הפצעתו המופלאה של שלום רוטבן בבי"ח פסיכיאטרי בירדן, אחרי היעדרות בת שנתיים, האירה גם את יחידת הכלבנים (יכ"ל) שליוותה את חזרתו. הכלבנים, עמותת מתנדבים לחיפוש נעדרים, שמתמחה בעבודה עם כלבים, ליוותה את החיפושים בישראל ונסעה עם המשפחה לירדן, לאסוף את רוטבן, שסובל מפוסט טראומה, לאחר שחזה מקרוב בפגיעת טיל, במבצע "עמוד ענן". 16 פעמים הוא נעלם ואותר, עד שמבצע "שומר חומות" במאי 2021 הביא להיעלמות, שבסופה נמצא בירדן.

"בשנתיים האחרונות עשינו הרבה תשאולים וחיפושים לגביו", מספר יקותיאל (מייק) בן יעקב, ראש היחידה ששני מוקדיה המרכזיים הם ההתנחלות תפוח והר מירון. "קצה החוט האחרון היה מושב בית זכאי, הייתה עדות חזקה של אדם שהכיר אותו, אבל לא הצלחנו לאמת אותה באמצעות המצלמות שבאזור. בתקופה האחרונה, לפני הטלפון מירדן, חיפשנו עצמות ובגדים בדיונות. כי העריכו שהוא כבר לא בחיים. בסוף קיבלנו, גם אנחנו טלפון, לא רק אמא שלו, כי פרסמנו פלאיירים עם התמונה שלו שהתגלגלו גם לשם". 

וכשאתם מגיעים לירדן, שירותי הביטחון מגלים עניין בדרך שבה עבר את הגבול, ולא מוכנים לשחררו בקלות.

"נכון. באחת וחצי בלילה ראיתי שדברים תקועים. רציתי שיחזור לפני חג שבועות, ושיחזור בכלל, ולא יתקע בגלל עניינים מדיניים. התקשרנו לשירלי (הלר) העוזרת של נשיא המדינה ולנאור (יחיא) הדובר שלו, באמצע הלילה. קיבלנו הבטחה שעל הבוקר זה יטופל, וכך היה".

זה לא משרד החוץ שלקח את העניינים לידיים?

"עשינו מהפכה שלמה, גם בלחצים על משרד החוץ. הצוות שלנו יודע למי לפנות. אין מה לעשות, אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שיגיע הביתה. אני לא רוצה לפתוח חזית נגד המשטרה או גורמים אחרים, כי יש תחנות משטרה שעושות מעל ומעבר, אבל ברור שאנחנו מרגישים שלרוב זה לא מטופל מספיק". 

מאיפה הכסף?

"תרומות. הפעם זה היה במימון קרן 'עם ישראל חי' שהחזירה לנו את כל ההוצאות. סידרנו למשפחת רוטבן מלון בירדן ומוניות. גם עכשיו אנחנו מלווים את שלום. עזרנו למשפחה לקנות פלייסטיישן וטלוויזיה ומיטה, כדי שיהיה לו נעים בבית. אנחנו גם מתכננים להגיע אליו עם אחת הכלבות שחיפשה אחריו, כדי שתעזור לו בשיקום. שלום פגש אותה ומאוד התחבר אליה. וכמובן מקווים שיקבל מהמדינה את הטיפול וההכרה שמגיעים לו כנפגע פעולות איבה". 

"אנחנו מלווים את שלום", אומר ראש היחידה בן יעקב. "עזרנו למשפחה לקנות פלייסטיישן וטלוויזיה ומיטה, כדי שיהיה לו נעים בבית. אנחנו גם מתכננים להגיע אליו עם אחת הכלבות שחיפשה אחריו, כדי שתעזור לו בשיקום. שלום פגש אותה ומאוד התחבר אליה"

4,500 תיקים מדי שנה

מקומם של המתנדבים לצד הרשויות - ולא פעם במקומן - בכל הקשור לחיפוש ואיתור נעדרים, מפצה על מה שלמדינה אין את היכולת לעשות לבד. בין אם בשל מחסור בכוח אדם שיסרוק את השטח, ובין אם בגלל חסרונם של מומחים מנוסים שיוכלו לנתח את המידע ולהסיק ממנו מסקנות לגבי אופי החיפוש הנדרש. 

כפי שפרסמנו בתחקיר נרחב בנושא לפני כשנה, כעשרים איש נעלמים בישראל מדי שנה ומאות לאורך השנים, בלי להשאיר זכר. זה מתחיל בלמעלה מעשרים אלף פניות על נעדרים, שמגיעות למוקד 100 מדי שנה, מתוכן נפתחים 4,500 תיקים על היעדרויות. מרבית הנעדרים מאותרים ב-48 השעות הראשונים ובין 15-20 איש נחשבים לנעדרים לטווח ארוך, כאלה שגם אחרי חודשיים אין להם זכר.

"כשיש למשטרה נעדר בבאר שבע היא מעלה מסוק לאוויר. איזה מסוק ימצא אותו בעיר של 250 אלף תושבים? ההיגיון היחידי פה זה כסת"ח. הנה השקענו, העלינו מסוק", אומר אורי קוצר מיחידת החילוץ ערד. "המשטרה מתעסקת בפשיעה, היא לא יודעת לחשוב במושגים לא פליליים, שמצריכים אופי אחר של טיפול"

בעוד שגיוס מתנדבים וסקרנים לעבודה הסיזיפית של סריקת תאי שטח, נשמע הגיוני. השימוש בהם על תקן המוח של החקירה, כבר מעורר סימני שאלה. נכון, יש להם ניסיון מרשים, אבל למה לא לגייס ולטפח במשטרה אנשים כאלה, שחושבים מחוץ לקופסה, מפגינים יצירתיות ויוזמה, ועל הדרך יצברו גם ניסיון. 

השאלה מתחדדת עוד יותר, דווקא לאור תוכנית, שמריצה המשטרה בחודשים האחרונים, ובה מכשירה המשטרה מתנדבים נבחרים (דווקא לא מהכלבנים), לעבודה עם הנתונים הנשלפים מהסלולרי של הנעדר - מה שנקרא בשפה מקצועית, מודיעין אותות (סיגינט). את הבקשות לשופט התורן, מגישה עדיין את המשטרה, אבל המתנדבים נחשפים למלוא המידע האישי, במטרה לעזור למשטרה להגיע לפיצוח. 

האזינו לפרק בנושא בפודקאסט "התחקיר" של גלצ ושומרים

"הבנו שסיוע שלהם, גם במרחבים האורבנים מול יחידות המשטרה בתחנה, יגדיל משמעותית את היכולת שלנו למצוא נעדרים בסיכון", אומר רפ"ק כהן. "אני לא מדבר פה על המתנדבים שמגדילים את פריסת הכוחות בשטח, על אלה שבאים עם חשיבה עצמאית וראש פתוח, ויודעים להצביע איפה להתמקד"

האם במשטרה הגו כאן פתרון יצירתי עבור אנשים ששמחים לסייע, אבל לא מעוניינים לעבוד כשוטרים במשטרה מלאה, או שמדובר בניסוי בעייתי ברמת חשיפת הפרטיות של אותם נעדרים, שהיעלמותם נובעת לעתים קרובות מסיפור נפשי, רפואי או משפחתי כאוב?

"עשינו על זה כמה ישיבות במטה הארצי", משיב רפ"ק שוקי כהן, ראש תחום תורה והנחייה במחלקת מתנדבים במשטרה, "והצלחנו לשכנע בנחיצות המומחיות הזו, שמתבטאת ביכולת לנתח מידע ולהסיק מסקנות. אני לא מדבר פה על המתנדבים שמגדילים את פריסת הכוחות בשטח, על אלה שבאים עם חשיבה עצמאית וראש פתוח, ויודעים להצביע איפה להתמקד. 

"הבנו שסיוע שלהם, לא רק בשטחים הפתוחים, שבו הם עזרו לנו עם מטיילים, אלא גם במרחבים האורבנים מול יחידות המשטרה בתחנה, יגדיל משמעותית את היכולת שלנו למצוא נעדרים בסיכון. בנינו נוהל עבודה שאושר משפטית על-ידי יחידת ביטחון מידע של המשטרה ומחלקת חקירות. המטרה היא שתהיה להם הרשאה להתחבר לחומרי החקירה, כחלק מצוות החשיבה שמגיע לתחנה ועוזר לאתר נעדר בסיכון או כזה עם פוטנציאל להיחשב כזה". 

לאיזה מידע הם חשופים?

"כל מה שאת מתארת לעצמך ויותר. מחקרי תקשורת, רקע רפואי ונפשי, עדויות של אנשים קרובים. הכשרנו אותם לעבודה עם מערכות המידע של המשטרה. הגורם החקירתי הוא זה שפונה לבית המשפט לקבל את הגישה לפלאפון, אבל המתנדבים מקבלים את כל המידע שיש בו".

הם מקבלים פלט שיחות יוצאות ונכנסות או גם את תוכן השיחות?

"לא ניהלתי את זה באופן אישי, אבל כל המידע הנדרש, כדי לעשות חושבים ולהעריך איפה הבן אדם נמצא. כשלפעמים מידע מוביל למידע נוסף. אם תוך כדי איסוף המידע, מזהים שזה אירוע פלילי ולא אדם שהלך לאיבוד על רקע דמנטי, אובדני או נפשי, המתנדבים לוקחים צעד אחורה ואנחנו מכניסים את יחידות המודיעין המיוחדות שלנו לתמונה". 

הייתה התלבטות אם לחשוף אותם למידע? 

"שום התלבטות. להפך. גם גורמי ההערכה שזה היה חדש להם, זיהו את הפוטנציאל של עבודה איכותית מצילת חיים. כבר קרה שהם מצאו נעדר שאיים בהתאבדות, אחרי שכבר הקים לעצמו חבל תלייה. מתקבלים אנשים עם רמת סיווג גבוהה. מעבירים אותם תהליך מיון ותחקיר ביטחוני, שמוודאים שמבחינת הכישורים האישיים ומבנה האישיות שלהם אין חשש לדלף מידע, ומחתימים אותם על הצהרת סודיות. הם מבינים שאסור להם להשתמש במידע שהם יודעים, שלא למציאת הנעדר". 

ואם מתנדב מורשה רוצה לגלות איפה אשתו או השכן שלו מסתובבים וממציא סיפור שהם נעדרו?

"זה לא עובד ככה. לא כל כך מהר מתנדב מספר סיפור ומתחילה חקירת תקשורת. בסוף שיקול הדעת אם לבקש מחקרי תקשורת וכל פעולה חודרנית אחרת, הוא שלנו, וכך גם ניהול החקירה. מה גם, שאת יכולה להגיד דברים כאלה על כל מתנדב במשטרה. יש לנו אלפים. בסיור, מוקד, בילוש. כשמתנדב בסיור מקבל אירוע, הכל מופיע על הצג בניידת. בסוף אנחנו סומכים עליהם".

אם נחזור למתנדבי איתור הנעדרים, למה לא להכשיר שוטרים לתפקידים האלה? למה להיות תלוי במתנדבים אזרחיים?

"יש צוות סיור וחוקר תורן, אבל לקחת עכשיו 4-5 חוקרים ולהקים צוות חקירה מיוחד? זה לא משהו שבאופן שגרתי קיים. לעומת זאת, כשקראתי, כמפקד תורן בסופ"ש, לצוות שהכרתי מיחידת איתור מגילות, הגיעו לי חמישה מלאכים מומחים, שהיו אומרים לי, 'שלום, אנחנו לשרותך. תן לנו ת.ז, תמונה, רקע, פרטי האירוע, כתובות משפחה, חברים ושגר ושכח, אנחנו עושים בשבילך את העבודה. אוספים את המידע, עושים תשאול'". 

כמה מתנדבים כאלה יש היום?

"שישים שמתפרסים על מחוזות ת"א, החוף והמרכז. והמספר צפוי להכפיל את עצמו בחודשים הקרובים עם מתנדבים במחוזות הדרום, הצפון וירושלים. אחרי שכל יחידות המתנדבים במחוזות יוקמו, הן יטפלו להערכתנו במעל 200 אירועי נעדרים בסיכון בשנה. וזה לא מעט". 

רפ"ק שוקי כהן מספר כי כיום יש "שישים מתנדבים שמתפרסים על מחוזות ת"א, החוף והמרכז. והמספר צפוי להכפיל את עצמו בחודשים הקרובים עם מתנדבים במחוזות הדרום, הצפון וירושלים. אחרי שכל יחידות המתנדבים במחוזות יוקמו, הן יטפלו להערכתנו במעל 200 אירועי נעדרים בסיכון בשנה. וזה לא מעט"

"המשטרה חושבת בשבלונות"

אורי קוצר, ראש יחידת החילוץ ערד הוא אחד מאותם מתנדבים "מורשי סיגינט", כפי שהוא ועוד כמה מחבריו מכונים. "למתנדבים יש שני יתרונות", הוא מסביר, "הראשון, הם חושבים בראש אחר מזה של המשטרה. המשטרה מתעסקת בפשיעה, היא לא יודעת לחשוב במושגים לא פליליים, שמצריכים אופי אחר של טיפול. בעקבות העלייה בתוחלת החיים, יש יותר ויותר נעדרים דמנטיים. והמשטרה חסרת אונים בחיפושים אחריהם".

תן דוגמה לפערי החשיבה ביניכם לבין המשטרה? 

"בחור רוסי החליט לרוץ מרתון מערד לים המלח ונעלם. הגיע שוטר יחד עם מתנדב לבית המשפחה, וגילה שהבחור היה מסובך עם השוק האפור. ישר הניח שחיסלו אותו, ואין מה לעשות. אנחנו, המתנדבים, המשכנו בחיפושים, ומצאנו אותו אחרי יום וחצי מת מהתייבשות. 

"המשטרה חושבת בשבלונות, אם אדם נעדר ובן הדוד שלו עבריין, אז כנראה שחטפו אותו ורצחו אותו. היא לא תחשוב שהוא נעדר בגלל שהוא דמנטי, תשוש נפש או סתם איבד אוריינטציה".

המשטרה לא יכולה לגייס כעובדים מן השורה אנשי מקצוע שלא מתעסקים כל היום בשוטרים וגנבים, אלא חושבים כמוכם? 

"נורא קשה לה לעשות את הסוויטש הזה. אבל דברים זזים. זוכרת שפעם היו מחכים 24 שעות לפני שהיו מחפשים נעדר? הרצח של ענבל עמרם מפתח תקווה ב-2006 שינה את הכללים, כי הבינו שאם בחורה סופר נורמטיבית יוצאת לאסוף את אחותה ונעלמת, אסור לחכות. אפשר היה להציל אותה באמצעות איכון של הפלאפון". 

ומה היתרון השני?

"היכרות מעולה של השטח שאנחנו פועלים בו. אין צ'אנס שהמשטרה המקומית מחוברת אליו כמונו. אנחנו יודעים איפה לחפש, אם האנטנה שקלטה אותות מהטלפון הייתה במלון מרגוע שבערד, ולאן ללכת אם זו האנטנה במנחת בר יהודה בים המלח. לזה תצרפי את העובדה שיש לנו יותר כח אדם להקפיץ, מאשר למשטרה. ואנחנו גם יודעים לעבוד על סולידריות קהילתית". 

סולידריות קהילתית?

"נעלם מבוגר דמנטי בערד? אם המשפחה מאשרת, תוך שעה תמונתו תופץ ל-19 אלף איש בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק מקומיות. ההורים מכיתה ג'2, יפיצו לקבוצה של הכדורסל ולחוג פילאטיס וזה רץ בכל העיר. המשטרה לא מסוגלת לעשות את זה. אני שואל אותם, פרסמתם? אומרים לי כן. איפה? במערכת הפנימית שלנו. הם שולחים לתחנות המשטרה בצפת ובראש פינה הודעה על ילד שנעלם בערד. 

"אנחנו, אם מדובר בחשש לחיי אדם, אז באישור המשפחה נעשה סיור בבית של הנעדר, נבדוק מה חסר ויכול לרמז על הכיוון. ובמקביל נבקש את הסיסמה למחשב של הנעדר, ומומחה שלנו ישתלט עליו מרחוק. הוא יעבור על מה שכתב, שמר, זה מעבר להיסטוריית החיפושים בגוגל. נעבור על חשבון הבנק וכרטיסי האשראי. נבדוק איפה ומתי הוציא כסף, ונחפש מצלמות אבטחה במקום האחרון שבו גיהץ את הכרטיס, כדי להבין לאן המשיך משם. הבעיה עם מצלמות, שרובן נמחקות אחרי שלושה ימים, אז חייבים לעבוד מסודר ומהר". 

הגיוני.

"אנחנו לא חכמים ממך, יש לנו פשוט יותר ניסיון. כשאני רואה באינסטגרם של נעדרת תמונה שלה על גמל, אני יכול לנחש לפי הרקע מאחור באיזו נקודה במדבר היא צולמה באותה שעה, ואם אראה סרטון מאוחר יותר בסטורי, כבר נוכל להעריך את המסלול. אנחנו יודעים שאם אדם עומד בפני צומת דרכים, עם עלייה וירידה, הוא יבחר את הדרך הקלה מבין השתיים, כשחשוך הוא יפנה לכיוון המקום המואר באותה שעה, ואילו דמנטים נוטים לפנות ימינה".

המשטרה גם חושבת לפי תנאי השטח?

קוצר צוחק. "כשיש למשטרה נעדר בבאר שבע היא מעלה מסוק לאוויר. איזה מסוק ימצא אותו בעיר של 250 אלף תושבים? ההיגיון היחידי פה זה כסת"ח. הנה השקענו, העלינו מסוק לשמים". 

המומחה משתלט על המחשב, אבל בשביל הטלפון שהנעדר לקח איתו, צריך את המשטרה.

"נכון, ולזה המשטרה דואגת מול שופט תורן. מעניין אותי איפה הטלפון שלך טייל בשבוע שלפני ההיעלמות. אם הלכת לאיזו מערה, סביר שתחזרי לשם שוב. אם יש שני מספרים לא מוכרים בפלט השיחות שלך ביומיים האחרונים, סביר ששם נמצאת תשובה. האם הטלפון כובה כי נגמרה לו הסוללה או בגלל חבלה?". 

מה עושים כשמשפחה לא מעוניינת לשתף את המשטרה בהיעדרות? למשל, בגלל החשש שתיעוד רשמי על סמים או אובדנות יפגע בעתיד של נער לפני גיוס.

"אני לא בטוח שזה מתועד בתיק הצבאי, אבל עזבי גיבוש לסיירת מטכ"ל. יש אוכלוסיות שלא ישתפו פעולה עם המשטרה, בגלל סיבות יותר רציניות. 30% מתושבי ערד הם חסידי גור. האחים של הנעדר לא ימצאו שידוך, אם ידעו שאחד הילדים נסע לאילת. גם בדואים לא פונים למשטרה, כי משחק שם כבוד המשפחה". 

אז מה עושים?

"ננסה לשכנע שמדובר בסכנת חיים ולמשטרה יש יכולות לעזור, אבל לא נעשה שום דבר מאחורי גבה של המשפחה".

"יש לנו 56 אלף מתנדבים בפריסה ארצית, אין ארגון שמתחרה בנו מבחינת זמן התגובה וכמות המתנדבים", אומרת מאיה אפרים-דיל מידידים. "הרבה פעמים המשטרה מתקשרת אלינו, ואומרת שהיא חייבת עזרה בכוח אדם, כי השטח זועק את זה"

"לא כל שוטר מוכשר לאתר נעדרים"

משפחות שמעדיפות לעבוד דרך המתנדבים, ולא דרך הרשויות, מוכרות גם למאיה אפרים-דיל, מפקדת היחידה לאיתור נעדרים בארגון ידידים. "יש משפחות שקשה להן לקבל החלטה לגבי פתיחת חיפושים", היא אומרת בשיחה עם שומרים. 

כי זו לא פעם ראשונה שהוא נעלם, וכבר אין להן כוח?

"הן לא יגידו את זה ככה, אבל את מרגישה את זה, ואז הן מקבלות החלטה שלא תואמת את הסיטואציה וגובלת בסכנת חיים. במצב כזה, לרוב אנחנו ניקח אחריות ונמשיך לחפש. לפעמים זו המשטרה שלוקח לה זמן לפתוח חפ"ק או שהיא לא חושבת שצריך, ואני מקבלת החלטה אחרת וממשיכה בחיפושים או פותחת חפ"ק לפניה. מה שכן, אנחנו תלויים במשטרה באיכון הטלפונים ובמידע שהיא מספקת על נסיעות ברב-קו". 

ובמה היא תלויה בכם?

"יש לנו 56 אלף מתנדבים בפריסה ארצית, אין ארגון שמתחרה בנו מבחינת זמן התגובה וכמות המתנדבים. הרבה פעמים המשטרה מתקשרת אלינו, ואומרת שהיא חייבת עזרה בכוח אדם, כי השטח זועק את זה".

המשטרה, מן הסתם, פחות מגיעה לבית של נעדר לחיפוש יסודי שיתן רמזים להיעלמות.

"היא אמורה, אבל לא כל שוטר מוכשר בכלל לאתר נעדרים. במקרה הטוב משתתף חוקר בביקור, בפחות טוב, שוטר סיור. חיפשנו לפני שבועיים צעיר עם רקע פסיכיאטרי. הוא נעלם בעבר, אבל תמיד התארגן להיעדרות ולקח איתו דברים, והפעם לא היו סימנים כאלה. הנחת העבודה הייתה שהוא יצא מהבית בלי כלום, וחיפשנו במקומות שסביר להניח שהוא יסתובב בהם כשהוא בלי אמצעים. ואז אני מדברת עם האבא, שאומר 'כן, יש לו כספת בבית אבל אני לא יודע לפתוח אותה'. מפה לשם, מצאו אותו בסוף באיזה מלון אחרי שהסתבר שהוא לקח איתו דברים מהכספת, אבל המשטרה לא בדקה את הכיוון הזה עד הסוף". 

המשטרה מגייסת עכשיו מתנדבים שיפעילו רחפנים, יש לכם גם כאלה?

"כן, והם השתתפו באירוע חיפוש שלא חלמתי עליו, כשהקמתי את היחידה. פנו אלינו מהצבא, שנעזור להם לחפש רחפן שנפל מעבר לגדר המערכת, בזמן פעילות מבצעית. עשינו מבצע חשאי לחלוטין, עברנו דרך גדרות לשטח צבאי סגור. היו איתנו מלווים עם נשק, חובשים. קטע הזוי. הוצאתי שישה ג'יפים, שני מפעילי רחפנים, 40 מתנדבים רגליים, ואחרי כמה שעות מצאנו אותו" .

למה צריכים אתכם? לא יכלו להקפיץ חיילים נוספים? 

"כי זה כבר יעלה לדרגים הגבוהים, ויהיה משפט. עניינים. הם רצו למצוא את זה מהר וזהו. ואם אנחנו יכולים לעזור לצה"ל, ולא רק למשטרה, אז למה לא. בכיף".