חודש אחרי חשיפת שומרים ו-ynet על הסכנות לבריאות הציבור מקריסת מתקן טיהור שפכים בנגב המערבי (מט"ש שדרות-שער הנגב), הרשויות טרם התגברו על התקלה ומי קולחין לא מטוהרים מוזרמים לנחל ומסכנים את מאגרי מי התהום באזור. 

בדיון מיוחד שקיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בשבוע שעבר (יום ג׳, 18.2), נחשפה תמונה מטרידה על טיפול הרשויות במפגע, שנמשך כבר תשעה חודשים. מומחים שבו והזהירו בדיון כי מתקנים נוספים נמצאים על סף קריסה. מנהל מט"ש שדרות שער הנגב, רמי אומיד, נימק כי בשל הזרמת שפכים תעשייתיים חריגים ממפעלים בעיר שדרות, מתקשה המתקן לחזור לפעולה תקינה. לדבריו, "בעולם סטרילי כבר היינו אחרי המשבר, אבל לצערי כל יום שמופיעים אצלנו שפכים חריגים זה הורס את כל תהליך בניית הביומסה (טיפול ביולוגי באמצעות חיידקים) בתוך המט"ש ולוקח אותי אחורה. יש רגרסיה בבניית התהליך".

מפעלים מחויבים לטפל בשפכים תעשייתיים בשטח המפעל, ורק לאחר מכן להזרים אותם למערכת הביוב, זאת כדי למנוע פגיעה בתהליך עבודת המט"ש. מנהל המט"ש אומיד וראש המועצה המקומית שער הנגב, אורי אפשטיין, דיווחו על מפעלים בתחומי העיר שדרות שמזרימים שפכים תעשייתיים לא מטופלים, הכוללים גם מתכות כבדות מסוכנות ועל משאיות ביוב שעובדות בשירות צה"ל שמזרימות שמנים של רק"מ (רכבים קרביים משוריינים). 

המפעלים שעוברים על החוק "נהנו" עד היום מהעדר אכיפה, שכן רק תאגידי מים רשאים לפעול נגדם ואילו עיריית שדרות, לא הקימה תאגיד שכזה וגם ולא חוקקה חוק עזר עירוני שיאפשר לה לבצע אכיפה. בעקבות הדיון בכנסת, נערכו כמה פגישות בין כל הרשויות ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר והוחלט - באיחור ניכר - למצוא כלי אכיפה מתאימים. 

"כאשר מטש"ים עולים על גדותיהם, או קורסים, דוגמת מאגר שקמה, סיכוי גבוה כי שפכים יגיעו למאגר מי התהום, יזהמו או חלילה יוציאו את המאגר מכלל שימוש", כך נייר עמדה שהוגש לוועדה

עתודה אסטרטגית של משק המים

מט"ש שדרות שער הנגב מקבל שפכים ביתיים ותעשייתיים בהיקף של עשרת אלפים קוב ביממה. הוא אמור לטהר אותם ולספק מי קולחין לשימוש חקלאי בשדות הנגב המערבי. בחודש מאי שנה שעברה קרס המט"ש בשל כשל הנדסי וכשל תחזוקתי רב שנים, שרבים התריעו מפניו. התקלה גרמה לנזק סביבתי עצום שעוד מוקדם להעריך את היקפו. על פי הערכות, יותר מחצי מיליון קוב שפכים זרמו מהמתקן לנחל שקמה, אחד האזורים הרגישים בארץ, שכן במורד הנחל מצוי "מפעל שקמה" - מאגר מי תהום גדול, שמפיק שישה מיליון קוב מי שתיה בשנה. 

בשל החשש לזיהום מי התהום ופגיעה בבריאות הציבור, הורה משרד הבריאות לפני כחודש לחברת מקורות לעצור את הפקת המים ממתקני השאיבה באזור. בדיון בכנסת הודו נציגי מקורות, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה, כי אין בידיהם ניטור עדכני של איכות מי התהום וכי הם לא יודעים לומר אם ישנה פגיעה ומה היקפה במאגר שקמה - עתודה אסטרטגית של משק המים בישראל. 

לצד פגיעה אפשרית במי התהום, נתגלו חיידקי ויבריו כולרה במי הקולחין שהוזרמו לנחל ומרבצי יתושות נגועות בקדחת הנילוס. "יש ימים שאני קם בבוקר בחרדה של איך לפתור את העניין כמה שיותר מהר. אנחנו במרוץ נגד הזמן, כל יום שעובר אנחנו מזהמים את הנחל לצערי הרב", אמר אומיד, שמונה לפני חודשיים וחצי לשקם המט"ש. הוא הוסיף, כי להערכתו, בתוך שבועיים ניתן יהיה לסיים את כל עבודות השיקום ולחזור לפעילות סדירה. יצויין כי לפני חודש, בתגובה לכתבה, מסר אומיד כי המתקן יחזור לפעילות בתוך כחודש. גם בתגובת רשות המים לכתבה נמסר, כי "על פי הערכתנו המקצועית, תהליך הטיפול צפוי להתייצב עד סוף חודש ינואר". כעת, גורמים בהנהלת המט"ש אומרים כי הם אופטימיים וכי תוצאות הדיגום שהתקבלו בימים האחרונים מעודדות.    

אורי אפשטיין, ראש מועצת שער הנגב, אמר בדיון בכנסת, כי לצד הפגיעה הבריאותית והסביבתית, ישנה פגיעה קשה בחקלאים. לדבריו, הקיבוצים שקיבלו עד קריסת המתקן מים מטוהרים מהמט״ש, נדרשים כעת לקנות מים מהשפד"ן ובנוסף סופגים קנסות על חריגה ממכסת המים. "יש פה נזק של מיליונים, מי מפצה? כרגע מגלגלים אותנו ממקום למקום. מי לוקח אחריות על שיקום הנחל? אף אחד לא לוקח אחריות", אמר אפשטיין. 

אהד כהן, מנכ"ל עתיד לעוטף, תנועת תושבים מעוטף עזה, אמר בדיון: ‏"אין אכיפה, אין סמכויות ובעיקר אני מבין שאני חוזר לנחל מזוהם בלי שאף אחד לוקח על זה אחריות. אני חרד לקיום שלנו. אני רק מבקש דבר אחד, להבין מי אחראי על שיקום הנחל, האם יש לו את הסמכויות, האם יש לו את התקציבים התואמים?"

"יש פה נזק של מיליונים, מי מפצה? כרגע מגלגלים אותנו ממקום למקום. מי לוקח אחריות על שיקום הנחל? אף אחד לא לוקח אחריות", אמר ראש המועצה אפשטיין

"המט"שים בארץ בקריסה"

בדיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, התבררה תמונה מטרידה על מצב משק הביוב והמים של ישראל. בנייר עמדה שהכינה לחברי הוועדה אורלי בביצקי, מנהלת חוסן אקלימי באדם טבע ודין, היא מתריעה כי בארות מי תהום רבות מזוהמות ושיקומן על ידי רשות המים רחוק מלהיות מספק. "שטח מי התהום המזוהם במדינת ישראל מגיע לכ-83 קמ"ר - שטח גדול יותר משטח העיר חיפה", כתבה בביצקי. "נפח המים המזוהמים באקוויפר החוף מוערך בכ-1.2 מיליארד מ"ק - נפח שווה ערך כמעט לצריכת המים השנתית הכוללת בישראל. היעדר שיקום מי התהום המזוהמים מביא להתפשטות הזיהום במרחב ולסגירתם של עוד ועוד בארות מי שתייה". 

עוד הוסיפה בביצקי כי 13 מט"שים גדולים, שאמורים לטפל בכ40% מסך מהקולחים, הגיעו לספיקה מלאה ואף עברו כמות זו, מה שמסביר את העלייה העצומה במספר התקלות והזרמות השפכים לסביבה -  1,544 תקלות במערכת הביוב בשנת 2022, עלייה של 135% לעומת שנת 2017. 

"לאור הגידול באוכלוסייה", כתבה בביצקי, "גם כמויות השפכים לטיפול במט"שים צפויות לגדול משמעותית. כאשר מטש"ים עולים על גדותיהם, או קורסים, דוגמת מאגר שקמה, סיכוי גבוה כי שפכים יגיעו למאגר מי התהום, יזהמו או חלילה יוציאו את המאגר מכלל שימוש".

"המט"שים בארץ בקריסה", היה נחרץ מומחה למשק המים והביוב שביקש להישאר בעילום שם בכתבה שפרסמנו בשומרים לפני כחודש. "רבים מהמט"שים לא שודרגו בזמן ועברו את סף הקיבולת או שהם קרובים אליו. המשמעות שכל תקלה גורמת לגלישה או לפגיעה באיכות המים המסופקים לחקלאות". לדברי המומחה, רשות המים חלשה מתמיד ולראייה תקציבים שיועדו לשדרוג מט״שים הוקפאו בלחץ שר האנרגיה שביקש להימנע מייקור תעריף המים.