על רקע חוק הגיוס התקוע, השתמטות החרדים שרחוקה מפתרון והמחסור החמור של צה"ל בכח אדם, האריך הצבא בשקט-בשקט את השירות הצבאי של רבע מהנשים שהתגייסו ב-2023 בשמונה חודשים נוספים. בצה"ל מדגישים שהכל כמובן נעשה בהתנדבות, אבל מי שרוצה לשרת "שירות משמעותי" - בין אם בלחימה, מחקר או טכנולוגיה - תמצא עצמה מחויבת לחתום כמעט שנה נוספת בתנאים של שירות סדיר, כדי לקבל את התפקיד ולא למצוא עצמה בתפקיד פקידותי. התוספת, יש להדגיש, אינה שירות קבע, שנדרש בנוסף בחלק מאותם תפקידים. 

השוואת משך השירות לגברים בתפקידים מסוימים אינה חדשה. "למעשה, זהו הסעיף היחיד שצה"ל מקפיד ליישם במלואו, בכל הנוגע לשוויון הזדמנויות שהוא מחויב לתת לנשים לפי תיקון 16 א לחוק שירות הביטחון", מסביר ד"ר זאב לרר, חוקר יחסי צבא וחברה במרכז האקדמי פרס, ששימש כחוקר בכיר במחלקת מדעי ההתנהגות של צה"ל. "הוסיפו אותו, כדי שלא יהיה תירוץ למנוע מנשים תפקידים בגלל שהן משרתות פחות זמן. כך שכיום כל הנשים המוגדרות כלוחמות מחויבות לשרת כמו גברים, שנתיים ושמונה חודשים". 

זה קיים גם ביחידות לא לוחמות, כמו 8200 של חיל המודיעין. 

"כי הצבא ניצל את הסעיף הזה כדי להאריך שירות של נשים בתפקידים של מחקר ותקשוב שתמיד היו פתוחים בפניהן, אבל הם מספיק יוקרתיים ומשך ההכשרה שלהם מספיק ארוך, כדי שיהיה מבחינתו לגיטימי לדרוש תשואה מספקת להשקעה שלו. בפרט שההכשרה נעשית היום בזמן השירות ולא כקד"צ (קורס קדם צבאי) כבעבר".

כפי שעולה מנתונים שמסר דובר צה"ל לבקשת שומרים: כ-23 אחוז מהנשים חתמו ב-2023 על התנדבות לשירות של "דין אישה כדין גבר", כלומר משך שירות חובה זהה לזה של הגברים. נתונים נמוכים רק במעט התקבלו גם בשנים 2021 ו-2022, כאשר הקפיצה המשמעותית התקבלה ב-2020, אז לפי נתונים שהוגשו לוועדת החוץ והביטחון, היה מדובר רק ב-18 אחוז. קרוב למחציתן - כ-40 אחוז מאלה שחתמו אז על השוואת אורך שירות החובה לגברים - שירתו במודיעין.

אותה קפיצה לא קרתה במקרה. באוקטובר 2020 אישרה הכנסת 15 תפקידים בנוסף ל-70 תפקידים שכבר נכללו במתווה, כך שטבעי ששנה לאחר מכן, ב-2021, אחוז מאריכות השירות יזנק.

נתונים לגבי 2024 עדיין אין, אבל מנתונים שפרסם דובר צה"ל עולה שהביקוש של נשים לשרת כלוחמות עולה בהרבה על ההיצע. בגיוס נובמבר-דצמבר 2024 נרשמה עלייה של 28 אחוז בהיקף המתגייסות ללחימה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בגיוס 2024 אף נרשמו שיעורי גיוס גבוהים ביחס לתכנון הגיוס (ראו פירוט במסגרת), כך שניתן להניח שהמספרים רק גדלים. 

האם יש בגידול כדי לפצות על המחסור החמור בכוח אדם בצה"ל, שעולה כצורך מהותי מאז פרוץ המלחמה? בפרט, כאשר להבדיל מהחרדים הלעומתיים לנושא השירות, עם הפגנות "נמות ולא נתגייס", הנשים הלוחמות מגיעות בתחושת שליחות ו"רעל". 

ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מתייחסת: "כשיש מחסור בכוח אדם או כשרוצים להפנות יותר גברים ללחימה, הצבא מפנה נשים למערכים שקודם היו סגורים בפניהן. כך היה אחרי מלחמת יום כיפור, וכך יהיה גם עכשיו עם הרחבת חיל הגנת הגבולות, הקמת גדוד נוסף בחטיבת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף עליו הודיע הצבא לפני שבועיים והרחבת הפיילוט המתוכננת ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית. 

"כשהצבא צריך לוחמות הוא יודע לא לתת לרעשי הרקע של הציונות הדתית שמתנגדת למהלכים האלה, להפריע לו"

"נציגי צה"ל מדברים על מיצוי הפוטנציאל של הנשים במערך הלוחם מעל כל במה אפשרית. רח"ט תומכ"א (תכנון ומנהל) מדבר על זה בוועדות בכנסת, ואת שומעת את זה בהתבטאויות לא פורמליות גם בפורומים אחרים, גם ביחס לסדיר וגם ביחס למילואימניקיות המהוות 18 אחוז מכלל משרתי המילואים במלחמה". 

ועל הדרך הצבא גם "קונה" חודשי שירות.

"אני לא רואה בהארכת השירות אלמנט של ניצול, היא תמיד הייתה חלק מעסקת החבילה. הבעיה כאן היא אחרת. כשהצבא צריך לוחמות הוא יודע לפתוח את המקומות האלה, ולא לתת לרעשי הרקע של הציונות הדתית שמתנגדת למהלכים האלה, להפריע לו. אבל באותה נשימה הוא לא באמת מאפשר להן לשרת בהתאם ליכולות שלהן עד הקצה. אז במובן הזה, יש תחושה של ניצול, כי הצבא משחק לפי מה שנוח לו ולא לפי מה שהוא מחויב לעשות לפי החוק, והוא חושב שזה יחזיק". 

אם הביקוש לתפקידים הקיימים גדול מההיצע, לא נראה שהצבא צריך להתרגש מזה, בפרט שהקואליציה הנוכחית האחרונה להילחם על שוויון זכויות לנשים.

"התגובה לזה תגיע להערכתי מהנשים עצמן. הצבא לוקח כמובן מאליו את המוטיבציה הגבוהה של הנשים המצוינות שמבקשות להתמיין לתפקידים האלה. הוא לא מבין שתגיע נקודה שבה הן יגידו, אם לא מאפשרים לי להשתבץ באמת בהתאם ליכולות שלי, אני לא במשחק. אל תנצלו אותי רק איפה שאתם יכולים. 

"אם, למשל, צה"ל לא יאפשר לנשים להתמיין לשריון המתמרן, לא רק בין פיילוט לפיילוט, אלא להתמיין באמת, ולא יתן להן להגיע ליום סיירות ולהראות מה הן מסוגלות, לא בטוח שהמוטיבציה שלהן לשרת ביחידות שכן פתוחות בפניהן, תמשיך כמו היום. יגיע היום שהמדיניות המפלה הזו לא תעבוד לו יותר". 

ונגיד שיפתחו כל תפקידי הלחימה לנשים וכל מי שתשובץ בהן תשרת תקופה זהה לגברים, זה יפצה על השתמטות החרדים או שזה אנקדוטלי?

"זה לא מספיק, אבל זו בהחלט התחלה. את המסה שהצבא צריך כיום, לא ניתן לסגור רק עם הארכת שירות הנשים הלוחמות. מעניין יהיה לראות אילו צעדים ינקוט בנושא הרמטכ"ל החדש, אייל זמיר, שהיה שריונר בעברו". 

"אם צה"ל לא יאפשר לנשים להתמיין לשריון המתמרן, למשל, לא רק בין פיילוט לפיילוט, אלא להתמיין באמת, ולא יתן להן להגיע ליום סיירות ולהראות מה הן מסוגלות, לא בטוח שהמוטיבציה שלהן תמשיך כמו היום", אומרת ד"ר שפרן-גיטלמן

"אין פה מניפולציה על הנשים שחותמות"

את הארכת שירות הגברים לשלוש שנים, לא מצליחים להעביר בכנסת, כל עוד השתמטות הציבור החרדי לא באה לידי פתרון, ואם תוארך, היא תחול גם על אותן נשים. כל זה מכעיס במיוחד לנוכח הציבור החרדי שלא משרת כלל, ובני ישיבות ההסדר שמשרתים שירות מקוצר בן 17 חודשים. ולמי ששואל איפה כאן השוויון, התשובה המקוממת לא פחות היא, שהנשים הן אלה שביקשו שוויון ואף אחד לא הכריח אותן להאריך את השירות. הכל מרצונן החופשי ובהתנדבות. 

הארכת השירות הזו, שבסלנג הצבאי כבר זכתה לכינוי המעליב "דין אישה כדין טיפשה", המרמז על תחושת הניצול שחשות מי שלפני הגיוס היו מספיק נלהבות להתנדב לשירות הנוסף, אבל לא שמרו על רמת ההתלהבות הזו גם בהמשך. עם זאת, את מרבית המרואיינות לכתבה הגישה הזאת והשאלות סביב הנושא מרגיזות. מרביתן בעלות אוריינטציה פמיניסטית ורואות בכך התעסקות קטנונית לנוכח המטרה הגדולה.

"אני מאוד מצטערת, אבל הסיפור פה הוא לא הפסד של שנת לימודים או דחיית הטיול, אלא ההתעקשות של מדינת ישראל לחיות על החרב, שגורמת לכל זה", נוזפת ח"כ מרב מיכאלי. מיכאלי, חברת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ומי שעומדת בראש ועדת המשנה למוכנות ולביטחון שוטף, הצביעה לא פעם נגד הארכת השירות, אבל לא בגלל שחשבה שצה"ל עשה פה מניפולציה על נשים עם מוטיבציית יתר.

"מ-2013 אני יושבת בדיונים שדנים בהארכת השירות", היא מספרת. "הוועדה תמיד אישרה את ההארכה, בדרך כלל הצבעתי נגד, במחאה. לא בגלל שאני מתנגדת לכך שנשים תעשנה את השירות הזה אלא כי אני מתנגדת לשיטת הסלמי הזו, שבה בכל פעם פותחים עוד מקצוע ועוד יחידה, בזמן שהחוק משנת 2000 קבע שצריך לפתוח את כל התפקידים לנשים. בשנת 2007, גם דוח ועדת שגב - שהוקמה על ידי צה"ל - קבע שיש לעבור לאבחון ושיבוץ לפי כישורים ויכולות ולא לפי מין ומגדר, מה שנקרא 'האדם הנכון בתפקיד הנכון'".

בהינתן שאנחנו עוד לא שם, הגיוני בעיניך לנצל ככה חלק מהנשים?

"ראשית, שירות החובה 'מנצל' עקרונית את כולן וכולם, גברים ונשים. ממשלות ישראל לדורותיהן מרשות לעצמן לנצל את המשאב הזה, ונמנעות מפתרון מדיני לסכסוך. לעצם העניין, במקום שיש הזדמנות שווה, יש גם אחריות שווה. את לא יכולה לאחוז במקל בשני קצותיו".

יש עוד תפקידים שבהם משרתים שני המינים, רק שהם פחות אטרקטיבים, ולכן קשה "לסחוט" לגביהם הארכת שירות כמו שעושים למשל ב-8200.

"אנשים משרתים בתפקידים טכנולוגיים כי זה כדאי. למה להתעלם ממה שאת מרוויחה בדרך? כל השנים התלוננו על כך שגברים מרוויחים מהשירות הצבאי רשתות קשרים, ניסיון ניהולי, ניהול מערכות אדירות בגיל צעיר, בזמן שלנשים כל זה נחסם. עכשיו כשנשים נכנסות לתפקידים האלה, נטען שמנצלים אותן? זה מוסר כפול בעיני. נכון, להזדמנויות הללו יש מחירים. אי השוויון שיש כיום גם פוגע בנשים, אבל נותן לנשים את הפריבילגיה להעדיף שירות קצר של שנתיים. גברים לא מקבלים את זה".

"אני מתנגדת לשיטת הסלמי הזו, שבה בכל פעם פותחים עוד מקצוע ועוד יחידה, בזמן שהחוק משנת 2000 קבע שצריך לפתוח את כל התפקידים לנשים"

"אין פה מניפולציה על הנשים שחותמות, אם אנחנו רוצות שוויון, אז גם החובות הן עד הסוף, בלי הקלות בתנאים", סבורה גם עפרה אש, מנכ"לית פורום דבורה, הפועל לקידום שילובן של נשים בתחומי הביטחון. לדבריה, "אם אנחנו רוצות להגדיל את מספר הנשים בפורום מטכ"ל, שבו נמצאות כיום רק הפצ"רית ונשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, אנחנו חייבות לגדל שרשרת פיקוד משמעותית של נשים לוחמות". 

יו"ר הפורום אל"מ (מיל.) פנינה שרביט ברוך מוסיפה: "השירות הקצר יותר לנשים נבע מכך שפעם נשים היו מתחתנות ונכנסות להריון בגיל צעיר יותר. היום זה לא כך, ואני לא רוצה שבגלל שירות קצר יחסמו לנשים מראש את האפשרות להתמיין לתפקידים. את שואלת אם זה הגיוני שבתפקידים מסוימים בשירות סדיר, שהם כנראה גם קשים יותר, ישרתו יותר זמן מאשר בתפקידים אחרים? אז כן, זה לא מושלם. אנחנו מפסידים ככה חלק מהנשים. למשל, כאלה שלחוצות כלכלית ויעדיפו להשתחרר אחרי שנתיים ולהשתלב בשוק העבודה, מאשר לחיות עוד שמונה חודשים במשכורת של שירות סדיר. אני בעד השוואת משך השירות לכולם, אבל זה מחייב חקיקה וזה מסובך, גם על שירות דיפרנציאלי, יש כל הזמן ויכוחים". 

"אם אנחנו רוצות להגדיל את מספר הנשים בפורום מטכ"ל, שבו נמצאות כיום רק הפצ"רית ונשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, אנחנו חייבות לגדל שרשרת פיקוד משמעותית של נשים לוחמות", אומרת עפרה אש, מנכ"לית פורום דבורה

"כולם צריכים להיות מתחת לאלונקה"

הדרך לשוויון רצופה גם אי שוויון בתוך קבוצת הנשים עצמה, רק שצריך התבוננות מפוכחת ומרחק של שנים כדי להבין את זה. למזלו של צה"ל, בנות ה-18 עדיין לא שם. "מי שהולכת לקרבי מאוד חדורת מטרה", מסבירה לוחמת שחתמה על הארכת שירות בשיחה עם שומרים. "היא מבינה שחתימה על 'דין אישה כדין גבר' זה מה שצריך לעשות בשביל לשאת בנטל באופן שוויוני, בטח בשנה וחצי האחרונות שיש מלחמה, וכולם צריכים להיות מתחת לאלונקה". 

מפריע לך שבנות בשכבת הגיל שלך משתחררות כמעט שנה לפניך? 

"לפעמים אני מרגישה קצת פראיירית שחתמתי, אבל יש לי גם חברים בנים שמרגישים שחוקים. המלחמה שחקה את כולנו, לא עברנו שירות רגיל, אבל אם תשאלי אותי, אם הייתי עושה את זה שוב, אז כן, אני עדיין רוצה לתת, ואני מבינה את ההיגיון של הצבא. לוחמים זה כמו יין שמשתבח. בן אדם עם ניסיון שווה להם להשאיר". 

אמה של אותה הלוחמת יותר מפוכחת. "אצל הבנות האלה זה לא נגמר שם", היא אומרת. "אחרי זה גם באות ההצעות לקצונה, שמחייבות חתימה נוספת מעבר לשנתיים ושמונה. למי שלא רוצה קריירה צבאית, ומתכננת לצאת לטיול ואז ללמוד, זה יותר מדי. בניגוד לשירות ב-8200, השירות הקרבי של הבת שלי לא יתרום לה כלום באזרחות. להישאר שם עוד, נראה כמו שטות מוחלטת".

ח"כ ותא"ל במיל. שרון ניר (ישראל ביתנו), לשעבר יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר ומפקדת ביה"ס הארצי לתקשוב, קשר וסייבר מייצגת היטב את העמדה המערכתית. "הכשרות מקצועיות ארוכות נוגסות באורך השירות האפקטיבי של החיילים והחיילות, ולכן טבעי שירצו למקסם את משך שירות הנשים ולהאריך אותו". 

"גם במערך הלוחם יש גידול מרשים. נשים מהוות כיום 20 אחוז ממנו, לפני המלחמה הן היו 18 אחוז. לפני חמש שנים זה לא היה ככה, ולפני עשור בכלל היינו במקום אחר"

איך צה"ל משווק את החתימה הזו לצעירות לפני גיוס?

"לא חושבת שהצבא נדרש לשווק את זה. הפתעת אותי לגמרי עם ההנחה הזו. הסיפור פה הוא לא חתימה על עוד מספר חודשים, אלא השגת שירות משמעותי, יעד שחשוב לנשים להשיג. אני זוכרת פגישות שלי כיוהל"ם עם מלשב"יות בשנת שירות או במכינה, שאמרו שחשוב להן, לא סתם לסמן וי. אף אחת מהן לא שאלה למה לחתום, הן רק חיפשו כיצד לתרום".

באיזשהו שלב הן יסתכלו על הבנות שמשתחררות כמעט שנה לפניהן ויתבאסו. לא סתם התקבעה האימרה "דין אישה כדין טיפשה".

"זו פעם ראשונה שאני שומעת את הביטוי הזה. מרבית הבנות יודעות להעריך את ארגז הכלים שניתו להן במקצועות התקשוב והסייבר לדוגמה. גם אם יש יותר חודשי שירות, עדיין יש על כל תפקיד כזה, הרבה יותר מתמודדות מאשר תקנים. גם במערך הלוחם יש גידול מרשים. נשים מהוות כיום 20 אחוז ממנו, לפני המלחמה הן היו 18 אחוז. לפני חמש שנים זה לא היה ככה, ולפני עשור בכלל היינו במקום אחר. אני בדעה שצריך לפתוח את כל התפקידים לנשים. גם היום רואים מיצוי של הפוטנציאל האיכותי, וצריך להרחיב אותו עוד יותר, בטח כשאנחנו במלחמה בשבע חזיתות, וראש אכ"א הכריז שחסרים 12 אלף לוחמים ותומכי לחימה בסדיר" . 

"לפעמים אני מרגישה קצת פראיירית שחתמתי, אבל יש לי גם חברים בנים שמרגישים שחוקים. המלחמה שחקה את כולנו, לא עברנו שירות רגיל, אבל אם תשאלי אותי, אם הייתי עושה את זה שוב, אז כן, אני עדיין רוצה לתת", אומרת לוחמת 

הבעיה: "התנהלות של טלאי על טלאי"

מי הן הנשים ששואפות לשרת כלוחמות? פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא וחברה מהאוניברסיטה הפתוחה, מאפיין כי "המוטיבציה יותר חזקה אצל נשים בדרג סוציו-אקונומי בינוני ומטה, שרואות בסוג התפקידים הזה הפגנת יוקרה, אפשרות לצאת מהתא המשפחתי ושבירת הפטריארכליות. עם זאת, בג"ץ הסיירות ובג"ץ הטנקיסטיות הראה שגם אצל נשים מבוססות יש נטייה ללכת לתפקידים האלה, גם כשפילחנו את מיפוי הלוחמות והתצפיתניות שנהרגו במלחמה הזו, רואים נוכחות לא מבוטלת של מעמד הביניים ומעלה". 

"הדוקטרינה לגיוס נשים לא השתנתה מאז בן גוריון - תחליף כוח אדם זול היכן שיש חוסר כוח אדם של גברים. בג"ץ הסיירות עודד במשהו את הצבא לשנות גישה"

לוי, שהגיש יחד עם ד"ר זאב לרר, תצהיר התומך בעותרות בבג"ץ הסיירות סבור שהדרישה להשוות את אורך השירות לגיטימית לגמרי, ואם כבר יש איתה בעיה, היא העובדה שמדובר ב"התנהלות של טלאי על טלאי, במקום ליצור תשתית שוויונית אמיתית. 'דין אישה כדין גבר' אינו ציווי חוקי שהצבא מכבד, כשמדובר בשוויון הזדמנויות. למעשה, הדוקטרינה לגיוס נשים לא השתנתה מאז בן גוריון - תחליף כוח אדם זול היכן שיש חוסר כוח אדם של גברים. בג"ץ הסיירות עודד במשהו את הצבא לשנות גישה. בעקבותיו גיבש הצבא סוף סוף סטנדרטים לשילוב נשים וגברים בדרג הלוחם, והוא מאפשר כיום מיונים גם ביחידות איכותיות אך עדיין לא בדרג המסתער של חי"ר ושריון". 

נראה שהמחסור בכוח אדם לא יתיר לצבא ברירה. 

"יתכן. המאבק הזה לא נמצא בחוד החנית של המאבק הפמיניסטי. חלק מארגוני הנשים מסתפקים במוביליות של הנשים שמשתלבות בתפקידים הטכנולוגים בצבא. גם השיח הנוכחי סביב חוק הגיוס מתעלם מנשים ורואה בגברים חרדים את הפתרון לבעיית כוח האדם של צה"ל. זה נובע מקבוצות לחץ שונות שמעדיפות, כל אחת משיקוליה, להתעלם מזמינות כח האדם הנשי". 

‍

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים