למרות המצב הביטחוני וחרף העובדה ש-IVF ניתן בחינם במסגרת סל הבריאות, חלק גדול מטיפולי הפוריות ברשות הפלסטינית הן של נשים מישראל, ובעיקר מהחברה הערבית. הן מדווחות על יחס טוב ומקל יותר מאשר בבתי החולים בארץ, אבל בצד הרפואי התמונה בעייתית יותר ויש גם סיכונים. תחקיר שומרים גם בעיתון הארץ

פרסום של מרכז הפוריות דימה בשכם, ברשתות החברתיות. "ילד או ילדה?"

למרות המצב הביטחוני וחרף העובדה ש-IVF ניתן בחינם במסגרת סל הבריאות, חלק גדול מטיפולי הפוריות ברשות הפלסטינית הן של נשים מישראל, ובעיקר מהחברה הערבית. הן מדווחות על יחס טוב ומקל יותר מאשר בבתי החולים בארץ, אבל בצד הרפואי התמונה בעייתית יותר ויש גם סיכונים. תחקיר שומרים גם בעיתון הארץ

למרות המצב הביטחוני וחרף העובדה ש-IVF ניתן בחינם במסגרת סל הבריאות, חלק גדול מטיפולי הפוריות ברשות הפלסטינית הן של נשים מישראל, ובעיקר מהחברה הערבית. הן מדווחות על יחס טוב ומקל יותר מאשר בבתי החולים בארץ, אבל בצד הרפואי התמונה בעייתית יותר ויש גם סיכונים. תחקיר שומרים גם בעיתון הארץ

פרסום של מרכז הפוריות דימה בשכם, ברשתות החברתיות. "ילד או ילדה?"
פרסום של מרכז הפוריות דימה בשכם, ברשתות החברתיות. "ילד או ילדה?"

היריון תוצרת שכם: כך הפכו מרפאות הפוריות בערי הגדה למוקד משיכה לנשים מהחברה הערבית בישראל

למרות המצב הביטחוני וחרף העובדה ש-IVF ניתן בחינם במסגרת סל הבריאות, חלק גדול מטיפולי הפוריות ברשות הפלסטינית הן של נשים מישראל, ובעיקר מהחברה הערבית. הן מדווחות על יחס טוב ומקל יותר מאשר בבתי החולים בארץ, אבל בצד הרפואי התמונה בעייתית יותר ויש גם סיכונים. תחקיר שומרים גם בעיתון הארץ

למרות המצב הביטחוני וחרף העובדה ש-IVF ניתן בחינם במסגרת סל הבריאות, חלק גדול מטיפולי הפוריות ברשות הפלסטינית הן של נשים מישראל, ובעיקר מהחברה הערבית. הן מדווחות על יחס טוב ומקל יותר מאשר בבתי החולים בארץ, אבל בצד הרפואי התמונה בעייתית יותר ויש גם סיכונים. תחקיר שומרים גם בעיתון הארץ

פרסום של מרכז הפוריות דימה בשכם, ברשתות החברתיות. "ילד או ילדה?"

פרסום של מרכז הפוריות דימה בשכם, ברשתות החברתיות. "ילד או ילדה?"

פאדי אמון

יחד עם

4.4.2024

תקציר הכתבה

שכם היא כנראה לא היעד הראשון שעולה על הדעת כאשר חושבים על הפריה חוץ גופית (IVF). אבל עבור לא מעט זוגות היא יעד מועדף לפתרון בעיה כואבת. בעיר פועלת מרפאת פוריות בשם דימה, שאליה מגיעים מדי שנה כמה עשרות זוגות ישראלים, רובם מהחברה הערבית אך יש ביניהם גם יהודים. לפי הערכות שונות כ-70% מכלל לקוחותיה של המרפאה הם ישראלים. המלחמה אמנם עצרה בתחילתה את נסיעות ההפריה הללו, אולם לאחר תקופה קצרה הן התחדשו וכיום מתקיימות כמעט בקצב הרגיל. דימה, יש לציין, היא לא מרפאת ההפריות היחידה בשטחים וגם לאחרות מגיעים ישראלים אם כי מספרים נמוכים יותר. 

למה דווקא לשטחים ומדוע לשלם סכומים שיכולים להגיע גם לאלפים רבים של שקלים, כאשר טיפולי ההפריה ניתנים חינם על-ידי קופות החולים במסגרת סל הבריאות? שומרים שוחח עם זוגות שעברו את התהליך ומצא כי ההחלטה לפנות למרפאה הפלסטינית נובעת מהיחס לו זכו בישראל, איטיות ומורכבות ההליך במערכת הבריאות הישראלית. וגם, האפשרות לבחור בהריון מרובה עוברים ואף את מין היילוד, חרף העובדה שמדובר בפרוצדורות מסוכנות ובעייתיות, הן רפואית והן חברתית. 

גורמים רפואיים שעמם שוחח שומרים מותחים ביקורת חריפה על הזוגות שמחליטים לקבל את הטיפול בשטחים. לדבריהם, הפרוטוקולים בהם משתמשות חלק מהמרפאות הפלסטיניות אינם מחמירים כמו אלה המקובלים בישראל, והדבר גורם לכך שבמקרים רבים נשים שבחרו בהריון מרובה עוברים מגיעות בסופו של דבר לבתי חולים בישראל כשהן סובלות מסיבוכים. "היו לנו מספר מטופלות שעברו טיפולי הפריה בגדה", מספר רופא שמכיר את הנושא. "הן הגיעו אלינו כשהן סובלות מאוד. ההיריון סיכן אותן ואת העוברים, אבל כבר לא היה ביכולתנו לבצע דילול. במקרים האלה נאלצנו לבצע ניתוח קיסרי והעוברים הוכנסו לפגיה למספר שבועות".  

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
"בישראל עברנו גיהינום", מספר חסן. "הגענו דרך קופת החולים להפריה חוץ גופית מכיוון שלא הצלחנו להביא ילד בדרך הטבעית. זה תהליך מסובך, ארוך וקשה נפשית. אבל הכי היה לי קשה עם צורת הדיבור של הרופאים שהייתה לא נעימה ומבזה"

"הרופא אמר 'לא ייצא כלום מהטיפול'"

לפי נתוני משרד הבריאות, כ-4% מהלידות בישראל מתחילות בהפריה חוץ גופית. כך למשל, ב-2021 בוצעו במוסדות הרפואיים בישראל 49,699 החזרות עוברים. מתוכן, 13,561 הפכו להריונות, ו-10,693 הסתיימו בלידה. 

המדינה מממנת (עם סייגים מסוימים) את התהליך עבור שני ילדים באופן מלא, אך מערימה קשיים בכל הנוגע לבחירת מין היילוד. זוג המעוניין בכך צריך להיות עם לפחות ארבעה ילדים מאותו מין כדי לקבל אישור, וגם אז לא תמיד קל לצלוח את דרישות משרד הבריאות. האלטרנטיבה נמצאת כאמור במרחק שעה נסיעה מתל אביב. 

חסן ובת זוגו, תושבי יישוב בצפון, הביאו ילד לעולם באופן טבעי. הניסיון להרות בפעם השנייה לא צלח וכעבור כמעט עשור הם החליטו לפנות להפריה חוץ גופית. לאחר האישורים של קופת החולים הם החלו את הטיפולים באחד מבתי החולים בצפון, אך התהליך הסתיים ללא הצלחה. לדבריהם, הם ניסו גם בבית חולים אחר אך זכו ליחס מזלזל ולכן החליטו לפנות לקליניקה פרטית שדרשה מהם, לדבריהם, סכומי עתק. הם מזכירים לדוגמה, בדיקת זרע שעליה התבקשו לטענתם לשלם 5,000 שקל. את אותה בדיקה, הם אומרים, עשו מאוחר יותר במרפאה בגדה תמורת 250 שקל בלבד.

"בישראל עברנו גיהינום", מספר חסן. "הגענו דרך קופת החולים להפריה חוץ גופית מכיוון שלא הצלחנו להביא ילד בדרך הטבעית. זה תהליך מסובך, ארוך וקשה נפשית. אבל הכי היה לי קשה עם צורת הדיבור של הרופאים שהייתה לא נעימה ומבזה. על הרקע הזה החלטנו לבדוק את האופציות האחרות.

"בשכם הכול היה אחלה. עברנו את התהליך בצורה קלה ונוחה. נכון שזה אילץ אותנו לנסוע לשם כמה פעמים, אבל המחיר היה נמוך יחסית וחד-פעמי והיחס מצוין. בהמשך לטיפול שם נולדו לנו תאומים״.

העיר שכם ברשות הפלסטינית. צילום: שאטרסטוק
"יש בגדה גם מרפאות שהן בסדר גמור", אומר רופא נשים מצפון. "הבעיה היא שיש גם מרפאות שלוקחות הרבה סיכונים. זאת בעיה רצינית עבור ההורים וגם עבור מערכת הבריאות הישראלית"

גם אימן והודא, תושבי הצפון בני 50 ו-45 בהתאמה, הגיעו לשכם בעקבות היחס בישראל. "התחלנו את התהליך לפני מספר שנים", מספר אימן. "היינו בבית חולים בצפון והיחס היה מאוד לא נעים. הרופא אמר לי 'תשמור את הכסף שלך ולך לטייל באילת - מהטיפול הזה לא ייצא כלום', ועוד משפטים כאלה. נוסף על כך, נאלצנו לחכות זמן רב בתור, ממש חודשים. 

"עברנו בעוד שלושה מוסדות רפואיים בישראל ובכולם התהליך לא הצליח. בשלב מסוים אמרו לי שכדי שיצליח אני צריך לעבור פרוצדורה רפואית מסוימת שעלתה לי יותר מעשרת אלפים שקל, אבל גם זה לא עזר. אחרי תקופה נוספת הגענו לבית חולים אחר, במרכז הארץ, ושם אחד הרופאים חשף בפנינו את האפשרות לקבל טיפול בשכם. אמרו לנו 'למה אתם פה ולא שם. לכו לשכם, יש שם אחוז לידות גבוה'. התלבטנו והחלטנו לנסות. קיבלנו שם יחס מעולה, אנושי ומכבד. הרופאים אומרים לנו שיש תקווה לילד ואנחנו מנסים".

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
"מגיעות אלינו ישראליות שעברו הפריה בגדה וגם בירדן", מספר מנהל יחידת הפריות במרכז הארץ שטיפל בנשים רבות שעברו הפריה בשטחים. "מה שמפחיד אותנו, כרופאים, הוא שיש הרבה יותר לידות מוקדמות עם אפשרות לסיבוכי בגרות"

מרבה עוברים – מרבה דאגה

הבעיה העיקרית בטיפולי ההפריה הנעשים ברשות הפלסטינית היא כאמור החזרת מספר גדול של עוברים לרחם. זה אמנם מגדיל את הסיכוי שההיריון ייקלט, אך בד בבד גדל הסיכון לסיבוכים רפואיים, לידות קיסריות ופגות. 

בנייר עמדה שפרסמה האגודה הישראלית לחקר הפוריות ב-2018 נאמר, כי הסיכוי להיריון מרובה עוברים גדל ככל שמספר העוברים המוחזרים לרחם עולה. כפועל יוצא מכך, פרסמה האגודה נוהל הקובע מתי ואיך אפשר להחזיר יותר מעובר אחד. בבתי החולים מתקיים פיקוח הדוק והרופאים מנסים להימנע מכך עד כמה שניתן. 

בשכם המצב שונה. "היו לנו מספר מטופלות שעברו טיפולי הפריה בגדה המערבית. במהלך ההיריון הן סבלו מסיבוכים מסוימים והגיעו לכאן", מספר רופא באחד מבתי החולים בצפון. "הן כבר היו בשלב מתקדם, עם תאומים ושלישיות, וסבלו מזה מאוד. ההיריון סיכן את הבריאות שלהן וגם את העוברים, אבל לא הייתה אפשרות לבצע דילול. במקרים מסוימים אנחנו ממליצים על זה, אבל כשאין אפשרות כזו - אין מנוס מניתוח קיסרי והעברת העוברים לפגייה".

"במשרד הבריאות הפלסטיני אין מעקב מדוקדק כמו בישראל. את מחדל ההפריה באסותא, למשל, בחיים לא היו מגלים שם", מוסיף רופא בכיר העובד כמנהל יחידת הפריות גדולה בצפון ומכיר מקרוב את מעבדות ההפריה בגדה. "ידינו כבולות", הוא מדגיש, "אין ביכולתנו לעשות דבר מול התופעה הזאת של החזרת מספר עוברים. בסופו של יום, הריון מרובה עוברים יסתיים בניתוח קיסרי ובפגייה. היה ניסיון להידבר עם משרד הבריאות הפלסטיני בעניין, אבל זה לא צלח". 

לרופא הבכיר יש בטן מלאה גם על הזוגות שפונים לתהליך הפריה מרובה עוברים. לדבריו, רבים מהם אינם מודעים לסיכונים הכרוכים בהיריון שכזה, או מתעלמים מהם. "זוגות רבים מפעילים לחץ עלינו, הרופאים, כדי שנחזיר לרחם תאומים", הוא מספר. "הייתי עד להרבה שיחות של נשים ערביות ברשתות החברתיות על כך שהן רוצות תאומים. היו גם מקרים שבהם משפחתו של הבעל לחצה על האישה להיכנס להריון מיד אחרי החתונה, או של נשים שחשבו בטעות שיש להן בעיה רפואית רק בגלל היעדר ידע".

לביקורת הזו מצטרף מנהל יחידת הפריות במרכז הארץ שטיפל בנשים רבות שעברו הפריה בשטחים. "מגיעות אלינו ישראליות שעברו הפריה בגדה וגם בירדן", הוא מספר לשומרים. "מה שמפחיד אותנו, כרופאים, הוא שיש הרבה יותר לידות מוקדמות עם אפשרות לסיבוכי בגרות. כמחצית מהתאומים ייוולדו פגים, כלומר לפני שבוע 37. בהריון של שלישייה - כ-90% יהיו פגים. השאיפה שלנו, כמערכת, היא שהיו כמה שפחות הריונות מרובי עוברים. כשאנחנו מחזירים יותר מעובר אחד, אנחנו עושים זאת כדי להגדיל את הסיכוי ללידה, אבל זה מתרחש אך ורק במקרים מסוימים מאוד וכשהנוהל של משרד הבריאות מאפשר. הבעיה העיקרית שלנו היא שלא קיים טיפול כדי למנוע לידה מוקדמת. אין לנו דרך לעצור את זה".

מתוך פרסום של מרכז דימה. "לקביעת מין היילוד באחוזי הצלחה של 99%"
"מטופלים רבים באים לדימה בגלל שלא עברו בישראל טיפול כמו שצריך", נמסר לשומרים מהמרפאה. "אחוז ההצלחה אצלנו גבוה מאוד וזאת הסיבה שהם מגיעים. קיימת אצלנו האפשרות לבחור את מין היילוד, בדומה לישראל"

בסוף, העיקר החיוך

ההפריות בגדה החלו לצבור תאוצה לפני כמעט עשור וחצי בהקשר יוצא דופן: באוגוסט 2012 נולד התינוק הפלסטיני הראשון מהפריה חוץ גופית לאסיר ביטחוני המרצה מאסר עולם בישראל. מאז ועד היום נולדו בדרך זו 119 תינוקות לאסירים ביטחוניים. כינויים הרשמי אצל הפלסטינים הוא "שגרירי החופש".

התינוקות הללו יצרו היכרות רחבה בקרב הפלסטינים עם יכולות ההפריה החוץ גופית ועוררו עניין רב וכיום, למעט מרפאת דימה בשכם פועלות ברשות עוד מספר מרפאות פוריות. הגדולה מכולן היא מרכז רזאן, המפעיל ארבעה סניפים בגדה ונהנה ממוניטין טוב. "יש בגדה גם מרפאות שהן בסדר גמור", אומר רופא נשים מצפון. "הבעיה היא שיש גם מרפאות שלוקחות הרבה סיכונים. זאת בעיה רצינית עבור ההורים וגם עבור מערכת הבריאות הישראלית".

שומרים פנה טלפונית למרפאת דימה וביקש פרטים אודות הטיפולים. נציגת המרפאה אמרה כי מדובר בדרך כלל בתהליך של שלושה-ארבעה סבבים שעלותו נעה בממוצע בין 6,000 ל-15 אלף שקל. בשיחה נוספת עם המרפאה, אמרה מי שהציגה את עצמה כמנהלת המקום, כי "מטופלים רבים באים לדימה בגלל שלא עברו בישראל טיפול כמו שצריך. אחוז ההצלחה אצלנו גבוה מאוד וזאת הסיבה שהם מגיעים. קיימת אצלנו האפשרות לבחור את מין היילוד, בדומה לישראל. במקום שהזוג יביא לעולם ארבעה ילדים עד שיצליח להביא בן או בת, אפשר לבחור מההתחלה או מהתינוק השני את מין היילוד. אנחנו מצליחים לגרום להם לחייך וזה מה שחשוב לי". 

בהתייחס לעניין הרפואי שנוגע להחזרת כמות גדולה של עוברים, ענתה המנהלת: "אנחנו תמיד אומרים לאישה כמה עוברים יש לה. מחזירים לה אחד ואם הגיל שלה יותר מ-30 או אם כבר עברה מספר הליכי הפריה - מחזירים לה שניים. אנחנו לא מחזירים לכולן שני עוברים, אלא רק לאישה שעברה כבר מספר טיפולים, כדי להגדיל את הסיכוי".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מערכת הבריאות בישראל היא מהטובות בעולם, אך אין כל מניעה מישראלים לנסוע לקבלת טיפולי IVF בכל מקום אחר. משרד הבריאות מייחס חשיבות רבה לבריאות הנשים המטופלות והילודים ומשקיע מאמץ רב בהורדת שיעור ההריונות מרובי עוברים כתוצאה מטיפולי פריון. המשרד משתמש ועוקב אחר מדד איכות לאומי, הבוחן את שיעור ההריונות מרובי העוברים בטיפולי פוריות במטרה להוריד אותו ככל שניתן". 

בהתייחס, לטיפולי ההפריה בשטחי הרשות הפלסטינית, נמסר: "אין למשרד הבריאות כל פיקוח על רופאים ומרפאות אלה ואין בידי המדינה כל דרך להתערב או לערוב לאיכות ובטיחות הטיפול שניתן על-ידם".