נתונים של משרד הבריאות שהגיעו לידי שומרים ומתפרסמים כאן לראשונה מגלים, כי בית שמש, ירושלים וצפת מובילות את טבלת הערים בהם שיעור התינוקות המתחסנים בחיסוני שגרה הוא נמוך במיוחד. הנתונים, המתייחסים לילידי שנת 2022 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים מלאים), מלמדים שבבית שמש עמד הכיסוי החיסוני נגד חצבת, חזרת ואדמת על 79%, בירושלים על 80% ובצפת על 82%. הנתונים הללו משקפים ירידה של עד כ-15% ביחס לכיסוי החיסוני לילידי שנת 2018 באותן הערים. 

הנתונים מצביעים גם על המשך הירידה בכיסוי החיסוני בשאר רחבי המדינה: אחוז ילידי 2022 שחוסנו נגד דיפטריה, טטנוס, פוליו ושעלת עמד על 90%, בהשוואה ל-93% מקרב ילידי שנת 2018. ירידה נרשמה גם בכיסוי החיסוני נגד חצבת, חזרת ואדמת: מ-94% לתינוקות ילידי שנת 2018 ל-88% בלבד לילידי 2022. 

מהנתונים קשה להסיק כמה השפעה ישנה לשיח הגלובלי והמקומי נגד חיסונים, שצבר תאוצה אחרי מגפת הקורונה. בתל אביב ובאזור השרון, לדוגמה, לא היה כמעט שינוי בכיסוי החיסוני נגד דיפטריה, טטנוס, פוליו ושעלת בין ילידי 2018 לילידי 2022, אך כן היתה ירידה של כ-3-4 אחוזים בחיסוני ה-MMR (המשולש - חצבת, חזרת ואדמת). 

"מספיק שיש מקום אחד בארץ שבו הכיסוי החיסוני לחצבת הוא לא טוב, כדי שתתחיל שם התפרצות שתתפשט הלאה למקומות נוספים, גם אם הכיסוי החיסוני שם גבוה", אומר פרופ' חגי לוין, מומחה בבריאות הציבור

נקודת אור בנתונים נוגעת לכיסוי החיסוני באזורים בהם אוכלוסייה ערבית גדולה. כך למשל, 98% מהתינוקות שנולדו בנצרת בשנת 2022 חוסנו נגד חצבת, חזרת ואדמת, והנתונים דומים גם בעיר המעורבת עכו. ועדיין, התמונה הכללית מדאיגה: הכיסוי החיסוני בישראל נמוך בהשוואה עולמית. על פי נתוני ה-OECD, רק בחמש מדינות (אוסטריה, סלובניה, קולומביה, ניו זילנד ואסטוניה) כיסוי חיסוני נמוך מזה שבישראל לדיפטריה, טטנוס, פוליו ושעלת. 

פרופ' חגי לוין, מומחה בבריאות הציבור ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אומר לשומרים שהנתונים מהווים תמונה חלקית ו"המצב אף יותר גרוע מזה". לדבריו, הנתונים לא כוללים את גיל קבלת החיסון, וזאת למרות שמוכרת תופעה של חיסון הניתן בגיל מאוחר יותר מהרצוי (לדוגמה: בגיל חמישה חודשים במקום חודשיים). לוין מסביר שחיסון שלא ניתן בזמן משפיע גם כן לרעה על הכיסוי החיסוני של האוכלוסייה. הוא מוסיף שהתפרצות של מחלות מתחילה בחולייה החלשה ביותר, המקומות בהם אחוז הכיסוי הוא נמוך במיוחד, ועל משרד הבריאות לספק נתונים ברזולוציה גבוהה יותר, לפי שכונות. "מספיק שיש מקום אחד בארץ שבו הכיסוי החיסוני לחצבת הוא לא טוב, כדי שתתחיל שם התפרצות שתתפשט הלאה למקומות נוספים, גם אם הכיסוי החיסוני שם גבוה", אומר לוין. 

לדבריו, "כשאתה מחבר את הנתונים האלה למה שקורה בפועל אתה רואה שהפכנו ממדינה עם כיסוי חיסוני מצוין שנמצאת בחזית ההגנה באמצעות חיסונים, למדינה פגיעה למחלות שניתן למנוע על ידי חיסונים". 

"חיסונים לא נתפס כדבר הכי דחוף"

הנתונים שהגיעו לידי שומרים מעלים, כאמור, שבערים שבהן אוכלוסייה חרדית גדולה המצב גרוע במיוחד. לשאלה מדוע זה המצב, התייחס מחקר שפורסם על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ובחן את החסמים והזרזים להתחסנות בקהילה החרדית. המחקר, שהוצג בשנת 2023 בכנס השנתי של המכון, מצא ש"החסמים להתחסנות בקהילה החרדית הם לוגיסטיים בעיקרם, גם אם לעיתים הם כוללים מסגור דתי". במחקר הומלץ על "תוכניות התערבות מותאמות וספציפיות (…) כדי להגן על הקהילה ועל כלל האוכלוסייה כנגד התפרצויות חוזרות של מחלות הניתנות למניעה באמצעות חיסון". התוכניות הללו, נאמר במחקר, לא יכולות להתבסס רק על תמיכה של רבנים בחיסונים. 

"אין ממש התנגדות דתית לחיסונים, אם כי לפעמים ההתנגדות תהיה עטופה באיצטלה דתית". מעבר לזה, "החששות דומים לציבור הכללי", אומר אבי יעקבסון שהדוקטורט שלו עוסק בזרזים לחיסונים בקרב האוכלוסייה החרדית בצפת

אבי יעקבסון, פסיכולוג קליני מומחה ודוקטורנט במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בר אילן, היה אחד ממפרסמי המחקר והדוקטורט שלו עוסק בזרזים לחיסונים בקרב האוכלוסייה החרדית בצפת. בשיחה עם שומרים הוא מסביר, שבגישה לחיסונים יש הבדלים בין תתי זרמים בקרב החרדים, אבל לדבריו באופן עקרוני "אין ממש התנגדות דתית לחיסונים, אם כי לפעמים ההתנגדות תהיה עטופה באיצטלה דתית". מעבר לזה, "אתה פוגש חששות שדומים לחששות בציבור הכללי. שאלות לגבי בטיחות החיסונים, אינטרסים של חברות תרופות וכיו"ב". 

לדברי יעקובסון, חוסר נגישות לחיסונים, ריבוי ילדים ותחושה ש"חיסונים לא נתפס כדבר הכי דחוף" מובילה לכיסוי החיסוני הנמוך בקרב האוכלוסיה החרדית. 

לוין מסכים כי צריך לפעול כך שתהיה נגישות טובה הרבה יותר לחיסונים. לדבריו, המרחק של תחנות טיפת חלב בשכונות מסוימות, כמו גם כמות עובדים לא מספקת ובעיקר שעות פתיחה שלא הולמות את צרכי האוכלוסייה משפיעים מאוד על הכיסוי החיסוני. הוא ממליץ בין השאר לתפעל ניידות חיסונים ולפתוח את מרכזי החיסונים בשעות הלילה. "המגמה כעת מחייבת תוכנית לאומית, נגישות בזמן אמיתי לנתונים, תוך שיתוף גורמים מגוונים כולל מציבורים שונים להתמודדות לאורך זמן". 

משרד הבריאות: לא עומדים בקצב הילודה

שומרים פנה לשר הבריאות, אוריאל בוסו (ש"ס) בבקשה שיתייחס לנושא. מלשכתו נמסר כי "שר הבריאות פועל לכסות על הפערים בכל הערים והיישובים שבהם נרשמה ילודה גבוהה אל מול חסר בשירותי טיפת חלב, בין היתר בתגבור תחנות ניידות בירושלים ובהשקעת משאבים בבית שמש וכן במסגרת התוכנית לקידום שירותי הבריאות בחברה הערבית ובמגזר החרדי ובמאמצים לתגבר את כמות האחיות וזמינות השירותים במקומות הרלוונטיים. 

"שר הבריאות קרא מספר פעמים בפורומים שהופיע וקורא לציבור הרחב ללכת להתחסן, זהו צעד מונע תחלואה ומציל חיים". 

ממשרד הבריאות נמסר כי "סוגיית כיסוי החיסונים הנמוך בקבוצות אוכלוסייה בעיר ירושלים ובמחוז ירושלים נמצאת במרכז העשייה של האגף לבריאות הציבור של עיריית ירושלים, מחוז ירושלים במשרד הבריאות וחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות. הירידה בכיסוי החיסוני במחוז ירושלים בהשוואה לאזורים אחרים, נובעת מגידול אוכלוסייה מהיר מאוד על רקע ילודה גבוהה שאינו בהלימה לקצב הרחבת שירותים אנו פועלים להרחיב זמינות ונגישות השירות לאוכלוסיות אלה. 

"ככלל, פועל משרד הבריאות כל העת להעלאת ההתחסנות בכלל חיסוני השגרה בקרב ילדים, על מנת להגיע באופן יזום לילדים שאינם מחוסנים בהתאם לתוכנית החיסונים. כך לדוגמה, משתפים פעולה משרד הבריאות ועיריית ירושלים ליישוג אקטיבי לקבלת חיסוני שגרה. בעיר בית שמש מתחילה לפעול גם תחנת טיפת חלב ניידת בשכונות החרדיות ובמקביל נעשים מאמצים ופעולות של קידום בריאות והסברה מול האוכלוסיות בשיתוף של נציגים מהקהילות עצמן. 

"נוסף על כך, נעשים מאמצים לתגבור כמות אחיות בריאות הציבור בתחנות טיפת חלב - אושרו 10 משרות אחיות כתגבור מחוז ירושלים ו-11 משרות אחיות לעיריית ירושלים על מנת להגדיל את זמינות השירותים".