מסמך פנימי של המשרד לשירותי דת חושף פרטים חדשים אודות קבורת נרצחי מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר; בין השאר מתברר כי 115 מקורבנות הטבח נקברו בקברים זמניים בשל המצב הביטחוני בעוטף או בשל מה שהוגדר במסמך כ"נסיבות אישיות". משמעות הדבר היא ש-115 משפחות שוב יצטרכו לערוך הלוויות ליקיריהן.

לפי המסמך, לא היו בישראל היקפי קבורה זמנית כה גדולים מאז מלחמת יום הכיפורים לפני כחמישים שנה. צירוף מקרים מקפיא דם הוא שבאותה מלחמה, כמו גם במלחמת ששת הימים ובמבצע קדש, אתר הקבורה הזמנית של צה"ל היה סמוך לקיבוץ בארי.

הטיפול בנרצחי השבת האיומה חייב היערכות מיוחדת של כל הנוגעים בדבר - מזיהוי הגופות ועד לחברות קדישא. במשרד לשירותי דת מינו את מ"מ המנכ"ל, גל שם-טוב, לפרויקטור מיוחד לנושא, בין היתר כדי להיערך גם למשימה המורכבת הלכתית ולוגיסטית של העברת מספר כה גדול של נרצחים מקבורה זמנית לקבורת קבע. 

במשרד לשירותי דת מעריכים, כי הם יצטרכו לנהל יותר מעשר העתקות קברים ביום, ואותו מספר של לוויות במקום הקבורה הקבוע של הנרצחים

במסמך מתייחס המשרד לשלבים השונים והמצמררים של ההליך - מקבלת האישור ממשרד הבריאות, דרך הסרת המצבה והוצאת הנרצח, ועד עריכת טקס קבורה נוסף במקום הקבוע. במסמך מצוין האתגר הנפשי הקשה הכרוך במשימה, ומפורטים עוד שורה של אתגרים לוגיסטים מורכבים שעמם יידרשו להתמודד אנשי חברה קדישא.

במשרד לשירותי דת מעריכים, כי הם יצטרכו לנהל יותר מעשר העתקות קברים ביום, ואותו מספר של לוויות במקום הקבורה הקבוע של הנרצחים. לצורך כך החליטו במשרד שחברה קדישא תל אביב, שמבצעת בשגרה בין 50 ל-80 הלוויות מדי יום, תהיה אחראית למשימה. ועדיין, היקף המשימה הקשה הזו הוא יוצא דופן בכל קנה מידה: בשלוש השנים האחרונות, לצורך ההשוואה, העתיקה חברה קדישא בתל אביב כ-30 קברים בסך הכל. 

במקביל להיערכות להעברת הקברים, הקצה השבוע המשרד לשירותי דת כמיליון וחצי שקלים לחברה קדישא של ראשון לציון, שטיפלה בנרצחי המלחמה שהובאו למחנה הצבאי "שורה" ברמלה, לצורך זיהוי. התקציב הזה, שמיועד לטיפול בקבורת איברים ופרטי לבוש מגואלים בדם, חושף את ההיקף העצום של הזוועות שביצעו מחבלי החמאס בשבת הרצחנית של ה-7 באוקטובר.