ביום שני השבוע התכנסו שופטי בית המשפט העליון יעל וילנר, נעם סולברג ודוד מינץ, לדיון ראשון בעתירה לבג"ץ של תושבי נווה שאנן בת"א, בטענה לאי-אכיפת פשיעה בשכונתם באופן שוויוני לשכונות אחרות בעיר. קדם לו עימות ושתי תשובות סותרות לעתירה, מכיוונה של המדינה.

האחת הגיעה בסוף השבוע החולף מכיוונו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, האמון על משטרת ישראל, ואשר יצא נגדה ונגד מחוז ת"א באופן ספציפי. אותו מחוז תחת פיקודו של ניצב עמי אשד, שבן גביר ביקש להדיח זה מכבר בשל האופן שבו המשטרה התנהלה אל מול המפגינים נגד ההפיכה המשפטית.

"השר לביטחון לאומי סבור שעבירות בתחום הזנות והסמים לא נאכפו על ידי מחוז תל אביב במשטרת ישראל בצורה מספקת באזור...", כתב השר בתשובה לבג"ץ. "יצוין, כי בארבעת החודשים האחרונים הגבירה המשטרה באופן משמעותי את פעילות האכיפה בעבירות אלה וזאת בהתאם למדיניות השר לביטחון לאומי. יחד עם זאת, נוכח המצב בו עבירות אלה עדיין לא נאכפות באופן התואם את מדיניות השר, מבקש השר לציין בפני בית המשפט כי ינחה את המשטרה להגביר את פעילות האכיפה ולסגור בהקדם האפשרי את כל בתי הבושת ותחנות הסמים בגזרת תחנת שרת, ובכוונתו לעקוב ולפקח על טיפול המשטרה בעניין זה. בנסיבות אלה סבור השר כי יש להותיר את ההחלטה בדבר הוצאת הצו המבוקש לשיקול דעת בית המשפט הנכבד".

"השר לביטחון לאומי סבור שעבירות בתחום הזנות והסמים לא נאכפו על ידי מחוז תל אביב במשטרת ישראל בצורה מספקת באזור...", כתב השר בתשובה לבג"ץ. במשטרת מחוז ת"א הגיבו, כי "על המדיניות שמתווה השר להיות כללית באופן שאינו חורג מסמכותו ושמותיר לשוטרים מרחב שיקול דעת"

המענה של בן גביר סותר את עמדת משטרת ישראל, שהוגשה גם היא לבג"צ ובה מבקשת המשטרה לדחות את העתירה. לטענת המשטרה היא עושה רבות לאכיפת הפשיעה בשכונה הדרום תל אביבית וכי בניגוד לטענות התושבים, אין המשטרה פועלת בעצימת עיניים ובאכיפה בררנית.

נציג הפרקליטות הודה בדיון בהתנהלות לקויה והזכיר את גרירת הרגליים של השר בן גביר במענה לעתירה: "זו תחושת מבוכה גדולה להגיש בקשות חוזרות ונשנות. עבדנו לילות כימים, אבל יש בין שני המיוצגים שלנו - השר בן גביר והמדינה, מחלוקת".

במשטרת מחוז ת"א לא נותרו גם הם חייבים למענה של בן גביר על דרישתו להתוות מדיניות בתחום, וביקשו לחדד את גבולות הגזרה שבהם יכול השר בכלל לפעול להנחיית המשטרה. "בכל הנוגע לאמירתו של השר לביטחון לאומי להנחות את המשטרה לנקוט פעולות מסוימות יודגש... כי על המדיניות שמתווה השר להיות כללית באופן שאינו חורג מסמכותו ושמותיר לשוטרים מרחב שיקול דעת..."

במהלך הדיון ביקרה השופטת וילנר את עיריית ת"א ואת משטרת מחוז ת"א ואמרה: 'אם יושבים בנווה שאנן סוחרי סמים על כיסאות נוח (כותרת תחקיר שומרים מחודש מארס החולף), גלויים לכל, מה מורכב בזה? כנראה שברוטשילד זה לא היה קורה".

בתום הדיון פרסמו השופטים את החלטתם לפי שעה ובה כתבו, כי "ניכר שלאחר הגשת העתירה חל שיפור בטיפול המשטרה והעירייה בעניין נשוא העתירה, אך המלאכה הנחוצה עודנה רבה ומורכבת. מגמת קידום ושיפור הטיפול חייבת להימשך". השופטים הוסיפה ודרשו מהמדינה לשוב ולעדכן את בית המשפט בחודש דצמבר בפעולות האכיפה שבוצעו בשכונה. שומרים ימשיכו לעקוב ולדווח.

‍

נציג הפרקליטות הודה בדיון בהתנהלות לקויה והזכיר את גרירת הרגליים של השר בן גביר במענה לעתירה: "זו תחושת מבוכה גדולה להגיש בקשות חוזרות ונשנות. עבדנו לילות כימים, אבל יש בין שני המיוצגים שלנו - השר בן גביר והמדינה, מחלוקת". בנספחים למענה לבג"צ צורפו התכתבויות בין בן גביר לבין אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה כשהם מלווים בעקיצות הדדיות

חילופי האשמות בין השר לאנשי היועמ"שית

עוד קודם לכן מענה השר לבג"ץ חשף גם תכתובת יוצאת דופן של ויכוח בין משרדו למשרד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, זאת על רקע דרישתו של בן גביר לייצוג פרטי בנושא בפני בג"צ, ולא באמצעות נציגי היועמ"שית.

בנספחים למענה לבג"צ צורפו התכתבויות בין בן גביר לבין אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה כשהם מלווים בעקיצות הדדיות. כך למשל, כותב בן גביר שהמענה שניתן בשמו לוקה באי דיוקים וחסר מידע, וכי "בדומה לעתירות בעניין תיקון פקודת המשטרה, נרמז כי פעלתי ללא בסיס עובדתי ומקצועי, כל זאת מבלי לשוחח עמי ולשמוע את עמדתי".

על כך השיבו אנשי היועמ"שית, כי רדפו אחר בן גביר בניסיון לקבל את עמדתו ולא הצליחו להשיגו, וכי בגלל שלא ענה נאלצו לבקשות ארכות מבית המשפט עד אשר לא הייתה ברירה אלא לכתוב את המענה כפי שהוא.

את העתירה הגישו חברי ועד תושבי שכונת נווה שאנן בדרום ת"א, מה שמוכר כאזור התחנה המרכזית, וזאת בטענה שבמשך שנים ארוכות פועלות המשטרה ועיריית תל אביב בעצימת עיניים לנוכח הפשיעה הגואה בשכונה זו. לאחר שנים של תחינות לפעולה מצד המשטרה החליטו התושבים להתאגד ולהגיש את העתירה ובה דרישה לטיפול שוויוני בשכונה, כפי שפועלת המשטרה באזורים אחרים בעיר ת"א.

את אוזלת ידה של המשטרה חשף שומרים בתחקיר שפורסם גם באתר N12, ואשר הראה כיצד מעל 30 בתי זונות פועלים בשכונה לאור יום וללא הפרעת המשטרה. כשבועיים לאחר פרסום הכתבה יצאה המשטרה במבצע מיוחד לסגירת 11 ממקומות אלה. ככל הידוע מרבית הנשים שעסקו בבתי הזונות, כ-40 נשים במספר, לא קיבלו טיפול רווחתי כראוי ומרגע הפשיטה התפזרו, אך לא ברור היכן הן. לכתובות בתי הזנות הוצאו צווי סגירה ל-30 יום ובימים אלה מתנהל הליך משפטי בבתי המשפט בבקשה לסגירת המקומות לצמיתות.

קצין בכיר במשטרה הודה בשיחה עם שומרים, כי "יש תורה בכתב ויש תורה שבעל פה" בכל הנוגע לאכיפה בנווה שאנן, וסיפר כי בעבר כאשר הכבידה המשטרה את ידה על שכונה זו וסגרה פעילות פלילית, ניכרה עלייה בפעילות הפלילית ברחובות במרכז העיר

רובע הפשע, הסמים והזנות

במשך עשרות שנים הפכה שכונת נווה שאנן לרובע הפלילים של תל אביב, המנקז אליו את עיקר פעילות הזנות, הסמים והפשיעה של העיר וכל זאת כאשר המשטרה כמעט חסרת אונים או מבצעת פעילות נקודתית בלבד מעת לעת לנוכח הנעשה במקום.

תושבי שכונה שדיברו עם שומרים, תיארו מציאות קשה של הזנחה ופשיעה שהם חווים כתוצאה מחוסר האכיפה במקום. בכתבה הקודמת שפורסמה, ואשר עלתה גם כפרק בפודקאסט התחקירים של שומרים וגל"צ, הובאה הקלטה בלעדית מפגישה של תושבי השכונה עם מפקד תחנת שרת הנכנס סנ"צ אביטל. שיחה בה הוא המפקד כי אין לו די שוטרים לפעילות השוטפת והסביר כי לפיכך לטפל רק ברחובות ספורים בהם מתחוללת פשיעה, באזור.

האזינו לפודקאסט "התחקיר" עכשיו בספוטיפיי

תושבי השכונה זעמו על שהמשטרה לא עושה די באזור. במשך השנים שמעו התושבים אמירות מצד המשטרה ועיריית תל אביב שעוררו את החשד כי קיימת אכיפה סלקטיבית בעיר וכי בנווה שאנן ישנה מדיניות של עצימת עין לכאורה כלפי הפשיעה.

קצין בכיר במשטרה הודה בשיחה עם שומרים, כי "יש תורה בכתב ויש תורה שבעל פה" בכל הנוגע לאכיפה בנווה שאנן, וסיפר כי בעבר כאשר הכבידה המשטרה את ידה על שכונה זו וסגרה פעילות פלילית, ניכרה עלייה בפעילות הפלילית ברחובות במרכז העיר.

"גם אנחנו שמענו בעבר בכירים שאומרים לנו שאם ייסגרו בתי הזונות בנווה שאנן אז יאנסו יותר בנות בצפון תל אביב, זה לא פחות משערורייה כשהמשטרה והעירייה בעצם אומרות לנו שהדם שלנו הפקר", אמר אז תושב השכונה מוטי כ"ץ.

הפעילות המשטרתית הותירה כאמור נשים עובדות זנות כשהן ללא מחסה או מקום הגנה, אף שלדברי העירייה רק חלק קטן מהן הן נרקומניות ללא כתובת קבועה. בקרב תושבי השכונה ישנן תחושות מעורבות ולצד ההבנה ,כי בפעילות עלולות נשים עובדות זנות להיפגע אומר כ"ץ, כי "צריך לזכור שמהצד השני יש כאן גם דיירות, תושבות נורמטיביות של השכונה שבאופן תדיר סובלות הטרדות מיניות ותקיפות מיניות מצד גברים שבאים לחפש שירותי מין ורואים בכל אישה שעוברת ברחוב כזונה".