עד לפני חודשיים לאיש בישראל לא היו ספקות על איזה "צפון" מדברים, כאשר עוסקים בהפקרת הצפון, בצורך בשיקום הצפון או בתושבי הצפון שיש להחזיר לביתם. שניים רק ליישובי עוטף עזה, שהוכו אנושות במתקפת ה-7 באוקטובר, היו אלה יישובי קו העימות ששילמו את המחיר הכבד במלחמה; הם נעקרו מביתם, הפכו פליטים בארצם וראו מרחוק את בתיהם הופכים לעיי חורבות. בחודש מאי למשל, כאשר הממשלה קיבלה החלטה על הקמת מינהלת הצפון "תנופה", הגדרות דוגמת "האזור המאוים", "היישובים המאוימים" או "אוכלוסיית המפונים", התייחסו לכל היותר ליישובים המרוחקים עד 9 ק"מ מהגבול. 

אלא שאז הגיע ספטמבר, צה"ל העביר את כובד המשקל אל החזית הצפונית, עם מספר שבועות עתירי הישגים צבאיים בלבנון, אבל גם עם הגדלת טווח הירי של חיזבאללה ועם מאות רקטות שנורו מדי יום אל ישובים המרוחקים גם עשרות קילומטרים מהגבול, דוגמת הקריות או כרמיאל. כעת, גם ראשי הישובים הללו רואים עצמם חלק מהחזית הצפונית ורוצים חלק בתקציבי השיקום והפיתוח בהיקף של כ- 15 מיליארד שקלים, שהמדינה מייעדת לשיקום הצפון.

לפתע, כפי שאומר לשומרים ניסן זאבי, תושב כפר גלעדי שעל הגבול ומראשי לובי 1701, קבוצה אזרחית של תושבי הגליל העליון, "במקום אירוע של 300 אלף איש, מדובר ב-1.3 מיליון ואולי יותר מזה. זה אירוע תקדימי מאוד בעייתי. למעשה, בפעם הראשונה הגדרה של קו עימות גדלה מעד 9 ק"מ מהגבול, לעד 30 ק"מ מהגבול. כל זה בזמן שבאזור הזה של קו העימות הייתה פשוט התרסקות - כלכלית, אזרחית והתרסקות של תשתיות". 

לגיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון, יש כבר חשש כבד בנוגע למשמעות הדברים. "אני מניח שערים ליכודיות יקבלו יותר תעדוף, אבל נראה", הוא אומר. "כרגע אין קריטריונים, אין גבולות גזרה, אין שום דבר. כל אחד אומר מה שהוא רוצה, כי אין שום החלטה. זה לא רק עניין של גבול גיאוגרפי, אלא גם החלטה לאן הכסף הולך". 

תושב אחד הקיבוצים בצפון, הפעיל מאוד בסוגיות הקשורות למלחמה, משתף בהערכות שלו ביחס לצפוי. "יבואו ראשי קריית אתא, כרמיאל, אנשים עם כוח בליכוד", הוא אומר. "בסוף, השרים הם אנשים פוליטיים שיודעים לעשות את החישובים. מה עדיף, כספים לקריות שיסייעו למאות אלפי תושבים או לקיבוצים שבהם גרים כמה אלפים? גם אם לא מדברים על מי הצביע למי, הכוח האלקטורלי שלהם פשוט יותר גדול". 

מקורב לאחד מראשי רשויות קו העימות מוסיף, כי "לאף אחד אין ספק שקריית שמונה ושלומי נפגעו יותר מהקריות, אבל האחרונות גוזלות תקציב מעצם זה שהעוגה מתחלקת ליותר". לדבריו, צריך לשים לב גם לעבודה שראש הממשלה נתניהו בחר לקיים את ישיבת הממשלה הראשונה לאחר הפסקת האש דווקא בנהריה, השכנה למועצה אזורית מטה אשר, שבראשה עומד משה דוידוביץ', יו"ר פורום קו העימות. "זה לא מקרי, אלא סוג של 'הפרד ומשול' בין נהריה ומטה-אשר", אומר הגורם. "מדובר בשתי רשויות שכונות, אבל נתניהו מעדיף שהם לא יאבקו יחד נגדו. מתחת לפני השטח, קורים עוד דברים. ראשי ערים מקיימים פגישות עם חברי מרכז, מתוך תקווה שבבוא היום לא ישכחו את העיר שלהם". 

"זה לא מקרי, אלא סוג של 'הפרד ומשול' בין נהריה ומטה-אשר", אומר מקורב לאחד מראשי רשויות קו העימות. "מדובר בשתי רשויות שכונות, אבל נתניהו מעדיף שהם לא יאבקו יחד נגדו. מתחת לפני השטח, קורים עוד דברים

20 אחוז, 30 אחוז ואולי שליש מהכסף

נעשה רגע סדר. ב-1 בנובמבר אישרה הממשלה את תקציב המדינה לשנת 2025. יום לפני וממש במקביל לדיונים האחרונים על התקציב, התקבלה החלטת ממשלה שזכתה להרבה פחות תשומת לב - אולי בגלל שאז הפסקת האש בגבול הצפון לא נראתה באופק. מדובר בהחלטה מספר 2330 אשר קבעה מסגרת של 15 מיליארדים שקלים לשיקום ופיתוח הצפון. לכאורה, צעד מבורך. למעשה, החלטה עם חורים, שנתנה את האות למלחמה בין היישובים בצפון ובין עצמם מכאן והלאה. הסכום אמנם הוגדר רב-שנתי, אך לא נקבע משך הזמן או יעדים שאליהם יופנו הכספים, כפי שאמר זלץ קודם לכן, וכשאין הגדרות יש בלאגן ופתח למסחרה פוליטית, כאשר החור הגדול ביותר בהחלטה הוא היעדר הגדרה של גבולות גיאוגרפיים לתוכנית. 

לראשי פורום קו העימות ברור שזה התסריט הכי גרוע שיכול היה להיכתב עבורם והם ניסו לשנות את המצב. יום לפני אישור התקציב בממשלה הם הסתובבו במסדרונות משרד האוצר בניסיון לשכנע את השר סמוטריץ', להכניס את תקציבי השיקום לתקציב המדינה. השר מצדו סירב לקבל אותם לפגישה, כך לפי איגרת לתושבים שפרסם גבי נעמן, ראש מועצת שלומי. באיגרת נעמן קבל על כך שהאוצר דחה תוכנית שהוגשה על-ידי מינהלת צפון, "תוכנית מיוחדת וייעודית לישובי קו העימות ולישובים המפונים כפי שהיא אמורה להיות!!! ולא לכלל הצפון בואכה זיכרון יעקב וחדרה". עוד כתב, כי "אנו מכריזים על פתיחת מאבק קשה ועיקש למען זכויותינו המגיעות לנו בדין". 

"תוכנית מיוחדת וייעודית לישובי קו העימות ולישובים המפונים כפי שהיא אמורה להיות!!! ולא לכלל הצפון בואכה זיכרון יעקב וחדרה"

ראש פורום קו העימות דוידוביץ', לא הותיר גם הוא סימני שאלה. "זו מכת מוות למפעל הציוני בגבולה הצפוני של מדינת ישראל", הודיע, וגם ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן אמר כי זו "הבשורה הכי גרועה שיכולנו לקבל". סמוטריץ', כך נודע לשומרים, תכנן באותו הערב להכריז באופן חגיגי על היציאה לדרך של תוכנית לשיקום הצפון, אך נסוג מכך לאחר שראשי הפורום אמרו שיחרימו את האירוע.

למעשה, כפי שחושף שומרים את שנעשה מאחורי הקלעים, היעדר הגדרת הגבולות הגיאוגרפיים לתוכנית, היה ההישג הראשון של קבוצת לחץ שהוקמה בימים שקדמו להחלטה בשם "פורום עוטף צפון". מדובר בקבוצה של עשרות רשויות מקומיות המרוחקות בין 9 ל-30 ק"מ מהגבול, שהוקמה על-ידי ראש העיר כרמיאל ואיש הליכוד, משה קוניסקי, שגם עומד בראש הפורום. 

הישג נוסף של הפורום, אם כי חלקי מבחינתם לעת עתה, הוא הבנה לא פורמלית שנקבעה ולפיה 20% מתוך 15 מיליארד השקלים שיוקצו לצפון, יועברו ליישובים הנמצאים דרומית לקו ה-9 קילומטר. כלומר, יישובי קו העימות נשארים לכל היותר עם 12 מיליארד. סכום שעומד על כשליש מזה הנחוץ להם על פי תוכנית מפורטת שהכינו יחד עם ארגון אלכ"א-ג'וינט, שבה מוערך כי 31 מיליארד שקלים נדרשים לטובת שיקום יישובי קו העימות, בקו ה-9 ק"מ. 

חודש ימים חלפו, ובתחילת דצמבר, נערכה פגישה בין אנשי פורום עוטף צפון לבין שר האוצר ושם עלתה סוגיה זו. "80-20, זה מה שסמוטריץ' אמר בישיבה", אומר ראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, המשמש יו"ר משותף של הפורום, "הדיוק של הפרטים עדיין לא נעשה, מבחינת איך יחולק ומה יחולק". גם בישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר בכנסת, עם אליעזר (צ'ייני) מרום, שהתפטר החודש מתפקיד "הפרויקטור" של מינהלת הצפון, האחרון חזר על חלוקה זו. לשכת שר האוצר לא פרסמה, כפי שהיה מתבקש, הודעה רשמית בנושא. 

הפורום "מבוסס על יישובים שבהם מערכות החינוך הושבתו, מקומות העבודה פעלו באופן מוגבל יותר ובאופן כללי היו בהם הגבלות חמורות יותר"

קוניסקי, מייסד הפורום, הסביר החודש בשתי ישיבות שונות בכנסת (ועדת הפנים ו-ועדת הכלכלה) את הרציונל של הקמת הפורום. הוא הציג דרישה ברורה - 30% לעוטף צפון ו-70% לפורום קו העימות. "על כרמיאל נורו 188 טילים, בדיוק כמו מספר הטילים שנפלו במלחמת לבנון השנייה", הסביר, "היו הרבה פגיעות, גם פצועים וגם נזקי רכוש. זה לא עצר ב 9 קילומטר. כרמיאל לא דומה לקריית שמונה, טבריה לא דומה למנרה או חניתה. הגיע הזמן לראות איך כל היישובים שנפגעו - גולן, גליל, מפרץ - יוכלו להיכנס למתווה של שיקום, פיצויים וצמיחה משמעותית. שיקום בהיבטים הפיזיים, והחברתיים, והכלכליים". 

דוקורוסקי מקריית ביאליק מסביר בשיחה עם שומרים, כי הפורום "מבוסס על יישובים שבהם מערכות החינוך הושבתו, מקומות העבודה פעלו באופן מוגבל יותר ובאופן כללי היו בהם הגבלות חמורות יותר". הפורום לדבריו כולל קרוב ל-40 רשויות, יהודיות וערביות, כאשר קו 30 הקילומטרים נובע מהגבלות של פיקוד העורף שהוטלו באזורים אלו שאפשרו פעילות מצומצמת בלבד. "אלו מקומות שבהם המדינה כבר הבטיחה פיצויים לעסקים, אבל צריך לחשוב באופן רחב יותר על היבטיים של חיזוק הכלכלה, חיזוק החינוך, הרווחה והפיתוח הפיזי", הוא אומר.

מבחינת המרכז לשלטון מקומי שמגבה את פעילות פורום עוטף צפון, השאיפה גם היא לנתח גדול יותר. "לפחות 30% צריכים להגיע לרשויות שדרומית לקו ה-9 קילומטר. במקור בכלל דרשנו יחס של שליש לשני-שלישים"", אומר לשומרים חיים ביבס, יו"ר המרכז לשלטון מקומי וראש העיר מודיעין. "קח את צפת, לדוגמה. זו עיר שנפגעה קשה בגלל יב"א (בסיס של חיל-האוויר ליד צפת, ש.ש). הקריות חטפו - גם להן מגיע לקבל. אני יודע שסמוטריץ' מדבר על 20%, אבל כרגע אין שום החלטה רשמית". 

"80-20, זה מה שסמוטריץ' אמר בישיבה", אומר ראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, המשמש יו"ר משותף של הפורום, "הדיוק של הפרטים עדיין לא נעשה, מבחינת איך יחולק ומה יחולק"

תוכנית מסודרת? לא לפני פסח 

הערפל אמור להתפזר עד הראשון בינואר, אז יסתיימו 60 יום שהוקצבו עוד בהחלטה 2330 להחליט על פרטי התוכנית. אולם כלל לא בטוח שזה יקרה. בדיון של ועדת הכלכלה שהתקיים ב-8 בדצמבר, אמרה נציגת האוצר שקביעת הגבולות הגיאוגרפיים תלויה גם בחוות דעת ביטחונית וגם בחוות דעת משפטית שצריכות להתקבל. אלו, טרם הגיעו. בנוסף, גורם בכיר באוצר העוסק בנושא, העריך בפני שומרים כי תוכנית מפורטת לחלוקת 15 מיליארד השקלים תוצג רק בעוד כמה חודשים, בין החגים פסח לשבועות. זאת, בשל צורך דחוף יותר להכין את חזרת המפונים (עוד על כך, בהמשך הכתבה). 

כלומר, העימות המסתמן בין הרשויות החבוטות, שאותן הממשלה מאלצת להילחם באופן קניבלי על אותו תקציב, עשוי לארוך עוד זמן רב. "סביר להניח שיהיו מריבות ותהיה תחרות. ברגע שאזור שלם נפגע, יש תחרות בין ראשי רשויות לאן ילכו המשאבים", אומר אופיר פינס, לשעבר שר הפנים וכיום ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת ת"א. לדבריו, "ראשי הרשויות צריכות לעשות הכול כדי להימנע מלריב ולבוא בעמדה אחת מול הממשלה. אם הממשלה תראה שיש בקיעים בין ראשי הרשויות ואינטרסים מנוגדים, לממשלה יהיה קל יותר לעשות הפרד ומשול. אם לחילופין, תהיה חזית משותפת לממשלה יהיה יותר קשה לעמוד מול הרשויות. לראשי הרשויות כדאי מאוד לשתף פעולה ולהגיע בינם לבין עצמם להסכמות רחבות".

ספק אם זה יכול לקרות, שכן מאחורי הקלעים, הפוליטיקה כבר מדברת. בשדה הזה, כפי שאפשר היה לראות בעצם ההחלטה שלא להחליט על גבולות גיאוגרפיים לתוכנית הסיוע, ברור ידם של מי על העליונה. ביבס הוא חבר ליכוד וכך גם קוניסקי מכרמיאל שנחשב חבר מרכז מקושר. גם יעקב פרץ, ראש עיריית קריית אתא הוא דמות חזקה בליכוד. 

מה שאולי מסביר מדוע לעזרת פורום עוטף צפון התגייסה ח"כ קטי שטרית מהליכוד, שיזמה החודש דיון בוועדת הכלכלה שהוקדש כולו לפורום זה. בקריית שמונה אמנם מתגוררים מצביעי ליכוד רבים (50 אחוז מתושבי העיר הצביעו לליכוד בבחירות האחרונות), אך המפלגה בסוג של כאסח עם ראש העיר שטרן. זכור היטב ביקורו של נתניהו בעיר בתחילת יוני, שבו לא נפגש עם שטרן, אך כן נפגש עם מועמד לראשות העיר מטעם הליכוד. חודש אחר-כך התכתשו שטרן וח"כ שטרית בוועדה לפיתוח הנגב והגליל בכנסת, כאשר שטרית אף איימה על שטרן שלקריית שמונה תמונה ועדה קרואה. למחרת, אמר שטרן בראיון לערוץ הכנסת ש"כנראה סימנו אותי בליכוד".

"עדיין לא חולק כלום, זה רק מסגרת תקציבית", אומר לשומרים ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן. "אבל כן, לצערי, מ-70 אלף איש של רשויות מפונות כסף יילך גם לצפון כולו, הכולל שני מיליון איש"

בינתיים נראה ששטרן, כמו גם ראשי רשויות אחרות של קו עימות מעדיפים להוריד פרופיל, לעומת ההצהרות הלוחמניות של ה-1 בנובמבר. "עדיין לא חולק כלום, זה רק מסגרת תקציבית", הוא אומר לשומרים. "אבל כן, לצערי, מ-70 אלף איש של רשויות מפונות כסף יילך גם לצפון כולו, הכולל שני מיליון איש". 

לטענת שטרית הוויכוח עם שטרן היה ויכוח מקצועי-ענייני. לשומרים היא אומרת שהיא פועלת גם למען קריית שמונה וביקשה שמסגרת התקציב תגדל, והיא מחכה לתשובות. בכיר באוצר, כמו גם ביבס, אמרו לשומרים שאין שום סיכוי שהמסגרת הזו תגדל. 

שאלנו את שטרית האם היא לא חוששת שבמצב שתקציב 15 המיליארדים יישאר על כנו, הדבר יבוא על חשבון תושבי קריית שמונה? "אני חוששת מאוד", השיבה. "האוצר צריך להגיע עם תוכנית סדורה, לא על חשבון ישובי קו העימות".

גורם פוליטי נוסף, פחות מוכר, שהתגייס לטובת פורום עוטף צפון הוא אופיר שיק, סגן יו"ר המועצה האזורית גליל תחתון ויו"ר עמותת לב בגליל. שיק הוא שארגן לאנשי הפורום החדש את פגישתם עם סמוטריץ' שהתקיימה ב-4 בדצמבר, ואף זכה לקרדיט על כך בהודעה לעיתונות שהוציאה לשכת השר. לדבריו, הוא מכיר את סמוטריץ' שנים ארוכות, וסמוטריץ' אף סייע לו בהקמת הארגון. בשיחה עם שומרים מסביר שיק, שהוא בא בכובע של עמותת לב בגליל ולא בכובעו של סגן יו"ר מועצת גליל תחתון. זו עמותה שנחשבת עמותת ימין שהדגל שלה, גם אם מוצנע, הוא ייהוד הגליל. מדובר בנדבך נוסף במכלול האינטרסים השונים. "יש ערים כמו כרמיאל ועכו, שהן מעורבות, צריך לעזור יותר כדי שלא יתרוקנו מתושבים", אמרה שטרית בישיבת ועדת הכלכלה. זה לא נאמר במפורש, אפשר רק להעריך באיזה תושבים מדובר ובאיזה לא. 

"יכול להיות שחיפה מחוץ לפורום עוטף צפון בגלל קוניסקי הוא חבר מרכז ליכוד ויונה יהב לא?", אומר בחיוך השר לשעבר פינס. "תמיד הכול היה פוליטי, אבל היום זה יותר מאי-פעם. את ישיבת הממשלה (בנהריה אחרי הפסקת האש, ש"ש) עשו על הראש של דוידוביץ', כי הוא איש של גנץ והוא מותח עליהם ביקורת. זה לא רק אצבע בעין, אלא בשביל לדאוג שכולם יבינו, שכדאי להם לעבוד ישירות עם הממשלה. מידע אישי אני אומר לך שבמשך תקופה מאוד ארוכה פורום קו העימות הצליח לעבוד כגורם משותף, למרות שהממשלה ניסתה להכניס טריז ולא הצליחה". 

דוברת מטעמו של דוידוביץ' סירבה להתייחס לדברים. 

"יכול להיות שחיפה מחוץ לפורום עוטף צפון בגלל קוניסקי הוא חבר מרכז ליכוד ויונה יהב לא?", אומר בחיוך השר לשעבר פינס. "תמיד הכול היה פוליטי, אבל היום זה יותר מאי-פעם"

הפסקת האש חשפה מחדל נוסף

החודש התפטר כאמור הפרויקטור צ’ייני מרום. קשה לומר שמישהו הופתע בהתחשב בכך שמאז הקמת מינהלת תנופה לפני כחמישה חודשים, היא קרטעה ובפועל רק החלה לעבוד באמצע חודש ספטמבר האחרון. עם זאת, העזיבה מטשטשת מחדל שלא זכה לתשומת לב תקשורתית ושלמרום חלק בו - עצם העובדה שלא הייתה שום תוכנית מגירה לאופן החזרה של תושבי הצפון הביתה, מרגע הכרזה על הפסקת אש בצפון. לא מדובר רק על עוגמת הנפש של התושבים שהפכו פליטים בארצם ובזמן המבוזבז. היעדר תוכנית משליכה גם היא על סוגיית 15 המיליארד, שכן קביעת הגבולות והשאלה לאן ילך הכסף יצטרכו כעת להמתין להחלטות הנוגעות לאופן שבו התושבים יחזרו לבתיהם. 

בלתי נתפס ככל שזה נשמע, למעלה משנה תושבי קו העימות עקורים ובממשלה איש לא טרח להכין תוכנית לחזרתם בכל אותה התקופה. דברים אותם מאשר לשומרים גורם בכיר באוצר: "בכל מה שקשור לתהליך של השיבה הביתה לא הייתה שום תוכנית מסודרת, וצריך באופן דחוף להכין ולאשר תכניות ביצוע. אם יחכו עם זה עד שיסיימו את הדיונים על נושאי הצמיחה לחמש שנים קדימה, אז לא תהיה שיבה הביתה. בשבועות הקרובים, לדוגמה, צריך לקבל החלטות על הקצאת כסף לטובת השמשת מבני ציבור ובתוכם מבני חינוך. צריך להחליט על מענקי התארגנות ושיפוץ. אם לא יעשו את זה, תושבים לא יוכלו לחזור". 

גורם במינהלת תנופה, מנסה להסביר: "עד הפסקת האש, אי-אפשר היה לבנות זו תוכנית. אי-אפשר היה לדעת את היקף הנזק, שרובו גם נעשה בחודשיים האחרונים של המלחמה. אי-אפשר לבנות תוכנית שהיא על הקרח במצב שלא ברורים הפרמטרים - אין תקציב מאושר, ואפילו אין החלטת ממשלה על תאריך החזרה של התושבים". 

לדבריו, "אין שום קשר בין תוכנית הפיתוח לטווח ארוך לבין חזרת התושבים ומענקי השיבה". עם זאת, בישיבת הוועדה לפיתוח הנגב והגליל של הכנסת, שהתקיימה ב-16 בדצמבר, אמר הפרויקטור צ'ייני מרום, שמנהלת תנופה התחילה לעבוד על תוכנית שיבה הביתה במקביל לתכנית לשיקום לטווח ארוך, ותוכנית על האופן שבו יושקעו הכספים ב-2025. "אני מניח שעד סוף החודש (דצמבר) תהיה תוכנית של חזרה הביתה", אמר. 

"אי-אפשר לבנות תוכנית שהיא על הקרח במצב שלא ברורים הפרמטרים - אין תקציב מאושר, ואפילו אין החלטת ממשלה על תאריך החזרה של התושבים", אומר גורם בתנופה

הדברים קשורים גם לשאלת כספי מענקי השיבה שאמורים לעודד תושבים לחזור הביתה עוד לפני סוף שנת הלימודים, כשם שהיה בעת חזרת תושבי שדרות ויישובי עוטף עזה לבתיהם, החל ממרץ 2024. האם גם כספי המענקים ייגרעו ממסגרת 15 המיליארד? האם מימון הפינויים ימשיך ואם כן, מאיזה תקציב? הדברים האלו נמצאים בימים אלו בדיונים. ממידע שהגיע לשומרים, מימון מענקי השיבה אכן יגרע מתוך הסכום שאמור להיות מוקצה בסופו של דבר ליישובי קו העימות.

כרגע, ישובים סמוכים לגדר מוגדרים על-ידי הצבא כמנועים ביטחונית לחזור לבתיהם. כל עוד הגדרה זו עומדת על כנה, מימון שהייתם מחוץ לבתיהם הוא על ידי המדינה. אם ההגדרה הזו תשתנה, הרי שנפסק המימון, אלא אם כן הממשלה תקבלת על כך החלטה מיוחדת. במצב למשל, שבו אין מניעה ביטחונית אבל הממשלה כן מאפשרת את המשך המימון, ייתכן שסכומים אלו ייגרעו אף הם מ-15 המיליארד. אותה השאלה עולה גם בנוגע למענק שהממשלה רוצה לתת למשפחות בקו העימות בסך של 132 אלף שקל לטובת בניית ממ"דים. 

סיימנו? לא ממש. ישנן עוד סוגיות משנה כמו לדוגמה, אופן הפיצוי של יישובי קו העימות שלא פונו. הפינוי, כזכור, היה רק בנוגע ליישובים שהם עד 3.5 קילומטר מהגבול, כאשר בחודשי המלחמה, ובמיוחד מאז כניסת צה"ל ללבנון, יתר היישובים בקו שעד ה-9 ק"מ, חיו בתנאים קשים תחת אש. 

מה שמוביל לקבוצת לחץ נוספת שהוקמה, פורום של שמונה קיבוצים במזרח עמק החולה, המכונה 'השמינייה', שאף שכר במהלך השנה האחרונה את חברת הלובי ״הקבינט״, כדי להעלות דרישות ספציפיות מול הממשלה. "אנחנו מבקשים העדפה מתקנת", מסביר יורם אבן-צור, דובר הפורום. "כמו שיהיו מענקי שיבה ליישובים המפונים, אנחנו מבקשים מענק חזרה לשגרה. אנשים כאן לא עבדו, מערכות החינוך לא יכלו לקיים רצף תפקודי והכל בשל איום הטילים. במהלך חודשים ארוכים מהמלחמה לא היה הבדל ביטחוני בין קרית שמונה, כפר סאלד או נאות מרדכי, פרט לעובדה שהושארנו כאן. באופן בסיסי, הייתה פגיעה קשה בשירותים, לכן אנחנו גם מבקשים פטור מארנונה. המענק לבניית ממ"ד מגיע גם ליישובים הנמצאים בקו העימות מעבר ל-5 קילומטר מהגבול. הייתה פה הזנחה של הרשויות מאז תחילת המלחמה, אסור להמשיך עם זה".

חלק מקיבוצי השמינייה הצטרפו בנוסף לקבוצה לחץ אחרת של יישובים שהתאגדה תחת פורום נוסף, פורום עוטף מגן לבנון, הכולל גם מושבים ויישובי מיעוטים עד קו ה-9 ק"מ, שלא פונו. קבוצה זו הגישה בג"ץ בינואר שעבר בדרישה לפיצויים ובאוקטובר האחרון בג"ץ הוציא צו על-תנאי שמחייב את המדינה להסביר למה יישובים אלו לא יקבלו פיצויים. 

"מדינת ישראל זנחה את יישובי קו העימות הלא מפונים בצפון והותירה אותם כחזית", אומר עו"ד הרן רייכמן, מנהל הקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת חיפה, המייצג את הפורום. "למעלה משנה של חיים תחת איום מתמיד, היעדר שירותים מינימליים, לרבות שירותי חינוך. המחירים הכלכליים והנפשיים ששילמו תושבים אלו אינם יכולים להישאר ללא התייחסות של המדינה, אשר כלל לא הביאה אותם בחשבון בתוכנית 15 המיליארד. לשמחתנו, בג"ץ הבין את הסוגיה והוציא צו על תנאי, לפיו נקודת המוצא לסיוע לתושבים אלו צריכה להיות הסיוע שניתן לתושבי היישובים המפונים. אנו מצפים כי התושבים יזכו לפיצוי הולם וכי המדינה תכליל אותם בכלל מענקי האחיזה בשטח ובתכניות המיגון".

מן הצד השני של "השמיכה" שכל רשות מנסה למשוך לכיוונה בהיעדר גבולות גזרה ברורים, נמצאת העיר טבריה, שרחוקה אף למעלה מ-30 ק"מ מהגבול, ולה נימוקים גם כן. בתחילת נובמבר, יזם ראש העיר יוסי נבעה דיון בוועדת הכספים בכנסת שבה הנושא היה קידום הצעה לסיוע ולמתן מעמד מיוחד לעיר. "אני מאוד מקווה שתהיה החלטת ממשלה על טבריה. זה התפקיד שלי - להילחם על הדברים האלו", אומר נבעה לשומרים. "היו פה 12 אלף מפונים במהלך המלחמה. קרוב ל-6000 עדיין פה. מטבע הדברים, תשתיות מתבלות. ברמה הפיזית, כבישים, מעקות, היה גם ונדליזם. נכון, בעלי הדירות הרוויחו משכר דירה ששילמה המדינה עבור מפונים. אבל העסקים הקטנים נפגעו, כי הם רגילים לתיירים שמגיעים לכמה ימים ומבזבזים בחנויות קטנות. הירידה הממוצעת בכל עסקי התיירות זה ב 50% ובחלקים מסוימים ב 90%. אמרתי לסמוטריץ' שהייתה אצלנו ירידה של 9% בפעילות הכלכלית בעיר. הוא אמר לי - מה אתה רוצה, רק 9%. אבל בנהריה, שכולם בוכים עליה, הייתה עלייה של 4% ובת"א עליייה של 13% (מבוסס על נתוני נתוני צריכת אשראי של חברת ש.ב.א)״. 

הנה כך, גם טבריה רוצה את חלקה ביום שאחרי, כאשר ליישובי קו העימות ברור שכל שקל שילך לרשות אחרת, מרוחקת יותר, הוא שקל שבה על חשבונם.

לא נמסרו תגובות לפניות שומרים למשרד האוצר ואל לשכת השר סמוטריץ', אל משרד ראש הממשלה ואל מנהלת תנופה.