מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא כי במשך שנים ארוכות חברת קצא"א "לא השלימה היערכות כנדרש למניעת פגיעה בסביבה". כל זאת כאשר ברקע כוונת הממשלה להגדיל משמעותית את היקף הנפט שהחברה משנעת. כך עולה מדוח המבקר בעניין קצא"א שפורסם היום (רביעי).

לפי ממצאי המבקר, בסקר סיכונים שנערך לחברה בשנת 2015, נקבע שכדי לחדש את היתר הרעלים שהחברה חייבת כדי להמשיך את פעילותה, הומלץ על התקנת שני מגופים בקו 42' – קו הצינור בקוטר 42 אינץ' שמחבר את נמל אילת עם נמל אשקלון ובו עובר נפט גולמי. מגוף הוא מעין "ברז" שניתן לסגירה במקרה של דליפה, שלמעשה מנתק חלק מהצינור. בנוסף נדרשה החברה לבחון גם חלופות נוספות וכן להעתיק מגוף נוסף. בחינת החלופות והעתקת המגוף הנוסף לא אירעו עד היום.

עוד עולה מהדוח כי כתוצאה מזרימת מי שיטפונות באזורים מסוימים בנגב קווי החברה נחשפים מפעם לפעם, כפי שעלה בסיור משותף של רשות הטבע והגנים עם אנשי קצא"א בדצמבר 2019, וכפי שנמצא בעבודת תחזוקה בקו 42' בשנת 2022. "קווי דלק חשופים", כתב המבקר אנגלמן, "הם בסיכון מוגבר לאירוע דליפה כתוצאה מסחף של אבנים ומפגיעות חיצוניות".

גילוי זה של מבקר המדינה מתקשר לחשיפת שומרים לפני כחצי שנה, בה פורסמה רשימת התקלות הסביבתיות בקווי קצא"א בשנים האחרונות. מהרשימה ניתן היה ללמוד כי נוהלי הבטיחות בקצא"א נותנים מענה טוב לדליפות בתוך מתקני החברה, בעוד האירועים החמורים יותר הם אלו שמתרחשים לאורך מאות קילומטרים של צינורות מחוץ למתקנים. באירועים אלו לוקח זמן לאתר את הדליפה ולהגיב אליה, ובזמן הזה הנפט ממשיך לזרום מהצינור הפגוע.

כך אירע בדליפת הדלק הסילוני בנחל צין ב-2011, בזיהום שמורת עין עברונה ב-2014 ובדליפת הנפט ליד מושב משען, סמוך לאשקלון, שהתרחשה באוגוסט 2021. באותו אירוע דלפו מסיבה שאינה ידועה מצינור של החברה כ-150 אלף ליטרים של נפט. החברה הצליחה לשאוב בחזרה 94 אלף ליטרים, ומהמקום פונו לפחות 5,000 טונות של קרקע מזוהמת.

צפו בעיתונאי שומרים דניאל דולב מתאר את הסכנות כבר ב-2021:

תקינות הצנרת של החברה הופכת קריטית לאור הכוונה להגדיל משמעותית את כמות הנפט שהחברה משנעת בהם. ב-2020 חתמה קצא"א על הסכם מול חברה מאיחוד האמירויות, שהיה אמור להכניס לישראל סכומים המוערכים ב-50 מיליון שקלים בשנה, כתוצאה מהגדלת שינוע הנפט. מנגד, במשרד להגנת הסביבה חששו מדליפת נפט שתהרוס את מפרץ אילת ואת שונית האלמוגים הרגישה שבו, והחליטו על מדיניות גורפת של "אפס תוספת סיכון במפרץ אילת". במשרד סירבו להגדיל את היתר שינוע הרעלים של קצא"א במפרץ מעבר להיתר שיש בידיה כיום – שני מיליון ליטרים בשנה - מה שבפועל מנע את הגדלת הכמויות.

מדיניות "אפס תוספת סיכון" החלה בתקופת השרה תמר זנדברג, המשיכה תחת השרה הנוכחית עידית סילמן, ונתמכה על ידי גורמי המקצוע במשרד. למרות זאת, בדצמבר האחרון החליטה הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תופסת סיכון", וקבעה כי בקשות להגדלות היתר שינוע הרעלים ייבחנו באופן פרטני על ידי המשרד להגנת הסביבה.

מקצא"א נמסר בתגובה לדוח המבקר בנושא זה, כי "קצא"א מצוידת בכל האמצעים המקצועיים ביותר להגנה על ערכי הטבע, הים והסביבה ועומדת בכל התקנים הבינלאומיים".