בחודשים האחרונים עוקב שומרים, בשיתוף עם ערוץ הסביבה ב- ynet אחר סכנה חמורה למאגר שקמה - אחד ממאגרי מי התהום האסטרטגיים של ישראל. תחילה, ובעקבות קריסת מתקן טיהור שפכים (מט"ש), נמצאו חיידקי כולרה בשפכים שהוזרמו לנחל שסיכנו את מאגר שדרות שער הנגב. בהמשך הודה מנהל המט"ש, כי בשל הזרמת שפכים תעשייתיים חריגים ממפעלים בעיר שדרות, מתקשה המתקן לחזור לפעולה תקינה, למרות שתאריך היעד לתיקון עבר מזמן. "כל יום שעובר אנחנו מזהמים את הנחל לצערי הרב", אמר. 

כעת מתברר כי הסכנה חמורה אף יותר, וכי התרחיש ממנו חששו המומחים מתממש. שומרים חושף, כי בניטור שערכה רשות המים לפני כחודש בקידוח בשטח המאגר הסמוך לאשקלון, נתגלו במי התהום סימנים לנוכחות דלקים וחומרים אחרים העלולים להיות רעילים ואף מסרטנים. הערכות הן שמקור הזיהום בפעילות עבריינית של הטמנת פסולת אסורה ומפגיעה בצנרת הולכת דלקים.

הממצאים נתגלו בקידוח חדש - "אשקלון דרום 6", שהקימה רשות המים על מנת לנטר את אזור התעשיה הדרומי באשקלון, שממוקם בצמוד למאגר שקמה וקידוחי מים של מקורות. תוצאות הדיגום העלו סימנים לנוכחות אתיל, בנזן וקסילן וכן לחומרים אורגנים מוכלרים. מאחר ומדובר בקידוח ניטור חדש, ברשות המים מתכוונים לחזור על הבדיקה. 

גורם במשרד הבריאות אמר לשומרים בתגובה, כי הממצאים מחייבים ניטור רציף ויד על הדופק של כל הגורמים הרלוונטיים. "בשום שלב לא ישתו את המים האלה", הוא מבקש להרגיע, "ולראייה קידוח אחד כבר נסגר (קידוח 3) ובמידת הצורך נורה על סגירת קידוחים נוספים". 

תוצאות הדיגום העלו סימנים לנוכחות אתיל, בנזן וקסילן וכן לחומרים אורגנים מוכלרים. מאחר ומדובר בקידוח ניטור חדש, ברשות המים מתכוונים לחזור על הבדיקה 

האזהרה של הבכיר במשרד הבריאות

אתר שקמה הוא "מפעל" החדרה טבעי של מי שטפונות אל מאגר מי התהום אקוויפר החוף. סביבו הוקמו קידוחים רבים של מקורות שמספקים מים באיכות גבוהה במיוחד לאזור אשקלון ולמערכת ההולכה הארצית. מדובר באחד משני מפעלי איסוף ואיגום של מי שטפונות בישראל (השני הוא נחלי מנשה ליד קסריה) והוא נחשב אתר בעל חשיבות אסטרטגית למשק המים. בשנים גשומות קולט האתר - שטח פתוח דרומית לאזור התעשיה של אשקלון - בין שלושה לשישה מיליון קוב של מי שטפונות. 

בנוסף, בחודשי החורף מוזרמים לאתר עודפי מים ממתקני ההתפלה. כמויות המים הללו מחלחלות לתת הקרקע דרך שכבות החול בבריכות החדרה פתוחות. סביב האתר פועלים כ-15 קידוחים של מקורות שמספקים מי שתיה, אולם כעת כאמור, מאיים הזיהום על אספקת מי השתיה מהקידוחים הללו ומומחים מזהירים כי אם הזיהום לא ישאב, הוא עלול לנדוד לאורך האקוויפר ולסכן קידוחים נוספים. 

במכתב שנשלח לפני כשבוע לרשות המים, מפרט ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, עמיר יצחקי, את שורת האיומים שיש על האתר ובסיומו הוא מזהיר מפגיעה אנושה בעתודת המים האסטרטגית שקמה: "לצערנו אנו לא רואים היתכנות ארוכת טווח להפעלת אתר שקמה כמקור למי שתייה".

סביב האתר פועלים כ-15 קידוחים של מקורות שמספקים מי שתיה, אולם כעת מאיים הזיהום על אספקת מי השתיה מהקידוחים הללו ומומחים מזהירים כי אם הזיהום לא ישאב, הוא עלול לנדוד לאורך האקוויפר ולסכן קידוחים נוספים 

פעילות עבריינית ואכיפה רופסת

כבר שנים מזהירים מומחי סביבה ובריאות מפגיעה במאגר שקמה באזור הסובל מאכיפה רופסת נגד פעילות עבריינית של גניבת חול והטמנת פסולת. בעיה משמעותית אחרת היא הרחבת אזור התעשייה הסמוך למאגר היוצרת עומס מזהמים פוטנציאלי. כבר כיום כולל האזור שורה של מתקני תשתית שינוע ואחסון של דלקים בידי חברות שונות וביניהן תש"ן, קצא"א וחברת חשמל. 

גורמים ברשות המים ובמשרד הבריאות טוענים כי קבלנים שעבדו בשטח אתר שקמה, על מנת להכשיר קרקע לתחילת בניה של מפעלים באזור התעשייה הצמוד, הטמינו פסולת אסורה על פני שטחים נרחבים וכיסו אותה בניסיון להעלים ראיות. מקורו של לפחות חלק מהזיהום שאותר כעת, הם אומרים, הוא מהפסולת הזאת. 

באשר לזיהום מדלקים המומחים סבורים שהסיבה לכך נעוצה באירוע עברייני אחר: פגיעה בצנרת הולכה של תזקיקים שגרמו גנבי חול שפעלו ללא הפרעה בסמוך לאתר שקמה. בשנים האחרונות נגנבו כמויות חול משמעותיות בשולי האתר, דבר שעלול גם לפגוע ביכולת הסינון הטבעית בתהליך החדרת המים לתת הקרקע. 

אם לא די בבעיות הללו, המדינה שיווקה קרקעות למפעלים חדשים באזור התעשייה הדרומי של אשקלון, עם לא פחות מ-13 מפעלים חדשים שאמורים לקום בקרוב בסמיכות לאתר שקמה ולקידוחים שסביבו. 

במשרד הבריאות מזהירים, כי הדבר יגדיל את העומס על תשתיות הביוב ויהווה פוטנציאל משמעותי לדליפה של חומרים מסוכנים ישירות אל מאגר מי התהום. 

על פי גורמים ברשות המים ובמשרד הבריאות, קבלנים שעבדו בשטח אתר שקמה, על מנת להכשיר קרקע לתחילת בניה של מפעלים באזור התעשייה הצמוד, הטמינו פסולת אסורה על פני שטחים נרחבים וכיסו אותה כדי לטשטש את פעילותם

החקלאים כבר משלמים את המחיר

לצד תעשייה מזהמת ופעילות עבריינית, זורמים ביוב גולמי ומי קולחין באיכות ירודה ממתקן טיהור השפכים (מט״ש) שדרות שער הנגב במזרח, דרך נחל שקמה בואכה אתר שקמה. מחדל עליו דיווח שומרים בהרחבה. במשרד הבריאות מדווחים כי המים המזוהמים הגיעו לאחרונה למאגר שקמה והם אסרו את הזרמתם לבריכות ההחדרה. 

מלבד הבעיות הסביבתיות המשבר המתמשך במט"ש שדרות שער הנגב מקשה מאוד על החקלאים בקיבוצי אור הנר וארז המאוגדים ב"אגודת מים קולחי שדרות". עד לפני קריסת המט״ש, קיבלו החקלאים ארבעה מיליון קוב מים מטופלים במחיר עלות (אנרגיה). כעת הם נאלצים לשלם מחיר גבוה בהרבה עבור מים חלופיים שמסופקים להם מהשפד"ן, בסכום שנע בין 1.44 ל-5 שקלים לקוב. 

"המשקים מוציאים כסף כדי להחזיק את האגודה, אבל זה לא יכול להימשך יותר ואנחנו בפתחה של עונת ההשקיה", אומר מאיר ברוקנטל, מנכ"ל האגודה. לדבריו, רשות המים לא עומדת בהבטחתה לפצות אותם על ההוצאות החריגות שנדרמו ממחדל המט"ש. "רשות המים שולחת אותנו למט"ש, המט"ש אומר שאין לו כסף. נכנסנו מתחת לאלונקה, מתוך אחריות לאומית, וכעת התחושה שהפראייר עשה את שלו והפראייר יכול ללכת".

ברשות המים אישרו בתגובה כי "אגודת המים פנתה בימים האחרונים לאיגוד ערים לביוב שדרות-שער הנגב, בדרישה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה".

"רשות המים שולחת אותנו למט"ש, המט"ש אומר שאין לו כסף. נשכבנו מתחת לאלונקה, מתוך אחריות לאומית, וכעת התחושה שהפראייר עשה את שלו ופראייר יכול ללכת"

ביחס לסכנה הנשקפת למאגר שקמה נמסר כי "אתר החדרה שקמה מהווה נדבך משמעותי במשק המים, שכן הוא משמש להחדרת מי שטפונות מאגן נחל שקמה וכן עודפי התפלה בעונת החורף. מים אלה מנוצלים על ידי קידוחים רבים של חברת מקורות. במהלך עשרות השנים בו האתר עובד, הפיקו הקידוחים מסביבו מים באיכות מעולה. 

"רשות המים מפעילה מזה שנים, תכנית ניטור מקיפה שכוללת בדיקות של איכות מי השטפונות ומי התהום, ממצאי תכנית הניטור לא מצביעים על חריגות מהותיות באיכות המים. בשגרה, קיימות סכנות זיהום פוטנציאלי על אתר ההחדרה, אך למשרדי הממשלה עומדים כלים רגולטוריים מספקים למניעת זיהומים. 

"רשות המים תפעל להקמת מנהלת לאזור התעשייה, אשר תכלול את כלל הגורמים הרלוונטיים, ותספק פיקוח ובקרה על פעילות המפעלים באזור וגורמים נוספים. 

"נציין שהתקלה הזמנית במט"ש שדרות מטופלת והמט"ש עובר עבודות להרחבתו לטיפול בכמות השפכים העתידית לשנים קדימה. אנחנו מלווים מקרוב את שני התהליכים הללו".

‍

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים