מוסטפא אבו סיאם (37) עומד ומשקיף על הוואדי שממזרח לכפרו, מח'מאס, צפונית-מזרחית לירושלים. את הוואדי מבתרת דרך עפר כבושה, לבנה, שנסללה בחודשים האחרונים. היא מחברת בין המאחז נחלת צבי שהוקם ב-2022, לשלוחה חדשה של המאחז שהוקמה לאחרונה. "בעלי האדמות לא יכולים להגיע אל כל השטח הזה", הוא אומר ומצביע על הוואדי. "אם הם ינסו והמתנחלים יראו אותם הם יותקפו. נהגנו לרעות פה צאן ויש למטה גם עצי זית שאליהם אנחנו לא יכולים להגיע". בזמן שהוא מדבר עדר צאן בבעלות המתנחלים מגיע לאזור הדרך הטרייה בחיפוש אחר מרעה רענן.

ישראל הרסה כמה פעמים את המאחז הלא חוקי נחלת צבי, אך כיום הוא עומד שוב על תילו, וכאמור אף מתהדר בשלוחה חדשה ובדרך המחברת בין השניים. לדברי מוסטפא, הסלילה בוצעה באוקטובר האחרון, נמשכה כשבוע והתבצעה בלילות. "התקשרנו למת"ק (מנהלת התיאום והקישור של מינהל האזרחי. ד"ד) ולמשטרה, אבל הם לא עשו כלום. הלכנו לקצין האחראי בבית אל, והוא הגיע לכאן ואמר שזו בעיה. יש לנו דרך שאנחנו סללנו, עם אספלט, ואותה המינהל הרסו. אז למה הם לא סגרו את הדרך שהמתנחלים משתמשים בה?".

היקף הבניה הישראלית בשטחים נבחן באמצעות מספר יחידות דיור שאושרו לבנייה, תיחום שכונות חדשות, הקמת מאחזים, ובשנים האחרונות גם חוות חקלאיות. אבל דווקא הפיתוח המסיבי של מי שמחברים את כל אלו ומאפשרים את קיומם - הכבישים - עובר לגמרי מתחת לרדאר. תחת הממשלה הנוכחית ניכרת תנופת סלילה ופריצה הן של דרכים לא חוקיות שנהנות מתמיכה ממשלתית ישירה או עקיפה, והן של כבישים שאושרו כחוק בעלות של מיליארדים. חלק מהכבישים החדשים מצרים את צעדיהם של פלסטינים ומונעים מהם את הגישה לשטחים חקלאיים בעוד אחרים משנים את פני הגדה המערבית, מקשים על כל היפרדות עתידית ולמעשה יוצרים תשתית לסיפוח ישראלי.

"בעלי האדמות לא יכולים להגיע אל כל השטח הזה", אומר אבו סיאם ומצביע על הוואדי. "אם הם ינסו והמתנחלים יראו אותם הם יותקפו. נהגנו לרעות פה צאן ויש למטה גם עצי זית שאליהם אנחנו לא יכולים להגיע"

שטחי המרעה מצומצמים

"פרויקט" החוות החקלאיות בשטחים, אשר נתמך במגוון תקציבים ממשלתיים והואץ תחת הממשלה הנוכחית, רחוק מלהיות סוד. מטרתו, שעליה מדברים ראשי המתנחלים בגלוי, ברורה: תפיסת מקסימום שטח על ידי מינימום מתנחלים. רק לאחרונה אמר זאת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במפורש בטקס בו העניק (יחד עם השרה אורית סטרוק) עשרות רכבי שטח לחוות. "יש פה אירוע מדהים ביהודה ושומרון", הוא אמר. "זאת חווה, יש פה משפחה שגרה, דיר עיזים - אפשר לראות את הכבשים והעיזים פה למטה - ותופסת שטחים ענקיים; אם החווה הזו לא תופסת אותם אז… הבור ריק, אין בו מים, נחשים ועקרבים יש בו". 

הכבישים שנפרצים לאותן חוות, כמו גם למאחזים או ליישובים ותיקים יותר, הם במידה רבה עורק החיים שלהם שלא רק מאפשר את ההגעה לחוות אלא גם את תיחום השטח שנתפס. 

מהצד הפלסטיני הדברים נראים אחרת לגמרי. רק ארבעה קילומטרים מזרחה ממח'מאס, קהילת הרועים של מוע'ייר א-דיר נתקלה באותה בעיה. ההתנחלות מצפה דני, שהיא עצמה מעין שלוחה של מעלה מכמש שהתרחבה מזרחה מעבר לכביש אלון, הצמיחה ענף לכיוון מזרח - "חוות רוח הארץ", שבינה לבין ההתנחלות נסללה דרך.

עומר מליח'את, נער ממע'ייר א-דיר מספר כי סלילת הכביש החדש מסייעת למתנחלים שמגיעים מכיוון החווה להתקרב במהירות לכפר, גם עם טרקטורים ומכוניות, ולא רק ברגל. גם כאן לדבריו, הדרך שנסללה גם משפיעה על יכולתם של תושבי הכפר לרעות צאן באזורים גדולים וצמצמה משמעותית את שטחי המרעה שלהם.

אם עד לאחרונה עבודות הסלילה התרחשו דרומית לכפר, לפני שלושה שבועות הופתעו הפלסטינים לגלות כלים הנדסיים נהוגים בידי מתנחלים גם בצדו הצפוני של הכפר - מטרים בודדים מבתיהם. המתנחלים הציגו לתושבים ההמומים היתר מטעם מועצת בנימין, לביצוע "עבודות לשמירה על אדמות מדינה". הדחפור שעבד בשטח חתך כבל חשמל, ולדברי התושבים אף איים להרוס את אחד הבתים. לבסוף, מספרים התושבים, לאחר מספר פניות הסכים הצבא להגיע לאזור, עצר את העבודות ואף החרים כלי הנדסי.

בצה"ל מסרו בתגובה כי "צה”ל והמינהל האזרחי פועלים לאכיפת החוק באופן שוויוני, מול כלל האוכלוסיות באזור, וזאת תוך התחשבות בהיבטים ביטחוניים, משפטיים ומבצעיים ובהתאם להנחיות ואישור הדרג המדיני מקרים חריגים מטופלים בהתאם לנהלים, ובכלל זה גם הפסקת עבודות לא מאושרות והחרמת ציוד, ככל שנדרש. צה”ל והמינהל האזרחי אינם מקלים ראש באירועים מסוג זה, וכל טענה למעשים שאינם חוקיים נבחנת ומטופלת על ידי הגורמים הרלוונטיים".

גם צפונה משם, בח'רבת אל מרג'ם הסמוכה לכפר דומא, מנסים התושבים להתרגל לשכניהם החדשים - "חוות גל יוסף" שהוקמה בשנה שעברה. בערב פורים פשטו מתנחלים על אל מרג'ם ושרפו רכב ובית. לטענת התושבים, המתנחלים הצליחו להגיע במהירות באמצעות הכביש היורד מהחווה דרומה, ועובר ממש בסמוך לכפר.

"הכבישים מעצימים את היכולת של המאחזים והחוות לפגוע בתושבים ולהטריד אותם", אומר יותם, מתנדב בארגון "תורת צדק" שמלווה את הקהילות הפלסטיניות ומסייע להן. "הם מאפשרים למתנחלים להגיע הרבה יותר מהר - בטרקטורון או בג'יפ. כשהם מגיעים ברגל ורואים אותם לפעמים אפשר להבריח את הרכוש, או כבשים, או להזעיק את הרשויות או אותנו. וככה זה יותר קשה"

על פי דוח שלום עכשיו שמתבסס בעיקר על השוואת תצלומי אוויר, בין אמצע 2023 לאמצע 2024 נפרצו בגדה 139 דרכים לא חוקיות, באורך של 116 קילומטרים. 46 דרכים נפרצו כדי לאפשר גישה לשטחים שאין בהם כיום נוכחות קבע של מתנחלים

139 דרכים לא חוקיות בשנה

ישראל הרשמית לא מפרסמת כל מידע על הכבישים החדשים שנסללים בשטחים. דוח של "שלום עכשיו" שצפוי להתפרסם בקרוב, הוא למעשה היחיד שמנתח את התופעה וחושף את היקפה. על פי הדוח שמתבסס בעיקר על השוואת תצלומי אוויר, בין אמצע 2023 לאמצע 2024 נפרצו בגדה 139 דרכים לא חוקיות, באורך של 116 קילומטרים (לא כולל שדרוג של דרכי עפר קיימות).

25 דרכים נפרצו לטובת הקמת מאחזים חדשים, 31 לצורך הרחבת מאחזים קיימים ושמונה דרכים הן בין מאחז קיים להתנחלות הקרובה. בנוסף, 46 דרכים נפרצו כדי לאפשר גישה לשטחים שאין בהם כיום נוכחות קבע של מתנחלים, ולפי הדוח ייתכן שבעתיד יוקמו בהם מאחזים חדשים. 

מחברי הדוח מציינים כי לכל הדרכים הללו לא הוכנה תוכנית בניה ולא הוצא היתר כדין, וכן כי שני שלישים מהן עוברות על קרקעות פלסטיניות פרטיות. "הדרכים שנפרצות ונסללות הן בשימוש בלעדי של המתנחלים, והפלסטינים מנועים מלהשתמש בהן, גם כאשר הן נסללות על אדמות פלסטיניות פרטיות", נכתב בדוח.

הררי הציג בכנס כיצד ב-2023 השקיעה החטיבה כ-75 מיליון שקלים לתמיכה בחוות ובמאחזים לא חוקיים, כולל 7.7 מיליון שקלים שיועדו ל"פריצת דרכים"

פריצת הדרכים הלא חוקיות, כאמור, נהנית מתמיכה ממשלתית ואף מתקציבים. אחד מצינורות התקצוב היא החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית (שבעצמה מתוקצבת על ידי הממשלה). בכנס של הציונות הדתית ביוני האחרון, הציג מנכ"ל החטיבה, הושעיה הררי, כיצד ב-2023 השקיעה החטיבה כ-75 מיליון שקלים לתמיכה בחוות ובמאחזים לא חוקיים, כולל 7.7 מיליון שקלים שיועדו ל"פריצת דרכים".

בעקבות המלחמה קיבלה החטיבה להתיישבות תקציב נוסף של 75 מיליון שקלים "תמיכה במרכיבי ביטחון" בהתנחלויות. בין רכיבים כמו עמודי מצלמות ועמדות שמירה, יוכלו המועצות לבקש גם תמיכה עבור "פריצת דמ"צים" - דרכים מבצעיות. פרוטוקולי ועדת התמיכות אמורים על פי הנוהל להיות מפורסמים באתר החטיבה להתיישבות, אלא שבפועל הם אינם מתפרסמים, לטענת החטיבה בשל ייעוץ משפטי ומסיבות ביטחוניות. למרות בקשת שומרים, חוות הדעת המשפטית שתומכת באי-פרסום הפרוטוקול - לא נמסרה. מהחטיבה נטען בתגובה כי בפועל לא בוצעו פריצות דרכים מתקציב זה.

דרך נוספת לממן את הכבישים הלא חוקיים היא ישירות דרך תקציב משרד ההתיישבות. המשרד תומך ב"מחלקות סיור קרקעות" שמפעילות המועצות בשטחים ומטרתן "למנוע עבירות של תכנון ובנייה והשתלטות על קרקעות מדינה". מחלקות הסיור יכולות לקבל תמיכה ממשלתית עבור תשתיות שמירה בשטח המועצות כולל "פריצת צירים וסגירת שטחים", וכן "הרמה או שיפוץ של דרכי עפר".

בנושא הזה, ההבטחות לא נשארות על הנייר. מסמכי משרד ההתיישבות מעלים כי מועצת הר חברון קיבלה בשנה שעבר 1.1 מיליון שקל לתמיכה בפרויקט שכלל "פריצת ציר לשמירה על אדמות מדינה במרחב סוסיא", מועצת גוש עציון קיבלה 958 אלף שקלים ל"שיפור דרכים קיימות לשמירה על אדמות מדינה בגבעות", ואילו מועצת בנימין קיבלה כ-1.9 מיליון שקלים לשישה פרויקטים שונים של פריצת דרכים. וזוהי רשימה חלקית בלבד.

בעת ההכרזה על התוכנית אמר ראש מועצת יש"ע דאז, דוד אלחייני: "אם בתוכנית הזאת היתה מבוצעת לפני עשר שנים, היא היתה מביאה לכך שהיום ביהודה ושומרון היו גרים מיליון ישראלים" 

"הכבישים הם כלי להשתלט על שטח בלי לשים שם מתנחל אחד", אומר יוני מזרחי, מחבר הדוח של שלום עכשיו. "בחלק מהמאחזים גרות משפחה או שתיים, לפעמים עם כמה נערים. המאחזים האלה תופסים המון שטח, והכבישים עוזרים להם לחלוש על השטח הזה. לכביש של קילומטר יש שוליים משני הצדדים שמסמלים לכל הפלסטינים שזה כביש שהמתנחלים בנו, והם לא יעזו להיכנס לשם".

"בשנתיים האחרונות אנחנו רואים בגדה המון אלימות, המון בנייה של מאחזים, של חוות - ועל אלו עוד איכשהו מדברים", ממשיך מזרחי. "אבל לזה צריך להוסיף את הכבישים, שלפעמים חונקים את הפלסטינים אפילו יותר. כשאני מדבר על כביש אומרים לי הרבה פעמים 'לא נורא, אין שם מתנחלים', אבל פלסטינים שגרים שם ומרגישים שהם לא יכולים ללכת לשטח שלהם, אז הם מרגישים את ההשתלטות. בנוסף, במאחזים בדרך כלל נזהרים לא לבנות על אדמה פרטית של פלסטינים, אבל בכבישים השיעור של זה הרבה יותר גדול".

מהצד השני, יש מי שטוען כי ההיפך הוא הנכון: עמותת רגבים עתרה החודש לבג"ץ ודרשה מרשויות האכיפה בשטחים לפעול כנגד דרך לא חוקית שסללו פלסטינים בדרום הר חברון על אדמות מדינה. בתנועה גם פרסמו בחודש שעבר מיפוי שערכו, לפיו בשנה האחרונה פרצו הפלסטינים 106 ק"מ של דרכים חדשות. 

"הדרכים האלו הן התשתית להקמת מדינה פלסטינית, הפרויקט הגדול של הרש"פ בסיוע האיחוד האירופי", נכתב באתר רגבים, שם אף הלינו על היעדר אכיפה וקראו ל"שינוי מדיניות האכיפה ביחס לצירים" - כאשר הכוונה היא לצירים הפלסטינים בלבד.

מהצד השני, יש מי שטוען כי ההיפך הוא הנכון: עמותת רגבים עתרה החודש לבג"ץ ודרשה מרשויות האכיפה בשטחים לפעול כנגד דרך לא חוקית שסללו פלסטינים בדרום הר חברון. "הדרכים האלו הן התשתית להקמת מדינה פלסטינית"

מיליארדים גם בכבישים מוסדרים

הדרכים הבלתי חוקיות אינן היחידות שנסללות ולצידן נפרצים גם כבישים גדולים ומוסדרים. המטרות של סלילתם שונות וכוללות חיבור נוח למרכז הארץ, בצורה שתאפשר נסיעה נוחה ומהירה לשטח ישראל ובפועל תטשטש את הקו הירוק.

תוכנית האב לסלילת הכבישים קודמה עוד בימי ישראל כ"ץ כשר תחבורה, אך הושקה בנובמבר 2020 תחת השרה דאז והיום מירי רגב. בעת ההכרזה על התוכנית אמר ראש מועצת יש"ע דאז, דוד אלחייני: "אם בתוכנית הזאת היתה מבוצעת לפני עשר שנים, היא היתה מביאה לכך שהיום ביהודה ושומרון היו גרים מיליון ישראלים. התוכנית הזו מחברת את ההתיישבות לשאר חלקי המדינה, ועושה ריבונות בפועל". 

רק לאחרונה אמר דברים דומים בראיון להארץ יוני דנינו, ראש מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון. "אם ניצור מצב שכל תושבי המרכז ייסעו לרמת הגולן דרך יהודה ושומרון כי כך ווייז ייקח אותם, כי יש להם כביש 90 וכביש 5 מורחבים ואחלה מחלף ואין פקקים, אז בסוף זה יביא לריבונות", אמר דנינו.

גם סמוטריץ' אמר דברים דומים בכנס של הציונות הדתית בשנה שעברה. "מי שרוצה להביא מיליון אנשים ליהודה ושומרון, צריך לטפל בזה שיהיה איפה לבנות - וצריך כבישים", אמר השר. "שמנו בחומש הקרוב, שרת התחבורה ואני ביחד, כמעט 7 מיליארד שקלים. הדבר הזה הוא מהפכה… אני אומר לכם שבאמת, זאת המהפכה המשמעותית: אם בעוד 5-7 שנים אפשר להגיע מכל מקום בבנימין, שומרון, בקעת הירדן, תוך רבע שעה לאיזושהו מרכז תחבורתי, ומשם לתשתית הסעת המונים, עוד רבע שעה ואתה מתחבר למטרופולין גוש דן לכל הרק"לים ולמטרו והכל, זאת מהפכה: ככה מביאים מיליון איש ליהודה ושומרון".

ביולי 2023, בישיבת ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון לענייני איו"ש, פירט נציג חברת נתיבי ישראל פרויקטים של הקמת או שדרוג כבישים באיו"ש, שנמצאים בשלבים שונים של תכנון או ביצוע. תשעה פרויקטים שבהם פורטה גם העלות מסתכמים ב-3.1 מיליארד שקלים (ראו תרשים).

"כשאתה מסתכל איפה ההתמקדות בתוכנית האב הזו, אתה רואה שעיקר המאמץ הוא שליטה בכביש 60 (שחוצה את הגדה מצפון לדרום) ויצירת כבישים להתנחלויות המבודדות, על מנת לאפשר נגישות גבוהה אליהן, ושיהיה ניתן לעבות אותם", אומר ד"ר שאול אריאלי

כחלק מהתוכנית האב לתחבורה נחנכו ב-2023 כביש "עוקף אל ערוב" בגוש עציון וכביש "עוקף חווארה", שעלותם הוערכה בכ-550 מיליון שקלים. בנוסף רק לאחרונה אישר הקבינט לסלול "כביש מרקם חיים" באזור מעלה אדומים, שיחבר בין הכפר א-זעים שנמצא צפונית לכביש מס' 1 לאל עזריה שנמצא דרומית לו. הכביש, שלפי ynet תוקצב ב-335 מיליון שקלים, אמור לשפר את חייהם של פלסטינים באזור, אך מטרתו העיקרית להפריד בין תנועת הפלסטינים שיסעו בכביש החדש, לישראלים שיסעו על כביש 1 - ובכך למעשה לחבר בין ירושלים למעלה אדומים.

"כשאתה מסתכל איפה ההתמקדות בתוכנית האב הזו, אתה רואה שעיקר המאמץ הוא שליטה בכביש 60 (שחוצה את הגדה מצפון לדרום. ד"ד) ויצירת כבישים להתנחלויות המבודדות, על מנת לאפשר נגישות גבוהה אליהן, ושיהיה ניתן לעבות אותם", אומר ד"ר שאול אריאלי, ראש קבוצת המחקר תמרור. "כמו אלון מורה, איתמר, ברכה, יצהר - בשביל זה בנו את עוקף חווארה במאות מיליונים".

"נכון להיום, מתנחל מבזבז פי שניים יותר זמן בדרך לעבודה בישראל, מאשר הישראלי הממוצע", ממשיך אריאלי, "ואותו מתנחל מוציא רבע מההכנסה המשפחתית על נגישות. כבישים מהירים כמו אלו שמתכננים יקצרו את זמן השהיה (בכבישים), יחסכו כסף, ובעיקר - ישפרו את איכות החיים של המתנחלים, וזה משמעותי כי כ-60% מכוח העבודה באיו"ש עובד בישראל. הוא חי בווילה על דונם בנוף מדהים, מקבל שירותים מעל ומעבר מהמדינה, והמחיר שהוא צריך לשלם כדי לנסוע לעבודה בישראל הולך וקטן. אז ללא ספק זה ידחוף לשם יותר אנשים".

הדמיית כביש עוקף חווארה שנחנך לאחרונה

‍ממשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות נמסר: "המשרד פועל אך ורק בהתאם להנחיות היעוץ המשפטי לממשלה, ובין היתר כל פעולת תשתית לשמירת קרקע, לרבות פרצת דרכים נעשית על פי כל דין".

במשרד התחבורה דחו את הטענה כי פיתוח הכבישים ביהודה ושומרון נועד לקדם סיפוח, או ליצור תנאים לסיפוח בשטח. "הטענה העולה מפנייתכם משוללת כל יסוד", נמסר בתגובה. "בדיוני צוות תכנית האב לסלילת הכבישים ביהודה ושומרון השתתפו אך ורק גורמי מקצוע. יתרה מזאת, התוכנית תוכננה באמצעות מודל מחשובי, שהפיק את פלט התוכנית היוצאת לפועל, ולא על ידי גורם כלשהו. משרד התחבורה, בהובלת השרה רגב, ממשיך להשקיע בתשתיות תחבורתיות בכל רחבי הארץ. המשרד פועל לפיתוח מערכת תחבורתית מקיפה ואחידה המקשרת בין כל חלקי הארץ, במטרה להבטיח שהציבור ייהנה מנגישות, בטיחות ונוחות מיטבית, בעת תנועתם ברחבי הארץ. חשוב לציין כי תשתיות אלו מתוכננות ומבוצעות בהתאם לסטנדרטים המחמירים והמתקדמים ביותר בעולם".

מדובר צה"ל נמסר: "צה”ל פועל על פי חוק ובהתאם להנחיות הדרג המדיני ובכפוף לשיקולים מבצעיים וביטחוניים". 

מטעמו של השר סמוטריץ לא נמסרה תגובה.