כמה חודשים אל תוך המלחמה, ישראל כבר מצאה את עצמה מתגוננת אל מול לחצים כבדים בזירה הבינלאומית. מעבר להפגנות המתלהמות ברחובות, דעת הקהל הרעילה ברשתות והזירה המשפטית האגרסיבית שנפתחה נגדה בבית הדין הבינלאומי בהאג, את מנוף הלחץ המשמעותי ביותר חוותה ישראל בתחום הביטחוני. גרמניה, כפי שחשף תחקיר בינלאומי של שומרים בספטמבר, עצרה כמעט לגמרי את ייצוא הנשק ההתקפי לישראל. צרפת אסרה על חברות ישראליות להשתתף בתערוכות ביטחוניות חשובות בפריז, בריטניה השעתה עשרות רשיונות יצוא נשק לישראל, איטליה קיבלה החלטה רשמית לא לשלוח לישראל עוד חימושים, וכך גם ספרד שבנוסף אף סירבה לאפשר לספינות הנושאות ציוד ביטחוני המיועד לישראל לעגון בשטחה. 

למעשה, זולת ארה"ב, שאמנם השתמשה לאורך המלחמה במשלוחי החימוש כ"שוט" אל מול ישראל, אבל בד-בבד גם ציידה אותה בחימושים רבים והעניקה לה גב נרחב - מדינות אירופה לא חסכו שבטן מישראל, תוך שהן מנמקות את האמברגו בחשש שמה הנשק שלהן ישמש את ישראל לפעולות המפירות את החוק הבינלאומי בעזה. 

אולם, כפי שחושף כעת תחקיר שומרים, לצד ההצהרות התקיפות והטפות המוסר האירופאיות, כאשר זה נוגע לאינטרסים הביטחוניים שלהן, אותן המדינות מפגינות את מה שאפשר לכנות גמישות מוסרית רבה הרבה יותר. כמה מהן עדיין מנהלות קשרים שוטפים לרבות הזמנות לכנסים מקצועיים, ורוכשות ציוד ביטחוני ישראלי מתקדם, ובכלל זה אף אמצעים שונים שפורסם, כי עשו לעצמם שם בשימוש מבצעי בשנה האחרונה.

קבלת פנים מגופי המשטרה בספרד

בקרב מדינות אירופה, ספרד היא אחת המבקרות התקיפות ביותר של ישראל מאז פרצה המלחמה, אם לא החריפה שבהן. באופן רשמי היא השעתה כל מכירה של חימוש ונשק לישראל וכן את רכישתם ממנה, ומאז מאי 2024 היא אף אוסרת כאמור על כמה ספינות הנושאות משלוחי נשק לישראל לעגון בנמלים ספרדיים. בראשית אוקטובר, ראש הממשלה פדרו סנצ'ס אמר, כי הוא מאמין ש"לאור כל מה שמתרחש במזרח התיכון, על הקהילה הבינלאומית לעצור בדחיפות את ייצוא הנשק לממשלת ישראל". זמן קצר לאחר מכן, שר הפנים שלו ביטל חוזה של המשטרה הארצית (Guardia Civil) לרכישת 15 מיליון קליעי 9 מ"מ בשווי כ-6.5 מיליון אירו מחברה ישראלית.

עם זאת, כפי שחושף שומרים, חברות ביטחוניות ישראליות זכו במקביל לקבלת פנים חמה במדריד. כך, לפי פוסט שהעלתה בלינדקאין ראש תחום הכלכלה והמסחר בשגרירות ישראל במדינה, ביוני 2024 חברות ישראליות הגיעו לספרד כדי להציג את מוצריהן בפני נציגי הרשויות הספרדיות, ובכלל זה בכירי המשטרה והאכיפה.

בין החברות שהצטרפו הייתה למשל, קורסייט (Corsight), שפורסם כי מערכת זיהוי הפנים המתקדמת מתוצרתה הייתה בשימוש ישראל בעזה, בין היתר במאמצי החיפוש אחר החטופים וכן בזיהוי מחבלי חמאס וארגוני הטרור בתוך ההמון העזתי. פרסום עליו החברה לא הגיבה. כך, על פי כתבה בניו יורק טיימס מהשנה שעברה, החברה זקוקה לפחות מ"מחצית הפנים של האדם" על מנת להביא לזיהוי מלא שלו, כאשר לדבריה, הטכנולוגיה שלה מסוגלת להרכיב זיהוי מצילומים שנלקחו בזוויות מאוד לא שגרתיות. 

חברה נוספת שהשתתפה בכנס בספרד היא Magna BSP, הידועה בגין מערכות הניטור המשמשות בבתי כלא ישראליים ובמזרח ירושלים, כמו גם חברת D-Fend, שפיתחה מערכת הגנה מפני רחפנים שפורסם כי שימשה את צה"ל במלחמה. אחת הנציגות הישראליות שהשתתפה באותו האירוע ציינה בפוסט שהעלתה, כי לקראת הביקור אמנם התעוררו בה חששות בשל ההתפתחויות השליליות ביחסים בין המדינות, אך לבסוף נוכחה לדעת כי רוח השותפות ושיתוף הפעולה נותרה בעינה.

נתונים רשמיים של ממשלת ספרד גיבו את התחושות וחשפו, כי בנובמבר 2024 התקבלו בספרד לפחות שני משלוחים שיובאו מישראל, אשר כללו מוצרים ביטחוניים מגוונים ובכללם פצצות, רימונים, מוקשים, טילים כאלה ואחרים, וחימושים מסוגים נוספים.

מתוך הדיווח הספרדי:

חודשיים קודם לכן, גם כן במדריד נפגשו ישראלים וספרדים בכנס שעסק בתחום החקירות, הזיהוי הפלילי והסייבר, בהשתתפות נציגים בכירים של מערכת האכיפה בספרד. באותו הכנס נשא דברים אשר רובל, דירקטור המכירות באירופה, אפריקה והמזרח התיכון של חברת הסייבר הישראלית סלברייט (Cellebrite), המתמחה בשליפת נתונים מטלפונים נעולים. מוצריה אוזכרו גם בהקשר של שימוש בעייתי שנעשה בהם נגד עיתונאים ופעילים פוליטיים ברוסיה, בבלארוס ובאחרונה גם בסרביה. בתגובה לתחקיר של אמנסטי אינטרנשיונל מדצמבר האחרון מסרה החברה, שהיא אינה מבצעת פעילות סייבר התקפי מכל סוג שהוא וכי תבדוק עם הלקוחות שלה את הטענות לשימוש לרעה בטכנולוגיה שלה. כמו כן הודיעה החברה כי הפסיקה למכור את מוצריה לרוסיה ובלארוס.

הכנס בספרד בספטמבר האחרון:

אשר לקשרים הביטחוניים הנמשכים עם ספרד - מסמך שהגיע לידי שומרים מגלה כי נציגים של חברות ביטחוניות ישראליות עומדים לשוב לספרד גם בחודש הקרוב, כדי להציג את מוצריהן בפני נציגי המשטרה הקטלונית, המשטרה הבסקית, וכן בפני יחידות מיוחדות של כוחות השיטור וביטחון הפנים הארציות של ספרד. 

מתוך המסמך - פגישה מתוכננת עם הגווארדיה סיביל:

הטילים בדרך לרומא

ספרד אינה היחידה שמשחקת עם ישראל משחק כפול. באיטליה, למרות נסיונותיו של ראש הממשלה נתניהו לקשור קשרים עם מנהיגים מן הזרם השמרני באירופה, הודיעה ממשלתה של אשת הימין ג'ורג'ה מלוני, כי הקפיאה את כל החוזים הביטחוניים עם ישראל מאז מתקפת ה-7 באוקטובר וביקרה את ישראל על פעילותה בעזה ובלבנון. "לא ניתן עוד להצדיק" את המתקפות הישראליות על אזרחים בעזה, נימק בראיון, גווידו קרוזטו, שר ההגנה וחבר מפלגתה של מלוני "האחים של איטליה".

ואולם, גם במקרה זה ההצהרות לא עצרו את משלוחי הנשק מישראל לרומא. לפי נתונים שהוצגו לראשונה בכלי התקשורת האיטלקי "Il Fatto Quotidiano", במחצית הראשונה של 2024 איטליה ייבאה מישראל "כלי נשק ותחמושת" בשווי 16 מיליון אירו. באפריל אשתקד, הפרלמנט האיטלקי אף אישר להשלים עסקת רכש של מאות טילים מתקדמים מסוג ספייק (Spike) מתוצרת רפאל, המשמשים את צה"ל. חברי הפרלמנט דנו בתוכנית "להבטיח את השלמת השלב השני" של חוזה שנחתם לפני המלחמה, ואישרו את מימון המהלך בסכום של 92 מיליון אירו.

אישור הפרלמנט האיטלקי:

טילי הספייק אגב, נהנים מביקוש גדול באירופה, בין היתר על רקע המלחמה באוקראינה. בספטמבר, צבא הולנד הודיע שירכוש יותר ממאתיים מהם בחוזה גדול. בשבוע שעבר דיווח הארץ, כי הולנד עומדת לחתום עם אלביט על חוזה נוסף בהיקף 175 מיליון דולר, וזאת אף שבית המשפט ההולנדי החליט לאסור על משלוח חלפים למטוסי F-35 לישראל על רקע המלחמה בעזה.

נשיא ברזיל מגנה? הצבא הברזילאי קונה מל"טים

מדינה נוספת שהטילה סנקציות על ישראל היא בריטניה, אף שהיא שותפה פעילה למלחמה בתימן אל מול החות'ים. כך, בתחילת ספטמבר השעתה בריטניה עשרות רשיונות ייצוא לישראל של כלי נשק ופריטים אחרים ששימשו לצרכים צבאיים בעזה, כולל חלקים של מטוסי קרב, מסוקים ורחפנים, בנימוק של "עבירות על החוק הבינלאומי". בו בזמן, כפי שמגלה שומרים, במחצית השנייה של 2024, המשטרה במחוז אסקס השוכן צפונית-מזרחית ללונדון, בריטניה הודיעה על כוונתה להשתמש בטכנולוגיית זיהוי הפנים של קורסייט הישראלית, שהוזכרה קודם לכן. 

קורסייט אגב מתברר כמבוקשת גם מחוץ לאירופה, ושוב אצל מדינה שראשיה נכנסו בשנה האחרונה לעימות חזיתי פומבי ואגרסיבי עם ישראל. מדובר בברזיל והנשיא שלה לולה דה סילבה, שבמאי 2024 אף החזיר את השגריר מישראל ושבחודש שעבר, חייל ישראלי נאלץ להימלט ממנה לאחר שהחלו נגדו הליכים בחשד לפשעי מלחמה. כעת מעניין לגלות כי למשטרה הצבאית בעיר הגדולה ביותר בברזיל, סאו פאולו, אין שום בעיה לאמץ את הטכנולוגיה של קורסייט. 

זה אינו הקשר הישראלי-ברזילאי: AEL International, חברה-בת ברזילאית של אלביט הישראלית, ממשיכה לחתום על חוזים עם ממשלת ברזיל. בשנת 2024, צבא ברזיל הוציא 50 מיליון ריאל ברזילאי (כ-8.5 מיליון דולרים) על רכישה של מל"טים מסוג הרמס מתוצרת אלביט, שמשמשים את צה"ל לא מעט בשמי עזה ולבנון, ואף הציג גם רק"ם (רכב קרבי משוריין) חדש שפותח בידי חברת AEL - שבנוסף גם סיפקה סימלטור לצבא ברזיל. 

הדיווח על העסקה בברזיל:

ואם כבר אלביט הוזכרה, אז נחזור מברזיל לבריטניה, שמאז אוקטובר 2023 משרד ההגנה הבריטי חתם על חוזים עם חברות ביטחוניות ישראליות מובילות דוגמת רפאל ואלביט. אותה אלביט שרווחיה נסקו בשנת 2024, ושמדינות אירופה מהוות השוק השני בגודלו לפיתוחי החברה. 

"אתה לא קונה נשק מהמפסיד"

העוצמה של תעשיית הנשק הישראלית אינה דבר חדש. אף קוטנה היחסי, ישראל היא אחת מעשר המדינות המובילות בעולם בייצוא ביטחוני, כאשר מדינות אירופה תופסות קרוב ל-30% מהייצוא הביטחוני הישראלי, כך על פי נתוני 2022. מרבית הייצוא הביטחוני הישראלי הוא בתעשיית המל"טים, הטילים, מערכות ההגנה והסייבר, אבל לא רק. 

"מדינות תמיד ירצו לקנות את מערכות הנשק הכי טובות. למה לקנות את המערכת השנייה באיכותה ולהסתכן בתבוסה? אתה רוצה לקנות כלי נשק ממי שמביס את האויב שלו, ובזה ישראל מבריקה. אתה לא קונה נשק מהמפסיד. כל הקומפלקס הצבאי-תעשייתי מעדיף תמיד את המנצחים"

העובדה שמערכות נשק ישראליות היו מבצעיות בעזה, לא רק שלא מרתיעות קונים פוטנציאליים, ההפך הוא הנכון, כפי שאומר לשומרים איאן אוברטון (Overton), פעיל זכויות אדם שדיווח מהסכסוכים האלימים בעולם ועומד כיום בראש עמותת Action on Armed Violence שמקום מושבה בלונדון. "מדינות תמיד ירצו לקנות את מערכות הנשק הכי טובות", הוא אומר. "למה לקנות את המערכת השנייה באיכותה ולהסתכן בתבוסה? אתה רוצה לקנות כלי נשק ממי שמביס את האויב שלו, ובזה ישראל מבריקה. אתה לא קונה נשק מהמפסיד. כל הקומפלקס הצבאי-תעשייתי מעדיף תמיד את המנצחים". 

מנקודת מבט צבאית כזו, אומר אוברטון, "אפילו לא באמת מדברים על ההיבטים המורכבים-מוסרית של האופן שבו המערכת הזאת נוצרה מלכתחילה". הוא מסביר כי ממילא ייצוא של חימוש ונשק מועד בדרך כלל לרגולוציה הדוקה יותר מאשר ייבוא שלהם. "הפרוטוקולים לסחר בנשק עוסקים בדרך כלל במי שאתה מייצא אליו, לא במי שאתה מייבא ממנו", כך אוברטון. "לדוגמה, האמנה לפיקוח על סחר בנשק מנוסחת בראש ובראשונה לאור מה שיקרה לכלי הנשק האלה מרגע שיגיעו למדינה מסוימת, ולא בהתייחס לשימוש שנעשה בהם בידי המדינה המייצאת או בהתייחס לאופן שבו בוצעו המחקר והפיתוח של הטכנולוגיה. אנחנו אף פעם לא באמת שואלים מה כלי הנשק האלה עשו לאזרחים במהלך הייצור והפיתוח". 

ד"ר נטלי דודזון, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מאשרת כי גם אם יכולות להיות מגבלות חוקיות במכירת מוצרים שעלולים לפגוע בזכויות אדם, היא אינה מודעת לשום רגולציה משפטית - אירופית או בינלאומית בכלל - שמגבילה רכישת אמצעי לחימה שפותחו במה שמכונה, "נסיבות שנויות במחלוקת". 

עוד אומרת דודזון, כי אי אפשר לצפות מחברות כמו אלביט ואחרות שלא להשתמש בעובדה שהמוצרים שלהם כבר נוסו בהצלחה "על רטוב" בשדה הקרב, על מנת לקדם את המכירות שלהן. "זה מה שהן תמיד עשו", היא אומרת, "ואני חייבת לומר שבתערוכות נשק שביקרתי, בפריז למשל, ראיתי חברות לא רק מישראל שעושות את זה גם כן. כך, גם כשחברה צרפתית מוכרת אמצעים טכנולוגיים לפיזור הפגנות היא מדגישה את העובדה שהאמצעים נוסו בהצלחה על מפגינים בצרפת".