מה קורה כשפוליטיקאי מתלונן במשטרה על אזרחים ללא עבר פלילי? כמה מהר הם מעוכבים לחקירה או נעצרים ובאיזו מהירות מבשילים הדברים לידי כתב אישום במחלקת התביעות המשטרתית? כשאני מציגה את השאלה לעו"ד יוני נוסבאום, הוא משיב בשאלה: "נתקלת בהרבה כתבי אישום שמוגשים תוך פחות מ-24 שעות, כמו במקרה של ירדן מן? נראה לי שלא. אז הנה קיבלת תשובה". 

נוסבאום ועו"ד גבי לסקי מייצגים את מן, מורה מרחובות בת 53, שנתקלה לפני כשנה בשרה עידית סילמן (ליכוד) בחנות בגדים במרכז המסחרי בעיר. יום קודם נפלו 21 חיילים בתקרית קשה ברצועת עזה, ומן לטענתה, כעסה על שוטטות השרה, צילמה אותה בפלאפון וסיננה לעברה "בושה". סילמן, העידה מן, התפרצה לעברה, "מי את בכלל? את לא תדברי אלי ככה. אין מלחמות? אין הרוגים שיש לך זמן לקפה?" ורמזה לכוס הקפה שהחזיקה מן בידה. בעדותה בבית המשפט סיפרה מן, כי השרה רצה אחריה וצעקה 'את לא תרביצי לי', על אף שלדבריה לא נגעה בסילמן, ורק הזיזה את הפלאפון שסילמן קירבה לפנים שלה.

משפטה של מן מספק עדות עצובה לשתי מגמות מקבילות במשטרת ישראל בכל הנוגע לפעולות מחאה נגד השלטון - מוטיבציה גבוהה לעצור ולהעמיד לדין אזרחים שפוליטיקאים מהקואליציה התלוננו עליהם ולצידה עבודה מקצועית לוקה בחסר, שבאה לידי ביטוי באיסוף ראיות רשלני באותם מקרים. 

כך למשל, במהלך המשפט התגלה כי אין סרטון אבטחה המתעד את גרסתה של סילמן, לפיה מן סטרה לה והעיפה את הטלפון מידה - סטירה שירדן מן מכחישה שקרתה - וכי המשטרה העניקה יחס מועדף לגרסת השרה. קצין החקירות רפ"ק גבי ישראלוב התקשה להסביר בעדותו מדוע סילמן לא נחקרה בשטח, כדי שעדותה לא תזדהם, אלא רק בביתה שעה וחצי מאוחר יותר, אחרי שהיה לה זמן לשקול מילים בקפידה. "היינו צריכים אישורים לחקירה של שרה", השיב, אך לא ידע לפרט עם מי דיבר לשם כך, ומדוע סילמן לא הגיעה אפילו לתחנה. 

"השרה לא יכלה לבוא לתחנה - לא זוכר למה", הודה שאולוב, ו"לא ערכתי שיחזור, כי לא חשבתי שצריך". קצין החקירות גם לא זכר מדוע חשב שצריך להאריך את מעצרה של מן ללילה בנווה תרצה, בטענה למסוכנות ולחשש לשיבוש חקירה.

לבית הסוהר נווה תרצה נשלחה מן בזינזאנה, "קשורה בידיים וברגליים, כאילו אני אויבת המדינה", היא סיפרה בבית המשפט. "במעצר הכריחו אותי להתפשט. חיפשו עלי בצורה משפילה. בדקו לי מאחורה, לא נתנו לי לסגור את דלת השירותים, הילדים שלי לא הבינו לאן אמא נעלמה".

היא העבירה את הלילה במעצר, כשבדרך לדיון בבית המשפט, העידה כי השוטרים "כיבו לי בכוונה את האור בזינזאנה, צחקו עלי וניערו את הניידת". למחרת התמוטטה בדיון, נמנעה ממנה קבלת טיפול רפואי והיא הוחזרה למעצר, "כשהם מתלבטים אם לאזוק אותי שוב", לדבריה. לבסוף הובהלה לבית החולים עם אירוע לב.

המשטרה, כך מתברר, הסתמכה על חומרים מצולמים ששלחה סילמן, אחרי בקשות חוזרות ונשנות. ועל סרטונים ממצלמת האבטחה של אחת החנויות. סילמן סיפרה למשטרה היכן לכאורה התרחשה התקרית ובהתאם לדבריה בחר החוקר מצלמות אבטחה סמוכות, כשסילמן למעשה משרטטת לו את גבולות הגזרה הנוחים לה, בעוד שלעדותה של מן לא ניתן משקל דומה. השוטרת שחקרה את מן אף שאלה אותה, "אם היא משתייכת לאיזושהי קבוצה פוליטית", וכשמן שאלה אותה, מה זה אומר, היא שאלה אם היא משתתפת בהפגנות. "אירוע הסטירה" כאמור לא נמצא מתועד - לטענת המשטרה כי הוא התרחש בשטח שהמצלמות לא קלטו.

בבית המשפט אמרה מן, "אני אדם נורמטיבי, מורה ואמא, לא אויבת המדינה. מה שקרה לי הוא בושה למערכת כולה. הייתי בחרדה, מבועתת עד עמקי נשמתי. שרה בישראל שרודפת אחרי אזרחית. אין כאן מאזן כוחות". 

משפטה של מן מתנהל בימים אלה בבית משפט השלום ברחובות.

"נתקלת בהרבה כתבי אישום שמוגשים תוך פחות מ-24 שעות, כמו במקרה של ירדן מן? נראה לי שלא", אומר עו"ד יוני נסבאום שמייצג את ירדן מן

ללא עבר פלילי, אזוקה בידיים וברגליים

זה אינו המקרה היחיד, שבו הפגינה המשטרה מהירות מרשימה בהגשת כתב אישום כשהמתלונן הוא פוליטיקאי או איש ביטחון מטעמו. כך היה גם כשנועה גולדנברג בת ה-27 השליכה לפי החשד, חופן חול רטוב לעברו של השר דאז לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), כשטייל עם משפחתו על חוף הים בתל אביב. החול, כך נטען, פגע בגבו ובראשו של השר הממונה על המשטרה, וגולדנברג, חולת אפילפסיה ללא עבר פלילי, נלקחה למעצר כשהיא אזוקה בידיים וברגליים. 

כמו ירדן מן, גם היא העבירה את הלילה בנווה תרצה, והמשטרה ביקשה אף להאריך את המעצר, כאשר בצעד חריג הגיעו לדיון קצין החקירות והמודיעין של מחוז ת"א וראש יחידת הליווי של שב"ס. בית המשפט מצדו, הסתפק במעצר בית של יומיים נוספים. 

גם במקרה של גולדברג הגישה התביעה המשטרתית כתב אישום מהיר במיוחד. תוך 72 שעות מהאירוע, כלומר יום לאחר שחרורה ממעצר. גולדנברג הועמדה לדין באשמת תקיפת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כיוון שסירבה לצאת מהמים כשהשוטר קרא לה. המשטרה אף הגדילה וקשרה בכתב האישום בין המלחמה לבין המעשה לכאורה, כפי שנעשה בכתבי אישום ביטחוניים, והדגישה את מסוכנת הנאשמת שתקפה "שר בישראל מול עוברים ושבים, כשגם ילדיו הקטינים באזור". 

כיום המגבלה היחידה המוטלת עליה לדברי פרקליטה עו"ד ניר אלפסה היא "הרחקה בהסכמה מבן גביר. והיא מחכה להמשך משפטה". 

שרון גולדברג, אמא של נועה, מתייחסת לאירוע:

כתב אישום נוסף, הוגש נגד אפרת מרמור, סמנכ"לית בחברת הייטק בת 48 משוהם, שהשתתפה במרץ 2023 בהפגנה נגד המהפכה המשפטית, מול כנס בהשתתפות השר אבי דיכטר (ליכוד). כשזה צעד לרכבו, היא הניפה את דגל ישראל שבידה, כך שפגע קלות בראשו של השר ובהמשך חבטה באמצעות הדגל במכסה המנוע של רכבו. קצין הביטחון במשרד החקלאות הגיש את התלונה, ומרמור הועמדה לדין באשמת תקיפת עובד ציבור וניסיון חבלה במזיד ברכב. 

בשבוע שעבר הסתיים התיק באי הרשעה ועם 160 שעות לתועלת הציבור, על אף דרישת התובעת המשטרתית להרשיע את מרמור, בטענה ש"פגעה בביטחונו, בשלומו ובשלוות נפשו של השר". דיכטר מצדו כלל לא טרח להגיע למשפט.

אמנם התביעה המשטרתית מנהלת כתשעים אחוז מההליכים הפליליים בישראל, ולכן אין זה מפתיע שגם במקרים שיצוינו כאן, היא זו שחתומה על כתבי האישום. מצד שני, כפי שמסביר ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, צריך לקחת את הנושא עם כוכבית. "ההשפעה של מדיניות המשטרה על התביעה המשטרתית והבעייתיות של התלות ביניהן, כפי שהם מתבטאים במהירות והנחרצות שהפגינה התביעה במקרים של ירדן מן ושל נועה גולדנברג מעוררים סימני שאלה, שלא לומר סימני קריאה", הוא כתב. סימני שאלה שגם מבקר המדינה העלה בדוח שפרסם ב-2019, בו הצביע על כך שתובעי המשטרה אינם עצמאיים מספיק מול גורמי החקירה במשטרה. 

"אם אזרח מסתכל על שוטר וחושב: 'השוטר הזה הוא לא שלי, הוא של הפוליטיקאי. אני לא יכול לסמוך עליו, הוא לא ישמור עלי ולא יקבל החלטות הוגנות בענייני', אנחנו בבעיה גדולה מבחינת שלטון החוק", אומרת ד"ר ליטמנוביץ שחוקרת את המשטרה

השוטרים רמזו: "ההוראות מגיעות מלמעלה"

מי שנעצרו לשמונה שעות, אבל לא הועמדו לדין הן שלוש נשים, שתיים מהן בשנות השישים לחייהן, שהניחו בספטמבר פליירים עם הכיתוב "שלח את עמי" ותמונות של החטופים ושל ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) כאסיר ציון, בבית הכנסת בהרצליה בו מתפלל חבר הכנסת, בתקווה שישפיעו עליו לקדם עסקת חטופים. שוטרים עצרו אותן למחרת בביתן, ללא צו בית משפט, כנדרש במקרים שבהם לא מדובר במעצר "על חם".

אחת מהן, עידית אלכסנדרוביץ בת 47, מספרת, כי "שוטרים המתינו לי בבית יחד עם ילדיי הקטנים. אמרו לי שאני עצורה על פריצה וקשירת קשר לפשע. אזקו אותי ברגליים ובידיים והביאו אותי לתחנה". במהלך מעצרן שונתה העבירה להסגת גבול, על אף שבית הכנסת, שהינו מקום ציבורי היה ממילא פתוח לצורך אירוע בעת שהניחו את הפלאיירים על הכיסאות. חברתה רמה ענב, יו"ר אגף מעמד האישה בויצ"ו, הוסיפה לאחר האירוע, כי "השוטרים בתחנה רמזו לנו שהם מצטערים, אבל ההוראות מגיעות מלמעלה".

אלכסנדרוביץ מחוץ לתחנת המשטרה:

בעקבות הביקורת הציבורית, המפכ"ל הורה לבדוק את התנהלות השוטרים. במקביל, המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים הזמינה אותן להגיש תלונה ולמסור עדות וחקרה מאז באזהרה את מפקד תחנת גלילות וסגנו, בחשד לשימוש לרעה בכוח המשרה והפרת אמונים. סגן מפקד התחנה נחקר גם בחשד לשיבוש מהלכי חקירה. ממח"ש נמסר, כי "התיק הועבר לבחינת פרקליטות מח"ש וטרם התקבלה החלטה בעניינו".

התיק נסגר בדצמבר מחוסר אשמה, אולם עד היום איש לא הודה בהגשת התלונה שהביאה למעצרן של שלוש הנשים. עם זאת אדלשטיין הצהיר בזמנו: "אני לגמרי מבין את אנשי בית הכנסת שלי שהגישו תלונה, ונותן גיבוי מלא למשטרת ישראל, ומילות תודה רבות על כך שבנוסף לכל המשימות הם נאלצים לשמור עליי ועל בית הכנסת מול כל מיני מתפרעים. אנחנו במדרון חלקלק – אם לא נשים גבולות ברורים למה זה הפגנה ומה זה מחאה – נגיע למקומות מאוד לא טובים". 

המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים חקרה מאז באזהרה את מפקד תחנת גלילות וסגנו, בחשד לשימוש לרעה בכוח המשרה והפרת אמונים

זו לא התקרית היחידה שקשורה באדלשטיין, שנראה שלא ממש מחבב את את ניסיונות המפגינים ללחוץ עליו - בין אם כדי לקדם עסקת חטופים או להתנגד למדיניות הממשלה. הוא התלונן בעבר על רעש מבית השכנים, שמארחים הרצאות של "סלון הדמוקרטיה", בימי שישי אחר הצהריים, כשהמרצים נושאים דברים באמצעות המגפון. הם מצדם, טוענים כי הם מקפידים שלא להרצות בין שתיים לארבע ולסיים לפני כניסת שבת, כך שזה נעשה בשעות המותרות לפי חוק. 

"אפשר היה לבקש להנמיך את הווליום לפני שמעכבים אדם לחקירה. במקום זה פשוט באו, לקחו את אלון לכמה שעות ושחררו. אפילו לא נפתח לו תיק"

באחת הפעמים שוטרים דרשו מהמארח אלון סגל, להתלוות אליהם לתחנת גלילות. "ביקשתי לראות את התלונה, אבל השוטרים סירבו", מספר סגל בשיחה עם שומרים. "הם אמרו 'אם אתה לא בא, אנחנו עוצרים אותך בחשד להטרדה. מה עם אזהרה? קנס? דוח? ישר עוצרים על דבר כזה? בתחנה שאלו אותי על התכנים שאנחנו מדברים עליהם בהרצאות. רצו שנתחייב, שהמרצה לא יפנה לאלדשטיין ויאמר את שמו במגפון". 

"אפשר היה לבקש להנמיך את הווליום לפני שמעכבים אדם לחקירה", אומר פרקליטו עו"ד דניאל חקלאי. "במקום זה פשוט באו, לקחו את אלון לכמה שעות ושחררו. אפילו לא נפתח לו תיק".

במקרה אחר, הורתה המשטרה לארבעה אזרחים ששתו קפה בשישי בבוקר באוגוסט האחרון, בגינה ציבורית מול ביתו של אדלשטיין, כשהם לובשים חולצות מחאה, לעזוב את המקום. שלושה שוטרים הגיעו לגינה והזהירו אותם, "מספיק להיתמם, אסור להיות עם חולצות במרחק של פחות משלוש מאות מטר מבית אישיות ציבורית, יש לכם חמש דקות להתפנות מפה". 

תיעוד האירוע:

אחת מהם סירבה לעזוב את הגינה, נגרה על הקרקע על ידי שוטרים ועוכבה לחקירה יחד עם חבריה למשך שש שעות, בחשד להתנהגות העלולה להפר את הסדר הציבורי. "בשעתיים הראשונות לא נתנו לנו להתקשר הביתה לעדכן את הילדים, כדי שלא יגיעו מפגינים לתחנה", היא מספרת. "בחקירה השוטרת שאלה אותי, את יודעת למה את פה? אמרתי לה שאשמח אם תסבירי לי למה, והיא אמרה, שגם היא לא יודעת ושתברר אחרי החקירה. לא עשינו רעש, שתינו שם קפה בלי שלטים ודגלים". 

מהמשטרה נמסר בתגובה לתקרית: "שוב אנו רואים התנהלות של מפגינים שמנסים באמתלה לייצר תמונה מעוותת של המציאות וקוראים להפגנה 'פיקניק'. השוטרים ביקשו מהמוחים שחלקם נראו מספר פעמים בעבר מפירים את הסדר לעזוב את המקום, לאור קיום מחאה במקום שאינו מאושר בצמוד לביתו של ח"כ באופן שמהווה הטרדה ופגיעה בפרטיות". 

התיק נסגר מחוסר עניין לציבור ובעקבות ערר שהגישו הארבעה שונתה הסגירה לחוסר אשמה. גם כאן נפתחה תלונה במח"ש שהטיפול בה טרם הסתיים. 

מטעמו של ח"כ אדלשטיין לא נמסרה תגובה.  

"בחקירה השוטרת שאלה אותי, את יודעת למה את פה? אמרתי לה שאשמח אם תסבירי לי למה, והיא אמרה, שגם היא לא יודעת ושתברר אחרי החקירה", אומרת אלכסנדרוביץ. "לא עשינו רעש, שתינו שם קפה בלי שלטים ודגלים"

"נורא קל להפחיד אזרחים מן השורה"

פיקניק או לא, מוטיבציית יתר הראתה המשטרה גם שבועות ספורים אחרי טבח השבעה באוקטובר, כאשר רוסס גרפיטי עם המספר 1,400 (מספר הנרצחים המוערך אז בטבח) מול ביתו של ח"כ שלום דנינו (ליכוד) בעומר. יעל עבאדי-רייס, ארכיאולוגית בת 49 תושבת הישוב נעצרה בחשד להשחתת פני מקרקעין והסגת גבול, לאחר שארבעה שוטרים חמושים הגיעו לביתה בערב עם צו חיפוש וביקשו ממנה להתלוות אליהם לתחנה. "החוקר מציג את עצמו", היא תיארה את מהלך החקירה במאמר שפרסמה בהארץ, "הוא מסביר שהחקירה תצולם וגם תתועד בכתב. מתחיל לדבר בחביבות, אבל כשאני מבקשת להפעיל את המצלמה. הלכה החביבות". 

במהלך חקירתה נשאלה מה עשתה בשבעה באוקטובר (התנדבה בחדר המיון בסורוקה) והאם הצביעה בבחירות לממשלה הנוכחית. השאלה האחרונה נוגדת את הוראת חשאיות הבחירות בחוק יסוד הכנסת, וגם לא רלוונטית כשמדובר בחקירה פלילית-מקצועית, מה שמעלה, כמו במקרים קודמים שתוארו כאן, חשש לפוליטיזציה פסולה ואכיפה בררנית של החוק. 

עבאדי-רייס סירבה להשיב יותר לשאלות, והועברה אזוקה לבית המעצר ללילה. "בא לי לבכות מכמה שאני חסרת אונים כרגע", היא תיארה. בבית המעצר היא "מתפשטת בחיפוש, ממתינה בכלוב. באחת בלילה מגיעה אל התא. "מזרון על רצפה שמתרוצצים עליה ג'וקים קטנים", ממתין לה. למחרת ביקשה המשטרה מבית המשפט להאריך את מעצרה בשבוע, כאילו מדובר בפושעת מסוכנת. בית המשפט שלל זאת וקבע מעצר בית למשך שלושה ימים. במכתב ששלח אח"כ פרקליט המדינה לראש אגף החקירות במשטרה נכתב, כי לא הייתה כל הצדקה למעצר.

עבאדי-רייס מתארת את המעצר:

"במקרה של יעל זו הייתה חקירת השתקה פוליטית שנועדה להשיג אפקט מצנן על המחאה ובכלל על חופש הביטוי, אבל במקרה הזה השיגה את ההפך", אומרת עו"ד שרה חביב שמייצגת אותה. "לא תמיד זה כך. נורא קל להפחיד אזרחים מן השורה בעיכוב לחקירה או מעצר. יש אנשים שחוששים לצאת מהבית כשהם שומעים על מעצרים כאלה". 

מה מצב התיק של עבאדי-רייס? 

"עדיין לא נסגר. תיק שלצערנו דווקא כן נסגר מחוסר עניין לציבור הוא תלונה של עבאדי-רייס על אירוע דריסה בעומר. בחור נכנס עם הטנדר לתוך קבוצת מפגינים שהיא נמנתה עליה, יצא מהרכב עם מקל והרביץ להם. הגשתי בשם יעל ומפגין נוסף ערר על הסגירה". 

השחתת פני מקרקעין יוחסה גם ליואב אנדרמן, אדריכל מתל אביב שתלה בספטמבר 2023 שלט של "עשרת הדיברות הליברליות", סמוך לביתו של השר דאז וסרלאוף (עוצמה יהודית). עבירה שיכלה להסתיים לכל היותר בקנס מטעם פקח בעירייה. כששוחרר סיפר אנדרמן, "בחקירה שאלתי את ששת השוטרים שפגשתי, האם זה אמיתי, האם הם לא מתביישים - ראיתי באישונים שלהם את המבוכה. הם אמרו 'תשחרר, הוראות מלמעלה'. כמה גבוה מלמעלה? אני לא יודע". גם התיק בעניינו נסגר.

עו"ד נוסבאום, שיחד עם עו"ד לסקי נמנים עם מערך "עוטף העצורים" - קבוצת עורכי דין שהתנדבה להעניק סיוע משפטי למחאה נגד ההפיכה המשטרית ולמען החזרת החטופים - מספר על מקרה מקומם נוסף בו אישה נלקחה לחקירה במשטרת בית שמש במהלך פיקניק שעשתה ביער עם בן זוגה ועוד זוג חברים. "באותו היער טייל השר בן גביר שהעביר את סוף השבוע באזור", כך נוסבאום. "הוא הגיע למקום בו הם ישבו ודיברו ביניהם. המאבטח שלו שמע אותה אומרת משהו לבן הזוג ודאג למעצר שלה בניידת". 

מה היא כבר אמרה? 

"לא אגיד. זו הייתה שיחה אישית, ומבחינה חוקית היא יכולה להגיד לבן זוג שלה מה שהיא רוצה. זה לא שהייתה לדברים השלכה ביצועית. עצרו אותה בחשד לאיומים. הגעתי לייעץ לה בתחנה, ואחרי כמה שעות, היא שוחררה והתיק נסגר".

"תהליך שעלול להביא לדיכוי פוליטי"

האם אסופת המקרים הללו היא עדות לחוסר מקצועיות או לשימוש מכוון לרעה במעצר ככלי ענישה? ד"ר יעל ליטמנוביץ, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שחוקרת את עולם המשטרה, סבורה כי "ריבוי המקרים מעורר דאגה, כי יש ניגוד בין הטיפול המהיר שזוכים לו הפוליטיקאים לבין הטיפול שזוכים לו אזרחים מן השורה בעולם האמיתי. המשטרה נמצאת במחסור משאבים חמור כל כך שסביר להניח שאם על אותו מקרה היה מתלונן אזרח ולא פוליטיקאי, הטיפול המשטרתי היה אחר. העובדה שהמקרים האלה מופיעים בתחנות משטרה שונות במחוזות שונים מצביעה על תהליך רוחבי, של שחיקת המקצועיות והממלכתיות של עבודת המשטרה". 

"אם פוליטיקאים מנצלים את מעמדם כדי לפגוע באזרחים, זה חמור. ואם המשטרה מאפשרת זאת, זה גם חמור לכשעצמו וגם פוגע באמון האזרחים במשטרה"

יגידו מנגד, שהמשטרה פשוט עושה את עבודתה.

"שלא יהיה ספק, המשטרה צריכה להגן על נבחרי הציבור שלנו, חלק מהזכות לבחור ולהיבחר, היא לדעת כאיש ציבור שאתה מוגן, והמשטרה תהיה שם בשבילך, כאשר אתה מותקף. לא סתם יש דרגת חומרה נוספת כשמדובר בתקיפה של נבחר ציבור. אבל אזרחים כיום מפחדים להתבטא ולעשות פעילות מחאה חוקית, מחשש שיופעל עליהם שימוש לרעה בכוח".

האם המשטרה נכנעה ללחצים או שהיא קורצת מיוזמתה לפוליטיקאי, מתוך הנחה שככה מתקדמים היום?

"את שואלת אם המשטרה 'עברה צד', והיא משרתת את השלטון ולא את העם. אני לא חושבת שעברנו את סף השחיתות של מדינת עולם שלישי, אבל אם אזרח מסתכל על שוטר וחושב: 'השוטר הזה הוא לא שלי, הוא של הפוליטיקאי. אני לא יכול לסמוך עליו, הוא לא ישמור עלי ולא יקבל החלטות הוגנות בענייני', אנחנו בבעיה גדולה מבחינת שלטון החוק. אם פוליטיקאים מנצלים את מעמדם כדי לפגוע באזרחים, זה חמור. ואם המשטרה מאפשרת זאת, זה גם חמור לכשעצמו וגם פוגע באמון האזרחים במשטרה. 

"זה תהליך שעלול להביא לדיכוי פוליטי והמקרים האלה הם נורות אזהרה, כשנורמות מתגבשות קשה מאוד לשנות אותן". 

עוגמת הנפש אמנם לא שווה את הכסף, אבל לפעמים כדאי להתעקש ולדרוש פיצוי על מעצר שווא, ולו בשם הניסיון לשנות נורמות. כך היה במקרה של אבי בלום, מדריך תיירים בן 58, שצעק לעבר שיירת ראש הממשלה, "אתה הראש, אתה אשם", בשעה שעצר את הרכב כדי לאפשר לשיירה לעבור. 

בלום אגרף את ידו תוך כדי קריאה, מה שהביא את מאבטחי השב"כ לעכב אותו לחקירה ולקרוא למשטרה להמשך טיפול. הוא הובל אזוק לתחנת משטרה בחשד לניסיון תקיפת השיירה "על רקע לאומני", ונעשה עליו חיפוש כשהוא בתחתונים מול תאי העצורים. בבית המשפט טען נציג המשטרה, כי פרגוד חצץ בין בלום הערום לתאים. 

התיק נסגר מחוסר אשמה, ובלום הגיש באמצעות עו"ד לסקי בקשה לפיצוי כספי לפי חוק המעצרים. שופט בית משפט השלום בתל אביב משה סרוגוביץ קבע כי המעצר הוא "מחדל של ממש", ופסק לבלום פיצוי כספי בסך 1,500 שקל. 

הכסף אמנם לא יצא מכיסו של איש מאנשי הביטחון, אלא מכיסו של הציבור, אבל אולי זה יביא להפקת לקחים בעתיד, לפחות אצל חלק מהשוטרים.