ביוני האחרון חשף תחקיר שומרים ו-N12, כי הרבה לפני מתקפת ה-7 באוקטובר ממשלת אוקראינה הזהירה את ישראל מהאיום המשותף לשתי המדינות, בדמות הכטב"מים האיראניים והציעה לישראל לשתף פעולה וללמוד מהניסיון הרב שצברה בשדה הקרב. המלחמה הארוכה מול רוסיה, יחד עם השקעות ענק של הסקטור הפרטי והציבורי גם יחד, הפכו את אוקראינה לחממת חדשנות עולמית בכל הנוגע לכטב"מים, להתמודדות מולם ולפיתוח טכנולוגיות צבאיות אחרות בתחום. מדובר בתעשייה שמרכזת עניין רב במדינות המערב, לרבות מצדן של חברות פרטיות - שחלקן פתחו נציגויות עסקיות באוקראינה ואחרות שיצרו קשרים הדוקים עם חברות מקומיות.

עד שפרצה המלחמה, ישראל התעלמה בהפגנתיות מהאזהרות מאוקראינה, וההשלכות בשנה החולפת היו קשות מאוד. הכטב"מים האיראניים המשוגרים מלבנון, תימן, סוריה, עיראק ומאיראן עצמה, זורעים הרג, הרס, שריפות ובהלה, ומהווים האתגר הגדול ביותר של מערכות ההגנה האווירית כיום. עדות לגודל האיום היא הפגיעה שספג ביתו הפרטי בקיסריה של האדם המאובטח ביותר במדינה - בנימין נתניהו. 

בכיר אוקראיני לשעבר סיפר לשומרים, כי נציגיה של לפחות חברה אוקראינית אחת העוסקת בטכנולוגיות חדשניות הנוגעות ללוחמת כטב"מים, הגיעו לישראל לפני תחילת המלחמה בעזה, אבל לא מצאו אפילו קולגות בתעשיות הישראליות שיפגשו עימם. "אף חברה לא הסכימה לפגוש אותם במשרדים שלה", כך הבכיר לשעבר. "מישהו בא לפגוש אותם במסעדת מזון מהיר ונראה לי שזאת הייתה הפגישה היחידה. זאת הייתה חוויה משפילה".

כעת, כך חושף שומרים, לאחר שיחות רבות עם גורמי מפתח באוקראינה, התמונה משתנה והולכת, כאשר בחודשים האחרונים נרשמים מגעים ואף ניצני שיתופי פעולה בתחום. החברות הטכנולוגיות בישראל מחפשות פתרונות מוכחים שנבחנו בתנאי קרב ממשיים. החברות האוקראיניות מצדן מבקשות לצמוח ולהרוויח מקשריהן הבינלאומיים של החברות הישראליות. לשולחן הן מביאות ניסיון מכמעט שלוש שנות מלחמה ולמעלה מ-7,000 כטב"מים ששוגרו מרוסיה לאוקראינה רק מתחילת 2024, וכ-2,000 רק באוקטובר החולף.  

לשם השוואה, נתונים עדכניים ממשרד הביטחון מלמדים שמאז ה-7 אוקטובר 2023 שוגרו נגד ישראל כ-1,300 כטב"מים מכל החזיתות יחד: לבנון, עזה, עיראק, סוריה, תימן ואיראן.

"הדרך היחידה לדעת בוודאות שהמערכת שלך עובדת היא לנסות אותה בתנאי קרב ממשיים", אומר לדימיר דווידוף, מייסד ומנכ"ל Dronex Israel

חיישנים אקוסטיים לזיהוי ממרחק רב

אוקראינה, בדומה לישראל שבמענה לאתגר הפכה למעצמה טכנולוגית בתחום יירוט הרקטות והטילים, הקימה תעשייה לאומית ייחודית בתחום הכטב"מים, וכיום יש בה למעלה מ-200 חברות מקומיות שפועלות בתחום. תעשייה חדשנית שנמצאת בצמיחה אקספוננטלית, כפי שמסבירה אולנה בילוסוב (Bilousova), חוקרת בכירה בבית הספר לכלכלה בקייב (KSE). "מבחינתן של חברות ביטחוניות, אין עוד מקום בעולם כמו אוקראינה, שמציעה הזדמנות לבחון את המוצרים שלהן בקרב מול אויב אמיתי וקשוח כמו רוסיה, שמחזיקה בטכנולוגיה מתקדמת".

אחת החברות הללו היא זבוק (Zvook), העוסקת בפיתוח איכון אקוסטי מבוסס טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) לאיתור כטב"מים, טילים ואיומים אוויריים אחרים. היא גם אחת מבין החברות שהחלו לרקום קשרים עם שותפות ישראליות, כפי שמספר לשומרים מריאן סולים (Sulym), העומד בראש החברה ובעצמו איש כוחות ההגנה האוויריים של אוקראינה. לדבריו, זבוק מפתחת חיישנים אקוסטיים מיוחדים הנפרסים במגדלי תקשורת כמו גם במיקומים נסתרים לאורך הגבולות ובאזורים רגישים אחרים, כאשר כל חיישן יכול לאתר את כטב"מי השאהד האיראניים ממרחק וגם טילי שיוט ממרחק רב אף יותר. כיום, הוא מספר לשומרים, הרשת של זבוק מכסה כ-5% משטח אוקראינה – שטח גדול מישראל כולה - כאשר הנתונים שאוספים החיישנים מדייקים בצורה מרשימה, עם זיהויים כוזבים בהיקף של 2.5% בלבד. 

זבוק מפתחת חיישנים אקוסטיים מיוחדים הנפרסים במגדלי תקשורת כמו גם במיקומים נסתרים לאורך הגבולות ובאזורים רגישים אחרים, כאשר כל חיישן יכול לאתר את כטב"מי השאהד האיראניים ממרחק

סולים מספר כי גישתה החדשנית של זבוק לכדה את תשומת לבם של שחקנים בינלאומיים כבדי משקל, ובכללם מדינות בנאט"ו. הגנרל ג'יימס הקר (Hecker), מפקד כוחות האוויר של ארה"ב באירופה, שיבח באחרונה את מערכות האיתור האקוסטיות של אוקראינה, והדגיש את העובדה שההתקנים הלא-יקרים הללו - עלות של כאלף דולרים להתקף בלבד - יכולים לאמוד במדויק את המהירות, הכיוון והתאוצה של הכטב"מים.

זבוק, כך נודע לשומרים, עוררה עניין גם בקרב חברות ישראליות, ופנו אליה לפחות שלושה יזמים ישראלים העוסקים בתחום הביטחון. אחת הפניות נעשתה בשבועות האחרונים, בסמוך לפגיעת הכטב"ם בבית ראש הממשלה

זבוק, כך נודע לשומרים, עוררה עניין גם בקרב חברות ישראליות, ופנו אליה לפחות שלושה יזמים ישראלים העוסקים בתחום הביטחון. אחת הפניות נעשתה בשבועות האחרונים, בסמוך לפגיעת הכטב"ם בבית ראש הממשלה. עוד נודע כי נציגי אחת החברות הללו עומדים לבקר באוקראינה בזמן הקרוב על מנת לבחון מקרוב את הטכנולוגיה האקוסטית שלהם.

מפגש אחר נערך בחודש שעבר בזום, בין חברה אוקראינית המתמחה ברובוטים וברחפנים מתמרנים מסוג FPV ובין קבוצה של יזמים ישראליים בתחום הביטחון. עדיין לא ידוע האם הפגישה תוביל לחוזים של ממש, אך אחד המשתתפים בה אמר לשומרים שהיה עניין מובהק בהעברת ידע, ושהישראלים שאלו את הדובר האוקראיני שאלות רבות שנגעו בין היתר למאמצים האוקראיניים ליירט את כטב"מי השאהד האיראניים.

"בישראל היו לנו ציפיות קצת מופרזות"

ולדימיר דווידוף, מייסד ומנכ"ל Dronex Israel, המייצרת רחפני יירוט רב-פעמיים, מסייג שהטכנולוגיות שפיתחו חברות באוקראינה אינן בהכרח מתאימות לצרכיה של ישראל. "באוקראינה למשל, הזמן מאיתור ועד תגובה יכול להיות כמה שעות, בעוד שבישראל יש רק כמה דקות או אפילו שניות", הוא מסביר את השלכותיהם של הבדלי הגודל בין המדינות. אולם את הדברים הללו אפשר לדעת רק אחרי שהמערכות עוברות טבילת אש. לדבריו, סוגיית הניסיון היא מהותית, כאשר היעדר הניסיון בהתמודדות של צה"ל עם כטב"מים תוקפים עד המלחמה הוא שפגע במוכנות של הצבא וביכולת שלו להתמודד עמם. 

"הדרך היחידה לדעת בוודאות שהמערכת שלך עובדת היא לנסות אותה בתנאי קרב ממשיים", כך דווידוף. "בישראל היו לנו ציפיות קצת מופרזות, ונדרשנו למצוא פתרונות שיהיו מותאמים בצורה יותר ספציפית למורכבות של איומי הכטב"מים".

דווידוף מכיר היטב את זירות המלחמה הן באוקראינה והן בישראל. באוקראינה הוא עבד לאחר הפלישה הרוסית וניתב מחדש את הפעילות של החברה שלו אל הסקטור הביטחוני. בישראל הוא פועל בשנה החולפת, בין היתר לצד מפא"ת - המִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית בצה"ל – תוך שהוא מסתמך על ניסיונו מאוקראינה ועל הידע שרכש שם. לשומרים הוא מספר כי אחת החברות שלו, הפועלת באירופה, ניהלה באחרונה מגעים עם יצרנית אוקראינית של חיישנים אקוסטיים שפועלת מעוד מדינה באירופה. "אם החיישנים יעברו את הבדיקות בישראל, נוכל לייצר אותם יחד בישראל", הוא מדגים אפשרות לשיתוף פעולה ישיר בין חברות ביטחוניות אוקראניות וישראליות.

מדובר נציין במאמר מוסגר, בסוג של מעקף שעושות לפי שעה חברות אוקראיניות, נוכח האיסור שקיים במדינה על ייצוא צבאי מאז פרצה המלחמה (זאת על מנת שכל הנשק האוקראיני במדינה ישמש נגד הפלישה הרוסית). לדברי בילוסובה מבית הספר לכלכלה בקרייב, יותר ויותר חברות אוקראיניות כבר עוקפות את האיסור ומייצאות את מוצריהן למדינות אחרות לרבות ישראל, על ידי כך שהן מעבירות את הייצור למדינות אחרות ומפעילות את משרדיהן הראשיים במדינות סמוכות לאוקראינה, כמו למשל פולין ואסטוניה. יתר על כן, באחרונה אותתה ממשלת אוקראינה על נכונותה לבטל את האיסור על הייצוא, ובכלל זה ייצוא של מערכות הנוגעות לכטב"מים, כך שייתכן בהחלט שיהיה בכך כדי להרחיב ולהעמיק את שיתוף הפעולה גם עם ישראל. 

"שיתוף הפעולה היה אמור להתחיל כבר מזמן"

אל רוח הדברים מצטרף גם שגריר אוקראינה בישראל, יבהן קורניצ'וק. בשל רגישותו של הנושא הוא נמנע מלספק פרטים מדויקים, אולם הוא מתייחס בכלליות אל שיתוף הפעולה הנרקם בין חברות פרטיות אוקראיניות וישראליות בשיחה עם שומרים ומאשר כי "חברות ביטחוניות ישראליות נמצאות כעת בקשר די פעיל עם מקבילותיהן האוקראיניות". 

"אחת ועוד אחת – ישראל ועוד אוקראינה – שווה שלוש או ארבע, לא רק שתיים. ישראל מביאה ידע טכנולוגי וגישה לטכנולוגיות. לנו יש ניסיון קרבי נרחב. כמובן שאנחנו צריכים לשלב את כל אלה יחד

בין החברות ששמן עולה אפשר לציין את אלביט, שהשגריר קורניצ'וק עזר בהיכרות בינה ובין משרד הביטחון האוקראיני. חברה ישראלית אחרת היא R2 שפיתחה מוצר לזיהוי ואיכון כטב"מים ורחפנים ומכשירה צבאות ברחבי העולם, אשר בקשר עם Brave1: פלטפורמה ממשלתית אוקראינית שתכליתה לבחון ולפתח טכנולוגיה צבאית מתקדמת. ממשלות במערב נוטות בדרך כלל לעודד שיתופי פעולה כאלה בין חברות ביטחוניות פרטיות במדינותיהן לבין Brave1 ולתמוך בהם, אך מנכ"ל החברה הישראלית ציין כי הקשר לפלטפורמה האוקראינית נעשה באופן עצמאי וללא מעורבות של צה"ל או של משרד הביטחון.

השגריר האוקראיני מתאר את שיתוף הפעולה בין חברות אוקראיניות וישראליות כמכפיל כוח, ומקפיד לציין כי מדובר במהלך סינרגי שאמור היה להתחיל כבר לפני זמן רב. "אחת ועוד אחת – ישראל ועוד אוקראינה – שווה שלוש או ארבע, לא רק שתיים", הוא אומר. "ישראל מביאה ידע טכנולוגי וגישה לטכנולוגיות. לנו יש ניסיון קרבי נרחב. כמובן שאנחנו צריכים לשלב את כל אלה יחד. שיתוף הפעולה היה אמור להתחיל כבר מזמן".