באחת הסצנות הזכורות מהסדרה "שטיסל", מבינה גיטי, אשתו של ליפא וייס, שוחט חרדי שנסע לעבוד בארגנטינה מספר חודשים, כי הסיבה ללחשושים מאחורי גבה הן ידיעות שהגיעו לירושלים על כך שלבעלה יש מאהבת זרה מעבר לים. ליפא נעלם זמן קצר לאחר מכן, עולמה של גיטי מתערער עליה, והיא עושה הכל כדי להסתיר את החרפה מהילדים.

קשרים מיניים בין שוחטים העובדים בחו"ל לנשים מקומיות, בניגוד לנהלי הרבנות (ראו מסגרת), הם אחת הסוגיות שמלוות את התחום הזה, במסגרתו משלחות שוחטים מישראל שוהות במשך חודשים ארוכים מדי שנה במפעלים מרוחקים בדרום אמריקה – אך היא רחוקה מלהיות היחידה.

שליחת השוחטים לחו"ל נעשית מטעם הרבנות הראשית בהתאם ל"חוק הבשר", שנחקק באמצע שנות התשעים (לדרישת ש"ס) ואוסר על ייבוא בשר לא כשר לישראל. יש לכך השפעה ישירה על מחירי הבשר בארץ, אך תחקיר שומרים מתמקד בצדדים אחרים של תעשייה הזו: כסף שחור, פרוטקציות, גניבות, וגם – בדומה לסיפור ב"שטיסל" – רומנים מחוץ לנישואים והטרדות מיניות. בכלל, נדמה כי בעבודה הזו: מה שקורה מעבר לים – נשאר מעבר לים. 

פלג הטלי, תושב פתח תקווה, חרדי, בן 51, עבד במשך 12 שנה במערך שח"ל (שחיטת חו"ל). בשנה האחרונה הוא יושב בביתו. לדבריו, הרבנות החליטה להוציאו ללא כל סיבה מרשימת השוחטים המורשים לעבוד בחו"ל. פרנסתו של הטלי, שוחט מקצועי ומנוסה, נפגעה מאוד. זה חודשים שהוא מתלונן ומתריע בפני הרבנות, נציבות שירות המדינה וגורמים אחרים על הנעשה במערך שח"ל - ללא התייחסות.

האזינו לשיחת אזהרה שקיבל הטלי (הרחבה בהמשך)

רשימת המורשים של מערך שח"ל מונה כ-800 איש. מדובר בראשי צוותים, בודקים, מנקרים ושוחטים. המשלחות פועלות בעיקר במדינות דרום אמריקה (פרגוואי, אורוגוואי, ארגנטינה, ברזיל וצ'ילה), וכן בפולין ובמידה פחותה בצרפת ובספרד. אף לא אחד מחבריהן הוא עובד של הרבנות הראשית. מדובר למעשה בפרילנסרים שנוסעים פעמיים בשנה – בחודשי הקיץ (לקראת ראש השנה) ובחודשי החורף (לקראת פסח). מדובר בעבודה פיזית קשה שבצידה שכר נאה גם בדרגים הנמוכים, כ-20 עד 35 אלף שקל לחודש עבודה, תלוי ביכולת המיקוח של השוחט, ונגיע לכך מיד. 

בעלי התנאים הטובים ביותר הם ראשי הצוותים. הם זוכים לשכר הגבוה ביותר, יכול להגיע גם ל-100 אלף שקל בחודש, טסים בדרך כלל במחלקה ראשונה ושולטים בנעשה בשטח. 

גובה השכר שמשתנה בין שוחט לשוחט, הוא תוצאה של משא ומתן עצמאי שמנהלים חברי המשלחות מול יבואני הבשר. התשלום יכול להיעשות באחת משתי דרכים: או שהיבואנים משלמים לשוחטים ישירות או שהם משלמים דרך חברות כוח אדם, מעין מתווכים, שאפשר לכנותם גם "קבלני כשרות". 

מדובר בחברות רשומות (ישראליות וזרות) שתפקידן לדאוג לכל מה שקשור לחיי השוחטים בחו"ל. היבואן מצדו משלם על כרטיסי הטיסה של המשלחת וכמה מאות דולרים עבור כל טון בשר שחוט. לעתים המתווכים הם אלו שמשלמים לשוחטים במזומן, דבר שמרחיק את יבואני הבשר מהפרקטיקה הבעייתית הזו. 

"מה שקורה במערך שחיטות חו"ל הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת", אומר הטלי. "זה כאילו הרבנות הראשית החליטה שזה רחוק מהעין אז לא מעניין אותה מה שבאמת קורה שם. אין שום הצדקה לכך ששוחטים יקבלו כסף בשחור, הרי זו פגיעה בזכויותיהם. באותה מידה, אין גם הצדקה לכך שצריך קשרים כדי להגיע למקומות טובים או בכלל כדי להתקבל עבודה. זה שראשי צוותים לוקחים כסף מתקציב המזון של העובדים שלהם – זו בכלל הזייה. הכל ידוע וגלוי ומדובר בקבוצות הוואטסאפ השונות, אבל ברבנות הראשית לא עושים כלום". 

בעקבות תלונותיו בחודשים האחרונים, החל הטלי לקבל איומים על חייו. האיומים הגיעו באופן עקיף, דרך חבר של הטלי, אף הוא שוחט, שסיפר לו כי התבקש להעביר אליו מסר. מהקלטת שיחה שהגיעה לשומרים עולה לכאורה, כי עבריינים קשורים לעניין התשלום במזומן

הטלי מתאר את המנגנון שבו עובר הכסף השחור לשוחטים ומציג לדוגמה התכתבויות עם נציגת חברת מרטין קסלר, ששימשה לדבריו כקבלן כשרות של חברת הבשר הגדולה בלדי. בחודש מארס, למשל, כתב הטלי לנציגה הודעה כי הוא רוצה לדבר איתה על קבלת השכר בתלוש. הנציגה הסבירה לו שהדברים לא עובדים ככה. "על משכורת אני עושה חצי בתלוש והשאר במזומן... לא אמרנו כל התשלום בלבן, אלא חלק וחלק", כתבה לו. 

הטלי התרצה ויצר קשר עם שליח, שהגיע לביתו כעבור חודש עם כ-6,500 דולר במזומן. "הבן שלי הלך לבנק הדואר להפקיד את הכסף שקיבלתי", כתב הטלי לנציגה ב-1 במאי. "לא נתנו לו לעשות זאת בלי להסביר מהיכן הכסף. הוא אמר שזו הלוואה, אז רצו אסמכתא. הוא חזר הביתה. תראי את ההודעות הקודמות. ביקשתי את כל התשלום חוקי בתלוש".

מרטין קסלר בחר שלא להגיב לדברים. 

המציאות הזו מוכרת גם לשוחט אחר העובד בדרום אמריקה והעדיף להישאר בעילום שם. "אתה גומר את העונה ומקבל את המשכורת שלך. כל אחד מקבל לפי מה שסגר", הוא מספר. "מתקשרים אליך ואומרים 'לך לצ'יינג הזה ותקבל 30-20 אלף שקל'. מאיפה אני מתחיל להצהיר על הכסף הזה? אני לא יכול להפקיד את הכסף הזה. אני תקוע עם זה". 

"מה שקורה במערך שחיטות חו"ל הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת", אומר הטלי. "זה כאילו הרבנות הראשית החליטה שזה רחוק מהעין אז לא מעניין אותה מה שבאמת קורה שם. אין שום הצדקה לכך ששוחטים יקבלו כסף בשחור, הרי זו פגיעה בזכויותיהם"

"מישהו העביר לי מסר להעביר לך"

תשלום בשחור לשוחטי חו"ל הוא נוהג ידוע ומוכר, שאף תועד בעבר במסמכים רשמיים, והוא קשור באופן הדוק לערפל סביב השאלה מיהו בעצם המעסיק כאן. לפני כ-15 שנה יצאה קבוצת שוחטים למאבק משפטי בדרישה להכיר בהם כעובדי הרבנות הראשית, כלומר עובדי מדינה. אלא שב-2010 קבע נשיא בית הדין הארצי לעבודה דאז, סטיב אדלר, כי היבואנים הם המעסיקים של השוחטים במערך שח"ל. 

"גובה שכרם של השוחטים משתנה משוחט לשוחט ונקבע בין כל עובד לבין היבואן, ולא בהתאם לסולמות שכר של עובדי מדינה", תיאר פסק הדין את הנעשה בענף. "לחלק מהשוחטים שולם שכר בתלושי שכר מסודרים ולאחרים שולם שכר במזומן, ללא תלושי שכר".

עו"ד עמיחי פילבר, ששימש כמנהל תחום הכשרות במשרד לשירותי דת בשנים 2018-2014 ובתווך ניהל במשך כשנה את מערך שח"ל ברבנות הראשית, פרסם באוגוסט 2018 מסמך המבקש להסדיר את התחום, תוך שהוא מצטט מפסק הדין. אולם דבר לא השתנה מאז. 

ביוני 2018 תבע השוחט יצחק שריקי את יבואן הבשר "ג.עופר" בטענה לתשלומים חסרים, וסיפר בעדותו כיצד קיבל דולרים במזומן אחרי ששב לישראל. לדבריו, התשלום בשחור הוא דפוס התנהלות טיפוסי בענף, גם אם הוא אינו רוצה בכך. 

מתוך הפרוטוקול:

עו"ד: "את החלק הדולרי איך קיבלת?" 

שריקי: "בירושלים, שלחתי את הילד לירושלים".

עו"ד: "לצ'יינג'?" 

שריקי: "כן. קיבל את הכסף במזומן".

עו"ד: "כמה זה היה?"

שריקי: "בסביבות 6,000 דולר". (מאוחר יותר תיקן בעדותו ל-5,000 דולר – ש"ש).

פסק הדין בתיק ניתן באוגוסט 2021 וממנו עולה כי ג.עופר הייתה אמורה לשלם לשריקי רק על חלק מהמשכורות וכי את הסכומים בדולרים היה אמור להעביר קבלן הכשרות, "מרטין קסלר", אותה חברה שנתנה גם לפלג הטלי את כספו במזומן. 

עוד טענה ג.עופר כי מרטין קסלר היא חברה זרה (רשומה בפנמה) ואין לה שליטה עליה. יצוין כי בעלי החברה, מרטין קסלר, מתגורר בישראל. 

בעקבות תלונותיו בחודשים האחרונים על הנעשה במערך שח"ל, החל הטלי לקבל איומים על חייו, ככל הנראה מיבואני בשר. האיומים הגיעו באופן עקיף, דרך חבר של הטלי, אף הוא שוחט, שסיפר לו כי התבקש להעביר אליו מסר. מהקלטת שיחה שהגיעה לשומרים עולה לכאורה, כי עבריינים קשורים לעניין התשלום במזומן. להלן שני קטעים מהשיחה, בקיצורים הנדרשים, בין הטלי לבין החבר, ד'.

ד': "אני מתקשר, שלא תגיד שלא הזהרתי אותך, אני לא יודע אם בקטע של הכסף השחור והיבואנים, אתה מתעסק עם האנשים הנכונים, אחי".

הטלי: "אני יודע, קיבלתי כבר מסרים".

ד': "מישהו העביר לי מסר להעביר לך… תיקח בחשבון, עם הרבנות תתעסק, איתם זה עבריינים".

הטלי: "לקחתי בחשבון הכל… הכל בסדר"

ד': "אח שלי, על עצמך אתה יכול להיות גיבור. מה עם אשתך והילדים. תחשוב עשר פעמים לפני שאתה עושה צעד. אתה יודע, אני איתך. 

אחרי כמה דקות בהן שוחחו השניים על נושאים הקשורים במאבק של הטלי, ד' שב והזהיר:

ד': "אנשים העבירו מסר ואמרו לי - אם אתה רוצה לשמור על החבר שלך, תרים אליו טלפון… חברים שלי, איזה יבואן התקשר אלי, הם צודקים. אני יודע מה זה האנשים האלו, מהחקלאות אני יודע. אלו בשנייה… וזה מטריד וגם אני אומר, עזוב עכשיו, לא יעשו לך כלום בעזרת השם, קשה לי להאמין... אבל יש כמה מעורבבים, בלדי וכאלו מעורבבים. אחי, אל תתבלבל". 

הטלי: "אני יודע, הראשון שייחקר יהיה בלדי. שלחתי גם לו הודעות".

ד': "זה גם סכנה. לאשתך והילדים לא יעשו, אבל לך כן. תיקח בחשבון את זה גם, שיכולה לקרות טעות, אם אתה באוטו. תסתכל עשר פעמים שאין לך משהו באוטו. אני לא צוחק איתך עכשיו, אני מדבר איתך עם יד על הלב אחי".

מנכ"ל בלדי, ארז דהבני, מסר בתגובה: "אין לי מושג על מה מדובר. חברת בלדי אינה מעסיקה שוחטים ולא מכירה אותם". 

"נאמר לי שמה שבחו"ל נשאר בחו"ל"

במהלך 2022, בתקופת כהונתה של ממשלת בנט-לפיד, ניסה השר לשירותי דת, מתן כהנא, לעשות רפורמה בענף הכשרות. אחד הסעיפים המרכזיים בה היה הקמת יחידת פיקוח חדשה שתצמצם באופן משמעותי את תופעת התשלום במזומן למשגיחי הכשרות בישראל. כהנא גם ביקש לאפשר לגופים חדשים להיכנס לתחום מתן הכשרות. 

הרפורמה עברה את כל תהליך החקיקה, אולם נפילת הממשלה וחילופי השלטון השאירו את המצב בעינו. עם חזרתו של בנימין נתניהו ללשכת ראש הממשלה הופקד המשרד לשירותי דת בידי ש"ס והרפורמה הורדה מהפרק.

על-אף שמערך שח"ל לא היה אלמנט מרכזי ברפורמה בתחום הכשרות, הנושא עלה במסגרת דיוני הוועדה למיזמי תשתית לאומיים ושירותי דת יהודיים של הכנסת. בדיון שהתקיים ביוני 2022 מתחה יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ביקורת על התעלמות רשות המסים מתופעת התשלומים בשחור בתחום השחיטה. 

"זה לא סוד שבמדינת ישראל יש הרבה מאוד תחומים שמתנהלים בשחור, גם אתם יודעים את זה", אמרה מלינובסקי תוך שהיא פונה לנציג רשות המסים בדיון. "מה שנשמע בהמשך מעלה חשד כבד מאוד להתנהלות פסולה של אנשים בכל הנוגע לאיך הכסף מועבר בחו"ל. ניסיתי לראות תלושי שכר - לא הצלחתי. נאמר לי שמה שבחו"ל נשאר בחו"ל, שהכל זה במזומן או דרך חברות שלישיות, שיש חשבונית אחת על כמה אנשים. בהתחשב בכך שזה מועדון סגור מאוד וכרגע ברשימה נמצאים רק 600 אנשים שמורשים לצאת לחו"ל… מדובר על שוק שמגלגל מיליונים".

עם זאת, כששאלה מלינובסקי את נציגי הרשות אם הנושא אי-פעם נבדק, הוא השיב בלקוניות: "רשות המסים נלחמת בהון השחור במגוון כלים, לפי התעדופים שלה".

"זה לא סוד שבמדינת ישראל יש הרבה מאוד תחומים שמתנהלים בשחור", אמרה פנתה ח"כ מלינובסקי לנציג רשות המסים בדיון. "מה שנשמע בהמשך מעלה חשד כבד מאוד להתנהלות פסולה של אנשים בכל הנוגע לאיך הכסף מועבר בחו"ל. ניסיתי לראות תלושי שכר - לא הצלחתי"

באותה הישיבה עלו גם הקשרים הדרושים כדי להגיע לתפקיד שוחט בחו"ל. ברקע לדברים עמד תחקיר שפורסם באתר News1 ולפיו בבאר שבע מועמדים לתפקיד שוחט, שילמו לבוחן בבחינות ההסמכה לתפקיד - לדרישתו. "קיבלתי המון פניות משוחטים שנמצאים ברשימות ומכאלה שנמצאים בארץ. אם אתה לא קרוב יותר לצלחת, ככה אני שומעת, אין לך צ'אנס לצאת לחו"ל ולהתפרנס", אמרה מלינובסקי. 

גם כאן, נראה שמדובר בתופעה ארוכת שנים. אחד השוחטים סיפר לשומרים על מקרה משנות התשעים שבו שוחט בחו"ל מונה לתפקידו בגלל שאחיו, שהיה דיין באותה תקופה, כיהן כנציג בגוף הבוחר של הרב הראשי. לפי הסיפור, האח הצביע בעד מי שמונה לבסוף להיות הרב הראשי ובעקבות כך מונה השוחט לתפקידו בחו"ל - תפקיד שהוא ממלא עד היום. 

גורם במשרד לשירותי דת, דחה בשיחה עם שומרים את הטענות לפרוטקציות וטען כי הפרשה בבאר שבע נופחה מעבר לממדיה. לדברי הגורם, אותו בוחן קיבל אישור בעל-פה מאחד הממונים עליו לקבל כסף עבור שיעורים שהוא נותן לקראת בחינות ההסמכה - אישור שלא היה צריך להינתן. ואולם, לדבריו, הבוחן לא התנה את המעבר בבחינה בתשלום.

עוד הוסיף הגורם כי את הטענות שמעלים שוחטים כיום צריך להבין מתוך הקשר. לדבריו, הרבנות פתחה לאחרונה בית ספר לשוחטים, בצעד שאמור להגדיל את מספר השוחטים בענף, לגרום לירידה בשכר השוחטים וכפועל יוצא מכך - לירידה במחירי הבשר. 

לטענתו, הרבנות לא יודעת על כספים שמועברים בשחור לשוחטים, משום שכבר נקבע משפטית שאין יחסי עובד-מעביד בינה לבין השוחטים וכל ההתנהלות היא מול יבואני הבשר. "דברים אמיתיים צריך לתקן", ציין הגורם. "יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שחלק מהביקורת ששוחטים מעלים אינה מוצדקת ונובעת מהחשש שלהם ששכרם ירד או שמעמדם ייפגע". 

הרפורמה בענף הכשרות עברה את כל תהליך החקיקה, אולם נפילת ממשלת בנט-לפיד וחילופי השלטון השאירו את המצב בעינו. עם חזרתו של בנימין נתניהו ללשכת ראש הממשלה הופקד המשרד לשירותי דת בידי ש"ס והרפורמה הורדה מהפרק

האחראי על הבחינה: קרוב משפחה

לשומרים הגיעו עדויות נוספות הגורמות לכל הפחות להרמת גבה. באחת מהן סיפר שוחט ותיק על מקרה, שאליו היה עד באופן אישי, ובו "בודק חוץ" (שתי דרגות מעל שוחט) עבר את בחינות ההסמכה לאחר שניתנו לו הקלות. מי שהיה אחראי על הבחינה, באופן עקיף, היה קרוב משפחה של בודק החוץ. "באותו מבדק היו רק שתי שאלות במקום עשרים", מספר העד. "הייתי נוכח בחדר הבחינות באותה עת. נכון, כל מי שנבחן עם אותו אדם קיבל שתי שאלות במקום עשרים. בסבב הבא עבור בודקי החוץ היו 17 או 18 שאלות. הם קיבלו מבחן קשה יותר", סיפר האיש.

באופן שנראה תמוה, אפשר למצוא קשרים גם אצל אלו שמועסקים אצל יבואנים בחו"ל, ואינם במערך שח"ל. לדוגמה: נתי לסרי, בנו של חיים לסרי, בכיר ברבנות שבאותו הזמן היה מנהל מחלקת שחיטת חו"ל, מונה לפני מספר שנים לתפקיד אצל יבואן מצרפת. 

לסרי אמר בתגובה: "בני לא מונה ולא מכהן בשום תפקיד הקשור למחלקת שח.ל או קשור לרבנות הראשית או לגוף כשרות והוא אדם פרטי לחלוטין". 

אדם אחר מונה לפני מספר חודשים, בגיל 65, כשוחט לאחד מצוותי השחיטה בדרום אמריקה, אחרי שעבד מספר עונות קודם לכן כ"בודק וושט" (דרגה אחת מתחת לשוחט). אותו אדם הוא חבר ילדות של יעקב צביקה, בכיר בבלדי, האחראי על השחיטה בחו"ל מטעם החברה ובעל קשרים ענפים עם מספר שוחטים ותיקים שעובדים בחו"ל שנים ארוכות. לדברי מקור המכיר את הדברים, הבעיה במינוי של אותו אדם היא שיש נוהל (לא רשמי) ברבנות שמעל גיל 50 לא מאשרים מינוי לתפקיד שוחט. 

צביקה לא הגיב לשאלות. 

פרוטקציות, כך נראה, הן גם הדרך של שוחטים מקושרים לבחור איפה לעבוד ועם מי, הגם שהדבר מנוגד לתקנון הרבנות. אחד מנהלי הרבנות קובע, שכדי לצמצם את הזיקה בין העובדים ליבואני הבשר, ראש הצוות והבודק לא יכולים לעבוד יותר משתי עונות שחיטה רצופות אצל אותו יבואן. למרות זאת, ראש צוות בשם שמעון לוי יוצא לחו"ל כבר עשרות עונות עם אותו היבואן - בלדי. לוי טוען בתגובה שהנוהל נוגע ליבואנים בלבד והוא בכלל עובד מטעם חברת כח-אדם אחרת. 

לדברי הטלי, סוגיית הקשרים היא רעה חולה שנמשכת שנים על גבי שנים במערך שח"ל. "כדי להיכנס למערכת, ויותר מזה - כדי להחזיק בה מעמד ובמקומות הטובים יותר, צריך לדעת להתחנף. ראש צוות יכול בלי שום בעיה לדאוג לייבש מישהו. אני לא היחיד שייבשו. זה גורם לכך ששוחטים פוחדים להתריע אם יש בעיות ברמת הכשרות. הם יודעים שזה עלול לפגוע בשיבוץ שלהם לעונות הבאות".

מעדויות שהגיעו לידי שומרים, הרי שלפחות עשרה ראשי צוותים לקחו לכיסם כספים שהיו אמורים לשמש לכלכלת הצוות. לעתים היה מדובר גם 4,000 דולר – כמעט מחצית מהסכום שיועד לצוות כולו עבור חודש שלם. "נתנו לצוות אוכל ברמה נמוכה"

"יותר גרוע מסצנות ב'האח הגדול'"

בעיות ואי-סדרים כספיים לא חסרים גם בהתנהלות צוותי השחיטה בחו"ל. כך לדוגמה, הכסף שמיועד לכלכלת הצוות (מזון ומצרכים נוספים אליהם זקוקים השוחטים במהלך שהותם בחו"ל), ניתן לראש הצוות בדרך כלל במזומן. הסכום נע סביב 2,500 דולר לשבוע וצריך להספיק לכל צרכי היום-יום של 17 עד 20 איש. 

מעדויות שהגיעו לידי שומרים, הרי שלפחות עשרה ראשי צוותים לקחו לכיסם כספים שהיו אמורים לשמש לכלכלת הצוות. לעתים היה מדובר גם 4,000 דולר – כמעט מחצית מהסכום שיועד לצוות כולו עבור חודש שלם. "נתנו לצוות אוכל ברמה נמוכה", אומר שוחט הנמצא באחת מדינות דרום אמריקה. "הצוות לא מתקומם כי מי שמתלונן - חוטף".

הטלי מאשר אף הוא את קיומה של התופעה. "מה שקורה עם האוכל של צוותי השחיטה זה יותר גרוע מסצנות ב'האח הגדול'. בגלל הגניבות האלו, אנשים ממש רבים על אוכל, והכל בזמן שיש מספיק כסף כדי לקנות אוכל טוב לכולם. הכל בגלל חמדנות ושחיתות של ראשי צוותים מסוימים". 

"אסביר לך איך עובדת השיטה", מוסיף השוחט שנמצא באחת ממדינות דרום אמריקה: "לראש הצוות יש בשר במפעל בשפע. הוא הולך לבית חב"ד המקומי, נותן להם שני קרטונים של בשר ומקבל עופות במקום. סוג של עסקת חליפין. מה נשאר לו לקנות? פירות וירקות. אז מביא את הסחורה הכי זולה וגרועה".

לדברי אותו שוחט, ישנם ראשי צוותים שגם לוקחים כסף מעובדים מקומיים, ששכרם נע בין 2,500-3,500 דולר לחודש ומשולם להם כולו במזומן. "המשגיחים המקומיים הם אנשים בלי חוט שדרה. הם באים, עובדים, לוקחים להם 150-200 דולר לשבוע מהמשכורת, והם שותקים. הם מפחדים שלא יקחו אותם לעבודה בפעם הבאה", מסכם השוחט. "בגלל שאין להם תלוש, קל יותר לקחת מהם בתואנה של 'דמי תיווך'. מבחינת ראש הצוות, זה עוד 800 דולר לחודש בלי לעבוד".