זה קורה מתחת לרדאר והרחק מן העין הציבורית, אבל הזירה המשפטית בישראל כבר מתכוננת במרץ לוועדת החקירה הממלכתית שתקום ותחקור את מחדלי ה-7 באוקטובר. לשומרים נודע כי הסנגוריה הצבאית מגבשת בימים אלה מאגר של עורכי דין פרטיים שייצגו אנשי צבא בוועדת החקירה. הייצוג ייחשב כשירות מילואים לגברים ולנשים, גם בקרב מי שעברו את הגיל הרשמי של שירות מילואים פעיל או לא שירתו בעבר בפרקליטות הצבאית. ברשימה נמנים גם עורכי דין מנוסים שנחשבים לליגת העל של פרקליטי הצווארון הלבן. לחלקם פונה הסנגוריה וחלקם אף פונים אליה מיוזמתם. 

"הם מאוד רוצים להשתלב בזה, ויש כאלה שממש מבקשים שלא נשכח אותם", אומרים גורמים שמלווים את גיבוש הרשימה. "ההנחה היא שתקום פה ועדת אגרנט 2, שתיגע בביטחון, בליבה. זו הפסגה המקצועית לכל מי שבתחום, מבחינת המכובדות והחשיפה התקשורתית. הכסף הוא דווקא לא שיקול, כי משלמים לפי תעריף של ימי מילואים, אבל לבניית השם בטווח הארוך זה משתלם".

ובמילותיו של עורך דין בכיר שכבר סגר עקרונית ייצוג: "תשלום על יום מילואים נמוך מהתעריף השעתי שלי, אני לא מרוויח מזה. אנשים רוצים להיות שם, כי זה יהיה האירוע בהא הידיעה מבחינה משפטית-ביטחונית. אנחנו במקצוע הזה כדי להגן על אנשים, וכשמדובר באנשי צבא, שגם אם טעו, זה ודאי לא היה בזדון, יש תחושת שליחות גדולה לצד הרבה עניין ואתגר".

"השטח רוחש. הלחימה המשמעותית ברצועה כבר מאחורינו, והפרסומים על חקירת הצבא את עצמו ועל בקשת מבקר המדינה לקבל גישה למסמכים, הקפיצו אנשים בצבא", אומרים במערכת. "הם מבינים לאן זה הולך. וחלקם כבר סגרו עם עורכי דין"

במערכת המשפט הצבאית מסרבים לומר אם יש היערכות תקציבית מיוחדת לקראת הוועדה, ומי אנשי הצבא שכבר ביקשו ייעוץ. מה שכן, הם מאשרים, כי "השטח רוחש. הלחימה המשמעותית ברצועה כבר מאחורינו, והפרסומים על חקירת הצבא את עצמו ועל בקשת מבקר המדינה לקבל גישה למסמכים, הקפיצו אנשים בצבא. הם מבינים לאן זה הולך. וחלקם כבר סגרו עם עורכי דין. הכל נעשה מאוד ברגישות, בדיסקרטיות, ללא עקבות, לפעמים זה באמצעות פרוקסי שמדבר בשמם, אבל זה קורה. 

"הרעיון מאחורי הפול שיוצרת הסניגוריה הוא שגם מי שמכל מיני שיקולים, עוד לא סגר עם אף אחד, יוכל לפנות לסנגורית הצבאית הראשית ולומר 'אני רוצה עכשיו עורך דין', והיא תוכל להציע לו ייצוג מן המוכן".

הבכירים ודאי יקחו עורכי דין פרטיים, בפרט אם יניחו שהם עלולים להיפגע אישית.

"אולי להפך? קצינים בכירים יעדיפו שהצבא יממן עבורם הגנה, שתעלה מיליונים לו היו משלמים שכר טרחה למשרד פרטי". 

בקרב בכירי עורכי הדין, יש מי שאישרו, כי משרדם יעניק ייעוץ או חבר לצוות בין-משרדי שמייעץ לבכיר במערכת הביטחון, אך סירבו לומר למי, ואם מדובר בייצוג פרטי לגמרי או כזה שיעשה דרך הסנגוריה הצבאית. אחרים הסתפקו כמו תקליט שבור בתגובה: "אני לא יכול להתייחס לאף שאלה או משפט שאת אומרת". 

למה בעצם לא להודות בכך שאתה נעזר בעורך דין? עו"ד אפרת נחמני בר, סגנית הסנגורית הצבאית הראשית לשעבר ומי שהשתתפה בלא מעט ועדות חקירה מסבירה את הרציונל: "מטרת העל של כולם היא לא לקבל מכתב אזהרה מהוועדה, כך שייעוץ הוא מתבקש. מצד שני השיח הציבורי כל כך שטחי, שאם אדם מתייעץ כדי להבין את תמונת המצב, מיד מניחים שהוא אשם. עובדה, הוא לקח עורך דין, ולכן הרבה מאמינים בייעוץ סמוי. ממילא, בשלב הטרום אזהרה של הוועדה, אין לך זכות להיות מיוצג".

מה זאת אומרת?

"תבדילי בין ייעוץ לייצוג. להתייעץ תמיד אפשר, אבל ההתייצבות לפני הוועדה בשלב הטרום אזהרה היא ללא עורך דין. רק אחרי שהוזהרת, את רשאית להופיע עם עורך דין לצידך, כך שאין סיבה שהייעוץ לא ישאר כרגע דיסקרטי".

עו"ד אפרת נחמני בר, סגנית הסנגורית הצבאית הראשית לשעבר: "מטרת העל של כולם היא לא לקבל מכתב אזהרה מהוועדה, כך שייעוץ הוא מתבקש. מצד שני השיח הציבורי כל כך שטחי, שאם אדם מתייעץ כדי להבין את תמונת המצב, מיד מניחים שהוא אשם"

"יהיו מספיק קליינטים לכולנו"

ההערכה המתגבשת היא שעורכי הדין שייעצו למערכת הביטחונית והפוליטית מורכבים משתי קבוצות. האחת היא של בכירי הפרקליטות הצבאית לשעבר, והשנייה היא מקרב בכירי הפליליסטים של הצווארון הלבן, לרבות מי שייצגו לקוחות בתיקי אולמרט ובתיקי האלפים של ראש הממשלה נתניהו. "יש דרג צבאי ודרג פוליטי, יהיו מספיק קליינטים לכולנו", אומר בחיוך מריר בעל משרד עורכי דין. אם כי הרושם שהתקבל מקרב עורכי הדין הבכירים עמם שוחחנו, כולם בני אותו דור, הוא שהם מעדיפים לייצג את בכירי מערכת הביטחון. על ייצוג הפוליטיקאים הם מדברים במיאוס, ולא רק בגלל פוליטיקאי אחד בכיר, שסוגיית התשלום עבור ייצוגו המשפטי, היא תמיד בגדר תעלומה. 

ההערכה המתגבשת היא שעורכי הדין שייעצו למערכת הביטחונית והפוליטית מורכבים משתי קבוצות. האחת היא של בכירי הפרקליטות הצבאית לשעבר, והשנייה היא מקרב בכירי הפליליסטים של הצווארון הלבן, לרבות מי שייצגו לקוחות בתיקי אולמרט ונתניהו

לצד הציניות שמאפיינת את המקצוע, יש כאן גם תפיסה ערכית של מי שחוו כל אחד בדרכו, את האסון הגדול ביותר שחוותה המדינה, ויכולים להרשות לעצמם להביע דעה או מחאה, גם באמצעות הייצוג. "שדרת הפיקוד הבכיר בצבא ובשב"כ לקחה אחריות עוד באוקטובר. הם הפגינו בצעד הזה תפיסה ערכית, שאנחנו מעריכים", אומרים שני עורכי דין, שאמנם סומנו על ידי קולגות כמי שצפויים לייצג קליינטים בוועדה, אך מצהירים ש"כרגע אנחנו לא בסיפור". "מאחר שאנחנו בשלב בחיים שבו אנחנו יכולים לבחור את הלקוחות שלנו, לא נגן על אדם שהיה צריך לקחת אחריות ולא לקח. כן נייצג אדם שלקח אחריות ורוצה להעמיד דברים על דיוקם". 

ומה עם קצינים, שהסיכוי להוציא אותם ללא פגע מהוועדה שואף לאפס? עד כמה יאותו לייצג את מי שהכישלון רשום על שמם באותיות ענק? "אני משוכנע שהם ימצאו לעצמם, אם לא כבר מצאו, עורכי דין שמאוד שמחים לייצג אותם, דווקא בגלל שהם יככבו בוועדה", אומר פרקליט צמרת נוסף. "אם הם יככבו, גם עורכי הדין שלהם יככבו".

הצבא מצדו, מחויב להעניק שירותי ייעוץ וייצוג למי ששאלת תפקודו תעלה בוועדת החקירה ובבדיקת מבקר המדינה ומבקר צה"ל. מדובר גם בקצינים שכבר לא היו בשירות פעיל ב-7 באוקטובר, אבל מוכנות הצבא בתקופתם רלוונטית לדיון, כמו למשל הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי. ההגנה נעשית רק דרך הסנגוריה הצבאית. אין אפשרות, למשל, לשלם למשרד פרטי ולבקש מצה"ל החזר חלקי, שיהיה שווה ערך לימי המילואים שישולמו לסנגור צבאי במילואים. 

הצבא מחויב להעניק שירותי ייעוץ וייצוג למי ששאלת תפקודו תעלה בוועדת החקירה ובבדיקת מבקר המדינה ומבקר צה"ל. מדובר גם בקצינים שכבר לא היו בשירות פעיל ב-7 באוקטובר, אבל מוכנות הצבא בתקופתם רלוונטית לדיון

יתרונות הסנגוריה הצבאית מעבר לחיסכון הכספי הניכר, הם הנגישות לחומרים וכוח האדם שהיא מספקת, כדי שיעזור בהכנת התיק. שני היתרונות האחרונים משתלמים גם לעורכי הדין הפרטיים, שלא צריכים להשבית משרד שלם (בפרט שמדובר במשרד בוטיק קטן), כדי לעבור על היקף החומרים העצום שצפוי להיות פה, אלא יכולים להיעזר בכוח האדם שמציעה המערכת הצה"לית.

"החיסרון הגדול מבחינת הלקוח", אומרים גורמים צבאיים, "הוא היעדר היכולת לבחור בעצמך את מי שתרצה שייצג אותך. נכון, יש מרחב תמרון, מציעים לפעמים כמה אפשרויות ייצוג לבחור מתוכן, ואם עורך דין מסוים ייצג אותך בעבר והכימיה הייתה טובה, יש אפשרות לשחזר את ההתקשרות. בכל זאת מדובר ביחסי עורך דין לקוח וצריך שיתוף פעולה ואמון בין הצדדים. אבל אין בחירה לגמרי חופשית כמו בשוק הפרטי". 

מצד שני, אמנם הפצ"ר (הפרקליט הצבאי הראשי) אינו כפוף לרמטכ"ל, אבל קשה להאמין שבמערכת היררכית כמו הצבא, חברי המטכ"ל לא יוכלו, בסופו של דבר, להשיג את הפרקליט שהם באמת רוצים. 

"בשורה התחתונה, לאנשים יש מניע חזק להסביר מה הם עשו, ולהבין למה זה קרה", אומר פרקליט. "אלה לא אנשים שלקחו כסף לכיס. אין כאן שחיתות אישית. אנשים עשו את תפקידם כמיטב אמונתם והבנתם. את יכולה לקבל את זה או לא, אבל אלה אנשים שאכפת להם"

האם יש טעם בתחקירים הפנימיים?

מאגר נפרד של עורכי הדין מכינה הסנגוריה עבור החיילים והקצינים שירצו להתייעץ, לקראת התחקירים הפנימיים, שעורך צה"ל. ההערכה היא שוועדת החקירה תטפל בקודקודים והתחקיר הפנימי יעסוק גם בדרג הזוטר יותר.

סוגיית התחקיר הפנימי מעלה את התהייה, כיצד תנהג ועדת החקירה שתקום, בתחקירים כאלה? האם בכלל יהיה ניתן להציג אותם בפני הוועדה? משפטנים שליוו את מערכת הביטחון בוועדות חקירה קודמות מתחבטים גם הם בשאלה הזו. "יש סעיפים מיוחדים בחוק השיפוט הצבאי (סעיף 539א (ב) (5))  ובחוק השב"כ (סעיף 17), שמתייחסים לתחקירים פנימיים", הם מסבירים, "הסעיפים האלה נועדו לספק הגנה לאנשים שישתתפו בתחקיר פנימי. להבטיח שהחומר שמסרו לא ישמש נגדם, אלא ישמש לשיפור המערכת, כדי שתלמד מטעויות העבר. מצד שני, לוועדת חקירה ממלכתית יש סמכות רחבה מאד בחוק לקבלת חומרים הדרושים לה. רוב הסיכויים, שהאינטרס הציבורי יגבר והתחקירים הפנימיים ימסרו לוועדת חקירה ממלכתית, אם תקום כזו". 

כשזו הנחת המוצא, יש בכלל סיכוי שאנשים ידברו בכנות?

"יש, כי לוועדה אסור להסתמך על תחקיר פנימי באופן ישיר. היא צריכה לקרוא לבן אדם שמוזכר שם ולשאול אותו שאלות. נכון שאנשים לא יכולים להגיד בוועדת חקירה דברים ששונים ב-180 מעלות ממה שאמרו בתחקיר. זה ישב להם בראש, בזמן התחקיר הפנימי. מצד שני, לרוב אנשים לא משנים את גרסתם, ואם כן, אז הם אומרים 'בזמנו חשבתי ככה, אבל אחרי זה הסתבר לי אחרת'. אבל כן, הכל יכול לקרות. גם בבית משפט אנשים אומרים דבר והיפוכו". 

אז יש טעם בתחקיר פנימי? "בוודאי שיש", אומר לשומרים פרקליט שליווה את השב"כ, "בשורה התחתונה, לאנשים יש מניע חזק להסביר מה הם עשו, ולהבין למה זה קרה. אלה לא אנשים שלקחו כסף לכיס. אין כאן שחיתות אישית. אנשים עשו את תפקידם כמיטב אמונתם והבנתם. את יכולה לקבל את זה או לא, לחשוב שהם מוטים או מוטים בדיעבד, אבל אלה אנשים שאכפת להם. 

"מה שכן, כדאי לשלב בדיונים גם אנשים שהחמאה לא מרוחה להם על הראש, כדי שיספרו איך הדברים עובדים ויעזרו לגבש תמונה מערכתית. אם תשאלי רק אנשים שעלולים להיפגע. ירצו לא ירצו, הדיבור שלהם מושפע מזה, והם יזהרו". 

"יש הבדל בין לקחת אחריות כראש הארגון לבין לקחת אחריות על משהו שהיית צריך לעשות ברמה האישית ולא עשית", אומר פרקליט. "זה שלקחת אחריות כראש המערכת, לא אומר עדיין מה מידת האשמה והרשלנות שמיוחסת לך ברמה האישית"

"זה לא מקרה של תפוח רקוב אחד"

לא רק בצה"ל נערכים, גם בשב"כ צפויים התחקירים הפנימיים להתחיל בקרוב. גם שם נעזרים בעורכי דין חיצוניים, אבל השיטה אחרת. הייעוץ המשפטי של השב"כ מייצג את הארגון, ולא אישים מתוכו, ולכן כשאיש שב"כ נדרש להגנה משפטית בעקבות פעילות שנעשתה במסגרת תפקידו, השירות מציע לו תקציב מסוים והוא יכול לבחור בעזרתו עורך דין כרצונו. עורך הדין שבחר, יצטרך לקבל סיווג ביטחוני מטעם קב"ט הארגון, כדי שיוכל להיחשף לחומר, וגם אז תוך הקפדה על כללי ביטחון שדה. 

"בוועדות חקירה קודמות היה חדר, שרק בו עורכי הדין יכלו להיחשף לניירת, ואסור היה להוציא משם את המסמכים", מספר בכיר לשעבר בשירות. "עורכי הדין ישבו שם וקראו את החומר, כשלפני כן הקב"ט היה עובר על הניירות ומשחיר קטעים שלא רלוונטים לנושא, כמו מבצע שדובר עליו באותו דיון ואינו שייך לעניין הוועדה. "היום הכל ממוחשב, ופרוטוקול שבו מדברים על דברים שאינם קשורים לנושא מושחר בדרכים אחרות, אבל החומר קיים. 

"השירות הוא ארגון סופר ממוסמך בהשוואה לארגונים אחרים", ממשיך הבכיר לשעבר. "זה נטוע חזק בתרבות הארגונית שלו. יש סיכומי דיון, הכל רשום ומתועד. אתה יכול לפרש אחרת את מה שאמרת בדיעבד, אבל מה שאמרת נרשם".

ואם הקב"ט משרת אינטרסים של פונקציה מסוימת, ומונע גישה למידע רלוונטי על רקע זה? 

"האנשים שיעמדו במוקד, יודעים בדיוק מה קרה אצלם, אז יהיה קשה להסתיר מהם. אני גם לא מכיר מקרים של ניסיון לשלוט במידע בדרך כזו. בטח לא עכשיו, כשהשירות כולו בתוך הסיפור הזה, וצריך לברר מה היה שם. זה לא מקרה של תפוח רקוב אחד, שצריך לאתר".

"השירות הוא ארגון סופר ממוסמך בהשוואה לארגונים אחרים", אומר בכיר לשעבר בשב"כ. "זה נטוע חזק בתרבות הארגונית שלו. יש סיכומי דיון, הכל רשום ומתועד. אתה יכול לפרש אחרת את מה שאמרת בדיעבד, אבל מה שאמרת נרשם"

"יש הרבה וריאנטים למילה אחריות"

האם מי שכבר לקחו אחריות באופן ציבורי, גם ימהרו לקחת עורך דין? או שדווקא העובדה שלא הצטיידו בעורך דין, היא סוג של קו הגנה, שגם ירשום לזכותם נקודות בדעת הקהל? "קשה לדעת מה עובר בראש של החבורה הזו, ועד כמה הם רוצים עורכי דין לידם, בשלב הזה", אומר לשומרים עו"ד נבות תל צור. "נכון, שמקובל לקחת עורך דין ממש מהתחלה כדי לגבש טקטיקה, ולא להגיע בכלל למצב שאתה מוזהר. אבל הם כבר אמרו, היינו לא בסדר, אנחנו לוקחים אחריות מלאה. ולא אתפלא, אם יש כאן התנהלות מכוונת - לא לפנות בשלב הזה, כשמצד אחד אנחנו עדיין במלחמה ומצד שני אין עדיין ועדה. מה שכן יתכן, הוא שהם ישריינו לעצמם עורך דין ליום פקודה, כדי שאם יצטרכו, לא יגלו שהוא נתפס על ידי אחרים". 

פרקליט שייעץ בעבר לגופי הביטחון, מפגין גישה פחות נאיבית כלפי סוגיית האחריות. לשיטתו גם מי שלקח אחריות, לא יהיה מוכן שעל שמו ירשם המחדל כולו. "יש הרבה וריאנטים למילה אחריות", הוא אומר. "וזה חשוב לאנשים האלה. יש הבדל בין לקחת אחריות כראש הארגון לבין לקחת אחריות על משהו שהיית צריך לעשות ברמה האישית ולא עשית. זה שלקחת אחריות כראש המערכת, לא אומר עדיין מה מידת האשמה והרשלנות שמיוחסת לך ברמה האישית. אנשים לא רוצים לתת לוועדה לכתוב עליהם דברים לא נכונים מבחינתם". 

הם רוצים לעשות עוד דברים בחיים, שלא יתאפשרו עם תווית כזאת. 

"זה לא רק זה. מילוי תפקיד כזה הוא החוויה הכי משמעותית בחייהם, ומה שקרה ב-7 באוקטובר זו חוויה שתלווה אותם כל החיים. יש משמעות לשאלה, מה סוג האחריות שהוטלה עליך, איפה היית אחראי למחדל ואיפה היית דווקא בסדר. בתוך התוצאה השחורה, לא כולם פעלו אותו דבר. ולכן גם מי שיקח אחריות, לא יקח אחריות על כל הכשלים של המערכת. זה פאזל גדול של הרבה תפקידים ומערכות. כולם רוצים להסביר עצמם ולומר שהם עשו כמיטב יכולתם".