מאז פרוץ המלחמה פרסם שומרים בשיתוף N12 כמה כתבות על כך שצה"ל אינו אוכף את הפקודות האוסרות על חיילים להפיץ ברשתות החברתיות סרטונים ותמונות מהלחימה ברצועת עזה; על הסיכון המשפטי שנשקף לחיילים ישראלים בחו"ל בשל כך; ועל כוונתה של קרן הינד רג'ב, ארגון אירופי המקורב לחיזבאללה, להגביר את מאמציו להביא למעצר חיילים ישראלים ברחבי העולם.

בעקבות כמה מקרים שבהם נאלצו חיילים לשוב בבהילות לישראל בחודשים האחרונים בגלל תמונות שהעלו לרשת, ובחסות ההפוגה בלחימה בעזה, החליטו צה"ל לחדד את האיסור על פרסום תכנים מבצעיים ברשתות. נוסף על כך, על מנת לחזק את ההגנה על החיילים, החליט הצבא לאסור על עיתונאים לקשור בין חיילים שאותם ראיינו לבין פעילות מבצעית ספציפית. במקרים של חיילים בעלי אזרחות נוספת - אסור יהיה גם לציין את שמם או להציג את פניהם.

ולמרות זאת, נראה כי "הרגלי התיעוד" שהשתרשו במהלך הלחימה ברצועת עזה נמשכים כעת בזירות לחימה חדשות-ישנות. עם פתיחת מבצע "חומת ברזל" בחודש שעבר, העביר צה"ל כוחות לגדה והשבוע לראשונה מאז "חומת מגן" ב-2002 גם כוחות שריון. אולם חרף חידוד הנהלים, בשבועות האחרונים ממשיכים חיילים במדים לתעד את עצמם באין מפריע בזמן פעילות מבצעית.

בעקבות מקרים שבהם נאלצו חיילים לשוב בבהילות לישראל בגלל תמונות שהעלו לרשת, ובחסות ההפוגה בלחימה בעזה, החליטו צה"ל לחדד את האיסור על פרסום תכנים מבצעיים ברשתות

דוגמה לתופעה הוא סרטון שצולם באמצע ינואר, ובו נראה חייל במהלך פשיטה לילית על דירה. בסרטון נראה החייל מכוון את קנה הרובה לעבר שני בני בית, שנשלפו שניות קודם לכן ממיטתם, פורץ דלתות ולבסוף עוצר כמה גברים. בסוף הסרטון נראים חיילים חוזרים לכלי הרכב הממוגנים שלהם עם העצורים. חותמת הזמן שבתחתית הסרטון מלמדת שהפשיטה כולה ארכה פחות מ-20 דקות.

חרף חידוד הנהלים, בשבועות האחרונים ממשיכים חיילים במדים לתעד את עצמם באין מפריע בזמן פעילות מבצעית

הסרטון הועלה לפני כמה ימים לחשבון טיקטוק פרטי השייך לחייל מילואים המפרסם באופן תדיר תכנים מפשיטות שעורך צה"ל בגדה המערבית. בסרטונים, מתייג החייל את חבריו, המשתייכים לאותו גדוד, ומשתף גם בתמונות מחיי היום-יום האזרחיים שלו. החייל החל להעלות סרטונים בעלי תוכן צבאי לחשבון רק אחרי 7 באוקטובר 2023.

דוגמה נוספת היא תמונה שהעלה אותו חייל ב-19 בינואר, בעקבות פשיטה של כוחות צה"ל בטול-כרם, ובה נראים שני פלסטינים כורעים ומאחוריהם עומדים ארבעה חיילים אוחזים בדגל ישראל. החייל שפרסם את התמונה ציין בגאווה שהמעצרים בוצעו ביום הולדתו. תמונות שכאלה עלולות להימצא ככאלה המפרות את הדין ההומניטרי הבינלאומי ואמנת ז'נבה, שבה מצוין כי יש לנהוג בעצורים באופן הומני ולגן עליהם מפני ביזוי והתעללות.

בפנים גלויות ומספרי היחידות

סרטונים אחרים שהועלו לרשת, מג'נין ומבית לחם, מזכירים אף הם את ה"רוח" שליוותה את התיעוד, לשון המעטה, מרצועת עזה. באחד מהם, חיילים מדגמנים פריטי הלבשה תחתונה של נשים פלסטיניות או מקדישים פיצוצים ופעולות מלחמה לזכר חללים, ואז פורצים בצחוק. סרטונים אלה זכו לתהודה רבה ברשתות החברתיות ומהן גם בתקשורת הבינלאומית, תוך חשיפת שמות החיילים, הנראים בהם בפנים גלויות, ומספרי יחידות צבאיות. בסרטון שהועלה, למשל, לערוץ הטלגרם הפופולרי של מגיש ערוץ 14 ינון מגל, נראים תריסר חיילים, חלקם רעולי פנים, חלקם בפנים גלויות, שהם יושבים בבית פרטי בגדה וצופים בתוכניתו, "הפטריוטים".

"הבעיה היא לא עם הניסוח של הפקודות אלא עם האכיפה שלהן", אומרת ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, מומחית ליחסי צבא-חברה במכון למחקרי ביטחון לאומי

לדברי ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, מומחית ליחסי צבא-חברה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הצעדים שבהם נוקט הצבא מוצגים ככאלה שתכליתם להגן על החיילים, ולא ככאלה המבקשים לשמור על ערכי הליבה של צה"ל. "הבעיה היא לא עם הניסוח של הפקודות אלא עם האכיפה שלהן", היא אומרת. "עכשיו, כשגם הגדה המערבית היא אזור מלחמה, עם תקיפות אוויריות ומעצרים המוניים, הפרקטיקות שראינו בעזה מיובאות גם לשם".

שפרן-גיטלין מציינת כי לפני המלחמה, העלאת סרטונים ותמונות על ידי חיילים המשרתים בגדה המערבית הייתה תופעה נדירה, חרף העובדה שצה"ל פועל בה שנים ארוכות. לדבריה, נדמה כי מאז חילופי השלטון בארה"ב ושובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, התחזקה בקרב החיילים התחושה כי השמירה על עקרונות המשפט הבינלאומי כבר פחות חשובה, וכי מדינות זרות לא יעזו לעצור חיילים ישראלים ולהסתכן בעימות עם ממשל האוהד את ישראל. "אנשים התחילו לחשוב שבגלל טראמפ הסכנה הזאת כבר לא רלבנטית, ושאף אחד לא יתעסק איתנו כשטראמפ איתנו", הוא מוסיפה.

במשרד החוץ ובמשרד המשפטים ערים לאיום המשפטי שמרחף מעל חיילי צה"ל בחו"ל. בין היתר נשכרו עורכי דין והוקמו צוותים משפטיים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה להעלאת הסרטונים מהגדה המערבית: "תקנות הצבא אוסרות על חיילים לצלם ולפרסם תכנים מבצעיים ברשתות החברתיות, וכל הפרה כזאת מטופלת באופן משמעתי בידי המפקדים. מתקיים תהליך חינוך והסברה לחיילים על החשיבות של שמירת הידע המבצעי. פרסום סרטונים מפעילות מבצעית עלול לחשוף שיטות פעולה, אמצעים טקטיים וכוחות. 

"צה"ל מחויב לפעול בהתאם לדין הבינלאומי ולכן יש חשיבות לאופן שבו הוא מוצג בשטח – וההפרות מטופלות. חשוב לזכור שמדובר במקרים פרטניים, שלא משקפים את ההתנהלות של הכוחות בשגרה".