מהאולפנה לצה"ל: המלחמה חיזקה את מגמת ההתגייסות של צעירות דתיות
לפי הערכות, מאות מבנות הציונות הדתית ויתרו אחרי 7 באוקטובר על הפטור משירות ובחרו לעלות על מדים, בניגוד למקובל בציבור הדתי-לאומי. התפנית החדה הזו בבחירותיהן נתקלת לא פעם בקשיים ובלחץ של הסביבה ושל הרבנים. הקרב על גיוס נשים, הצצה מבפנים
לפי הערכות, מאות מבנות הציונות הדתית ויתרו אחרי 7 באוקטובר על הפטור משירות ובחרו לעלות על מדים, בניגוד למקובל בציבור הדתי-לאומי. התפנית החדה הזו בבחירותיהן נתקלת לא פעם בקשיים ובלחץ של הסביבה ושל הרבנים. הקרב על גיוס נשים, הצצה מבפנים
לפי הערכות, מאות מבנות הציונות הדתית ויתרו אחרי 7 באוקטובר על הפטור משירות ובחרו לעלות על מדים, בניגוד למקובל בציבור הדתי-לאומי. התפנית החדה הזו בבחירותיהן נתקלת לא פעם בקשיים ובלחץ של הסביבה ושל הרבנים. הקרב על גיוס נשים, הצצה מבפנים
לפי הערכות, מאות מבנות הציונות הדתית ויתרו אחרי 7 באוקטובר על הפטור משירות ובחרו לעלות על מדים, בניגוד למקובל בציבור הדתי-לאומי. התפנית החדה הזו בבחירותיהן נתקלת לא פעם בקשיים ובלחץ של הסביבה ושל הרבנים. הקרב על גיוס נשים, הצצה מבפנים
מהאולפנה לצה"ל: המלחמה חיזקה את מגמת ההתגייסות של צעירות דתיות
לפי הערכות, מאות מבנות הציונות הדתית ויתרו אחרי 7 באוקטובר על הפטור משירות ובחרו לעלות על מדים, בניגוד למקובל בציבור הדתי-לאומי. התפנית החדה הזו בבחירותיהן נתקלת לא פעם בקשיים ובלחץ של הסביבה ושל הרבנים. הקרב על גיוס נשים, הצצה מבפנים
ביקור של "משרתות באמונה" באוגדת עזה בשבוע שעבר. צילום: עמותת אלומה, פורסם באישור דוצ
אילת קרויזר
יחד עם
12.2.2024
תקציר הכתבה
להאזנה לכתבה
הוקלט על ידי המרכז לתרבות מונגשת
כשבוע לאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, החליטה ח' - צעירה דתית שסיימה אולפנה והמשיכה לשירות לאומי – לעשות שינוי חד בחייה. היא ויתרה על הפטור שקיבלה מהמדינה ופנתה לצה"ל בבקשה להתגייס. "התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שהחלטתי ללכת לצבא. על הבוקר נסעתי ללשכה וביטלתי את ההצהרה. אני עוד לא יודעת מתי, אבל אני מתגייסת", היא מספרת לשומרים.
ח', בת 18, אינה הצעירה היחידה מהזרם הדתי-לאומי שעשתה תפנית שכזו בעקבות המלחמה. לפי הערכות שונות, מאות צעירות דתיות ויתרו על הפטור משירות אחרי ה-7 באוקטובר ובחרו לעלות על מדים. "היקף הפניות אלינו גדל פי חמישה מאז פרוץ המלחמה. אנחנו מדברות על כ-25 בנות בשבוע", אומרת הדס יונתן, מנהלת תוכנית "משרתות באמונה" של עמותת אלומה. "יש בנות נוספות שפונות ישירות למיטב (היחידה בצה"ל למיון ושיבוץ מועמדים לשירות ביטחון - א"ק) ולא אלינו".
לצה"ל אין נתונים רשמיים על גל המתגייסות החדשות, אך הוא בא כחלק ממגמה שהולכת ומתרחבת בציבור הדתי-לאומי בעשור האחרון. לפי נתוני צה"ל, בעוד שבשנתון 2012 התגייסו 1,538 צעירות דתיות לצבא, בשנתון 2021 התגייסו 2,682 צעירות דתיות. שיעור המתגייסות מתוך כלל הבנות הדתיות בגיל גיוס באותה שנה עמד על כ-30%, כשאחת מכל חמש מתגייסות דתיות בוחרת בתפקיד קרבי. באותו שנתון, 2021, יותר ממחצית מהבנות, 56% ליתר דיוק, גויסו למה שהצבא מגדיר "תפקידי איכות". כלומר, תפקידים הדורשים מיון והכשרה מיוחדת.
"המהפכה השקטה" הזו מתרחשת חרף ההתנגדות ארוכת השנים של רבני הציונות הדתית. אחד הנימוקים המרכזיים וה"רשמיים" של הרבנים היה החשש לפגיעה בצניעות, הן מצד בנות דתיות שגדלו בחברה מופרדת מגדרית והן מצד בנים. רבנים אחרים השתמשו לא פעם בנימוקים כמו "זה יחליש את צה"ל", ויש גם שהתייחסו ל"אופי הנשי" ככזה ש"אינו מתאים לצבא".
הרב אבינר: "צריך לשקול מבחינה צבאית טהורה, בלי תורה, האם בסך הכול הן מועילות לצבא או מזיקות לצבא. לגופו של עניין, זה נקרא 'מצווה הבאה בעבירה'. זה שבנות הועילו לא מתיר מלכתחילה או בדיעבד לגייס בנות"
"צה"ל איננו מקום לבנות. לדעתנו הוא לא מתאים לבנות בכלל, לאו דווקא בנות דתיות", אמר כבר לפני כעשור הרב חיים דרוקמן, מחשובי הרבנים בזרם הדתי-לאומי. הוא לא שינה את דעתו עד למותו בדצמבר 2022. הרב שלמה אבינר פסק לפני כשנה וחצי, בעקבות בג"ץ הלוחמות, כי "על פי ההלכה אסור לבנות לשרת בצה"ל", ואילו הרב יעקב אריאל אמר כי "מי שדוגל בשירות בנות בצבא – לא הביטחון עומד בראש מעייניו".
על רקע זה שתיקתם של הרבנים לנוכח העלייה בהתגייסות הבנות הדתיות לצה"ל, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר – בולטת במיוחד. נדמה כי גבורת התצפיתניות, ההתראות החוזרות ונשנות שלהן מפני מתקפת הטרור, והיכולות שמפגינות לוחמות, כולל בפעילות קרבית בתוך רצועת עזה – הותירה גם אותם ללא טיעון ענייני נגד שירות נשים. יחד עם זאת הקרב על גיוס נשים, מסכימים כל המרואיינים בכתבה, רחוק עדיין מהכרעה.
לפי נתוני צה"ל, בעוד שבשנתון 2012 התגייסו 1,538 צעירות דתיות לצבא, בשנתון 2021 התגייסו 2,682 צעירות דתיות. שיעור המתגייסות מתוך כלל הבנות הדתיות בגיל גיוס באותה שנה עמד על כ-30%, כשאחת מכל חמש מתגייסות דתיות בוחרת בתפקיד קרבי
אם יש פטור - אז יש פטור
ח' גדלה ומתגוררת ביישוב דתי בדרום. בדומה לחברותיה, גם היא החלה לחפש אחר תקן לשירות לאומי עם סיום לימודיה. את התהליך היא מתארת כהסללה מובהקת. "באולפנה לא מכוונים לצבא", היא אומרת. "יכוונו אותך לשירות לאומי, יתנו לך שיחות על שירות לאומי, לא יביאו שום דבר שיקדם אותך לצבא או שום דבר שיעזור לך להתגייס. גם אני לא רציתי להיכנס למסגרת הצבאית. אמרתי לעצמי שאם יש לי פטור – אז יש לי פטור. לא ראיתי אפשרויות נוספות. זה היה ברור. היו לי מחשבות על הצבא אבל ידעתי שזאת לא אופציה".
אחרי התלבטות ארוכה, ח' בחרה להתנדב בירושלים בסיוע לקשישים. "כבר בהתחלה הבנתי שזה לא בשבילי. הצבא היה לי בראש, אבל עדיין לא חשבתי לעשות את זה. חשבתי שזה בלתי אפשרי, כביכול. בראש שלי היה לי מחסום שאמר 'תעיפי את המחשבה הזאת, זה לא יקרה'", היא משחזרת. "אנחנו שמונה ילדים בבית. הבנים התגייסו כמובן, אבל אצל הבנות זה לא מקובל. רק אחותי הגדולה התגייסה. זה לא שאוסרים עליך להתגייס, פשוט לא יהיו מרוצים. אמרו לי שזה לא רק עניין דתי; שגם מבחינת האישיות זה לא מתאים לי ולא כדאי לי. זה לא שמתאכזבים ממך, המסר הוא 'אין לך מה לחפש שם, אל תעשי את זה לעצמך. יש לך פטור, למה לך'. אבל אני כן רציתי".
ה-7 באוקטובר תפס את ח' בעת שחיפשה אלטרנטיבה להתנדבות בירושלים. המלחמה העניקה לרצונותיה המודחקים פנים חדשות. היא הרגישה שהיא חייבת לעשות משהו אחר. לסייע בדרך כלשהי ובאופן אקטיבי למאמץ המלחמתי. "רק הצבא היה לי בראש", היא מספרת. "הרגשתי שזה או שאני הולכת לצבא או שאני לא מתנדבת לשירות לאומי בכלל. בהתחלה עוד ניסיתי להוריד את עצמי מהמחשבה הזו, אבל אז אמרתי: 'אוקיי, תחשבי רגע שוב. המצב חריג ואת ממש רוצה צבא, אז אל תוותרי על זה'".
לדברי ח', אמה קיבלה את החלטתה להתגייס, ולמחרת, היא כבר נסעה ללשכת הגיוס והגישה את הבקשה לביטול הפטור שקיבלה בכיתה י"א. בסביבתה, לעומת זאת, התגובות היו אחרות. "לא אומרים את זה בקול, אומרים את זה בעקיפין. האולפנה לא רוצה שבנות ילכו לצבא. הבנות שכן מתגייסות מהשכבה הן בנות שבאות מקיבוצים דתיים, ממקומות יותר פתוחים. אצלן זה ידוע שהולכים לצבא. אני באה מיישוב די דוסי ומיינסטרימי בציונות הדתית. אין הרבה בנות שהולכות לצבא אצלנו. אני אולי השישית. לא אסרו עליי, כמו שפשוט לא אמרו לי כן. גם עכשיו אומרים לי שזו מסגרת שלא מתאימה לבנות דתיות. הגישה היא שהגברים הולכים להילחם והנשים נשארות עם הילדים".
"המלחמה נתנה לי את האומץ", היא ממשיכה. "היה לי ברור שעכשיו, שקורה משהו, את הכי רוצה לתרום ולעשות. צה"ל צריך כל בורג במערכת כל הזמן. המלחמה נתנה לי בוסט. באיזשהו אופן היא הייתה הגורם שהניע אותי". עם זאת, כשהיא נשאלת על האפשרות לעשות שירות קרבי, ח' מדגישה כי את "הקו הזה" – היא לא רוצה לעבור.
את השינוי שגרמה המלחמה ברצון של צעירות דתיות להתגייס, א' רואה גם אצל חברותיה. "להמון בנות זה נתן דרייב", היא אומרת. "מתוך שכבה של 50 בנות, עשר ואפילו 15 ביטלו את ההצהרה בגלל המלחמה. יש עוד 20 שהתגייסו ללא קשר"
מעצור מהבית
גם החלטותיה של א', בת 19 שגדלה בגוש עציון, בנוגע לעתידה היטלטלו בעקבות ה- 7 באוקטובר. "ביטלתי את הפטור עוד לפני כן, אבל המלחמה נתנה לי את הדרייב ואת האישור הסופי שעשיתי את הבחירה הנכונה", היא מספרת. בדומה לח', גם היא בחרה בשירות לאומי ועבדה עם נוער בסיכון בכפר סבא. לדבריה, ההחלטה נעשתה אחרי בלבול גדול שנבע מכך שיש לה אחיות ששירתו בצבא ואחרות שעשו שירות לאומי. א' החליטה לעשות שנה בשירות לאומי ולהבין אם זה מתאים לה, ומודה שהתאכזבה. ביום חמישי שלפני "השבת השחורה" גמלה בלבה ההחלטה "להפוך כיוון".
"אמא שלי ראתה מה אחותי עשתה בצבא ואמרה לי שיותר מתאים לי משהו אחר. אבל היא לא באמת מכירה את הצבא. עכשיו, מבחינתה, שאני אהיה לוחמת. היא אומרת לי שאני פייטרית והיא מאוד רוצה שאעשה תפקיד שארגיש בו משמעותית", מספרת א'. ובכל זאת, יש משהו שעוצר אותה וגרם לה לוותר בסוף על שירות קרבי: "החבר שלי פחות בעניין. זו נקודה רגישה, אבל אני שלמה עם זה. שמעתי גם מכמה אנשים שללכת ללחימה זה פחות נשי. אבא של חברה שלי אמר לה שזה יכול לפגוע בה, שבנים פחות ירצו אותה".
את השינוי שגרמה המלחמה ברצון של צעירות דתיות להתגייס, א' רואה גם אצל חברותיה. "להמון בנות זה נתן דרייב", היא אומרת. "מתוך שכבה של 50 בנות, עשר ואפילו 15 ביטלו את ההצהרה בגלל המלחמה. יש עוד 20 שהתגייסו ללא קשר".
בין חרדה לאינטרס כלכלי
העלייה המתמשכת במספר המתגייסות הדתיות לצה"ל היא תוצאה של שינויי עומק שחלים בחברה הדתית-לאומית, וגם שיפור המודעות של הצבא לצרכים שלהן ומתן האפשרות לשרת תוך שמירה על אורח חיים דתי. יותר מכך, לדברי פרופ' אודי לבל ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים ומבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, המחקרים מראים כי רמת הדתיות של הבנות לא נפגעת במהלך השירות הדתי, ולפעמים היא אף מתחזקת.
"שום דבר ממה שהקמפיינים נגד גיוס בנות לצבא ניסו לנבא לא קרה. ניסיונות השכנוע הללו קרסו לחלוטין", הוא אומר. "הצבא מאפשר לחיילת להיות מפקדת, קצינה, אקדמאית, מנהלת, להיות אישיות, ובעיקר - להיות אדם שונה, שיכול לשנות מן היסוד את הקהילה שלו. בעצם, החשש הוא שמרני". לדבריו, מאחורי "שיח החרדה" מפני גיוס הבנות נמצא גם כסף רב. "אם הדתיות הולכות לצה"ל הן לא הולכות לשירות לאומי ומי שמפסידות הן העמותות שעוסקות בכך. יש כאן ערבוב בין חרדה אותנטית לבין אינטרסים כלכליים".
פרופ' נסים ליאון, חבר סגל המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, סבור כי שתיקת הרבנים סביב התגייסות הבנות היא זמנית. "כעת כולם כואבים ודואגים, אך ממתי זה מעניין אידאולוגים אם הם הפסידו במאבק האידאולוגי?" הוא שואל.
ואכן, לפני כשבועיים שבר הרב אבינר את שתיקתו ושב ופסק כי שירות נשים בצה"ל הוא דבר אסור מן התורה. "אנחנו נגד גיוס בנות ונגד מכינה קדם צבאית לבנות" אמר אבינר בתשובה לפניית שומרים. "אם במדרשה יש בנות שהולכות לצבא, אם יש מיעוט כזה, אנחנו מרחמים עליהן ומתירים להן להישאר במדרשה. אם בת מתגייסת אנחנו לא מפקירים אותה, אבל זה לא שנותנים לגיטימציה. אין לגיטימציה בכלל לבנות להתגייס. אנחנו נגד גיוס בנות בכל מסגרת שלא תהיה".
מה יש לך לומר לבנות שמחליטות להתגייס בעקבות 7 באוקטובר ועל גבורת החיילות בלחימה?
"דבר ראשון, היו גם חיילות שנכשלו בתפקידן. צריך לשקול מבחינה צבאית טהורה, בלי תורה, האם בסך הכול הן מועילות לצבא או מזיקות לצבא. לגופו של עניין, זה נקרא 'מצווה הבאה בעבירה'. זה שבנות הועילו לא מתיר מלכתחילה או בדיעבד לגייס בנות".
אלו שנלחמו ב-7 באוקטובר עשו עבירה?
"כן, כמו שאמרתי, מצווה הבאה בעבירה".