משטרת ישראל אוספת מידע על נטיה מינית של עצורים, כך עולה ממסמכים ומעדויות שהגיעו לידי שומרים. האיסוף החל במקור בעקבות דרישה של השב"ס, אולם זו שונתה בשנים האחרונות מה שלא גרם למשטרה להפסיק לאסוף את המידע הרגיש.

"אני זוכרת את הטופס שמילא הקצין האחראי בתחנת המשטרה, לקראת לילה בבית המעצר", כתבה באתר האינטרנט שלה הסופרת ארנה קזין, שנעצרה בשבוע שעבר בהפגנה למען שחרור החטופים מעזה. "בין הסעיפים שהיה עלינו לסמן בטופס היו אלה הרגילים – האם אני משתמשת או השתמשתי בסמים, האם היו לי בעבר מחשבות אובדניות, האם אני סובלת ממחלה כרונית (הוא סימן וכתב אסטמה), והיה גם סעיף יוצא מגדר הרגיל: האם יש לי 'חריגות מיניות'. שאלתי אותו מה הן חריגות מיניות. והוא אמר, את יודעת, מין עם בני מינך. זה הפליא אותי, וקצת הצחיק. אני חושבת, בכלל, שביממה אחת הייתי לרגעים במאה העשרים ואחת ולרגעים במאה ה-19, ושכל הזמנים בעולם מתקיימים בעת ובעונה אחת".

לעתים, לאיסוף מידע רגיש כזה עלולות להיות השלכות חמורות. אמיר (שם בדוי), נעצר בנתב"ג לפני כשנה כשחזר ארצה מחו"ל. בתיקו נמצא בקבוקון שנחשד כ"סם אונס". החומר שנתפס עשוי לגרום לעילפון ואובדן זיכרון, אך במינונים נמוכים יותר גורם לתחושת אופוריה שדומה להשפעת אקסטזי, ולכן הוא נפוץ כסם מסיבות בעיקר בקהילה הגאה. החיבור הזה הוא שהביא את המשטרה לשאול את אמיר על נטיותיו המיניות. 

חוקר: "שאלה קצת חודרנית, אך נדרשת, מה הנטיות המיניות שלך". 

אמיר: "מה זה קשור?"

חוקר: "אני אגיד לך כי GBL זה הרבה משתמשים בו בקהילת הלהט"ב, האם אתה הומוסקסואל".

אמיר השיב לחוקר שהוא "בארון עמוק מאוד", ואף אמר שהמידע הזה עלול לסכן אותו, אם ייוודע ברבים. "הגעתי לחקירה בנתב"ג, החוקר התחיל עם שאלות רגילות, ואז בום, נחתה השאלה מה הנטיות המיניות שלי", הוא מספר לשומרים. "קפאתי במקום. אני זוכר את זה ממש, שאלתי מה זה תורם לחקירה. אמרתי לו שנכנסים לי לפרטיות, ושאני בארון ולא רוצה שזה יתפרסם לכל העולם ואחותו. בחברה שאני בא ממנה יכולים לרצוח אותי אם זה יגיע למישהו. עד כדי כך". 

אדם נוסף שנעצר בנסיבות דומות, ונשאל גם הוא בחקירתו על נטייתו המינית – סירב לשתף פעולה עם הכתבה. 

המידע לא נשאר רק בטופס

כאשר עצור מועבר מהמשטרה לשב"ס, על השוטר למלא טופס שמכונה "טופס איקסים". לידי שומרים הגיע טופס כזה. תחת הכותרת "פרטים אודות העציר" יכול השוטר לסמן פרטים שונים על האסיר, שעולים מתוך חקירתו. למשל, האם מדובר באסיר טעון הגנה, באסיר שברח פעם ממשמורת חוקית, באסיר "חלש ומנוצל", או בכזה שמשתמש בתחליפי סם. הסעיף האחרון, כפי שהעידה קזין, הוא "חריגות מיניות" (ראו צילום). 

‍

לפי נהלי שב"ס והמשטרה, הסיבה בגינה נאסף המידע היא רצון לשמור על העצורים. על פי נוהל "הטיפול בכלואים טעוני פיקוח" של אגף המבצעים במשטרה, "כלוא (אשר) בשל נטיה מינית, או שעבר עבירה בעלת אופי מיני, בגינה עלול לסבול התנכלות מצד עצורים אחרים" הוא אסיר הדורש פיקוח מיוחד. המונח "חריגות מיניות" נמצא בנוסח ישן של נוהל שב"ס בעניין העברת כלואים, ולא מופיע בנוסח הנוכחי של הנוהל שזמין באינטרנט. אך העדויות מהשטח מראות כי השוטרים ממשיכים לשאול לגבי "חריגות מיניות". 

גם אם הסיבה לאיסוף המידע מנומקת, הדרך שבה הוא נאסף בפועל היא בעייתית, וכך גם הזנתו לתוך מערכת ממוחשבת. המידע מוזן לתוך מערכת משטרתית ממוחשבת בשם "רימון", המשמשת לניהול מידע על עצורים והעברת מידע בין המשטרה ושב"ס. כאשר חשוד מועבר מהמשטרה לשב"ס לצורך מעצר, למשל, במערכת ניתן לראות את פרטיו האישיים, לצד האסמכתא לכליאתו ואורך המעצר הנדרש. 

בתדפיס מהמערכת שהגיע לידי שומרים, של אדם שנעצר לאחרונה, ניתן לראות שתחת הכותרת "מאפייני העצור" ישנה עדיין קטגוריה "חריגות מיניות", ובה מילא השוטר את המאפיין "הקהילה הלהט"בית". (ראו צילום).

המערכת מוגדרת בסיווג נמוך יחסית - "שמור". יתרה מכך, בדוח מבקר המדינה משנת 2014 הוזכרה המערכת ונכתב כי היא "מקושרת למערכת המשטרתית של מערך החקירות".

"הדבר מהווה פגיעה בפרטיות, פותח פתח לתיוג שלילי ולאפליה פסולה, ואף עלול להגיע במקרים מסוימים לכדי סכנת חיים של ממש"

למרות זאת, במשטרה טוענים בתגובה כי המידע אינו נאגר במערכת. בעבר המשטרה הכחישה מפורשות בפני בית המשפט כי היא שומרת מידע על נטיות מיניות. במסגרת הליך משפטי טען עו"ד אבירן אסבן, כי מערכת משטרתית המותקנת בנתב"ג מורה לשוטרים לעצור לחיפוש מי שקיים לגביו מידע כי הוא הומוסקסואל. המשטרה הכחישה בכל תוקף. רפ"ק ד"ר זוהר פסטרנק, ראש חוליית כריית המידע של משטרת ישראל, כתב לבית המשפט כי "לא נעשה כל שימוש או הפקה של משתנה 'נטיה מינית', אשר אינו קיים במערכות המשטרתיות". 

"כפי שטענתי בזמנו, ובניגוד להצהרות המשטרה, מתברר שמידע על נטיה מינית קיים גם קיים במערכות המשטרתיות", אומר לשומרים עו"ד אסבן. "לא ייתכן שאדם נדרש לענות בחקירתו על שאלות לגבי נטייתו המינית, וכי השתייכות לקהילת הלהט"ב מוגדרת בפי המשטרה 'חריגה מינית'. הדבר מהווה פגיעה בפרטיות, פותח פתח לתיוג שלילי ולאפליה פסולה, ואף עלול להגיע במקרים מסוימים לכדי סכנת חיים של ממש".

"ההתייחסות לנטייה מינית או זהות מגדר כ'חריגות מינית' היא משפילה ומשקפת יחס מבזה מצד המשטרה"

עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח מוסיפה, כי "כפייה על אדם לדווח על נטייתו המינית למשטרה הינה פסולה ופוגעת בפרטיות ובכבוד, גם אם מטרתה היא להגן עליו מפני התנכלות. ודאי שההתייחסות לנטייה מינית או זהות מגדר כ'חריגות מינית' היא משפילה ומשקפת יחס מבזה מצד המשטרה. מטריד מאד לגלות שנותרו בישראל רשויות ציבוריות שמתייחסות כך לנטייתו המינית של אדם. יש להבטיח שגם במקרים שבהם אדם מוסר מרצונו את המידע באשר לנטייתו המינית או זהות המגדר שלו למשטרה כדי למנוע סיכון כלפיו בעת השמתו במעצר, המידע לא יישמר במאגרי המשטרה אלא רק לצרכים סטטיסטיים אחרי התממה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בפרמטרים שבעבר נדרשו למען שמירה מיטבית על עצורים ומניעת פגיעה בהם במהלך שהותם במעצר. בעקבות פנייתכם הנושא הועלה לדיון מעמיק שבסיומו הוחלט על הסרת הפרמטר מהטופס המובנה הקיים, ומדגישים כי לא מדובר במידע שנאגר. אנו מודים על הפניית תשומת הלב ומצרים על פגיעה ברגשות המעורבים, ככל שהיו".