ד' הוא חייל מילואים כבן 37 מאזור ירושלים. הוא זומן לסבב המילואים הראשון שלו בעזה מייד לאחר פרוץ המלחמה, בשבעה באוקטובר. מאז הוא נקרא שוב לשרת בתוך רצועת עזה ובמצטבר היה במילואים כחמישה חודשים בהם נחשף, כמו חיילים רבים אחרים, למראות קשים. 

לפני כחודשיים הוא זומן לסבב מילואים נוסף, שוב ברצועה. אלא שהפעם הוא ביקש ממפקדו לשחררו, שכן אשתו הייתה אז בהריון בסיכון בשלב מתקדם והלידה הייתה צפויה במהלך תקופת המילואים. אלא שהסבריו לא עזרו והוא נדרש להתייצב. ד׳, שלא רצה להפוך לנפקד, הגיע ליום ההתייצבות וביקש לפגוש את המג"ד שבפניו פרש את מצוקותיו. גם זה לא עזר; המג"ד איים עליו בקנס של 5,000 שקלים אם לא יתחיל את שירות המילואים. ד׳, שלא יכול היה לשלם קנס כה גבוה נשאר במילואים. כדי בכל זאת להקל עליו הוא שובץ מחוץ לשטח הרצועה עד הלידה. ימים בודדים אחריה הוא צורף ללוחמים בתוך הרצועה. 

סיפורו של ד׳ הוא עוד אינדיקציה למצוקת מערך המילואים של צה"ל: שיחות שקיים שומרים עם אנשי מילואים מגלות שאיום על חיילי מילואים בקנסות אם לא יגיעו לשירות היא תופעה נפוצה. להבדיל, ביחידות אחרות, לפי עדויות של מילואימניקים מציעים להם ״גזרים״ כדי שיגיעו לשירות: תשלום על מספר גדול יותר של ימי מילואים מאשר המספר שיבצעו בפועל, למרות שהדבר מנוגד להוראות צה"ל.

בחודשים הראשונים למלחמה - ובזכות מתנדבים לשירות - עמד שיעור ההתייצבות למילואים על למעלה ממאה אחוזים. אלא שככל שהזמן חלף והמלחמה נמשכה, ירד שיעור ההתייצבות. לפני כחצי שנה פורסם ב-ynet כי אחוז החיילים שהגיעו לשירות המילואים אליו שובצו, עומד על 75-85%. מאז, ועוד בטרם חידוש האש בעזה, נראה שהמצב החמיר. ביחידות מסוימות, לפי פרסומים שונים, עומד שיעור ההתייצבות על שישים אחוזים בלבד. הסיבות לירידה בהתייצבות מגוונות, וכוללת תשישות פיזית או נפשית אחרי חודשים ארוכים של לחימה; נסיבות אישיות שונות; הפסד לימודים; חשש למקום העבודה ולעסקים פרטיים; אי הסכמה עם מדיניות הממשלה בעזה; קידום חוקי השתמטות מגיוס ועוד. כתבה שפורסמה החודש בהארץ סקרה את הנושא ומצאה כי יחידות שונות אפילו נאלצות לגייס חיילי מילואים מתנדבים דרך רשתות חברתיות, תוך שהן מציעות למתנדבים תמריצים כספיים שונים. 

ד' ביקש ממפקדו לשחררו, שכן אשתו הייתה אז בהריון בסיכון בשלב מתקדם. אלא שהסבריו לא עזרו והוא נדרש להתייצב. הוא שובץ מחוץ לשטח הרצועה עד הלידה, וימים בודדים אחריה צורף ללוחמים בפנים

בדיון שנערך אשתקד בכנסת, במסגרת הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, סיפרה אשת מילואימניק על מצוקתה: "עד מתי נוכל לחיות בתחושה הזו?", שאלה. "יש לי שתי ילדות בגילאי 5 ו-8 והן כל הזמן בהתקפי זעם ושואלות מתי אבא חוזר? הוא יגיע? מתי הוא יגיע? יש כאן תחושת אי ודאות מטורפת שאי אפשר לחיות בה לאורך זמן והייאוש הזה הוא הכי מסוכן. כי כאשר מיואשים אין מה לעשות עם זה". 

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) אמר בדיון שיש להגדיל את מערך משרתי המילואים והסדיר באופן מיידי ולהאריך את החוקים שנחקקו כהוראת שעה לתקופה של שנה והמסייעים כלכלית למשרתי המילואים ובני משפחתם. 

גורם צבאי אמר לשומרים בהתייחסו למתן ימי מילואים בהיקף גדול מהשירות בפועל כי הדבר איננו מקובל על צה"ל ומנוגד לפקודותיו. לדברי הגורם מתקיימות ביקורות כדי לוודא שתופעות מעין אלו לא מתרחשות, ואם יחידה נתפסת בתשלום חורג של ימי מילואים היא צפויה לעונש כספי. 

ביחס לקנסות הכספיים אמר הגורם הצבאי שחייל מילואים שלא מתייצב לשירות כנדרש הוא נפקד לכל דבר, וכפוף לכל הסנקציות המוטלות על נפקדים, ובכללם מעצר וקנסות. על פי פקודת המטכ"ל הרלוונטית, קנסות שהוטלו על חייל מילואים בדין משמעתי צריכים להיגבות בצורה מיידית, כשהתשלום מועבר ליחידה עצמה. במידה והחייל לא שילם את הקנס צריכה היחידה להעביר את הטיפול בעניין למחלקת גבייה. 

‍

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים