המשרד לביטחון לאומי רכש בבהילות כ-20 אלף ערכות מיגון הכוללות אפודים, לוחות מיגון (לאפוד) וקסדות. הרכש נעשה בפטור ממכרז לאחר שהמשרד פנה לארבעה ספקי ציוד שמהם נבחרו שניים לעיסקה בהיקף כולל של כ-82 מיליון שקל. עתה חושף שומרים כי בדיקה שנעשתה לאפודים של אחד משני הספקים כשלה; בחלק מהבדיקות קליע חורר לוח מיגון ובבדיקות אחרות רף הטראומה - כלומר פיזור הדף הפגיעה של הקליע - לא עמד בתקן הנדרש.

הספק מצידו טען כי הציוד לא כשל שכן נעשה שימוש בקליעים שאינם תקניים לבדיקת רמת המיגון שהוזמנה (הכוונה לקליעים שאפודים ברמת המיגון הזאת לא אמורים לעצור, ר"ז), וכי מדובר בציוד תקין ואיכותי. גורם שהיה מעורב בבדיקה הכחיש בשיחה עם שומרים את הטענה הזאת. בשל תוצאות הבדיקה המשטרה מסרבת לאסוף את האפודים מהספק. כך או אחרת, במשרד לביטחון לאומי לא ויתרו על השמשת הציוד והחליטו לבצע בדיקה נוספת.

תוצאות בדיקת האפודים היא רק חלק קטן מהתמונה הכוללת שנחשפת ביחס להתערבות חסרת תקדים של המשרד לבט"ל ברכש המשטרתי. למשרד, בניגוד למחלקה הייעודית במשטרה, אין את היכולת לבדוק ציוד, אין את הניסיון שנצבר שם ואין זה מתפקידו לבצע רכש. למרות זאת, ולמרות התנגדות של בכירי המשטרה, מאז תחילת המלחמה השר איתמר בן גביר ובכירים במשרדו, עוסקים בכך באינטנסיביות וחותמים במהירות על עיסקאות רכש בהיקף עצום.

רק בשבוע שעבר חשף שומרים כי המשרד רכש מעל ראשה של המשטרה עשרות אלפי רובים ובכלל זאת מיצרן ישראלי שבשנים האחרונות נפסל מלהתמודד בשני מכרזים של המשטרה בשל אי עמידה בתנאי הסף, ועתה מתברר כי זאת לא הייתה העיסקה היחידה. מיותר לציין כי התערבות של המשרד בתחום שבו אין לו כל יכולת מקצועית יכולה להסתיים בבזבוז של עשרות מיליוני שקלים מכספי משלם המסים או חמור מזאת באובדן חיי אדם.

לקראת אמצע נובמבר נחת חלק מציוד המיגון והועבר לבדיקה במעבדה בליסטית בסאסא שבצפון. הבדיקה כללה שלושה סבבים אשר בכל אחד מהם נבדקה קבוצת אפודים שונה. בסיום נקבע כי חלקם לא עברו את הבדיקה: הח"מ ראתה אפוד ובו לוח מיגון שחורר בידי קליע וכן את דוח תוצאות המעבדה

רוכשים אפודים בלחץ זמן

לאחר תחילת המלחמה גובש במשרד לביטחון לאומי 'צוות פרוייקטים' שעוסק בין היתר ברכש כלי נשק וציוד המגן. כך תנ"צ בדימוס אמיתי לוי שנחשב למקורב לשר איתמר בן גביר ולאנשיו ומוגדר במשרד כיועץ, החל לעסוק גם ברכש. כדי לסייע ללוי "הושאלה" מהמשטרה גם מי שהייתה בעבר הרל"שית שלו. לצידם פועל כ-"פרויקטור חימוש" יועץ אחר במשרד - תנ"צ בדימוס שמעון לביא.

עיסקת הרכש הראשונה שביצע המשרד הייתה כאמור רכישת הרובים יומיים לאחר פרוץ הקרבות. בעיסקה, שנעשתה עם כמה יצרנים ישראלים, רכש המשרד כ-25 אלף רובים בסכום כולל שהתקרב ל-80 מיליון שקל.  

סבב הרכש הבא לא איחר לבוא: לקראת סוף אוקטובר פורסמה בקשת פטור ממכרז ששלח המשרד לבט"ל למשרד האוצר המסכמת עיסקה לרכישת ציוד מיגון. בבקשה מוסברת הדחיפות בהחלטה להקים כיתות כונננות חדשות בהיקף של כ-20 אלף בני אדם ובצורך המיידי בציודם.

לפי בקשת הפטור, הפנייה הראשונית נעשתה לארבעה ספקים - יצרנים ישראלים ויבואנים. אחד הגורמים המעורבים מספר על הדרך בה נעשתה הפנייה: בלחץ זמן, בשעות הערב ולפחות בחלק מהמקרים בעל פה ותוך פירוט חלקי של הדרישות. משקל מרכזי ניתן לדבריו ליכולת לספק את הציוד במהירות. שניים מארבעת הספקים לא יכלו לעמוד בדרישה זו ולכן נפסלו. השניים האחרים התחייבו על אספקה בטווח של שבועות.

שני משפטים בבקשת הפטור ממכרז מעניינים במיוחד. הראשון קובע כי "הציוד הנבחר נבדק ע"י משטרת ישראל ונמצא מתאים לתקן הקיים במשטרה". במקום אחר נכתב כי "נציגי משטרת ישראל ביקרו במפעלים ובדקו את הציוד ויזואלית". למרות האמירות הללו היה כנראה מי שהטיל ספק ובהחלטת הפטור ישנה הסתייגות ולפיה "הציוד ייבדק בארץ בבדיקת תקן צה"לית, ועד אישורה לא יועברו תשלומים לספק".

המשפט השני שמעורר עניין גורס כי "דרישות המיגון המסופק לשוטרים שונות מהדרישות לכיתות כוננות מכיוון שהשוטרים משתמשים בציוד באופן יומיומי ונוצרת שחיקה של הציוד". מה משמעות הדברים? במשרד לביטחון לאומי מכחישים שיש הבדלי איכות בין סוגי הציוד, אך לא מציעים הסבר אלטרנטיבי. התגובה המלאה מובאת בסוף הכתבה.

לפי בקשת הפטור, הפנייה הראשונית נעשתה לארבעה ספקים - יצרנים ישראלים ויבואנים. אחד הגורמים המעורבים מספר על הדרך בה נעשתה הפנייה: בלחץ זמן, בשעות הערב ולפחות בחלק מהמקרים בעל פה ותוך פירוט חלקי של הדרישות

קליע חורר את לוח המיגון

לקראת אמצע חודש נובמבר נחת חלק מציוד המיגון בישראל והועבר לבדיקה במעבדה בליסטית בסאסא שבצפון. הבדיקה כללה שלושה סבבים אשר בכל אחד מהם נבדקה קבוצת אפודים שונה. בסיום נקבע כי חלקם לא עברו את הבדיקה: הח"מ ראתה אפוד ובו לוח מיגון שחורר בידי קליע וכן את דוח תוצאות המעבדה.

גורמים בסביבת ספק הציוד טוענים כי היה זה רק לוח מיגון אחד (באפוד) שחורר, וגם זאת בשל השימוש בקליע לא תקני. הם הסבירו שאפודים מיוצרים ברמות מיגון משתנות ומיועדים לעצירת סוגים שונים של חימוש. לדבריהם אפשר תיאורטית למגן חייל גם נגד RPG אבל אז האפוד ישקול טונות, ולכן רמת מיגון נבחרת לפי האיומים המשוערים. המעבדה, לטענתם, השתמשה בקליע שאינו תואם את רמת המיגון שהוזמנה.

גורמים שונים שהיו מעורבים בבדיקה הכחישו את הדברים. הבדיקה בוצעה בפיקוח משטרתי צמוד ולטענתם נעשה שימוש בקליע מתאים בכל שלבי הבדיקה. מבחינת המשטרה התוצאות הספיקו כדי לפסול את האפודים סופית.

למרות זאת, המשרד לביטחון לאומי לא קיבל את עמדת המשטרה והחליט להעביר את האפודים לבדיקה נוספת שתערך בימים הקרובים, הפעם במעבדה של צה"ל. גורמים המכירים את הפרשה מקרוב טוענים כי במשרד לא רוצים לוותר על הציוד שהוזמן ולכן לחצו על קיומה של הבדיקה הנוספת וכן כי עלתה גם האפשרות לעשות אותה בארה"ב.