בחודשים האחרונים, בעקבות עשרות ניסיונות חוזרים ונשנים של ארגונים אנטי-ישראליים, דוגמת קרן הינד רג'ב שנחשפה בתחקיר שומרים, לרדוף את חיילי צה"ל ברחבי העולם ולגרום להעמדתם לדין על פשעי מלחמה בעזה, המליצו בצבא למי שהעלו תיעודים לרשתות החברתיות מפעילות מבצעית, למחוק כל זכר מהם. אבל, כפי ששומרים חשף במספר תחקירים בשיתוף N12, מאז פרוץ המלחמה צה"ל אינו אוכף את הוראותיו בנושא, וגם כאשר ניסה לעשות זאת באיחור רב, הוא לא הצליח. 

כעת חושף שומרים, כי בימים האחרונים העלתה קבוצת רשת אנטי-ישראלית בשם "Israel Exposed" מאגר ענק ופתוח להורדה חופשית של למעלה מ-350 גיגה-בייט, ובו תיעודים של חיילי צה"ל בפעילות בעזה ולאחרונה גם מהגדה. חלקם עשויים להיחשב ראיות לפשעי מלחמה, חלקם לצורך "דוקסינג" של החיילים - הווה אומר חשיפת הפרטים האישיים של המצולם, לרבות מגורים, מצב משפחתי וכו' - וכן לצורך הטרדה.

המאגר נוצר באמצעות אלפי משתמשים פרו-פלסטיניים שלקחו חלק באיסוף ובמיון החומרים באמצעות פלטפורמת הקהילות והשרתים "דיסקורד", שמוכרת בארץ בעיקר מזירת הגיימינג. במסד הנתונים אוגדו ארכיונים של ארגונים רבים שאוספים מידע על צה"ל מרשתות החברתיות, על פי רוב סרטונים ותמונות מחשבונות הרשת האישיים של חיילי צה"ל עצמם. המשמעות היא שהחומרים הללו לא ימחקו לעולם, ועלולים לרדוף את המתועדים בהם עוד שנים רבות. 

קבוצת "Israel Exposed" העבירו את מאגר המידע לבית המשפט הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC), כמו גם אל הצוות המשפטי של קרן הינד רג'ב הפועלת מבלגיה ובראשה עומדים פעילים איסלאמיים קיצוניים תומכי חיזבאללה.

מאגרים בטכנולוגיות הצפנה מתקדמות 

זהו אינו המאגר הראשון מסוג זה ברשת. פרויקטים דומים בוצעו בשנים האחרונות עם חומרים שנאספו בזירות קרב בייחוד מהפלישה הרוסית לאוקראינה, שם השתמשו בפרסומים ברשתות חברתיות ובתצלומי לוויינים. 

גם בכל הנוגע למלחמה בישראל וזירותיה השונות, קבוצות פרו-פלסטיניות אוספות תיעודים ויזואליים למאגרים מקוונים שניתן לבצע בהם חיפושים. מעבר להפללת החיילים, לשיטתן, הן רוצות להבטיח שהסרטונים הללו יישארו זמינים ברשת גם לאחר שהחיילים עצמם יסירו אותם מחשבונות הרשת שלהם. 

אחת היוזמות האנטי-ישראליות הללו מסתמכת על טכנולוגיית אבטחה של בלוקצ'יין - של המטבע הדיגיטלי אית'ריום - כדי להבטיח שהנתונים ישמרו ברשת בצורה מבוזרת, ולכן יהיו פגיעים לפריצה, מחיקה או לצנזורה גם מצד ענקיות המדיה החברתית והטכנולוגיה, אם אלו יחליטו לנסות ולחסום אותם. 

מסד נתונים אחר, למשל, מאגד סרטונים של חיילי צה"ל לפי "קטגוריות", כאילו היה מדובר בשירות סטרימינג. הסרטונים נעים בין כאלה של חיילים "המשחקים בצעצועים של ילדים עזתיים" ועד לשימוש באזרחים פלסטיניים כ"מגינים אנושיים". התיעודים מקוטלגים גם לפי שמות יחידות, סוגי כלי נשק שנמצאים בשימוש והמיקום הגיאוגרפי של התיעוד. כך, באחד המאגרים, יותר מחמישים סרטונים מוקדשים לחיילי גבעתי, ומציגים את חיילי החטיבה "מבזים את הקוראן" ו"יורים בעזה ללא הבחנה". התיעוד כולל את שמות החיילים שהעלו אותם במקור לרשת וחשפו את עצמם.

הבעיה של מחזיקי האזרחות הכפולה

לחלק ממאגרי המידע יש קשר למדינות מערביות, שבהן חיילים ישראלים מחזיקים באזרחות כפולה. סוגיה מורכבת מאוד שגם אליה נדרש תחקיר שומרים ו-N12 בעבר. כך למשל העיתונאי הקנדי דוידה מסטרצ'י (Mastracci) אסף באמצעות דיווחים חדשותיים ופרסומים במדיה החברתית מסד נתונים בגוף תקשורת בשם "המייפל" (על שם העלה מדגל קנדה) הנוגע לכ-85 קנדים ששירתו בצה"ל. אחד מהם הוא בן מזרחי, שגדל בוונקובר, עלה לישראל כחייל בודד, שירת בצנחנים, ונרצח בנובה כשהוא בן 22 במותו. 

מטרת המהלך היא הפעלת לחץ על השלטונות למנוע מאזרחים קנדים להתגייס לצה"ל. לצד זאת, בקהילה היהודית במדינה התעורר החשש שהסימון עלול להביא לאיום פיזי של ממש על מי שמופיעים ברשימות. "אנחנו יודעים מה המשמעות של 'רשימות של יהודים' בשביל אנשים כמו מסטרצ'י", כתב בטוויטר, פול הירשזון, הקונסול הישראלי במונטריאול.

יוזמות אנטי-ישראליות אחרות ושנויות במחלוקת אוספות מידע גם על עיתונאים ישראלים שמסומנים כ"קשורים לצה"ל" (כמו ברק רביד, עיתונאי Axios למשל), וכן על ארגונים יהודיים בעולם דוגמת איפא"ק ועוד.

חייבים לעזוב מיד? כרטיס הטיסה עליכם

היכן מדינת ישראל אל מול כל זה? בתחילת השנה, לאחר שנפתחה חקירה נגד חייל ישראלי בברזיל, משרד החוץ מיהר להצהיר, כי "שר החוץ גדעון סער הפעיל באופן מיידי את גורמי משרד החוץ כדי לוודא שהישראלי אינו נמצא בסכנה". מה זה אומר בפועל? והאם למשל, משרד החוץ לוקח על עצמו את מימון הטסתם של החיילים שנקלעו לצרה? כאשר נשאלו במשרד החוץ האם המשרד מימן את רכישת כרטיס הטיסה, שנדרש לחייל כדי להימלט ממעצר, בדוברות המשרד לא אישרו, לא הכחישו ולא הבהירו האם המשרד נושא או מתעתד לשאת בהוצאות כאלה.

אינדיקציה לתשובה מתקבלת דווקא ממייל פרסומי שנחת לאחרונה בתיבות המייל של מי שרכשו בעבר ביטוח נסיעות לחו"ל בשם "פספורטקארד". הקמפיין הבהיר, כי "מתוך מחויבות עמוקה לביטחונם וחירותם של משרתי המילואים וחיילי צה"ל, הקמנו קרן סיוע בסך מיליון דולרים לכיסוי הוצאות לכרטיס טיסה עד 1,500 דולרים עבור מבוטחינו, כאשר נדרש מהם לשנות את מסלול הטיול ולעזוב את המדינה בה הם שוהים, על רקע דרישה להוצאת צו מעצר בחו"ל בשל השתתפותם במלחמת 'חרבות ברזל'". 

בחודש שעבר דווח, שחברת ביטוח היא ששילמה על טיסתם הדחופה ארצה מאמסטרדם של שני חיילים ישראלים שחששו ממעצר. כך, גם שירות בסיסי של מדינה שאמורה לשמור על ביטחון חייליה עבר הפרטה. 

מה יהיה גורלו של חייל שלא יחזיק בביטוח פרטי שכולל גם את הכיסוי הזה, והאם גם את כרטיס הטיסה הוא צריך יהיה לשלם על חשבונו? נוכח יצירתם של המאגרים ששמים את חיילי צה"ל על הכוונת ברחבי העולם, עושה רושם שעוד נדרש לנושא. 

ממשרד החוץ לא התקבלה תגובה.

‍

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים