לא 100: כך דרדר המפכ"ל קובי שבתאי את המשטרה אל שפל חסר תקדים

חיסול לאור יום בחיפה? קרוב לאלפיים שוטרים עזבו את המשטרה בשנה שעברה. התחנות לא מתפקדות, הפשיעה מזנקת (ולא רק בחברה הערבית) ורשויות נאלצות לשכור "משטרות פרטיות". תנאי הקבלה לגיוס שוטרים חדשים צנחו וגם הליך ההכשרה שונה. ואם כל זה לא מספיק, ההתערבות הפוליטית דורסת כל פיסת ממלכתיות שעוד נותרה. המשטרה בתגובה: "אמירות שקריות". תחקיר שומרים

המפכ"ל קובי שבתאי (שלישי משמאל) וצמרת הפיקוד בכנסת בשנה שעברה. צילום: רויטרס

חיסול לאור יום בחיפה? קרוב לאלפיים שוטרים עזבו את המשטרה בשנה שעברה. התחנות לא מתפקדות, הפשיעה מזנקת (ולא רק בחברה הערבית) ורשויות נאלצות לשכור "משטרות פרטיות". תנאי הקבלה לגיוס שוטרים חדשים צנחו וגם הליך ההכשרה שונה. ואם כל זה לא מספיק, ההתערבות הפוליטית דורסת כל פיסת ממלכתיות שעוד נותרה. המשטרה בתגובה: "אמירות שקריות". תחקיר שומרים

חיסול לאור יום בחיפה? קרוב לאלפיים שוטרים עזבו את המשטרה בשנה שעברה. התחנות לא מתפקדות, הפשיעה מזנקת (ולא רק בחברה הערבית) ורשויות נאלצות לשכור "משטרות פרטיות". תנאי הקבלה לגיוס שוטרים חדשים צנחו וגם הליך ההכשרה שונה. ואם כל זה לא מספיק, ההתערבות הפוליטית דורסת כל פיסת ממלכתיות שעוד נותרה. המשטרה בתגובה: "אמירות שקריות". תחקיר שומרים

המפכ"ל קובי שבתאי (שלישי משמאל) וצמרת הפיקוד בכנסת בשנה שעברה. צילום: רויטרס
המפכ"ל קובי שבתאי (שלישי משמאל) וצמרת הפיקוד בכנסת בשנה שעברה. צילום: רויטרס

חיסול לאור יום בחיפה? קרוב לאלפיים שוטרים עזבו את המשטרה בשנה שעברה. התחנות לא מתפקדות, הפשיעה מזנקת (ולא רק בחברה הערבית) ורשויות נאלצות לשכור "משטרות פרטיות". תנאי הקבלה לגיוס שוטרים חדשים צנחו וגם הליך ההכשרה שונה. ואם כל זה לא מספיק, ההתערבות הפוליטית דורסת כל פיסת ממלכתיות שעוד נותרה. המשטרה בתגובה: "אמירות שקריות". תחקיר שומרים

לא 100: כך דרדר המפכ"ל קובי שבתאי את המשטרה אל שפל חסר תקדים

חיסול לאור יום בחיפה? קרוב לאלפיים שוטרים עזבו את המשטרה בשנה שעברה. התחנות לא מתפקדות, הפשיעה מזנקת (ולא רק בחברה הערבית) ורשויות נאלצות לשכור "משטרות פרטיות". תנאי הקבלה לגיוס שוטרים חדשים צנחו וגם הליך ההכשרה שונה. ואם כל זה לא מספיק, ההתערבות הפוליטית דורסת כל פיסת ממלכתיות שעוד נותרה. המשטרה בתגובה: "אמירות שקריות". תחקיר שומרים

המפכ"ל קובי שבתאי (שלישי משמאל) וצמרת הפיקוד בכנסת בשנה שעברה. צילום: רויטרס

המפכ"ל קובי שבתאי (שלישי משמאל) וצמרת הפיקוד בכנסת בשנה שעברה. צילום: רויטרס

רוני זינגר

יחד עם

27.9.2023

תקציר הכתבה

"לפני כמה שבועות היה לנו באחד הסניפים אירוע אלימות קשה. לקוח השתולל והיה חשש אמיתי שזה ידרדר למשהו מסוכן יותר. הדבר הראשון שעשינו היה לחייג 100 ולקרוא לניידת. התשובה שקיבלנו הייתה שאין ניידת בסביבה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שקיבלנו תשובה כזו. הבנו שאין משטרה ולכן אנחנו צריכים להגן על עצמנו". 

מאחורי הדברים האלה עומד קצין ביטחון של אחת החברות הגדולות במשק, אדם שבמסגרת עבודתו פוגש מדי יום את האלימות המשתוללת בחברה הישראלית. במקום לפנות למשטרה, הוא נעזר בשירותיה של אחת החברות הפרטיות שפועלות בשוק ומציעות "משטרה פרטית" הלכה למעשה – צוותי לוחמים מיומנים שמגיעים בתוך 4-5 דקות מרגע קריאה ונותנים מענה לכל אירוע חריג.

תופעת המשטרות הפרטיות והתרחבותה אינה זרה גם למי שכיהנו בתפקידים בכירים במשטרה. בשנה שעברה חשפנו כאן בשומרים כי תושבי באר שבע יממנו הפעלת משטרה פרטית בעירם, נוכח אוזלת ידה של המשטרה. 

"ראשי רשויות מתחננים לעוד כוח מצד המשטרה, אבל אין", אומר לשומרים קצין בכיר לשעבר. "אז בלית ברירה הם שוכרים גופים פרטיים. אי-אפשר להאשים אותם. החוזה הבסיסי בין המשטרה לציבור הוא שאם אתה קורבן עבירה, אתה מצפה שתהיה משטרה לעזור לך. אתה רוצה סביבה בטוחה ולדעת שיש אח גדול ששומר עליך. אתה גם רוצה להאמין שאם קוראים למשטרה היא מגיעה ויש על מי לסמוך גם במובן שהיא אכן תחקור ולא תסגור תיקים. לצערי בשלושת הנקודות האלה, החוזה הולך ומופר. 

"נכון שעדיין לא שמים כאן שטר כסף בתעודת הזהות שמגישים לשוטר כדי לפתור בעיה. המשטרה לא מושחתת, האירועים והמשברים של השנתיים האחרונות הביאו אותה למצב שבו לא היינו אף פעם. מצד אחד, שוטרים שמתביישים ללבוש מדים; ומצד שני, ציבור שלא סומך על המשטרה שלו".

תחנת המשטרה בבאר שבע. צילום: שאטרסטוק
נתונים שהגיעו לידי שומרים מבטאים היטב את המחסור שאיתו מתמודדים מפקדי התחנות: לתחנת בת ים למשל יש 150 תקנים, אך 46 מהם אינם מאוישים; במוקד 100 בירושלים חסרים 50 שוטרים; בסיור של מחוז מרכז יש 700 תקנים, אך קרוב לחצי מהם אינם מאוישים; בכל המרחבים מדווחים על מחסור בחוקרים, בלשים ואנשי מודיעין

יהיו שיאמרו מה חדש? טענות על תפקודה של המשטרה היו מאז ומתמיד. מעת לעת נוספו אליהן גם פרשיות שונות שפגעו בתדמיתה והעמידו אותה באור מביך, כמו גם שורה ארוכה של פרשיות מין שהובילו לפרישתם של קצינים בכירים, חלקם אף הועמדו לדין. גם הפשיעה הייתה מאז ומתמיד והיא עולה ויורדת לאורך השנים מסיבות כאלה ואחרות. אלא שצבר אירועים מהסוג שהתרחש במשטרה מאז ראשית 2021, דרדר את הארגון שאחראי לסדר הציבורי והביטחון האישי של כולנו לשפל חסר תקדים. 

לצד התנהלות תמוהה וקבלת החלטות בעייתית באירועים קשים ביותר כמו אסון מירון וסביב מבצע "שומר חומות", את הכשל הגדול רואים דווקא בסטטיסטיקה היבשה. מנתונים שהוצגו לכנסת בפברואר עולה כי אחרי חמש שנים בהן נרשמה מגמת ירידה בפשיעה הכללית (לצד זינוק של 33% במקרי הרצח בחברה הערבית), מאז 2021 ועד פברואר 2023 חלה עלייה של יותר מ-7.5% במספר העבירות הכלליות.

"שחיקת המשטרה היא סיפור של שנים, אבל מה שקרה בשנתיים האחרונות זה סיפור אחר לגמרי", אומר ניצב בדימוס אמנון אלקלעי, שכיהן בין היתר כראש אגף המבצעים במשטרה ופרש ממנה ב-2021 אחרי יותר מ-30 שנות שירות. דבריו נאמרים בצער רב אך הם משקפים את המציאות הנשקפת בעיני כל מי שחי בישראל 2023: פשיעה גואה ומולה משטרה חלשה מאי-פעם.

ניצב בדימוס אלקלעי. צילום ארכיון: דוברות המשטרה
"אני משרטט את קו ההרס לפני שנתיים", אומר אלקלעי. "את הבית שנקרא משטרת ישראל בנו הרבה מאוד בנאים במשך הרבה שנים ובעמל רב, אבל כדי להרוס אותו כל מה שצריך זה טרקטור אחד. ובשנתיים האחרונות פועל במשטרה ועל המשטרה טרקטור כבד מאוד. חוויתי את זה, ראיתי את זה במו עיניי מה קורה"

850 תקנים "כחולים" הפכו "ירוקים"

את קשיי המשטרה ניתן בדרך כלל לצמצם לשלושה גורמים מרכזיים: היעדר תקציבים והיעדר תשתיות; מחסור משווע בכוח אדם; ושחיקה במערכות החינוך, הרווחה והשירותים החברתיים המלווות אותה. הגורמים אינם באחריותה הבלעדית של המשטרה, אלא שבשנתיים האחרונות נוסף אליהם גורם נוסף: פיקוד בעייתי ומעורבות פוליטית גוברת. כאן, משחק המפכ"ל רב-ניצב קובי שבתאי תפקיד מרכזי ביחד ואיתו השרים הממונים עליו בתקופתו: אמיר אוחנה, עמר בר לב וכעת, איתמר בן גביר.

במשטרה מודעים לעומק המשבר. שומרים שוחח במסגרת תחקיר זה עם שורה של קציני משטרה בכירים שפרשו בעת האחרונה, לאחר שהבינו כי אינם יכולים עוד לשרת בארגון המאבד את עצמו לדעת. המילים "אסון", "תאונה" ו"מחדל" חוזרות על עצמן שוב ושוב בדבריהם; הכיוון שאליו מופנית האצבע המאשימה גם הוא ברור – המפכ"ל. 

חשוב להדגיש: כל הדוברים בכתבה זו הביעו את תמיכתם במשטרה. החלשת המשטרה היא, לדבריהם, קודם כל מטרת הממשל הנוכחי ו"כתבות מהסוג הזה שפוגעות במשטרה, רק משרתות את מי שרוצה להחליש עוד יותר", אומר אחד המרואיינים. מצד שני הוא מסביר: "אני פשוט לא יכול לשתוק יותר".

"אני משרטט את קו ההרס לפני שנתיים", אומר ניצב בדימוס אלקלעי. "את הבית שנקרא משטרת ישראל בנו הרבה מאוד בנאים במשך הרבה שנים ובעמל רב, אבל כדי להרוס אותו כל מה שצריך זה טרקטור אחד. ובשנתיים האחרונות פועל במשטרה ועל המשטרה טרקטור כבד מאוד. חוויתי את זה, ראיתי את זה במו עיניי מה קורה, והחלטתי לפרוש כי הבנתי לאן זה הולך".

"כששנים אתה לא מתוקצב כמו שצריך, העסק הולך ונצבר", מוסיף ניצב בדימוס זהר דביר, לשעבר סגן המפכ"ל ומפקד המחוז הצפוני. "בדקתי מתי מדינת ישראל הכילה חצי מהאוכלוסייה שלה כיום. זה היה ב-1991-1992. יודעת בכמה המשטרה גדלה מאז? רק ב-20%. אם כך, מה הפלא שהשמיכה קצרה וקר ברגליים? משימות המשטרה גדלו ועל השיטור הקלאסי נוספו פעילויות של ביטחון פנים ופח"ע. במילים פשוטות, המשטרה קטנה על המדינה".

עם הניתוח הזה אפשר להתווכח. במשטרת ישראל משרתים כיום כ-32 אלף שוטרים – יחס של קצת יותר משלושה שוטרים לכל אלף תושבים. בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD זהו דווקא לא נתון רע. כך שנראה כי המצוקה שחווה המשטרה בכל הקשור למחסור בכוח אדם קשורה יותר לאופן חלוקתו ולאחת ההחלטות הראשונות והתמוהות שקיבל שבתאי, איש מג"ב בעברו, עם כניסתו ללשכת המפכ"ל בינואר 2021. 

מ"מ המפכ"ל לשעבר ניצב מוטי כהן. צילום ארכיון: דוברות המשטרה

לקראת סיום כהונתו כמ"מ המפכ"ל בשלהי 2020, הורה ניצב בדימוס מוטי כהן על עבודת מטה שעיקרה "חיתוך שומנים" במטה המשטרה לטובת יצירת תקנים בתחנות. כך היו אמורים להתפנות 850 תקנים לתפקידי סיור, חקירות, בילוש ומבצעים חדשים. כששבתאי נכנס לתפקידו הוא העביר את כל התקנים המדוברים מהמשטרה הכחולה למג"ב. במשטרה מכחישים את הטענה הזו ואולם בשיחה עם קצינים בכירים שהיו מעורבים בעניין הם שבים וטוענים כי התקנים הכחולים שנוספו בוטלו.

"אם בעבר היו שלוש יחידות סיור בכל תחנה, היום יש אחת בכל תחנה", אומר אלקלעי. "מג"ב הלכו והתחזקו על חשבון התחנות, אם פעם מג"ב היה הזנב של הכלב, היום הוא הזנב שמכשכש בכלב". 

"זו האג'נדה שלו – מג"ב. אבל מי בדיוק מתמודד עם הפשיעה היום-יומית? התחנות והיחידות המרכזיות", אומר קצין בכיר לשעבר. "מג"ב משמש ככוח תגבור, אין לו אחריות ישירה על השטח. המחוז הוא בעל השליטה, התחנות הן שנושאות באחריות, אך הכוח ניטל מהן".

נתונים שהגיעו לידי שומרים מבטאים היטב את המחסור שאיתו מתמודדים מפקדי התחנות: לתחנת בת ים למשל יש 150 תקנים, אך 46 מהם אינם מאוישים; בתחנת לב הבירה בירושלים 270 תקנים, אך 90 חסרים; במוקד 100 בירושלים יש 130 תקנים וחסרים בו 50 שוטרים; בסיור של מחוז מרכז (השוטרים בניידות) יש 700 תקנים, אך 300 (כמעט 50%!) אינם מאוישים; בכל המרחבים מדווחים על מחסור בחוקרים, בלשים ואנשי מודיעין, וכך זה נמשך עוד ועוד. 

"מפקדי התחנות צריכים להיות קוסמים כדי לנהל את היום", מסביר קצין בכיר אחר שפשט את מדיו ממש לאחרונה. "אם פרץ לביתך מישהו - זה לא בטיפול של מג"ב. אם יש אלימות במשפחה - זה לא בטיפול של מג"ב. לא הם אלה שנותנים מענה לציבור. בסוף האזרח רוצה לראות שוטר. שימי לב שאין יותר ניידות תנועה כמו פעם. אין נוכחות משטרתית, אין הרתעה. הפועל היוצא של כל זה היא אלימות בכל מקום". 

מהמשטרה נמסר בתגובה לעניין זה: "מדובר בטענה שקרית שאין לה כל אחיזה במציאות והיא פרי דמיונו של מוסרה".

לעניין היעדר מענה ממוקד 100 נמסר: "לעיתים בנקודות עומס לאורך היממה, יתכנו עיכובים זמניים במענה לשיחות. משטרת ישראל פועלת כל העת לשפר את איכות המענה ולתחקר אירועים נקודתיים של שיחות ננטשות בכדי לייעל את עבודת המוקד.

שוטרי מג"ב. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
"מפקדי התחנות צריכים להיות קוסמים כדי לנהל את היום", מסביר קצין בכיר אחר שפשט את מדיו ממש לאחרונה. "אם פרץ לביתך מישהו - זה לא בטיפול של מג"ב. אם יש אלימות במשפחה - זה לא בטיפול של מג"ב. לא הם אלה שנותנים מענה לציבור. בסוף האזרח רוצה לראות שוטר"

עזיבה המונית: ההסכם שהראה לכולם את הדלת

בספטמבר 2021, ערב ראש השנה, סיים המפכ"ל שבתאי שיחת עדכון בוקר עם סגל הפיקוד הכללי ומסר לקציניו כי בשעה 15:00 תתקיים שיחת עדכון נוספת. "התפלאנו, איש מאיתנו לא הבין על מה מדובר", מספר קצין בכיר שפרש לאחרונה. "בצהריים הוא עלה לשיחה ואמר: 'אני מעדכן אתכם שבחמישי בעוד שבוע המשטרה תחתום עם האוצר על הסכם גג לשכר'. אני לא יכול להסביר לך איזה הלם זה היה. ההסכם שהאוצר ניסה לכפות על המשטרה במשך שנים נידון בכל פעם ברצינות תהומית על-ידי סגל הפיקוד הכללי, ובכל פעם נדחה. זה היה אירוע מתגלגל שכל המפכ"לים התנגדו לו. עד כדי כך הוא היה בגדר רעידת אדמה". 

קצינים ששוחחו עם שומרים, והיו מעורבים בדיונים מול האוצר, טרם תקופת שבתאי, תיארו קרבות בלימה "של צרחות במשך שעות עם האוצר", כדי לבלום את ההסכם. "והנה אירוע דרמטי עם השלכות אסטרטגיות רחבות על עתיד המשטרה מתקבל על-ידי קובי לבדו ולצידו שני ראשי אגפים שניסו להסביר לנו את ההסכם. המהומה שפרצה בשיחה הזו הייתה אדירה. כל הניצבים התחילו לצעוק עליו".

ניצב בדימוס עמי אשד. צילום ארכיון: דוברות המשטרה

מי שהובילו אז את הטחת הביקורת במפכ"ל היו מפקד מחוז תל אביב דאז עמי אשד, מפקד אגף התנועה דאז אלון אריה, אך גם מפקד מחוז מרכז דאז משה ברקת, מפקד מחוז חוף יורם סופר ואחרים. 

אם יש דבר שעליו יש תמימות דעים בצמרת המשטרה הוא שחתימת הסכם הגג עם האוצר הוא הסיבה המרכזית להידלדלות השורות ופרישתם של שוטרים רבים בשנתיים האחרונות. כאמור, כל המפכ"לים, עד שבתאי, התנגדו אליו משום שבפועל הוא חייב את המשטרה לפטר בכל שנה 16% מסך השוטרים שגייסה בחמש השנים האחרונות בהתאם למערכת ציונים המשקללת את תפקודם ומעניקה להם הערכה תקופתית. 

נוסף על כך, סוכם על תוספת מענקים בסך 30 מיליון שקל בשנה לשוטרים בתפקידים שוחקים, אלא שבתמורה דרשו באוצר מהמשטרה התייעלות בכוח האדם. במילים אחרות: חבל הפיטורים הונחה על צווארם של כל שוטר ושוטרת. 

"תחשבי שגויסו בממוצע כ-2,000 שוטרים בחמש שנים. זה אומר ש-320 שוטרים בממוצע הולכים הביתה לא משנה מה. את מבינה שזה כוח אדם של תחנת משטרה שלמה? אני סוגר תחנה בגלל ההסכם הזה", אומר הקצין הבכיר לשעבר. "כל שוטר שישי שנכנס לארגון יפוטר, אם לא אחרי חמש שנים, אז אחרי 10 שנים, ואם לא אחרי 10 אז אחרי 15 שנה, ורק אח"כ, אם שרד את הניפויים, הוא מוגן. אם יש משהו שהמשטרה ידעה לתת זה יציבות - לא משכורת טובה, לא תנאים קלים אבל לפחות יציבות. אין את זה יותר כיום".

בעקבות המהומה שהתפתחה בדיון סגל הפיקוד, קבע שבתאי דיון נוסף, שהתקיים אחרי טקס הרמת כוסית לכבוד השנה החדשה. בדיון הזה התברר שראש אגף משאבי אנוש, ניצב בועז גולדברג, שתמך בדיון הראשון בהסכם הגג, כבר אינו בטוח בכך. הקצינים לא חסכו ממנו ומהמפכ"ל ביקורת, טענו להיעדר ניהול, חובבנות וחוסר אחריות. ועם זאת, לכולם היה ברור ששבתאי הולך לחתום. היה להם ברור כי הם עודכנו אחרי שהסיכומים עם האוצר כבר נעשו, ובלחץ השר לביטחון פנים עמר בר לב. 

השר לשעבר עמר בר לב. צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת

ואכן, הסכם הגג לשכר נחתם בספטמבר 2021, ונתן את האות לגל פרישה גדול מהמשטרה, כולל קצינים שחזו להם עתיד מבטיח, כמו שני בניו של ניצב אשד, בנו של הסמפכ"ל לשעבר בנצי סאו, ואחרים. בסך הכול עזבו את המשטרה במהלך 2022 כ-1,800 שוטרים. לא פחות מ-1,050 מהם התפטרו. רק כדי לסבר את האוזן, מדובר בנתון הגבוה פי 3.2 ממספר המתפטרים מהמשטרה שנתיים קודם לכן. 

במהלך 2023 נמשכה המגמה ומספר המתפטרים בשבעת החודשים הראשונים של השנה עמד על 687 שוטרים נוספים. "זה באמת היה להמיט חורבן אמיתי על הארגון. ההסכם הזה היה חרפה", אומר בצער קצין בכיר. 

"עד לפני שנתיים-שלוש, כשעמדנו על 250-300 מתפטרים בשנה, חשבנו שהשמיים עומדים ליפול", אומר ניצב שפרש לאחרונה. "כיום אנחנו סופרים את המתפטרים באלפים. תביני, אין למשטרה עתודות כבר עכשיו. אין קציני חקירות, אין קצינים זוטרים להצמיח". 

"הכי קרוב שהגעתי להסכם", אמר באחרונה בפורום סגור מ"מ המפכ"ל כהן, "היה כאשר ראש אגף התקציבים באוצר דאז, שאול מרידור, הסכים שלא יהיה ניתן לפטר שוטרים שכבר עשר שנים במערכת. היום אפשר לפטר בעצם את מי שרוצים. סירבתי לחתום על זה. היום הליבה של המשטרה מתפטרת, אנשים שנמצאים עשר שנים במערכת קמים ועוזבים בגלל האווירה, השכר ומהות העבודה שנפגעה". 

"זה ממש עיקר העיקרים להתרסקות הארגון מבפנים", מאשר גם קצין בכיר לשעבר, שהיה מעורב בעומק ההסכם. "זה הוביל לעזיבה של הטובים, לחוסר רצון של טובים להתגייס למקום בלי ביטחון ומי שמתגייסים הם ברמה נמוכה ובלי הכשרה טובה".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "שנת 2023 מלמדת על היפוך מגמה משמעותי בנתוני כוח האדם במשטרת ישראל. עד היום התגייסו 1751 שוטרים ושוטרות, שכרם של 11,000 שוטרים עלה ובקרוב יינתנו לשוטרים ולוחמי מג"ב מענקים בסך 200 מיליון שקלים לגיוס ושימור כוח האדם".

פרשי המשטרה. צילום אילוסטרציה: רויטרס
"עד לפני שנתיים-שלוש, כשעמדנו על 250-300 מתפטרים בשנה, חשבנו שהשמיים עומדים ליפול", אומר ניצב שפרש לאחרונה. "כיום אנחנו סופרים את המתפטרים באלפים. תביני, אין למשטרה עתודות כבר עכשיו. אין קציני חקירות, אין קצינים זוטרים להצמיח"

רמת השוטרים: יוצאים לשטח תוך פחות מחודשיים

על רקע המחסור בשוטרים והחרפת העזיבה, הודיע בינואר השר הנכנס לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כי בכוונתו להניע תהליך שיוביל לגיוס 4,000 שוטרים חדשים. עוד לא ברור עד כמה השר עומד בהבטחתו, אך יש דבר שכבר ניתן לומר בביטחון: כדי לעמוד ביעד הזה, או לכל הפחות – כדי לנסות להצליח, רף הקבלה למשטרה הורד כמעט אל הרצפה.

לשתי החלטות דרמטיות שהתקבלו בהקשר זה לאחרונה יש השפעה של ממש על איכות השוטרים שאנו כבר רואים בשטח, ועוד נראה בעתיד: הראשונה נוגעת לאופי קורס השוטרים ששונה. אמנם, בניגוד לפרסומים קודמים ומוטעים הקורס לא קוצר והוא עדיין עומד על 27 שבועות, אך אופיו שונה לחלוטין וכעת, בתום 7 שבועות בלבד בהם למדו המתגייסים תיאוריה של שיטור הם יוצאים לשטח לתקופת חניכה עם שוטר ותיק. בהמשך יחזרו שוב למכללה למבחנים ויצאו שוב לחניכה. 

"חניכה זו פרקטיקה מצוינת, אבל הורידו מהקורס כמעט לגמרי את שלב הלימודים והתרגולת", אומר בכיר לשעבר. "מתגייס צעיר אמנם יוצא מהר לשטח, אבל הוא לא לומד לפגוש מצבי קיצון ואירועים שנהוג ללמד ולתרגל במכללה. מבחינת המשטרה כמובן יש בשטח יותר שוטרים אבל הם צעירים וחסרי ידע. בפועל, ההכשרה היא רק 7 שבועות ובשטח תמצאי בניידת שוטר שסיים לפני שנה קורס והוא הוותיק, ולידו שוטרת שרק לפני חודשיים התגייסה".

ההחלטה השנייה הורידה את הציון הנדרש מהמועמד/מועמדת לגיוס בשלב הגיבוש מ-4 נקודות לכל הפחות (בסקאלה של 6) ל-2. במילים אחרות, למשטרה מתגייסים היום אנשים שבעבר היו נדחים על הסף מבלי לחשוב פעמיים. 

"אלה אנשים שהרמה האישית שלהם והמבחנים הקוגניטיביים שלהם ברצפה", אומר בכאב קצין משטרה בכיר שפרש לאחרונה. לדבריו, קודם לפרישתו הספיק לבקר בבית הספר להדרכה של המשטרה. "הם היו מדוכאים מרמת האנשים. גם ככה לא התגייסו למשטרה עד היום אנשי סיירת מטכ"ל, אבל עכשיו הרמה כל-כך נמוכה שאחד המפקדים אמר לי שהוא מתפלל שלא תודלף לתקשורת דוגמה לדוח שהשוטרים לומדים למלא. הסיבה היא שרבים מהשוטרים המתחנכים שם כעת לא יודעים לכתוב כמו שצריך".

את כוח האדם האיכותי תתקשה המשטרה לגייס בתנאים הנוכחיים. מי שכן יתגייסו הם אלה שמסתפקים בפחות או פשוט לא הצליחו למצוא עבודה אחרת. לפני כעשור עשתה המשטרה פיילוט וגייסה לשורותיה אנשים עם דירוג 2. כולם גויסו באופן ייעודי ליחידת המקומות הקדושים בעיר העתיקה של ירושלים. עד מהרה, איכותם הנמוכה נתנה את אותותיה: חלקם פרשו, אחרים לא עמדו באתגרים. "זה היה כישלון כי ראינו שהם לא מתאימים מבחינה ערכית ומקצועית. המיזם הזה כושל והיחידה הזו נסגרה", מספר קצין בכיר לשעבר. 

לעניין קורס השוטרים במתכונתו החדשה נמסר ממשטרת ישראל: "הקורס לא קוצר אלא בוצעו בו שינוים והתאמות, לרבות שילוב מיטבי בין חלקים תיאורטיים לחלקים מעשיים של למידה בשטח (On job training)". 

לעניין תנאי הקבלה למשטרה נמסר: "על מנת להעמיד דברים על דיוקם, תנאי הסף לגיוס מועמדים למשטרת ישראל לא השתנה בשנים האחרונות. יחד עם זאת בוצעו התאמות טכנולוגיות להליכי המיון והגיוס, זאת לאור התמורות בשוק התעסוקה ובתפיסת העובד את מקום העבודה".

שוטרים. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
"מלבישים את השר בבגדי מג"ב ליום כיף ואז גם מאפשרים לו לעשות מסיבת עיתונאים בתוך מתקן משטרתי מבלי שהמפכ"ל נוכח", אומר מפכ"ל לשעבר. "היס"מניקים היו ניצבים בתיאטרון הזה. לשר אין מנדט להיכנס ככה למתקן משטרתי אבל מישהו בצמרת המשטרה אישר לו. זה מעיד יותר מכל על חוסר עצמאות"

 הגבולות נפרצו: השר מתקשר ישירות לניצבים

ישיבת הפיקוד הכללי הראשונה של שבתאי, בינואר 2021, התקיימה עוד תחת הלם הניצבים, בחלקם לפחות, מהחלטת השר לביטחון פנים דאז, אמיר אוחנה, למנות למפקח הכללי של המשטרה דווקא את מפקד מג"ב, מי שעשה את רוב הקריירה שלו במדים הירוקים ומעולם לא פיקד על מחוז. אפילו שבתאי עצמו הופתע מהמינוי. "קובי היה אחד שאף אחד לא לקח ברצינות. מישהו שיושב בצד בישיבות ספ"כ", נזכר אחד הקצינים הבכירים. 

אלקלעי סיפר לאחרונה בפומבי על המקרה בו שבתאי דקר אותו בירך באמצעות אולר במהלך ישיבת סגל שהתקיימה בבית הספר להדרכה ב-2021, רגע לפני מינויו. שבתאי הכחיש את הדברים באמצעות דוברות המשטרה, אך חברי סגל הפיקוד מאותה עת ששוחחו עם שומרים, אמרו כי הם זוכרים היטב את המקרה וכי עצם הכחשתו מעוררת גיחוך. "הרי זה קרה מול כולנו", אומר אחד מהם. "קובי גמגם וביקש סליחה כשראינו את הדם מטפטף מהירך של אמנון". 

אלקלעי עצמו אמר לשומרים, כי החליט לוותר בעבר על הגשת תלונה במח"ש "פשוט כי איך לומר, זה קובי. הוא עושה דברים בלי לחשוב". ואולם לפני כחודש ובעקבות הכחשת דוברות המשטרה את האירוע, פנה אלקלעי למח"ש והגיש תלונה בעניין. מהמשטרה נמסר בתגובה לכך, כי "במידה ויידרש, יתייחס המפכ"ל לתלונה במקומות המקובלים".

על כל פנים, את ישיבתו הראשונה כמפכ"ל פתח שבתאי בהודעה מדהימה לפיה הוא מאפשר לשר הממונה להתקשר לכל אחד ואחד מחברי סגל הפיקוד הכללי. האווירה בחדר תוארה על-ידי אחד הנוכחים כהלם. הרי המשטרה במהותה אמורה לפעול בניתוק מוחלט מהמערכת הפוליטית, על מנת שתוכל להישאר נקייה ככל הניתן. זו גם הסיבה שהמפכ"ל אינו כפוף לשר על-פי החוק, אלא פועל באופן עצמאי לחלוטין. ואכן, לאורך השנים נחשבה פנייה של השר לקצינים בכירים, ובוודאי למפקדי מחוזות, כלא פחות משערורייה. 

ב-2021, למשל, כשגילה ניצב כהן, כמ"מ המפכ"ל, שמפקד מחוז דרום דאז, ניצב יורם סופר, מקיים מאחורי גבו שיחות עדכון שוטפות עם השר אוחנה, ספג האחרון נזיפה חמורה על כך.

השר לשעבר אמיר אוחנה. צילום: קובי גדעון - לע"מ

בהוראת שבתאי, שיחות המגיעות מהדרג הפוליטי עברו "הכשר" מלא. "כן, גם אליי התקשר השר כמה פעמים וביקש לדעת מה קורה במחוז. עם זאת, הוא לא ביקש מידע ספציפי על חקירות", אישר לשומרים מפקד מחוז במשטרה לשעבר. לדבריו, לשכת השר אוחנה, וגם זו של השר הנוכחי, בן גביר, קיימו ומקיימות שיחות שכאלה עם ניצבים נוספים בידיעת המפכ"ל. 

במארס האחרון, למשל, בזמן שהמחאה נגד ההפיכה המשפטית הגיעה לנקודת רתיחה ראשונה ("ליל פיטורי גלנט"), התקיים דיון בפיקוד הכללי של המשטרה ובו קבלו הניצבים על כך שהשר בן גביר מתקשר ללשכות מפקדי מחוז, כדי לברר כמה דוחות נרשמו למפגינים או כדי לברר מדוע הכבישים לא נפתחים לתנועה. עוד לפני כן, סיפר בן גביר בכנס משטרתי כי נפגש עם ראש אגף החקירות, ניצב יגאל בן שלום. לא מדובר בפגישה אחת. פגישות אלה נמשכות, מוגדרות "מקצועיות" ומתקיימות בידיעת ובתיווך לשכת שבתאי. 

"היו בעבר מפגשים כאלה למשל כשהיה צריך להחליט על תקצוב מערכות כלשהן או על מדיניות. כל עיסוק בשאלה איך לחקור, באיזה אמצעים ועל-ידי מי, הופך לעניין בעייתי. גם מה שמוגדר מקצועי יכול להפוך לפוליטי", אומר קצין משטרה בכיר לשעבר.

מאז ומתמיד היו ניצבים במשטרה ש"נחשדו" בניסיון למצוא חן בעיניי השר הממונה בכדי שימנה אותם למפכ"ל בבוא העת. אך כשפעילות השר אינה מסתכמת בהתוויית מדיניות והופכת למעורבות אקטיבית בעבודה בשטח, צמרת המשטרה מתפלגת בין אלה שחשים כי מחויבותם היא לשמור על "המשטרה של פעם", כלליה ועצמאותה, לבין אלה שמיישרים קו עם רוח השר והתנגחויותיו הבלתי פוסקות ביועצת המשפטית לממשלה, במח"ש ובבג"ץ.

השר בן גביר. צילום: רויטרס
"כן, גם אליי התקשר השר כמה פעמים וביקש לדעת מה קורה במחוז. עם זאת, הוא לא ביקש מידע ספציפי על חקירות", אישר לשומרים מפקד מחוז במשטרה לשעבר. לדבריו, לשכת השר אוחנה, וגם זו של השר הנוכחי, בן גביר, קיימו ומקיימות שיחות שכאלה עם ניצבים נוספים בידיעת המפכ"ל

כך למשל סגן המפכ"ל, ניצב דוד ביתן, תמך באחת מישיבות הפיקוד הכללי בקשר ישיר בין השר בן גביר למפקדי המחוזות: "זה השר שנבחר, זו הממשלה שנבחרה, ויש ליישם את המדיניות שלה". ביתן כבר פרש בינתיים מהמשטרה, אך גם ניצב יורם סופר, מפקד מחוז חוף, ששמו מוזכר כמועמד למפכ"ל הבא, הדהד דברים ברוח דומה. בראיון ל"חדשות 12" ביוני הביע סופר תמיכה באכיפה נוקשה יותר כלפי מפגיני המחאה ונותר עמום גם כשנשאל אם על המשטרה לקיים את פסיקות בג"ץ במקרה של משבר חוקתי. 

קצינים שהתייצבו מן הצד השני של המתרס, כמו ניצב אשד, מפקד מחוז תל אביב היוצא, ספגו ביקורת ישירה מבן גביר וכן הבעת אי-אמון מצדו של שבתאי. אשד מצדו הביע אי-אמון בשבתאי בישיבות הפיקוד הכללי ובפגישות אישיות עמו, הועבר מתפקידו ובתוך זמן קצר פרש משירות.

פחות מחודש לאחר מכן, עם התגברות האלימות המשטרתית כלפי המפגינים והתלונות נגדם במח"ש, התייצב בן גביר בניגוד למקובל במשטרת מחוז תל-אביב לפגישה בלתי אמצעית עם שוטרי יס"מ. הן שבתאי והן מפקד המחוז החדש, ניצב פרץ עמר, לא נכחו במקום. במילים אחרות: גורם פוליטי בכיר קיים שיחה עם שוטרים, בהיעדר מפקדיהם, ותוך שהוא תוקף את מח"ש – העניק להם גיבוי ועודד אותם להפגין נחישות ויד חזקה. 

"הציר הזה שבן גביר פתח מול היס"מניקים הוא ביטול מעמדה ועצמאותה של המשטרה. פעם המשטרה הייתה נקייה עד כמה שניתן מהתערבות חיצונית והיום המצב ביזיוני", אומר מפכ"ל לשעבר ששוחח עם שומרים. "מלבישים את השר בבגדי מג"ב ליום כיף ואז גם מאפשרים לו לעשות מסיבת עיתונאים בתוך מתקן משטרתי מבלי שהמפכ"ל נוכח. היס"מניקים היו ניצבים בתיאטרון הזה. לשר אין מנדט להיכנס ככה למתקן משטרתי אבל מישהו בצמרת המשטרה אישר לו. זה מעיד יותר מכל על חוסר עצמאות וזה מחלחל לדרג הביניים. הם רואים מי הבוס כאן".

ניצב יורם סופר. צילום ארכיון: דוברות המשטרה
מאז ומתמיד היו ניצבים במשטרה ש"נחשדו" בניסיון למצוא חן בעיניי השר הממונה בכדי שימנה אותם למפכ"ל בבוא העת. אך כשפעילות השר אינה מסתכמת בהתוויית מדיניות והופכת למעורבות אקטיבית בעבודה בשטח, צמרת המשטרה מתפלגת

"כל מפקדי המחוזות אמרו לו שזה לא עובד ככה"

דוגמה נוספת המעידה על הכאוס המקצועי שבו מצויה המשטרה קשורה לאופן קבלת ההחלטות של שבתאי. "המשטרה כיום היא לא ארגון שמתפקד באופן מסודר", אומר אלקלעי. "מדובר באוסף של אנשים שנשארו תחת ניהול כושל מאוד. אין מילה אחרת למה שקורה. קובי הוא אדם פזיז. הוא מקבל החלטות לבד, בלי דיון ובלי תהליכי עבודה מסודרים. בכל פעם שהוא הנחית החלטה, כל הספ"כ היה בהלם".

ראש אגף המבצעים לשעבר אינו היחיד שחושב כך. כל הקצינים הפורשים ששוחחו עם שומרים מדברים על מפכ"ל שמקיים ישיבות קצרות, ללא דיון, אליהן הוא מגיע עם החלטות שהן לפרקים תמוהות ולפרקים נעדרות נימוק. "זה לא קורה כי הוא חושב שהוא יודע הכל, להיפך. לדעתי הוא פשוט חושש מדיונים. הוא לא יודע להתווכח במובן הרציני של המילה כשלצידו יושבים ניצבים רציניים עם יכולות דיון מעמיקות. אני חושב שהוא פשוט מפחד מזה", אומר ניצב לשעבר. "עובדה היא שכאשר התקיימו דיונים והטיחו בו דברים או נימקו אותם בשונה מהחלטותיו, לא פעם הוא גמגם או אמר סליחה, אולי נקיים דיון נוסף".

לפני כשנה וחצי קיבל אלקלעי טלפון מלשכת מפכ"ל ובו נאמר לו כי שבתאי החליט על הקמת חטיבה חדשה - חטיבת הקהילות - שאמורה להיכנס תחת כנפי אגף המבצעים. "זו חטיבה שרק שנה קודם לכן בוטלה כחלק מהתוכנית של מ"מ המפכ"ל לצמצם את הקצונה הבכירה במטה ולהוריד תקנים לשטח. איחדנו חטיבות וסגרנו. והנה שבתאי, רק הגיע לתפקיד, עוד לא ביקר אצלי באגף כמפכ"ל, עוד לא שמע כלום, וכבר הוא מחליט להחזיר חטיבה. 

"ידעתי שבסביבתו של שבתאי אמרו לו, 'איך אתה יכול להחליט כזו החלטה בלי אמנון' - ומחיתי על זה. אמרתי שאי-אפשר לקבל החלטה בלי שמקיימים דיון ובלי לשמוע אותי, את ראש אגף מבצעים. כמה ימים אחר כך התקשרה אליי רמ"ח ארגון באגף המבצעים ואמרה 'אמנון, אל תכעס אבל החליטו להקים את החטיבה'. באתי לקובי כדי למחות שוב והוא אמר לי – דבר עם היועץ שלי. ממתי יש יועץ לזה? זהו, ככה הוקמה החטיבה מחדש".

"בערך חודש אחרי שקובי נכנס לתפקיד נחשפנו להחלטה ארגונית נוספת שהתקבלה בלעדינו - מבזרים את התקציבים מהמטה הארצי למחוזות. כלומר, כל מחוז ינהל את התקציב שלו לבד", ממשיך אלקלעי. "על פניו זה נשמע אחלה, רק שמעולם לא עשו דבר כזה במשטרה. לפני שמחליטים היה כדאי להתייעץ בעניין עם מפקדי המחוזות ולהכין תשתית לזה. מחוזות גדולים קיבלו בין לילה העברה של 100 מיליון שקל מאגף התכנון. לא היה להם אפילו כלכלן שידע מה לעשות עם הכסף הזה. במטה ארצי, לעומת זאת, יושבים 20 כלכלנים ורואי חשבון שעכשיו אין להם עבודה. 

"כל מפקדי המחוזות הלכו למפכ"ל ואמרו לו שזה לא עובד ככה, אי-אפשר לקבל החלטה כזו מבלי לדבר עם איתם קודם ולהכין את השטח. את יודעת איך פתרו את זה? לקחו את סגני מפקדי המחוזות להכשרה קצרה לניהול הכסף, ובזה זה נגמר".

המפכ"ל קובי שבתאי. צילום: רויטרס
"אמרתי לו שהוא פזיז, שהוא לא יודע לקיים דיונים ולא יודע לקבל החלטות", אומר אלקלעי. "במקום לומר לי 'לך לעזאזל' הוא רק התנצל והתנצל. אני אומר לך, בראש המשטרה יש מפכ"ל שהוא נהג פרוע במובן של קבלת החלטות, והוא נוהג את הרכב הזה שנקרא המשטרה בחוסר אחריות ובחוסר מקצועיות"

במקרה אחר החליט שבתאי לסגור בבת אחת את כל משרדי מג"ב שהיו מסופחים לתחנות "הכחולות", מבלי שמפקדי המחוזות קיבלו על כך התראה. "מפקדי המחוזות אמרו לו 'קובי, אי-אפשר להפיל עלינו החלטות כאלה פתאום. אנחנו צריכים להיות שותפים'", מספר ניצב שפרש באחרונה. "הוא כדרכו תמיד אומר 'כן, אתם צודקים, אני לא בסדר', מבקש סליחה ומסביר שלא היה לו זמן והוא היה חייב להחליט. מה הקשר לזמן?".

מצבה הגרוע של המשטרה מציק מאוד לאלקלעי – המשטרה, כארגון, זורמת בדמו והוא חי ונושם את המדים הכחולים, על אף שפשט אותם לפני כשנתיים. סבו, חיים תבורי, כיהן כמפכ"ל השישי. ככל שהשיחה איתו מתארכת, הוא מוסיף עוד ועוד דוגמאות להתנהלות כושלת, כדבריו. בין היתר סיפר כי במהלך הדיונים על הנעשה בהר הבית בתקופת הקורונה, קיבל שבתאי החלטה להכיל תו ירוק על המתפללים בניגוד לדעת כל יושבי החדר – ואז נבלם על ידי הדרג המדיני.

במקרה אחר הפכה הפגנה בכביש 65 נגד הפשיעה בחברה הערבית לאירוע מדמם משום ששבתאי החליט להזרים אליה כוחות, שוב - בניגוד לכל הדעות. "זו הייתה הפגנה קבועה שהתקיימה זמן רב בכל סוף שבוע. יום חמישי אחד, בסיום דיון, שבתאי אמר 'המפגינים האלה הם בכלל מחבלים, אני מורה לפזר אותם!' ככה, בלי דיון. כולם היו המומים. כולם גם מכירים את ההפגנה הזו, היא לא אחת שיוצרת נזק. קיוויתי שמפקד המחוז (ניצב סופר – ר"ז) יבלום את ההוראה, אבל הוא לא עשה זאת. ואכן, באותו שישי נכנסו כוחות משטרה בכוח במפגינים והאלימות הייתה נוראית.

"באותו השבוע פניתי לאגף משאבי אנוש והתחלתי לברר איך אני פורש. בשישי לאחר מכן התקיימה שוב הפגנה. הפעם פתחו חפ"ק ואליו הגיע גם שבתאי. הוא קרא לי ושאל אם אני באמת פורש, ואז הטחתי בו את כל מה שאני חושב. אמרתי לו שהוא פזיז, שהוא לא יודע לקיים דיונים ולא יודע לקבל החלטות. במקום לומר לי 'לך לעזאזל' הוא רק התנצל והתנצל. אני אומר לך, בראש המשטרה יש מפכ"ל שהוא נהג פרוע במובן של קבלת החלטות, והוא נוהג את הרכב הזה שנקרא המשטרה בחוסר אחריות ובחוסר מקצועיות".

תגובת משטרת ישראל

"אמירות שקריות הרחוקות שנות אור מהאמת"

בנוסף לתגובות המשטרה ששובצו לאורך הכתבה, נמסרה לשומרים גם התגובה הכללית הבאה: "הנסיון להציג את מפכ״ל המשטרה כמי שפועל עצמאית מבלי לשתף את סגל הפיקוד הינו ניסיון שפל, המציג מצג שווא ומטעה את הקוראים. רק לשם ההמחשה - נציין כי התקיימו דיונים מהותיים בהשתתפות ספ"כ המשטרה גם באשר למיסוד חטיבת הקהילות, גם בסוגיית אישור התקציב וגם בנוגע להסכם גג השכר. 

"צר לנו שיש מי שבוחר להזין את הציבור באמירות שקריות הרחוקות שנות אור מהאמת".