בשנת 2011 קיבל ד"ר צ'ארלס אשר סמול, בזמנו ראש מרכז המחקר הבינתחומי לחקר אנטישמיות באוניברסיטת ייל (YIISA), הודעה מפתיעה ולפיה המרכז שהיה הראשון מסוגו באוניברסיטה בצפון אמריקה צפוי להיסגר, חמש שנים בלבד אחרי שנחנך. ההסבר הרשמי של האוניברסיטה היה שהמרכז לא עמד בציפיות האקדמיות. מנגד חוקרים במכון וארגונים יהודים בארצות הברית הצביעו על לחצים פוליטיים שהופעלו על האוניברסיטה, בעיקר מצד חוגים אסלאמיים שקבלו על העיסוק באנטישמיות מוסלמית מצד המרכז. 

לאחר הסגירה, יצא ד"ר סמול בתחקיר עצמאי, שסיפק לו, לטענתו, את ׳ראיית הזהב׳ למניע שעמד מאחורי הסגירה: "אחד המתנגדים הבכירים והקולניים לפעילותו של המרכז מתוך האוניברסיטה, התגלה כאנטי-ישראלי וכמי שמקיים קשרים ענפים עם גורמים אנטי ישראליים", הוא מספר בראיון לשומרים. 

מה שנראה בזמנו כמו סכסוך פנים-אוניברסיטאי מקומי הפך בשנים שאחרי לצונאמי של חשיפות על מעורבות אינטנסיבית של מדינות אוטוריטריות ובראשן קטאר בנעשה בארה"ב, בדגש על מוסדות אקדמיים. מבחינת ד"ר סמול, חוקר ומרצה בשורה של אוניברסיטאות מובילות בארה״ב ובישראל, האירוע הזה היה קטליזטור לחקירות המשך שיזם ביחס למקורות המימון של ייל ושל אוניברסיטאות נוספות. חקירותיו חשפו חיבורים כספיים נסתרים בין קטאר למוסדות ברחבי ארה"ב, אירופה וכמובן ישראל. 

"בתוך זמן קצר מצאנו למעלה מ-3 מיליארד דולר שנתרמו לאוניברסיטת ייל ולאוניברסיטאות נוספות, מבלי שדווחו כחוק", הוא מספר. "כבר ב- 2019 הצגתי את הממצאים הראשונים לבכירים בממשל בוושינגטון, מה שהוביל לחקירה פדרלית שחשפה מימון מסיבי שלא דווח".

לפני שלוש שנים חבר ד"ר סמול לתא"ל (במיל') סימה וקנין גיל, בעבר הצנזורית הראשית ומנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים, ויחד עם 10 חוקרים נוספים ופירמת רואי חשבון ישראלית שמתמחה בחקירות פיננסיות חובקות עולם, הם העמיקו את המחקר ופרסמו סדרת דוחות על השפעת האחים המוסלמים והכסף הקטארי על התכנים באקדמיה, ועל קידום אג'נדות אנטי דמוקרטיות, אנטי ישראליות ואף אנטישמיות. לאחרונה התפרסם הדוח האחרון שלהם על תשתית נוספת, מפתיעה אפילו יותר, של מעורבות קטארית בתכני הלימוד בחינוך היסודי והעל יסודי בארה"ב (המכונים k12). 

"מצאנו למעלה מ-3 מיליארד דולר שנתרמו לאוניברסיטת ייל ולאוניברסיטאות נוספות, מבלי שדווחו כחוק", מספר סמול. "כבר ב- 2019 הצגתי את הממצאים לבכירים בממשל, מה שהוביל לחקירה פדרלית שחשפה מימון מסיבי שלא דווח"

השפעה רכה בגיל הרך 

ד"ר סמול, שמשמש גם כמנכ"ל ISGAP - המכון לחקר אנטישמיות ומדיניות גלובלית בניו יורק, משתמש במינוח "השפעה רכה", כדי לתאר את האסטרטגיה הקטארית: מדינה קטנה שקונה בכסף גדול כמעט הכל: מתשתיות חיוניות ועד עמדות השפעה דרך חברות לובי, אקדמיה, מחקר וגופי תקשורת. "העובדה שקטאר, מדינה עם פחות מ-350 אלף אזרחים, מעניקה יותר כסף לאוניברסיטאות אמריקאיות, לארגוני חברה אזרחית ולמוסדות תרבות, מאשר כל מדינה אחרת בעולם, מטרידה ביותר״, הוא אומר. לדבריו, החשיפה החדשה של המכון מחזקת עוד יותר את ההבנה שקטאר חפרה "מנהרות" של "השפעה רכה" ישירות אל הגיל הרך בארצות הברית. 

"העובדה שקטאר, מדינה עם פחות מ-350 אלף אזרחים, מעניקה יותר כסף לאוניברסיטאות אמריקאיות, לארגוני חברה אזרחית ולמוסדות תרבות, מאשר כל מדינה אחרת בעולם, מטרידה ביותר"

"מה שגילינו לא פחות ממדהים", מוסיפה וקנין גיל, סגנית נשיא לאסטרטגיה והמנהלת בפועל של ISGAP. "גוף קטארי שרשום בארה"ב מסייע במימון תכנים שבסופו של דבר מגיעים למערכת החינוך האמריקאית ולכ-8,000 בתי ספר במדינה ולמיליוני ילדים".

וקנין גיל וסמול מצביעים על תוכנית בשם ׳צ׳ויסס׳, שפועלת תחת המטרייה של אוניברסיטת בראון הנחשבת לאחת מאוניברסיטות ליגת הקיסוס (Ivy League) - האוניברסיטאות הטובות בארה"ב. צ'ויסס מספקת לבתי ספר יסודיים ותיכוניים מערכי שיעור, ספרים וסרטונים ומקיימת הכשרות מסובסדות למורים בהיסטוריה, יחסים בינלאומיים וזכויות אדם. לפי ממצאי ISGAP, צ'ויסס קיימה שיתופי פעולה עם גוף שנקרא ׳הקרן הקטארית הבינלאומית׳ (QFI) שפועלת תחת QF (קטאר פאונדיישן) שייסדה שייח'ה מוזא, אמו של האמיר הנוכחי תמים אל ת׳אני . 

"מה שגילינו לא פחות ממדהים", אומרת תא"ל במיל' וקנין גיל. "גוף קטארי שרשום בארה"ב מסייע במימון תכנים שבסופו של דבר מגיעים למערכת החינוך האמריקאית ולכ-8,000 בתי ספר במדינה ולמיליוני ילדים"

הדוח מציג כמה מקרים של מימון. כך למשל הזמינה צ'ויסס מורים מכל רחבי ארצות הברית להגיע להכשרה שכללה שני נושאים - המזרח התיכון וההיסטוריה של ניגריה. ההזמנה להשתלמות כללה סבסוד של עלויות ההרשמה והנסיעה, ומצויין בה בפירוש כי QFI, לצד גוף מקומי של מדינת וויומינג שבה נערך הכנס, נותנים לה חסות. נציגיה של QFI גם נכחו בכנס והוקצב להם זמן להפצת חומרי הוראה. 

במקרה אחר, במהלך מגפת הקורונה, כשהביקוש לתכני הוראה דיגיטליים היה בשיאו, פרסמה צ'ויסס בדף הפייסבוק שלה מלגה במימון הקרן הקטארית לפיתוח תוכנית לימודים עבור מורים לכיתות ז'-י"ב, שבמסגרתה יסופקו להם בחינם תוכניות לימוד על המזרח התיכון. דפי המידע הדיגיטליים של התוכנית, שהופצו על ידי ׳צויסס׳ כללו קישור ישיר לאתר של הקרן הקטארית (QFI). באחרונה הקישור נמחק אך בדוח של ISGAP ניתן למצא את הגרסה שהופיעה במקור באתר QFI. 

"לאורך זמן, התוכנית שהתחילה כתוכנית מאוזנת יחסית סביב הסיפור של המזרח התיכון, הקצינה והטמיעה נרטיב אנטי ישראלי ברור, כולל שלילת קיומה של המדינה״, טוענת וקנין גיל. ״מהשמטת פרטים היסטוריים דוגמת תוכנית בלפור מצד אחד או הסכמי אברהם מצד שני, דרך שינוי הקשר בין יהודים לארץ ישראל, דרך מחיקת ירושלים כבירת ישראל, ועוד ועוד. וכל זה מבלי ששומרי הסף בכלל מודעים לכך".

"לאורך זמן, התוכנית שהתחילה כתוכנית מאוזנת יחסית סביב הסיפור של המזרח התיכון, הקצינה והטמיעה נרטיב אנטי ישראלי ברור, כולל שלילת קיומה של המדינה״, טוענת וקנין גיל

וקנין גיל מוסיפה שהחדירה לבתי הספר היסודיים והתיכוניים בארה"ב היא סוגיה קריטית ולא רק בשל הסיפור הישראלי. "יש פה מדינה זרה, שמקדמת אידיאולוגיה שבסיסה היא אנטי מערבית ואנטי דמוקרטית, שנכנסת באין מפריע ונוגעת ישירות בילדי ארה״ב בלי שום פיקוח או מנגנון של בלמים ואיזונים". 

לפני קצת יותר משנה פרסמה אוניברסיטת בראון תגובה ארוכה לטענות שעלו נגד צ'ויסס. מהתגובה לא ברור היכן פורסמו הדברים וניסיונות לאתרם לא צלחו. כך או אחרת האוניברסיטה דחתה את הטענות ביחס לתוכניות הלימוד אולם מעניינת יותר הייתה התייחסותה למימון. לפי התגובה QFI - הקרן הקטארית הבינלאומית, לא מימנה את התוכנית אלא רק סייעה ברכש ערכות לימוד ובמימון הכשרה אחת בודדת למורים. המשפטים הבאים מעניינים אף יותר: "QFI הוא ארגון חינוכי ללא מטרות רווח הפועל בארה"ב ואינו קשור לממשלת קטאר", נאמר בהודעה. 

הטיעון הזה מצליח ללמד משהו על הניסיונות של קטאר לפעול מתחת לרדאר. QFI נרשמה תחילה בארה״ב כעמותה, כזאת שמחוייבת בפרסום דוחות כספיים, אך בתוך זמן קצר היא שינתה את הסטטוס שלה והפכה לחברה פרטית שרשומה בדלאוור ארה"ב, מדינה שמעניקה לחברות שנרשמות בה סודיות כמעט מוחלטת בדומה למקלטי מס. התוצאה היא שהמידע הגלוי אודות QFI מצומצם למדי.

"כמו במקרה הזה של QFI, גם במקרים אחרים אחרים זיהינו שממשלת קטאר, על זרועותיה השונות, עושה מאמצים רבים להסתיר את מקור המימון למוסדות אמריקאיים ואירופאיים. מאמצים אלה נעשים תוך ביצוע פעולות הסתרה במסגרת החוק היבש וניצול פרצות בחקיקה במדינות המערב. עם חשיפת נתיב הכסף ניתן לראות להיכן באמת מנותב המימון", אומרת וקנין גיל. 

פרויקט אחר בו מעורבת QFI הוא מימון ישיר לתוכניות לימוד לשפה ולתרבות הערבית בבתי ספר ציבוריים בשורה ארוכה של מדינות בארצות הברית ובבריטניה. 

"יש פה מדינה זרה, שמקדמת אידיאולוגיה שבסיסה היא אנטי מערבית ואנטי דמוקרטית, שנכנסת באין מפריע ונוגעת ישירות בילדי ארה״ב בלי שום פיקוח או מנגנון של בלמים ואיזונים"

בשנים האחרונות, על רקע ביקורת בינלאומית, הקטארים נזהרים מזיהוי עם הפעילות הזאת. בעבר הם דווקא היו גאים בה; כך למשל בפרסום מ-2012 באתר הקרן תואר ביקור של יו"ר הקרן בבית ספר בהארלם ניו יורק: "הוד מעלתה השייח׳ה מוזא, ביקרה בבית הספר המילטון הייטס, שם לומדים התלמידים ערבית הודות ל-QFI". לאחר הביקור אמרה השייח׳ה מוזה: "נהניתי לשמוע את הילדים מדברים בערבית בהתלהבות, וזה היה מרגש לראות שרובם אינם ממוצא ערבי, מה שאומר שהשפה מגיעה למשפחות וקהילות שלא נחשפו לתרבות שלנו בעבר". בשלב מסויים תיאור הביקור הזה נמחק מאתר הקרן.

מה בדיוק מחפשת קטאר בבתי הספר? "בין הדברים הראשונים שאתה לומד כקצין מודיעין, זה שלפעמים כדי לזהות את הפרטים החסרים, את דפוסי הפעולה, האנומליות או להבין את המידע שכן קיים באופן שונה, צריך מדי פעם להסתכל על התמונה הכוללת, ואז לרדת חזרה, ולמקם את הפרטים השונים שאספת בפאזל הכולל", אומרת תא״ל (מיל׳) וקנין גיל, שעשתה את רוב שירותה במודיעין. "זה בדיוק הפאזל הגדול: כשהמטרה שלך היא השגת השפעה רכה והטמעת האידיאולוגיה והנרטיב שלך בקרב קהל המטרה – במקרה זה מדינות המערב, אתה צריך לבחור את המקומות הנכונים להיכנס דרכם. 

"אקדמיה בכלל, ובתי ספר, מה שמוכר כK-12 בארה"ב, שבהם מתחנכים אזרחי העתיד של המדינה, הם מצע קלאסי להשגת השפעה לטווח ארוך. אחרת באמת נשאלת השאלה למה להגיע לשם, איזה אינטרס יש למדינה קטנה במזרח התיכון להשקיע בחינוך ילדים בארצות הברית? אם הלוגיקה היתה כלכלית הם לא היו הולכים לשם, אבל אם הרעיון הוא 'אני רוצה לטעת את תפיסת העולם שלי מגיל צעיר, להכין את הקרקע על מנת להגיע בשלב יותר מתקדם ובאופן טבעי להשפעה שאני מכוון אליה', אז K-12 נשמע הגיוני. 

"כשמבינים את האסטרטגיה, אזי לקחת ערוצי טלוויזיה כמו ׳אלג'זירה׳ ו׳ביין׳ (bien), שזה בכלל ערוץ ספורט, ודרכם להעביר מסרים אנטי ישראלים, זה הגיוני, או להיכנס לעולם הבריאות או לאיגודים מקצועיים בעלי כוח, כמו לשאר מוקדי הכוח שהם נכנסים אליהם, זה הגיוני ואת זה אנחנו ב-ISGAP מנסים להוכיח ומצליחים לא רע".

מאוניברסיטת בראון ומתוכנית צ'ויסס נמסר בתגובה לשומרים: "אנו מחויבים לחופש אקדמי כערך יסוד ובהתאם למחויבות זו, אנו פועלים לקידום מגוון רחב של נקודת מבט ודעות. הסגל והסטודנטים שלנו חופשיים ללמוד, לבחון ולדון בנושאים לפי בחירתם. קרן קטאר לא מילאה כל תפקיד בפיתוח או בבחינה של תוכניות הלימוד. כל הכספים שמקורם בחו"ל מדווחים בהתאם לדרישות החוק". 

"קרן קטאר לא מילאה כל תפקיד בפיתוח או בבחינה של תוכניות הלימוד. כל הכספים שמקורם בחו"ל מדווחים בהתאם לדרישות החוק", נמסר לשומרים בתגובה מאוניברסיטת בראון ומתוכנית צ'ויסס

דוחא-לונדון-ישראל 

גם מערכת החינוך בישראל "חדירה" לכסף הקטארי וכמו בארצות הברית, גם כאן נעשה ניסיון לטשטש את מקורו. כך למשל, עם עמותה בשם The Galilee Foundation הרשומה בלונדון. הקרן הלונדונית מצהירה שמטרתה, בין היתר, היא "להעצים צעירים פלסטינים מוחלשים בפלסטין/ישראל על ידי הפיכתם לסוכני שינוי". תשעים אחוזים מההקצבות שלה מועברים לשורה של עמותות בישראל, בין היתר כתשלום מלגות לסטודנטים ולתוכניות לימוד לבתי הספר במגזר הערבי. 

לפי דוחותיה, בין התורמים הבולטים ל-The Galilee Foundation נמצא האמיר אל תאני בכבודו ובעצמו שתרם 2.4 מיליון פאונד, סכום שהופקד לפני יותר מעשור בחשבון נושא ריבית שנתית שמשמשת למתן מלגות לסטודנטים בישראל. אמו של האמיר, שייח'ה מוזא והקרן שהיא עומדת בראשה, QF, חתמה על הסכם לעשר שנים שבו הקרן מעבירה לעמותה כמה מאות אלפי דולרים מדי שנה. מלבד משפחת המלוכה, תורמים לקרן עוד שני גופים קטארים - מרכז המחקר הערבי לחקר מדיניות בדוחא וערוץ אל-ערבי אל-ג'דיד הקטארי. לשני האחרונים יש זיקה ישירה לעזמי בשארה, חבר הכנסת לשעבר מבל"ד שנמלט לקטאר לאחר שנחשד בריגול לטובת חיזבאללה. בשארה מקורב מאד לאמיר הקטארי, ואחיו ד"ר מרואן בשארה, שמתגורר בבריטניה, עומד בראש הוועד המנהל של The Galilee Foundation. 

"זה שימוש במתודות של הלבנת הון, לא במובן הלא חוקי שלה, אלא במובן של ניסיון להסתיר את מקור הכסף. יש כאן הסתרה, לא מוחלטת, אבל זו הסתרה", טוענת וקנין גיל

מדוע הכסף זורם לישראל דרך לונדון ולא ישירות מעזמי בשארה או מהקרן הקטארית? "זה שימוש במתודות של הלבנת הון, לא במובן הלא חוקי שלה, אלא במובן של ניסיון להסתיר את מקור הכסף. יש כאן הסתרה, לא מוחלטת, אבל זו הסתרה", טוענת וקנין גיל.

בין העמותות בישראל שמקבלות כספים מ-The Galilee Foundation אפשר למצוא את אגודת צעירי יפו (Yaffa al-Mustaqbal) שמסייעת, בין היתר, לתלמידים יפואיים לצלוח את הבחינות הפסיכומטריות, מדה אל כרמל (Mada al-Carmel) שעיקר פעילותה במחקר אקדמי סביב לאומיות פלסטינית ובלדנא, עמותה לנוער וצעירים ערבים שמסייעת, בין היתר, לתלמידים בבחינות הבגרות ובפסיכומטרי. לצד קמפיין למיגור האלימות בחברה הערבית, ניהלה בלדנא בעבר הרחוק גם קמפיין שקרא לצעירים ערבים שלא לשרת בשירות הלאומי . 

אך העמותה המסקרנת ביותר שזוכה למימון היא האגודה לתרבות ערבית שהוקמה על ידי עזמי בשארה עצמו לפני יותר מעשרים שנה; אחותו המנוחה עמדה בראשה כמו גם חברי כנסת ואישים בולטים מבל"ד. האגודה מעניקה מלגות לסטודנטים שמשמשים מעין עוזרי הוראה בבתי ספר. בפרסומים של הקרן בלונדון מצויין כי מאות סטודנטים מקבלים את המלגה וכי אלפי תלמידים בבתי הספר נהנים מהמחוייבות של אותם סטודנטים, מקבלי מלגה. בתחקיר מ-2019 של העיתונאי ישי פרידמן במקור ראשון, נטען כי האגודה לתרבות ערבית קיבלה מקטאר עשרות מיליוני שקלים, כולל שישה מיליון דולר לרכישת מבנה בחיפה.

וקנין גיל סבורה כי כמו בתשתיות אסטרטגית, גם בחינוך, אסור לגלות סבלנות כלפי הקשר לקטאר: "בסוף מישהו שמקבל כסף שנגוע באידיאולוגיה, גם אם אף אחד לא יאמר לו את זה, פועל בהתאם למה שהוא חושב שמצופה ממנו". 

"אין אף מדינה אחרת שמשקיעה משאבים כה עצומים כדי להשיג כוח רך בארה"ב ובאירופה. היקף הכספים העצום – מיליארדי דולרים – שמגיע ממדינה שמחזיקה באידיאולוגיות קיצוניות אינו לגיטימי ואינו מקרי. מטרתו היא לקדם יעדים אסטרטגיים ספציפיים שמשפיעים על מקבלי החלטות, מוסדות אקדמיים, תקשורת, ומוקדי כוח אחרים במערב"

אז מה קטאר רוצה?

על השאלה הבסיסית שמעסיקה רבים, גם בישראל, מה רוצים הקטארים? סמול ו-וקנין גיל, מנסים לענות באמצעות חלקי הפאזל שברשותם. "משפחת המלוכה פועלת על פי פסקי ההלכה והפתוות של האחים המוסלמים. האידיאולוגיה של האחים המוסלמים מחויבת לשריעה האסלאמית, להקמת מדינה אסלאמית ולהשמדת ישראל וחיסול היהודים ברחבי העולם. בנוסף, היא מחויבת להילחם במערב". 

כשסמול נשאל אם התפיסה שהוא מציג אינה קונספירטיבית ומוגזמת, הוא מפנה למסמכי מדיניות שנכתבו על ידי בכירים באחים המוסלמים ונתפסו בעבר, ובראשם "מסמך ההסברה" המפרט בין היתר את האסטרטגייה של הארגון כלפי ארה"ב וקנדה. 

למה לא להתייחס לכל ההשקעות של קטאר כניסיון לגיטימי של מדינה קטנה ועשירה לשפר את תדמיתה העולמית ולחזק את מעמדה הבינלאומי? 

"אין אף מדינה אחרת שמשקיעה משאבים כה עצומים כדי להשיג כוח רך (Soft Power) בארה"ב ובאירופה. היקף הכספים העצום – מיליארדי דולרים – שמגיע ממדינה שמחזיקה באידיאולוגיות קיצוניות אינו לגיטימי ואינו מקרי. מטרתו היא לקדם יעדים אסטרטגיים ספציפיים שמשפיעים על מקבלי החלטות, מוסדות אקדמיים, תקשורת, ומוקדי כוח אחרים במערב".

לדבריו, הממצא הבולט והמפתיע ביותר של חוקרי המכון שהוא עומד בראשו, היה עומק החדירה של קטאר לאקדמיה. "המחקרים שלנו חשפו עשרות מיליארדי דולרים של מימון לא מתועד, ששיחק תפקיד משמעותי בעיצוב מערכת החינוך והפוליטיקה בקמפוסים".

המחקר המדובר ביותר של ISGAP חשף בנובמבר 2023 את ההסכמים בין קטאר לאוניברסיטת טקסס A&M היוקרתית, שהקימה שלוחה בדוחא בירת קטאר (לצד שלוחות של אוניברסיטאות אמריקאיות יוקרתיות כמו ג'ורג'טאון, קורנל, קרנגי מלון, נורת'ווסטרן ווירג'יניה קומונוולת'). חוקרי ISGAP חשפו כי יותר ממיליארד דולר זרמו מ-QF לטקסס A&M, בין היתר למימון 500 פרויקטים של מחקר בתחומים מדעיים ובהם גם מחקרי גרעין רגישים. החשיפה עוררה בארה"ב הדים רבים כמו גם לחצים שהובילו את אוניברסיטת טקסס A&M להכריז על סגירת השלוחה בדוחא. 

סמול ווקנין גיל אומרים כי לפי הדוחות שהוכנו תחת המטריה של ISGAP, מוסדות שקיבלו מימון קטארי חוו בממוצע 300% יותר תקריות אנטישמיות מאשר מוסדות שלא קיבלו מימון כזה. סטודנטים באותן אוניברסיטאות דיווחו על חשיפה גוברת לרטוריקה אנטי ישראלית, חוסר סבלנות לחופש ביטוי, השעיות, חקירות, צנזורה ואף פיטורים של מרצים וחוקרים. 

"הקטרים פועלים באסטרטגיה חכמה", אומרת וקנין גיל, "הם ממקדים את הפעילות באקדמיה מתוך הבנה שדרכה ניתן להגיע ולהשפיע על דורות העתיד, אבל גם בתוך האקדמיה ניתן לראות מיקוד בתחומי עניין שבתורם הם סוכני השפעה - קמפוסים שמזוהים עם טכנולוגיה מתקדמת מאוד, קמפוסים שמתמחים במדיה, תחומי הבריאות, פוליטיקה ומדיניות ועוד".

שומרים העביר בקשות להתייחסותן של הקרנות QF ו-QFI, העמותה בלונדון וכל העמתות הישראליות שמוזכרות בכתבה. עד שעת פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה מאף אחת מהן. אם וכאשר יגיעו תגובות הן תתווספנה לכתבה.‍