לפני כשבועיים פורסם תחקיר "שומרים" שעסק בהצרת חופש הביטוי של אזרחים ערבים ובמסגרתו נחשפו כמה מקרים שבהם עצרה המשטרה חשודים בהסתה תוך שימוש בסעיפי חשד אחרים ו"מלאכותיים" ביחס לעבירה (פירוט בהמשך). השימוש בסעיפים הללו נעשה כדי להימנע מקבלת אישור מוקדם של הפרקליטות כמתחייב, אישור שספק אם היה ניתן. ביום חמישי האחרון הודיע פרקליט המדינה עמית איסמן כי הפרקליטות בוחנת את שינוי ההוראות למשטרה על מנת לעצור את השימוש בפרקטיקה הזאת.

"השמירה על חופש הביטוי בתקופות קשות וסוערות היא אתגר קשה ומורכב גם לנו בפרקליטות המדינה", אמר איסמן בכנס חיפה למשפט. "מצד אחד, הרצון לאפשר לכל אזרח להביא את עצמו לידי ביטוי, ומהצד השני, זיהוי אותם מקרים חריגים בהם חופש הביטוי חוצה את הקו והופך להסתה, הסתה המסכנת את כולנו. אנו עובדים בשיתוף פעולה מצויין עם אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל. לצד זאת, נתקלנו לאחרונה במספר מקרים בהם משטרת ישראל פתחה בחקירה בעניינן של התבטאויות ללא קבלת אישור הפרקליטות כמתחייב מהנחיית פרקליט המדינה. בחלק מהמקרים, סעיפי העבירה אשר ייחסה המשטרה לחשודים עקפו הלכה למעשה את הצורך לפנות לפרקליטות המדינה לקבלת אישור לפתיחה בחקירה, או, שנעשה בהם שימוש לאחר שלא התקבל אישור כאמור".

פרקליט המדינה: "נתקלנו לאחרונה במספר מקרים בהם משטרת ישראל פתחה בחקירה בעניינן של התבטאויות ללא קבלת אישור הפרקליטות כמתחייב מהנחיית פרקליט המדינה. בחלק מהמקרים, סעיפי העבירה אשר ייחסה המשטרה לחשודים עקפו הלכה למעשה את הצורך לפנות לפרקליטות המדינה לקבלת אישור לפתיחה בחקירה"

"כפועל יוצא אנו בוחנים בימים אלא את תיקון הנחיית פרקליט המדינה על מנת שהיא תיתן מענה גם למצבים אלה של שימוש בסעיפים האמורים", אמר איסמן. "אלה מכם אשר עוקבים אחר הדברים וודאי ערים לכך שישנו ניסיון לבטל את הצורך בקבלת אישור פרקליטות המדינה לפתיחה בחקירות בעבירות ביטוי והעברת הסמכות לפתיחה בחקירה בעבירות אלה למשטרת ישראל. מהלך זה, ככל שאכן ייצא אל הפועל, יגביר להבנתי את הסיכון לפגיעה בחופש הביטוי במדינת ישראל בטח ובטח במציאות אותה תיארתי בתחילת דבריי".

בתחקיר "שומרים" נחשפו סיפוריהם של ירמוק זועבי ועיסא פאיד, תושבי הצפון שנעצרו ונחקרו מעט לאחר 7.10. זועבי נעצר ליממה וחצי לאחר שהחליף את תמונת הפרופיל בווטסאפ לדגל פלסטין, ופרסם קריקטורה שמגחיכה את היחס הבינלאומי לצה"ל ולישראל. פאיד, למרבה האירוניה, נעצר לארבעה ימים לאחר שפרסם סרטון בו קרא לערבים שלא להתבטא, וטען כי כל התבטאות שאינה מתיישרת עם הנרטיב הציוני עלולה להסתיים בחקירת משטרה. נגד שניהם לא הוגשו כתבי אישום, ובשני המקרים המשטרה לא קיבלה את אישור הפרקליטות לפתוח בחקירה.

פאיד, למרבה האירוניה, נעצר לארבעה ימים לאחר שפרסם סרטון בו קרא לערבים שלא להתבטא, וטען כי כל התבטאות שאינה מתיישרת עם הנרטיב הציוני עלולה להסתיים בחקירת משטרה

הנחיית פרקליט המדינה בנושא קובעת כי בכל הנוגע לעבירות חופש הביטוי, על המשטרה לקבל אישור מהפרקליטות כדי לפתוח בחקירה. עד טבח ה-7 באוקטובר נהגו בפרקליטות לא לאשר פתיחת חקירות בגין התבטאות בודדת, אלא רק נגד מי שהתבטא כמה פעמים, וכן נלקחו בחשבון פרמטרים כמו מספר האנשים שנחשפו לפרסום ומידת ההשפעה והחשיפה של אותו אדם. מיד לאחר הטבח הורה פרקליט המדינה איסמן לאשר פתיחה בחקירה גם במקרה של התבטאות בודדת, וכן לדרוש מעצר עד תום ההליכים בכל תיק שבו מוגש כתב אישום. אם לא די בכך, פרקליט המדינה אף אישר למשטרה לפתוח בחקירה ללא אישור הפרקליטות ב"מקרים מובהקים" של תמיכה בחמאס.

בעקבות ההנחיה החדשה נעצרו תוך זמן קצר מאות בני אדם, רובם המוחלט ערבים, בגין התבטאויות. כמו כן נחשפו מקרים בהם המשטרה לא ביקשה את האישור, או השתמשה בסעיפי אישום "מאולצים" שאינן עבירות ביטוי, כדי לעקוף את הצורך באישור. זאת גם כשההתבטאויות היו רחוקות מאד מהרף הפלילי. כך למשל, אף שפאיד נעצר בגין ביטוי שפרסם ברשת, סעיף החשד שייחסה לו המשטרה הוא "התנהגות שעלולה להביא להפרת השלום". מדובר בסעיף שאינו נחשב עבירה הקשורה לביטוי, ולכן כביכול לא נדרש אישור מהפרקליטות לפתיחה בחקירה. כעת מתכוונים בפרקליטות להקשות על המשטרה לנהוג כך.