מאז השבעה באוקטובר גם משפחות חטופים חילוניות למהדרין הצטרפו לטקסים דתיים. החל מתפילה בכותל והנחת תפילין וכלה בנסיעה לקברי צדיקים ושמירת שבת. הסיבות מגוונות, חלקן מתוך אמונה, אחרות בבחינת אם לא יועיל לא יזיק, והיו גם כאלה שביקשו לקרב אליהן באמצעות הגישה הזו את הציבור החרדי, ויותר מזה את נציגיו בממשלה שנדרשים להצביע בעד השבת החטופים בעסקה. 

השבת שהעבירו עשרות משפחות עם יפה דרעי הוזכרה גם בשומרים כחלק ממנופי ההשפעה על בעלה ויו"ר ש"ס המשקיף בקבינטים. אלא שלסיפור הזה יש גם צד שני, וגם לו יש אינטרסים ומוטיבציות משלו שפועלות במקביל להביא את המשפחות לעשות שבת כהלכתה, ובהמשך גם לקיים מצוות נוספות באמצעות תמיכה אישית של "חברותא" - מתנדב חרדי שמשמר את הרעיונות והחוויות שניטעו באותן שבתות. 

"בסוף המטרה שלנו היא יצירת חברותות", אומרת לאה הכט, סמנכ"לית קשר יהודי, הבולט בקרב הארגונים החרדיים שמובילים את ההתקרבות למשפחות החטופים ולשורדי הנובה. "אני לא סופרת כמה אנשים שומרים שבת, למרות שזה כמובן ישמח אותי. אני כן סופרת כמה אנשים נשארים בקשר עם החברותא שציוותנו להם, כי זו מבחינתי הפעילות שלנו. לייצר קשר חברי תומך לטווח הארוך בין חילונים לחרדים הארד-קור, אלה שלא שלא נמצאים במקומות עבודה מעורבים, לא נמצאים בפייסבוק ולא משרתים בצבא".

זה התחיל בינואר 2024, אז הגיעה צילי שניידר, מייסדת ומנכ"לית קשר יהודי, לאוהל שהקימו משפחות החטופים ליד בית ראש הממשלה בירושלים, להציע תמיכה. "צילי נפגשה עם האמהות שהיו באוהל", משחזרת הכט, "ואמרה להן שהפגנות, ופגישות מדיניות זו פעילות חשובה, אבל יש עוד ערוץ שלא התחלתן לפעול בו והוא חשוב לא פחות - וזה לשכנע את בורא עולם לעשות משהו, כי ראינו כבר שכל השאר לא הצליחו להחזיר לכן את הילדים. אז מה אתן אומרות שנדבר בשפה שלו, ותבואו לשמור איתנו שבת לזכות החטופים בבית מלון בירושלים?".

והן הגיעו בשיטת חבר מביא חבר?

"את המכה הראשונה עשתה עבורנו שלי שם טוב (אמו של עומר, ששוחרר מהשבי בחודש שעבר), שלקחה את העניינים לידיים והביאה הרבה מהמשפחות. גם מטה המשפחות עזר לנו". 

מי שמונתה כאחראית על הפרויקט מטעם קשר יהודי היא מרגלית פרץ, בתם של יפה ואריה דרעי שגם עובדת בארגון, ותהפוך בהמשך לחברותא של שם טוב. "ההגעה לשבת הראשונה הושפעה מכך שהמשפחות ידעו שגם אמא שלי תגיע, וחשבו שזו הזדמנות ללחוש לה על האוזן", מודה פרץ, "זה היה ממש תנאי, אם יפה דרעי לא תבוא, אנחנו לא נבוא. אבל ברגע שהתחילה השבת, אף אחד לא דיבר איתה פוליטיקה. גם לא בשבת השניה, שבה משפחות כבר התחננו לבוא. 

"יוסי מואטי, מנכ"ל מטה המשפחות דאז אמר לי, 'מה עשיתן להן? לפני השבת ראיתי משפחות באבל ואחריה הן נראו מוארות'. מאז עשינו עוד הרבה שבתות כאלה, ואמא (יפה דרעי) לא השתתפה בהן. היא אמרה 'אתם כבר לא צריכים אותי, המשפחות כבר הבינו את הכוח ששבת כזו נותנת. אמא גם לא יכולה לעזוב את אבא בשבתות. אלה שתי השבתות היחידות בחיים שלה, שהיא הרשתה לעצמה לעזוב אותו". 

"ההגעה לשבת הראשונה הושפעה מכך שהמשפחות ידעו שגם אמא שלי תגיע, וחשבו שזו הזדמנות ללחוש לה על האוזן", אומרת מרגלית פרץ, בתם של אריה ויפה דרעי, "זה היה ממש תנאי, אם יפה דרעי לא תבוא, אנחנו לא נבוא. אבל ברגע שהתחילה השבת, אף אחד לא דיבר איתה פוליטיקה"

 "הפכנו משפחה אחת גדולה"

ההתחלה הייתה מלווה בקשיים. "לא כל המשפחות אהבו את רעיון שמירת השבת", נזכרת פרץ. והכט מוסיפה שב"בערב שבת איך שהתחילה ההרצאה, מירב לשם גונן יצאה ואמרה 'זה לא בשבילי, לא ידעתי שזה כזה דתי'. ישבו איתה יפה דרעי וצילי אולי שעה, ואמרו שבשבת יהיה פאנל של אמהות, שבו היא תעביר את המסרים שחשובים לה. היא נשארה, והייתה שבת מרוממת". 

לדברי פרץ, הפלת המחיצות נעשתה בין השאר בזכות סידורי ההושבה. "חבל שאי אפשר היה לצלם בשבת", היא מספרת, "במקום שולחנות ארוכים סידרנו שולחנות קטנים של משפחת חטוף חילונית ומשפחה חרדית, שניהלו שיחות מדהימות. משם הן כבר הפכו לחברותא שמלוות אחת את השניה ותומכות איפה שצריך. יש לנו גם קבוצת ווטסאפ של כל המשפחות. הפכנו משפחה אחת גדולה". 

ומתישהו הן פונות אליך בעניין החטופים? 

"אחרי חצי שנה, כשלא נראתה ישועה באופק וכבר הפכנו לחברות נפש, הצעתי בעצמי לעזור ופניתי לאבא שלי (אריה דרעי), שאמר לי שהוא מזמן על זה בכל הכוח, כי לפי המוסר ההלכתי, פדיון שבויים זו המצווה הכי גדולה שיש. בכל זאת הנגשתי לו יותר רגשית את מצב המשפחות. עזרתי להן להיפגש איתו. דברים שיכולתי בתור בת להכניס יותר מהר, אבל הוא היה שם הרבה לפני". 

יש משפחות שמפחדות לצאת נגד ראש הממשלה מחשש שהילד שלהן לא יהיה ברשימה. יכול להיות שהן מגיעות לשבתות שלכם לפי אותו היגיון, כדי שהילד יהיה בוודאות ברשימה? 

"אם זה היה ככה, אז יש כמה חטופים שקרובים אלי ממש, כמו הילדים שלי, שהייתי רוצה שיהיו ברשימה של שלב א', והם לא היו וזה אכל לי את הלב. מתן אנגרסט, שגב כלפון, רום ברסלבסקי - הם בקבוצה של המשפחות שאיתנו, והלוואי שהייתי יכולה להכניס אותם, אבל אין לי השפעה וגם לא לאבא שלי, זה לפי התיקים הרפואיים". 

כמה משפחות המשיכו עם שמירת השבת כדרך חיים? 

"שלי שם טוב, שהפכה להיות אחות שלי, שומרת שבת כבר שנה שלמה. גם משפחת כלפון כולה, ממש התחזקה וחזרה בתשובה, אבל זה לא קשור רק אלי, גם בקהילה שלהם בדימונה יש רבנים שעוזרים. רן ואורלי גלבוע לקחו את זה כאורח חיים. אחרי שהוציאו את הסרטון שרמז שדניאלה מתה, אורלי אמרה לי 'מרגלית, אני מתחננת, תעשו עוד שבת לזכות דניאלה, אני יודעת שזה מה שיחזיר אותה בחיים'. ובזכות אורלי באמת יצרנו עוד שבת כזו, ומיד אח"כ התקבל מידע שהסרטון מפוברק ושהיא בחיים ברוך השם. גם מירב ברגר (אמא של אגם ששוחררה) החליטה לשמור שבת לכל החיים". 

וחוץ מעניין השבת?

"יש לנו קבוצה לקריאת תהילים של שלושת אלפים נשים מכל המגזרים, שפתחתי עם שלי עבור עומר. כל יום שלחנו את הפרק של עומר עם מזמור לתודה, ומדי פעם כל מיני חיזוקים. נשים אמרו לי 'בזכותך למדנו להגיד תהילים. בזכותך אנחנו מדברות עם בורא עולם. ממש ככה'. כשעומר יצא, הטלפון שלי כמעט קרס מנשים שכתבו, 'תודה שזיכית אותנו להתפלל עליו. אנחנו מרגישות שאנחנו חלק מהשחרור שלו'. הן התחננו שלא נסגור את הקבוצה ועכשיו אנחנו אני מקדישה אותה לאלון אהל ושגב כלפון, ואין לי ספק שנראה ניסים". 

משפחת אוהל גם הכניסה ספר תורה לחדר של אלון. 

"אמא שלו כל הזמן כותבת לבנות, אני מאמינה שרק התפילות האלה יחזירו אותם הביתה, תתפללו עליו. מישהו חיבר בינינו לפני שלושה שבועות. אמר לי שזה חשוב". 

אתם לא מנצלים פה את המצב השביר של בני המשפחות? 

"אני עושה מה שאני מאמינה בו. הם ילדים גדולים והם יודעים מה הם רוצים. אני לא מכריחה אף אחד לעשות שום דבר, והם יכולים תמיד לפרוש. אין אדם אחד במשפחות האלה שיכול לומר שכפיתי עליו משהו. אנחנו מכירים להם את העולם החרדי, כמו שאנחנו מכירים לחרדים שבאים איתנו את החילונים".

זה לא אותו דבר. אתם לוקחים כמו שציינת 'חרדים הארד קור', שהסיכוי שיתפתו קטן יותר. ומקיימים אירוע שבו שולטת הגישה שלכם.

"לכולנו נשמה יהודית, והדומה בינינו רב על השונה. וזה שאני שומרת שבת ואת לא, לא אומר שאני צריכה לשנוא אותך ושאנחנו לא יכולות לשבת ולדבר. כמו שאת לא צריכה לשנוא אותי, אם הבן שלי לא מתגייס ושלך כן". 

האם החיבוק החרדי נועד גם לפייס את הציבור הכללי שכועס על מי שמסרבים לשרת בצבא? הכט לא מתנגדת לרעיון. "יכול להיות, אני לא סותרת את זה. זה לא רעיון גרוע כל כך". 

"אני עושה מה שאני מאמינה בו", אומרת פרץ. "הם ילדים גדולים והם יודעים מה הם רוצים. אני לא מכריחה אף אחד לעשות שום דבר, והם יכולים תמיד לפרוש. אין אדם אחד במשפחות האלה שיכול לומר שכפיתי עליו משהו. אנחנו מכירים להם את העולם החרדי, כמו שאנחנו מכירים לחרדים שבאים איתנו את החילונים"

"האמת, הנובה היה הלם תרבות עבורנו"

החיבור לשורדי הנובה, שחלקם הגיע גם מבתים עם זיקה לדת, נראה לכאורה טבעי יותר מהחיבור לקיבוצי העוטף. צעירים שחלקם מחפשים את דרכם בחיים, נסעו בשבת למסיבה וצרכו חומרים משני תודעה בשפע. מספיק סיבות להשקיע בהחלפת הקרחנות של מסיבת הטבע בהקפות של שמחת תורה (צפו בסרטון).

"אחד התורמים שלנו מימן שלוש שבתות בבתי מלון ל-500 איש מהמסיבה", מספרת הכט, "ולאחרונה סגרנו כבר שבת חמישית". כדי ללכת לקראתם נקבעה תפילת השחרית בשבת לשעה 9:30, מאוחר בהרבה מהמקובל. "הערכנו שהם לא יקומו מוקדם, אבל גם ב-9:30 לא היה אף אחד בבית כנסת", צוחקת הכט, "הם יצאו מהחדרים רק ב-12. 

"האמת, הנובה היה הלם תרבות עבורנו. אחרי 13 שנה של פעילות חשבנו שאנחנו יודעים הכל, וגילינו שלא. הקעקועים והפירסינג וזה שאין הרבה בגדים מעל הקעקועים. גם לא העלנו בדעתנו שאם מזמינים לשבת במלון, בנות יסתובבו עם בגד ים חוטיני מהחדר לבריכה ובחזרה. הבאנו רבנים וגברים חרדים לדבר איתם, וזה היה קשוח, אבל התעשתנו ואהבנו אותם מאוד. ראינו בתוך העיניים שלהם את הנפש היהודיה המדהימה. אלה אנשים שפגשו את בורא עולם ביום ההוא". 

‍איך הגעתם אליהם?

"הפעלנו קצות חוט. יש לי שכנה שדודה שלה הייתה שם ושרדה, והיא הביאה איתה קבוצה, וההפקה של הנובה חיברה אותנו לשורדת מקסימה שקידמה את הרעיון בקבוצות שלהם. נכון שחלק באו בשביל הפינוק של המלון והמפגש עם שורדים אחרים, וגם זה בסדר שנתנו להם את הרגעים האלה יחד. אבל הגיעו גם אנשים שנדרו באותו יום לשמור שבת, והתקשו לעשות את זה, ולהם התאמנו בול. עם שני שליש ממשתתפי השבתות אנחנו שומרים על קשר, ועשינו איתם שבתות וחגים". 

לחגוג איתם שמחת תורה זה לא פשוט. זה גם יום השנה לטבח 

"רק שהפעם הם אמרו שמע ישראל מעוצמה ולא מפחד". 

חשבתם לחבר אותם עם חרדים פחות שמרנים?

"הבנו תוך כדי, שכדאי. לרוב החרדים השמרנים יש טלפון טיפש, וכדי לייצר חברותא עם נובאי חייבים ווסטאפ. עשינו ערב מיוחד כדי לרתום מאתיים חרדים שמחזיקים סמארטפון לסיפור הזה". 

מה עושים בחברותא? 

"לומדים משהו מארון הספרים היהודי, ומי שלא רוצים ללמוד, מדברים על החיים ומעלים דילמות ושאלות. גברים בוחרים ללמוד יותר מנשים. לא יודעת אם זה הרצון של הפרטנר החילוני או כי זה הטבעי יותר לאברך החרדי. נשים אוהבות יותר לדבר ולשבת על כוס קפה. כל זוג לוקח את זה למקום שטוב לו ונוח לו".

מיכל אוחנה, שורדת נובה מספרת: "קשר יהודי חיברו אותי לחברותא בגילי, והיא ממש נפש תאומה. שתינו מירושלים, כך שקל לנו להיפגש. היא מלמדת אותי המון הלכות, אפילו הכי קטנות כמו איך עושים נטילת ידיים בבוקר, ואנחנו מדברות על החיים ומחזקות אחת את השניה". 

היית קשורה לדת לפני זה? 

"180 מעלות משם. ההתקרבות התחילה כשברחתי מהמחבלים ואמרתי חמישים פעם בדקה שמע ישראל. כשהתחבאתי פצועה מתחת לטנק והבנתי שאף אחד לא בא להציל אותנו, התחלתי לדבר עם אלוהים שיציל אותי. לא ידעתי איזו תפילה להגיד אז רשמתי תפילות בגוגל. כשהשתחררתי מבית החולים הלכתי להגיד 'הגומל', והחלטתי לשמור שבת. בהתחלה זה היה קשה, אבל בזכות קשר יהודי שנתנו לי פוש מטורף ולימדו אותי מה זה עונג שבת, זה קל יותר". 

בהתחלה הייתה חשובה שמירת השבת, ואחרי זה הגיעו הדברים האחרים?

"כן, היום אני גם אוכלת כשר. עושה נטילת ידיים וברכות השחר, ומשתדלת בדברים קטנים".

ואת מאמינה שתשמרי על זה גם בעתיד?

"לא אשקר, בחורף זה יותר קל, כי לא הולכים לים ולובשים גם ככה צנוע. אבל כבר עברתי קיץ אחד וראיתי שאני מצליחה וזה עושה לי טוב". 

"ההתקרבות התחילה כשברחתי מהמחבלים ואמרתי חמישים פעם בדקה שמע ישראל. כשהתחבאתי פצועה מתחת לטנק והבנתי שאף אחד לא בא להציל אותנו, התחלתי לדבר עם אלוהים שיציל אותי. לא ידעתי איזו תפילה להגיד אז רשמתי תפילות בגוגל. כשהשתחררתי מבית החולים הלכתי להגיד 'הגומל', והחלטתי לשמור שבת"

"נשמה, האנשים האלה חוו שואה"

באיילת השחר, ארגון שמטרתו לגשר בין דתיים לחילוניים, ביססו את ההתקרבות באמצעות נסיעות לקברי צדיקים ואוהל לימוד תורה בכיכר החטופים. "עשינו מסעות תפילה בקברי צדיקים בבודפשט ובפולין. בארץ היינו ברובע היהודי, מירון, בני ברק, מערת המכפלה, קבר רחל ואפילו קבר יוסף", מספרת ריקי סיטון, מנהלת פרויקט "חברותא" מטעם הארגון.

קיבוצניקים שמאלנים מתחברים למערת המכפלה ולקבר יוסף? 

"נשמה, האנשים האלה חוו שואה. הם אמרו לי, 'אחרי מה שחווינו בממ"ד, לא נשאר לנו ממה לפחד'. אז שהם לא יכנסו לתוך שכם, כדי לשחרר את הילדים שלהם? מה גם שאין דבר יותר טבעי מלהתחבר לשורשים שלך ולסיבה שבגללה חטפו אותם". 

אז מה חיפשתם בבודפשט?

"אחת הקיבוצניקיות אמרה בואו נלך לאומן, הרשויות לא הרשו כי מסוכן, אז הלכנו לבודפשט לקברי צדיקים. היה מדהים, וגם אם הם הלכו אחר כך לקזינו, אין פה שום בעיה, אני ראיתי איך הם קרעו את השמים לפני זה. בסוף כל אמא רוצה את הילד שלה בבית ומתחברת. איך אמרה לי אמא של חטוף שהצטרפה אלינו לפולין, 'עשיתי הכל בשביל הבן שלי, את זה עוד לא עשיתי. אז באתי להתפלל', וזה עזר לה לעבור את התקופה עד לחזרתו". 

"אנחנו מאמינים בלהרבות זכויות, תפילות ומצוות כדי לעזור לחטופים לחזור הביתה", אומרת סיטון. "עשינו מיזם תפילין לכל חטוף. מתנדבים, שלא מקרב המשפחות, כאלה שמעולם לא הניחו תפילין קודם, קיבלו תפילין עם שם של חטוף רקום על הנרתיק ותמונה שלו, הניחו עבורו תפילין מדי בוקר"

גם בחב"ד מתהדרים בהפקת נסיעות למשפחות. "חודש אחרי האירוע, ארגנתי מסע של משפחות חטופים ושל שורדים מהמסיבה ומהקיבוצים, להתפלל אצל הרבי", מספר דובר הארגון שימי סגל. "הוצאנו ג'מבו שלם. 330 איש. אחרי הרבי המשכנו לוושינגטון, הבאנו אותם ליד הבית הלבן, להפגנה הגדולה של יהדות ארה"ב, הגיעו לשם סנאטורים, שהקשיבו להם וחיבקו אותם, זה שודר בכל הערוצים. היה מאוד חזק. בסוף אני צריך לתת להם גם משהו גשמי, שירגישו שאני מקדם אותם". 

איך הגעת אליהם?

"פניתי למזכיר קיבוץ ניר עוז, קיבוץ שמאלני מאוד, אמרתי מקסימום ינתק לי, אבל הוא ממש שמח. אמר, 'הייתי רוצה שיסעו, אבל אין לנו דרכונים ובגדים'. אמרתי נסדר לכם. הם לא שילמו כלום, עטפנו אותו מכף רגל ועד ראש. סידרתי להם דרכונים, ויזות, דרך ממשל ביידן פתחנו לראשונה בישראל את השגרירות ביום ראשון, כדי לסדר לאנשים ויזות. משרד הפנים עשה תוך יום דרכונים ביומטרים לכל המשפחות. הכל חלק מהחפ"ק שחב"ד הקימה לטיפול בנפגעי המלחמה. הצענו עזרה בציוד וגיבינו תמיד בעזרה יהודית".

מה נחשב עזרה יהודית?

"אנשים ביקשו תפילין והתקנת מזוזות. משפחות שקודם לא חגגו בר מצווה, ביקשו לחגוג. מה שנתן להן את הפליק זו אותה תובנה שהייתה בשואה, שרצו לרצוח אותם רק כי הם יהודים, ואנחנו הנגשנו להם את היהדות, בלי להתנשא מעליהם. הראנו להם איך מדליקים נרות, אומרים קדיש, מפרישים חלה. אנחנו כמו אנשים טובים באמצע הדרך שבאים ונכונים לעזור. כל שליח עשה מיפוי מסודר של משפחות חטופים, פצועים ונרצחים באזור שלו, וידענו לפנות למי שלא פנה אלינו. 

"יצרתי גם קשר מקסים עם הקודקודים במטה משפחות החטופים, למרות שהמטה היה בהתחלה ברוח 'קפלן' עבדנו בשיתוף פעולה. כל המשלחות שיוצאות דרך מטה משפחות החטופים והמינהלת, הרי בסוף צריכות את חב"ד, כדי להגיע לקהילות היהודיות, ואני חיברתי משפחות לקהילות שדאגו להן גם במהלך הנסיעות וגם במגביות כשהיה צריך. אנשים שקיבלו דולרים מיוחדים מהרבי חילקו אותו למשפחות החטופים לברכה. עשינו הכל בגשמי וברוחני".

וזה עזר? 

"האחים וייס שאמא שלהם, יהודית, נרצחה בשבי, נסעו איתנו לקבר של הרבי. אחד מהם הניח תפילין לראשונה בחייו באותה טיסה, וזמן קצר אחרי שנחתנו, מצאו את הגופה של אמא שלו, שזה מטורף. ואחרי שחזרנו מהקבר של הרבי, התחילה העסקה הראשונה שזה שמיימי". 

"יצרתי קשר מקסים עם הקודקודים במטה משפחות החטופים, למרות שהמטה היה בהתחלה ברוח 'קפלן' עבדנו בשיתוף פעולה. כל המשלחות שיוצאות דרך מטה משפחות החטופים והמינהלת, הרי בסוף צריכות את חב"ד, כדי להגיע לקהילות היהודיות", אומר דובר חב"ד שימי סגל

וסיטון מ"איילת השחר" מוסיפה: "אנחנו מאמינים בלהרבות זכויות, תפילות ומצוות כדי לעזור לחטופים לחזור הביתה. עשינו מיזם תפילין לכל חטוף. מתנדבים, שלא מקרב המשפחות, כאלה שמעולם לא הניחו תפילין קודם, קיבלו תפילין עם שם של חטוף רקום על הנרתיק ותמונה שלו, הניחו עבורו תפילין מדי בוקר".

במילים אחרות, הרחבתם את מעגלי המתפללים.

"הבנתי אותך ואגיד את זה יותר בוטה, כששואלים אותי אם זה פייר שאנחנו מנצלים את המצב הרגיש הזה להדתה, אני אומרת, שתפקידנו זה לאפשר לזה לקרות. לאחד עוזר לצעוק בהפגנה ולשני לצעוק לשמים. אנחנו בסיטואציה קיצונית שלא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים ובסיטואציה הזו אנשים נעזרים בדברים, שלא היו לוקחים בנסיבות אחרות, ואנחנו עוד הצעת הגשה אחת. אם למישהו זה עושה טוב או מעורר בו רצון להעמיק, לא נציע לו את האפשרות הזו, כי מישהו יחשוב שזו הדתה?". 

אולי קשה לסרב באסרטיביות, כשהן זקוקות לנציגי הציבור הדתי-חרדי בממשלה.

"יש משפחות שאומרות בפה מלא, שהחיבור הזה הוא דרך מבחינתן להשפיע. לגיטימי. כל אמא תעשה הכל בשביל הילד שלה, ואם הדרך לפוליטיקאי עוברת דרך הפרשת חלה, עושים את זה. אין שאלה, אבל אני מאמינה שזה מעבר לפוליטיקה".

את לא חוששת שזה יחזור אליכם כבומרנג, אם אנשים ישמרו שבת לזכות החטוף ויגלו שיקירם לא בחיים או לא חוזר בכלל? 

"וכשרצים לביידן ולטראמפ זה תמיד קורה? גם אז יגידו חבל שניסינו? מעולם לא התחייבתי למשוואה שאם עושים, מקבלים את התוצאה המצופה. כל ערב מגיעים לאוהל בכיכר החטופים עשרה אברכים שיכלו ללמוד בבני ברק. אנחנו בכיכר, כי המאבק הזה הוא גם שלנו, והלימוד הוא כמו היוגה של כרמל או הג'ם של אביתר. זה מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב מען השבתם, ואם מישהו יצטרף זה מדהים. האוהל יושב בפינה, בסוף המודל של המנהרה. יוצאים מהמנהרה החשוכה ישר אליו. מאוד סמלי". 

חשבתם על זה?

"האמת שהמנהרה קמה אחרינו, ואפילו התנצלו בפנינו בהתחלה שיצא ככה צפוף, אבל אני אמרתי מיד, יצא פצצה. אנחנו האור".