירה בערוצים הללו הניבה תוצאות: דניאל כי טוב, בן 26 מפתח תקווה, שמואשם בריגול, פרסם בחשבון האינסטגרם שלו כמה פוסטים בעניין סחר במטבעות קריפטו קודם למעצרו. לפי הודעת שב"כ והמשטרה מהחודש שעבר, הנאשם קיבל 7,000 דולרים והתבקש בין היתר לצלם בסיסיים צבאים ואת ביתו של ראש השב"כ רונן בר. 

למי שמגיע לאתר האיראני בדארקנט לא יכולות להיות ספקות ביחס לבעליו ולמטרותיו: דגל איראן מוצג בו וטופס ל"יצירת קשר" כבר מופיע, כנראה כמעין בדיחה, עם שמו של ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן 

במקרה אחר, נעצרו רפאל גולייב בן ה-32 ואשתו ללה גולייב בת ה-29, תושבי לוד. על פי כתב האישום בני הזוג קיבלו כ-26 אלף דולרים במטבעות קריפטו תמורת פעולות ריגול, ובכללן צילום של מטה המוסד, צילום של קברי חללים מה-7 באוקטובר ומעקב אחר אשת אקדמיה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). בנובמבר האחרון הודה גולייב בבית המשפט ש"התפתיתי לכסף קל". 

וכך זה ממשיך מדי יום. "היום יש הזדמנות יוצאת דופן לשיתוף פעולה! לאנשים ששלחו לי הודעה היום, ישולם 46% יותר על כל פרויקט!" נכתב בהודעה שעלתה בערוץ טלגרם עם קרוב ל-1,500 חברים לפני מספר שבועות. כמה ישראלים קפצו על "ההזדמנות", אפשר רק לנחש. 

הידיים איראניות, השיטות ממוסקבה

בחודשים האחרונים נעצרו כ-40 ישראלים, לעיתים קרובות בחתך צעיר יחסית בגילאי ה-20-30, באשמת ריגול למען איראן. מכתבי האישום שהוגשו נגדם עולה כי המפעילים האיראנים השתמשו בהם על מנת לצלם בסיסים צבאיים, לרסס כתובות גרפיטי טעונות במטרה להתסיס את השסע בציבור הישראלי, ואף, במקרי הקיצון, בדקו עמם את המוכנות להתנקש בבעלי תפקידים במערכת הפוליטית ובזרועות הביטחון. אחד מערוצי הכאוס האיראניים טלגרם פרסם, למשל, תמונות של כתובות גרפיטי שאותן ריססו בישראל, על פי הטענה, סוכנים שכבר גויסו, ועמו גם "מחירון". 

אם כל זה נשמע מוכר, זה לא במקרה. את מי שעוקב אחר פעילות רוסיה במלחמות הצללים שהיא מנהלת באוקראינה ובמדינות אירופה, דפוס הפעולה הזה אינו מאוד מפתיע. במהלך השנה האחרונה לבדה ארגוני ביון באירופה הצליחו לקשור, בין תוכניות לפעולות הצתה שונות בפולין ובלטביה, שתכליתן ערעור התמיכה שלהן באוקראינה, לבין אזרחים מקומיים שגייס המודיעין הרוסי באמצעות הטלגרם. 

גם השימוש בגרפיטי כמחולל כאוס במטרה להעצים מתחים פנימיים בחברה, היא פרקטיקה מזוהה עם רוסיה המוכרת מאירופה, כפי שסקרנו בעבר בשומרים. האיראנים מחקים את שיטות הפעולה של בת בריתם הקרובה, שיודעת דבר או שניים על ריגול מעשרות שנים של מלחמה קרה במערב. אולם יש גם שינוי מאז והוא השימוש הנרחב ברשתות החברתיות שמנגישות בקלות לארגוני הביון אלפים רבים של משתפי פעולה פוטנציאלים, שיכולים להתפתות לתמורה הכספית המובטחת. 

מאמר שפורסם לפני כחצי שנה בכתב העת The RUSI Journal, חקר כיצד רוסיה משתמשת במאפייניה של כלכלת העבודות המזדמנות (Gig-Economy) על מנת לגייס את מה שמכונה בו, "סוכנים לשימוש חד-פעמי". כאילו היה מדובר בשליחים של וולט. שיטה המאפשרת לארגוני הביון גמישות רבה יותר, מגוונת את מאגר המועמדים שלהם, מקשה על חשיפת הגיוס ואפילו מוזילה את "תעריף הריגול". 

אחד מערוצי הטלגרם שבו פעלו האיראנים, הציע 20 דולר תמורת ריסוס גרפיטי מתריס ו-100 דולר תמורת תמונה של השולח אוחז בשלט פרובוקטיבי. "אם תכתבו 100 גרפיטי ביום, הכנסתכם החודשית תהיה 60,000 דולר", נכתב. 

לפני כשחצי שנה פורסם מחקר שפירט כיצד רוסיה משתמשת במאפייניה של כלכלת העבודות המזדמנות על מנת לגייס את מה שמכונה בו, "סוכנים לשימוש חד-פעמי". כאילו היה מדובר בשליחים של וולט

במקרים אחרים הגיעו הסכומים למשמעותיים הרבה יותר - מאות אלפי שקלים, שהועברו בקריפטו ואף במזומן באמצעות בצ'יינג'ים ברחבי הארץ ואנשי קשר רוסיים שנחתו כאן, כפי שסיפר בעבר סנ"צ ירון בנימין, ראש מחלק ביטחוני בלהב 433.

מירוץ חתול ועכבר שלא נגמר

מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, שכללה גם גידול משמעותי באיומי הסייבר על ישראל, שירותי הביטחון נמצאים במירוץ של חתול ועכבר אל מול ערוצי הטלגרם הקשורים בקבוצות האקרים ובשירותי הביון האיראניים. את בוט הטלגרם VIP Employment שהוזכר קודם לכן, חשף השב"כ באוגוסט האחרון, ובכל זאת, זה המשיך לפעול. במקרים ששירותי הביטחון מצליחים להוריד חשבון מהאוויר, מהר מאוד הם מוצאים אותו ברשת תחת משתמש אחר. זה עניין של דקות, אפילו שניות. 

אותו בוט טלגרם למשל, התרחב גם לטיקטוק, שם הוא משתף סרטוני גיוס בעברית קלוקלת, ובין היתר גם מפיץ את כתובתו של אתר גיוס בדארקנט. ברקע הסרטונים מתנגנים שירים ישראליים מוכרים, וכמה מהם מציגים תמונות של מפגינים במרכז תל אביב או של חיילים עם כיתובים דוגמת "התעייפתם מכל המאמצים המיותרים בצבא? בואו תצטרפו אלינו!".

"אם משתמשים בה בצורה מקצועית, הדארקנט מספקת אנונימיות לא רק לאנשים שגולשים אלא גם למי שמפעילים את האתרים עצמם, על ידי טשטוש השרת המארח שבו משתמשים"

למי שמגיע לאתר האיראני בדארקנט לא יכולות להיות ספקות ביחס לבעליו ולמטרותיו: דגל איראן מוצג בו וטופס ל"יצירת קשר" כבר מופיע, כנראה כמעין בדיחה, עם שמו של ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן. 

"אופיה של הדארקנט והאנונימיות שלה, מקשה על סוכנויות אכיפה לנטר ולסגור אתרים כאלה", מסביר ארי בן עם, חוקר אבטחת סייבר, ומחבר בלוג הלוחמה הממטית. "אם משתמשים בה בצורה מקצועית, הדארקנט מספקת אנונימיות לא רק לאנשים שגולשים אלא גם למי שמפעילים את האתרים עצמם, על ידי טשטוש השרת המארח שבו משתמשים. זו גם הסיבה הארגונים האלה בוחרים לפעול בה". 

אלו גם הן הסיבות לפופולריות הגוברת של טלגרם. "הסיבה שהם משתמשים בטלגרם יותר מאשר בכל רשת אחרת היא חופש הפעולה הבלתי מוגבל שהרשת מספקת, לצד האנונימיות והיכולת להישאר יחסית מתחת לרדאר", מסביר אחיה שץ, מנכ"ל מיזם פייק-ריפורטר, שהוקם כדי להיאבק בפעילות זדונית ברשת. "מאז ה-7 באוקטובר טלגרם הפכה פופולרית ביותר, ועם ציבור שמתנהל בה ללא מודעות לסכנות, כך שמדובר באסטרטגיה אפקטיבית. אפשר לשנות את זה, אבל צריך שזה יהיה בסדר העדיפויות של המדינה לשם כך".

שץ מוסיף, כי "חשוב להבין שהמטרה של האיראנים היא לגרום לנו לחשוד זה בזה, להיות מפוחדים ולחשוב שהם בכל מקום ופועלים ביעילות". מדובר בטרור תודעתי, שגם כן מוכר היטב מקמפייני הכאוס הרוסיים. אחד מערוצי הטלגרם האיראניים למשל, ציין שהם גייסו כבר "אלפי ישראלים". מספר מופרז לכל הדעות במטרה ברורה ליצור מראית עין של חדירה נרחבת לחברה הישראלית. אולם גם ללא הגזמה מדובר בבעיה קשה לישראל שרחוקה מאוד מפתרון.

"מאז ה-7 באוקטובר טלגרם הפכה פופולרית ביותר, ועם ציבור שמתנהל בה ללא מודעות לסכנות. אפשר לשנות את זה, אבל צריך שזה יהיה בסדר העדיפויות של המדינה לשם כך"

בשב"כ מכירים את הפרטים. "מאז תחילת המלחמה ניכר כי מאמצי פעילות גורמי הביטחון האיראניים התעצמו מאוד, תוך שעולה באופן רחב שימוש במרחב הדיגיטלי למטרות הפחדה, העברת מסרים או קידום פעילות טרור במסווה", מסר הארגון לאחרונה. "שירות הביטחון הכללי רואה בחומרה רבה מעורבות של אזרחים ישראלים בפעילות ביטחונית בישראל המוכוונת על ידי איראן ושלוחותיה ויוסיף לבצע כל העת, בשיתוף פעולה עם גופי הביטחון הנוספים, מהלכים אקטיביים לניטור וסיכול כל פעילות המסכנת את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה על מנת להביא לחשיפה ופגיעה במאמצי האיראנים לממש פעילות טרור בתחומי ישראל, ויפעל למיצוי הדין עם הגורמים המעורבים".