550 אלף שקל לחודש - זה הסכום שדרשה וקיבלה החברה להגנת הטבע עבור אירוח בית-ספר של כ-120 ילדי הקיבוצים המפונים חולית ובארי, בבית ספר שדה בעין-גדי. בנוסף מקבלת החברה 350 אלף שקל לחודש על אירוח בית-ספר של 410 תלמידים מעשרים קיבוצים ומושבים שפונו מהמועצה האזורית אשכול, בבית-ספר שדה אילת. 

מדובר נדגיש, בהפעלת בתי-הספר בימי חול בלבד (א-ה') עד שעות הצהריים, כאשר לאחר מכן ילדי כל קיבוץ חוזרים למלון שלהם.

החוזים נחתמו בתחילת חודש נובמבר בין המועצה האזורית לבין החברה והם תקפים עד סוף חודש מרץ וינואר, בהתאמה. למרות שהחוזים נחתמו עם המועצה האזורית, משרד החינוך הוא זה שמשלם בפועל. בסך הכל תקבל החברה להגנת הטבע על השכרת המבנים לכל תקופה כ-3.8 מיליון שקל, וסכום גבוה עוד יותר, במידה ויוחלט להאריך את ההסכמים. 

לפי אתר החברה להגנת הטבע, בבית-ספר שדה עין-גדי יש 30 חדרים להשכרה, ובבית-ספר אילת יש 55 חדרים להשכרה. התעריף לזוג זהה בשניהם - 414 שקלים ללילה. כלומר, אם כל החדרים בעין-גדי היו מלאים במשך חודש של 31 יום, ההכנסה הכוללת הייתה מגיעה ל-385 אלף שקלים משמעותית פחות מהסכום שהמדינה משלמת כרגע. כדי להגיע ל-550 אלף שקל צריכים כל החדרים בעין גדי להיות מזומנים ל-31 ימים בחודש בידי משפחות של ארבע נפשות (התוספת עבור כל ילד בחדר היא 92 שקלים ללילה). עם זאת יש לציין כי בתקופה הנוכחית שבה בתי-ספר רבים ביטלו טיולים, הם ימים שכמעט ואין בהם הכנסה מתיירות פנים. 

גורמים שהיו מעורים במגעים עם החברה להגנת הטבע מתחו ביקורת על הסכום שהחברה דרשה עבור אירוח בתי-הספר, במיוחד בעין-גדי. לטענתם, החברה ניצלה את הנכונות של המדינה לשלם כדי למצוא פתרונות למפונים. 

גורם אחר שמעורה בפרטים מספר כי המו"מ בין החברה להגנת הטבע לבין המועצה האזורית אשכול וגופים נוספים שהיו מעורבים בהקמת בית-ספר בעין-גדי, היה קשוח. לדבריו, כמעט עד היום שבו בית הספר היה אמור להתחיל לפעול כלל לא היה ברור אם יושגו הבנות ורק בסביבות השעה 12 בלילה הושג סיכום שאיפשר את פתיחתו. 

גורם שמעורה בפרטים מספר כי המו"מ בין החברה להגנת הטבע לבין המועצה האזורית אשכול וגופים נוספים שהיו מעורבים בהקמת בית-ספר בעין-גדי, היה קשוח. לדבריו, כמעט עד היום שבו בית הספר היה אמור להתחיל לפעול כלל לא היה ברור אם יושגו הבנות ורק בסביבות השעה 12 בלילה הושג סיכום שאיפשר את פתיחתו

"הסכומים נקבעו על בסיס ההוצאות הישירות והשוטפות"

 החברה להגנת הטבע היא עמותה ללא כוונת רווח שתקציבה השנתי עומד על 173.4 מיליון שקל. לפי אתר גיידסטאר, ב-2022 קיבלה החברה סכום של כ-36 מיליון שקל כתמיכות מהמדינה, רובם ממשרד החינוך. 

מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה כי היא התגייסה "במלוא כוחה ויכולותיה, לעזרת המפונים ומשפחותיהם ולטובת כלל עם ישראל". החברה, לפי דובריה, פתחה את שערי בתי ספר השדה שלה למשפחות מפונים ללא תשלום, הוציאה אלפי ישראלים לטיולים בטבע בחינם, ערכה 'מסעות חינוכיים' ועוד. 

לגבי התשלום שדרשה מהמדינה נמסר, כי "עם הפנייה אלינו נרתמנו במהירות להכנת בתי ספר שדה שלנו, לקליטת התלמידים. נערכו פגישות מול כלל הגורמים הרלוונטיים וקיבלנו את כל האישורים הנדרשים. הסכומים נקבעו על בסיס ההוצאות הישירות והשוטפות שיש לנו בהפעלת בתי ספר במקום (כמו - שמירה, ניקיון, צוות ניהול, תחזוקה שוטפת ועוד) בתוספת אובדן ההכנסות של קיום בית ספר שדה, מאחר ולא ניתן לקיים פעילות רגילה של אירוח מטיילים, במקביל לבתי הספר של התלמידים. 

"חשוב לציין, שהחברה להגנת הטבע היא עמותה ציבורית, ארגון ללא כוונת רווח, וכל ההכנסות מהאירוח בבתי ספר שדה, הן אלה המאפשרות את הפעילות לשמירת הטבע והסביבה בישראל".

4 מיליון לחברת בנייה עבור הקפאת שיווק

החברה להגנת הטבע היא לא הגוף היחיד הנהנה מנכונתה של המדינה לפתוח את הכיס בלחץ המלחמה. בתחילת המלחמה פרסם שומרים את המחיר ששילמה המדינה עבור שכירת מבנה חליפי לתחנת המשטרה בשדרות. 

עוד מקרה הוא של חברת הבנייה אשטרום, שהיא בין היתר גם הבעלים של פרויקט שכירות לטווח ארוך בשם 'הדסה הקטנה' בשכונת קריית יובל בירושלים. החברה עתידה לקבל 4 מיליון שקלים מהמדינה רק בשל נכונותה להקפיא את שיווק הפרויקט עד ל-9 בינואר. ההקפאה נדרשה כדי שלחברי קיבוץ בארי תהיה שהות לקבל החלטה משותפת אם לעבור לפרויקט. 

בסופו של דבר הם החליטו על מעבר לקיבוץ חצרים. עתה בודקת מינהלת תקומה אפשרויות אחרות לאכלוס המתחם. 

מאשטרום לא התקבלה תגובה.