קיץ 2023 היה מהסוערים שידעה ישראל עם הפגנות ענק נגד ההפיכה המשפטית. מול מאות האלפים שיצאו למחות ניסו גם תומכי הממשלה להראות נוכחות ברחובות וגייסו לשם כך כספים. "אסור לעצור את הרפורמה, יריב, רוטמן - העם איתכם", נכתב למשל בקמפיין גיוס המונים ביולי 2023 שאסף למעלה מ-1.6 מיליון שקלים. קמפיין אחר למען "תמיכה במובילי הרפורמה לוין ורוטמן", גם הוא מיולי באותה שנה, גייס למעלה ממיליון שקלים. 

מאחורי שני הקמפיינים עמד איש יחסי הציבור החרדי ברל'ה קרומבי וגוף בשם "תקומה 2023" (שלפי המודעה הוקם יחד עם אביחי בוארון, כיום ח"כ בליכוד), אולם הכספים שנתרמו לא הועברו ישירות אליו אלא דרך שתי עמותות ימין שונות - "תורת לחימה" במקרה של הקמפיין הראשון, ועמותת "בצלמו" בשני. 

אז איפה הבעיה? מקומם ככל שזה נשמע במימון הקמפיינים השתתפו לא רק מי שבחרו לתמוך בממשלה, אלא גם מיליוני הישראלים שהתנגדו למדיניותה. ההסבר מגיע מסעיף אפרפר בפקודת מס ההכנסה - סעיף 46 - המאפשר לקבל זיכוי מס בהיקף של 35% מגובה התרומה לשכירים ו-23% לחברות. ובמילים אחרות: אחוזים מהתרומות סובסדו על ידי המדינה.

בסבסוד תרומות בידי המדינה יש היגיון רב והוא מקובל במקומות רבים בעולם, אם כי לא למטרות פוליטיות. גם בישראל ניסתה פקודת מס ההכנסה למנוע את המצב הזה. כך, עמותות שמקבלות את הזכאות להעניק "סעיף 46" לתורמים שלהן, מתחייבות על פי חוק, "לא לסייע בין במישרין ובין בעקיפין לפעילות מפלגתית", "לא לתקצב או לתרום לתאגידים שאינם מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה", וכן "לא לחלק כספים, נכסים או מוצרים בני קיימא ולא לתת טובות הנאה בכסף או בשווה כסף בדרך כלשהיא (…) אלא אם החלוקה האמורה הינה לפי המטרות הציבוריות של המוסד". 

אך תקנות לחוד ומציאות לחוד. שורה ארוכה של מקרים מהשנתיים האחרונות מצביעים על "שיטת עבודה" של ארגונים המזוהים עם הימין לגיוס תרומות במה שאפשר להגדיר כ-"שיטת פרוקסי": הקמת קמפיינים אד-הוק למימון המונים וסליקתם באמצעות עמותות המחזיקות בזכאות לסעיף 46 למרות שיעדם של הכספים הוא ארגון ללא זכאות, ארגונים שלא פעם אפילו אינם מאוגדים כישות, וספק גדול אם יכלו לקבל הכרה שכזאת. 

הקמפיינים הללו, יש לציין, גלויים לחלוטין ויכולים להתקיים רק בשל אזלת היד שמפגינים רשות המסים ורשם העמותות. עם זאת, בשל ההגדרה הרחבה של עמותות במטרותיהן, הרי שייתכן שקשה לרשויות לזהות דבר ספציפי כעניין פוליטי.

באתר גיוס ההמונים גיבצ'אק, למשל, ניתן למצוא לא מעט קמפיינים כאלה. זאת ועוד: האתר עצמו מסביר כי הסליקה היא על אחריות העמותה ומצרף המלצה ליוזמי הקמפיינים להשתמש לצורך סליקת הכספים בעמותת בצלמו (בשמה הקודם "מוסרי", המחזיקה בזיכוי מס).

אחד המקרים שבהם גוייסו כספים בדרך זו הוא של "מטה 64" גוף שארגן הפגנות בעד הרפורמה המשפטית והמאגד תחתיו שורה של עמותות התומכות ברפורמה. בין מייסדיו גם הפרסומאי גיא לוי, שבאמצע 2023 מונה לדובר הליכוד. 

בתחילת 2023 הוביל מטה 64 קמפיין גיוס המונים להפגנה שנערכה באפריל באותה שנה וזאת באמצעות עמותת "חזון לאומי", שמחזיקה בסעיף 46. באותו קמפיין לא הובעה תמיכה שמית ישירה בפוליטיקאי כלשהו, כמו במקרה של קרומבי וקמפייני תקומה שהוזכרו קודם לכן, אולם קשה לראות את הקשר בין המסרים של הארגון לבין המטרות המוצהרות של חזון לאומי - "העמקת התודעה והזהות הציונית-לאומית-יהודית, בקרב אוכלוסיות מגוונות בישראל, באמצעות פעולות חינוך (במסגרות חינוך פורמלי ולא פורמלי) והסברה". 

לוי, שנשאל על הדברים, אמר כי "מטה 64 היה פורום של ראשי ארגונים חוץ פרלמנטריים שפעלו במטרה ליצור סנכרון בין גופים עם עמדות דומות. למטה אין עובדים בשכר ובעלי תפקידים. המטרה הייתה לאפשר לעמותות פעילות ומתפקדות, לפעול בסנכרון. בהפגנה שהוזכרה גיוס הכסף נעשה דרך חזון לאומי והיו גם הפגנות אחרות שהכסף עבר דרך 'אם תרצו' (עמותה שגם לה כן זיכוי מס לפי סעיף 46 - ש"ש). המטרה שלנו היא שהארגונים יעזרו אחד לשני". לוי גם הלין ש"לנו לא היה מי שיממן הפגנות, היינו קטנים וחלשים מול הצד השני שבו המון ארגונים, עם מאות מיליונים שמממנים שלטי חוצות, דיגיטל, רכבים וטיסות לחו"ל, ואותנו אתה שואל שאלות?".

ארגוני המחאה נגד ההפיכה אמנם גייסו סכומים גדולים, אולם בדיקת שומרים מעלה שבניגוד לארגוני הימין שהוזכרו, הם לא נהנו מסבסוד המדינה, וכן כי לארגונים שאספו את התרומות כלל אין 'סעיף 46'. כך, למשל, הכסף ל"מטה המאבק - חופשי בארצנו", הגוף שריכז את פעולות המחאה נגד המהפכה המשפטית, עבר דרך "עתיד כחול-לבן", עמותה בראשות עמי איילון, גלעד שר, יוסי קוצ'יק ואורני פטרושקה, שהוקמה בשנת 2009. לפי פרסומיה העמותה הזרימה כספים בין היתר ל"אחים לנשק" ולמחאת האקדמיה וכלל אין לה זכאות לסעיף 46, נקודה שמובהרת במודעות קמפיין מימון המונים שהיא מפרסמת. גוף דומיננטי נוסף במחאה היה "כוח קפלן", המגייס תרומות דרך עמותת "הדגלים השחורים", שגם לה אין זיכוי מס לפי סעיף 46. 

ארגוני המחאה נגד ההפיכה המשפטית אמנם גייסו סכומים גדולים, אולם בדיקת שומרים מעלה שבניגוד לארגוני הימין שהוזכרו, הם לא נהנו מסבסוד המדינה. לארגונים שאספו את התרומות אין 'סעיף 46' והדבר אף מודגש בפרסומים

נגד שר הביטחון, פרקליט המדינה והרמטכ"ל

סעיף 46 נוצר במקור כתמריץ תרומה, בעיקר לחברות מהמגזר העסקי, וכדי שהן תוכלנה להזדכות על התרומה בגובה מס החברות (כיום 23%). במקביל, לצד ההתפתחות של האתרים לגיוס המונים, גם שכירים החלו לנצל את ההטבה כשגובה ההחזר מגיע ל-35% ומתבצע דרך תלוש השכר של המעסיק. החל מנובמבר האחרון ההליך אפילו פשוט יותר: השכיר יכול לבקש את הטבת המס ישירות באתר רשות המיסים ולא להידרש לתיאום מס. 

"יש שני יתרונות מרכזיים לסעיף 46, בכל הנוגע לקמפיינים של מימון המונים", אומר אורי בן-שלמה, מנכ"ל עמותת JGive ישראל, הפועלת תחת קרן עשור ומהווה פלטפורמה לגיוס המונים לעמותות שונות. "היתרון הראשון הוא שזה מעיד על כך שמישהו בדק את העמותה, מעין 'תו כשרות'. הסיבה השנייה היא שזו באמת הטבה משמעותית, בוודאי בתקופה של אחרי המלחמה, שבה היו הרבה קמפיינים. לאנשים שתורמים בשנה שלוש-ארבע פעמים, זה יכול להצטבר גם לאלף שקל בשנה, כשזה קל יותר לקבל חלק מהסכום חזרה, אז בוודאי חשוב להבליט את הקיום של סעיף 46". 

הפיקוח על העמותות בהקשר של סעיף 46 מונח לפתחה של רשות המסים, כאשר הגוף האחראי על הפיקוח השוטף, לרבות אישור מטרות העמותה ומתן אישור ניהול תקין שיאפשר לה לגייס תרומות מלכתחילה, הוא רשם העמותות במשרד המשפטים. מטרות העמותות יש לציין, מנוסחות לעיתים באופן מאוד רחב ומעורפל, ולעיתים הן מתעדכנות עם הזמן, כמו במקרה של "תורת לחימה" שהוזכרה קודם לכן. 

העמותה, שנוסדה על-ידי רבנים צבאיים במילואים, נחשבת לאחד הארגונים הקיצוניים ביותר במרחב הווירטואלי. הם נהגו לתקוף בחריפות את הרצי הלוי ("פעיל שמאל רדיקלי") ורונן בר ("סכנה לעם היהודי"), יחידת דובר צה"ל, גלי צה"ל ("הבית של המחבלים") גלי בהרב-מיארה והפרקליטות, תקשורת, שופטים, פוליטיקאים מהמרכז-שמאל. הציוצים לעיתים מעוררים שאט-נפש והם חריגים אפילו ביחס לרמת לרמת השיח המדורדרת כיום ברשתות החברתית. כך לדוגמה, בשמיני בפברואר, יום לאחר ששוחררו אלי שרעבי, אוהד בן-עמי ואור לוי, ומדינה שלמה הזדעזעה מרזונם המחריד נכתב בחשבון הטוויטר של תורת לחימה: "החטופים מעזה במצב יותר טוב ממי שנחטף בידי הפרקליטות", לצד תמונה של הנגד ארי רוזנפלד, החשוד בפרשת המסמכים, מלפני תקופת מעצרו ולאחר תקופה שבה שהה במעצר.

העמותה החלה את דרכה עם מטרות של סיוע לחיילים שומרי מצוות, ועידוד המוטיבציה לשירות צבאי, ובהמשך נוספו מטרות נוספות. כך למשל, בינואר 2023, מייד לאחר הקמת ממשלת נתניהו, נוספה לה מטרה של פעילות משותפת של "מתיישבים וחיילים". עם זאת, במיוחד בנושאים ברורים של פוליטיקה ונושאים מדיניים-ביטחוניים, נראה כי אין קשר בין מטרותיה המוצהרות לבין מספר קמפיינים שבהן שימשה כצינור להעברת כספים. 

בינואר האחרון לדוגמה, ימים בודדים לפני שיצאה לדרך בלחץ הנשיא טראמפ העסקה לשחרור החטופים, תורת לחימה אספה כספים עבור קמפיין שנועד לעצור את העסקה (עם הזמן המסרים התעדכנו), תחת הכותרת "לא לכניעה, כן לניצחון". את הקמפיין להפעלת לחץ פוליטי על הממשלה, יזמו שני גופי ימין שאינם מאוגדים כעמותות - "פורום תקווה" ו"פורום גבורה". "היו שותפים בדרישה לאומית אדירה מממשלת ישראל להכריע", נכתב.

באמצעות תורת לחימה גויסו גם תרומות לקמפיין של הורים שכולים נגד מינויו של אלוף שלומי בינדר לתפקיד ראש אמ"ן. בקמפיין גויסו כספים למימון עתירת בג"ץ נגד המינוי - עתירה שבסופו של דבר נדחתה.

במקרים אחרים, הקשורים גם הם לקרומבי, שימשה עמותת בצלמו להעברת כספים לקמפיין "עד הניצחון", שגם אותו ארגנה תנועת תקומה 2023, וכן לקמפיין דומה בשם "עד הניצחון המוחלט". קמפיין "עד הניצחון" גייס כספים גם באמצעות עמותה אחרת המחזיקה זיכוי מס לפי סעיף 46, "שיבת ציון לרגבי אדמתה". זו גם העמותה מאחורי גוף הימין "ארצנו", אשר יצא במהלך המלחמה בקמפיינים נגד שר הביטחון, פרקליט המדינה והרמטכ"ל, כפי שנחשף בספטמבר האחרון בתחקיר שומרים. במטרות של "שיבת ציון לרגבי אדמתה" אין התייחסות ישירה לנושאים מדיניים וביטחוניים, זולת המשפט הכללי "חיזוק החוסן הלאומי והעצמת הרוח הישראלית". 

גורם בעמותה מסר אז לשומרים כי הפרויקט הוא כן חלק ממטרות העמותה, ובכוונה לא נקרא 'עד הניצחון המוחלט', כדי שלא יהיה לו זיהוי פוליטי. ואכן, בעמותות המחזיקות בזיכוי מס קיימת מודעת לכך שעל העברת כספים לקמפיין צריכה להיות בהתאם למטרות העמותה. 

עדות נוספת לכך התקבלה לפני כשנה, כאשר תושב ת"א תבע את בצלמו על הודעות ספאם שהגיעו אליו לטלפון. מנכ"ל העמותה דאז יהודה פואה העיד בבית המשפט, כי "יש הרבה קמפיינים. כאשר קמפיין עולה אני צריך לראות את דף הקמפיין ושמה שכתוב בו עומד במטרות העמותה". בפסק-הדין שניתן בספטמבר, אגב, הפסידה בצלמו ושילמה פיצוי של 7,000 שקלים בהתאם לחוק הספאם. 

"לא ברור איך רשות המיסים לא השעתה את סעיף 46 לעמותות האלו עד לבירור הנושא", אומרת ח"כ נעמה לזימי. "העניין כולו הוא אבסורד שיצא משליטה. הסעיף הזה נועד לעודד אזרחים לתרום למטרות ציבוריות שאינן שנויות במחלוקת"

"מרוקן את התוכן של הסעיף"

המסגרת המשפטית של מטרות העמותות, לה הן מתחייבות, נוגעת גם לעניין השקיפות - או להיעדרה. תורת לחימה, למשל, רשמה ב-2023 קפיצה משמעותית בהיקפי גיוס התרומות שלה. בשנה זו גייסה העמותה למעלה משישה מיליון שקלים, לעומת כ-400 אלף שקלים בלבד שנה קודם לכן. אמנם מאז פרוץ המלחמה, לעמותה יש נוכחות גבוהה יותר ברשתות החברתיות וייתכן שהדבר נובע גם מכך, אבל סביר כי ההקפיצה נובעת גם מכספים שהועברו דרך הארגון לקמפיינים שונים. 

תשובות לא ניתן למצוא בדוחות העמותה. בדוח 2023 מצוין, כי עבור תמיכה בחיילים הועבר סכום של שני מיליון שקלים, לחיזוק ההתיישבות כ-1.3 מיליון שקלים, וסכום דומה עבור מה שמכונה "פעילות הסברה, צבא ומשפט". מעבר לכך, לא ניתן לדעת. 

בעמותת בצלמו חוסר השקיפות גדול אף יותר. גם שם התרומות עלו באופן ניכר - מ-4.5 מיליון שקלים ב-2021 ליותר מתשעה מיליון ב-2023, אולם דוח העמותה לאותה השנה אינו טורח לפרט על מה ולמה. 

בעיה נוספת נוגעת לעובדה שחלק מהקמפיינים מהסוג הזה מממנים פעילות שאינה חוקית. כך, למשל, ביולי האחרון נחשף בשומרים, כי תורת לחימה סייעה למימון קמפיין של התארגנות בשם "צעדת האימהות" לעצירת משאיות סיוע לרצועת עזה - זאת בניגוד להחלטת ממשלת ישראל. שלושה חודשים מאוחר יותר ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על הארגון בגלל עניין אחר. לפי הודעת בריטניה הארגון "תועד כמי שמספק תמיכה פיננסית למאחזים לא חוקיים הקשורים לפעילות אלימה נגד קהילות פלסטיניות בגדה המערבית". 

בנובמבר האחרון פנתה ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) לרשות המסים בבקשה לבחון, מלבד תורת לחימה, גם עמותות אחרות שהוטלו עליהם סנקציות בינלאומיות עקב הקשר ביניהן לבין פעילות של אלימות מתנחלים בשטחים. לזימי ציינה במכתבה את עמותות "קרן הר חברון" ו"שלום אסירייך" שגייסו כספים עבור ינון לוי ודוד חי חסדאי, מתנחלים שהוטלו עליהם סנקציות על-ידי הממשל האמריקאי באפריל 2024 בשל טענות למעורבותם באלימות כלפי פלסטינים. כמו-כן, ציינה לזימי במכתבה גם את ישיבת "עוד יוסף חי שכם" ואת "ארגון השומר יו"ש", שעליהם הוטלו סנקציות מצד ארה"ב ומדינות נוספות דוגמת בריטניה מסיבות דומות (טראמפ, יש לציין, ביטל את הסנקציות על מתנחלים ועמותות שהטיל ביידן, אולם סנקציות שהוטלו על ידי מדינות אחרות עודן תקפות). 

לטענת לזימי, "לא ברור איך רשות המיסים לא השעתה את סעיף 46 לעמותות האלו עד לבירור הנושא. לא יתכן שעמותות עם סנקציות בינלאומיות על הפרות הדין הבינלאומי ופעילות מפוקפקת יקבלו הטבת מס מהמדינה באין מפריע. העניין כולו הוא אבסורד שיצא משליטה. הסעיף הזה נועד לעודד אזרחים לתרום למטרות ציבוריות שאינן שנויות במחלוקת, ובוודאי שלא נועד לעודד פעילות בלתי-חוקית".

בשלב זה, הדברים עדיין נמצאים בבדיקת רשות המיסים. גורם בכיר המקורב לרשות ובקיא בסוגיה אומר, כי "אין ספק שמימון פעילות בלתי חוקית על-ידי עמותה שיש לה סעיף 46, מרוקן את התוכן של הסעיף. רשות המיסים דנה בדברים ולפעמים שוקלת לשלול את הסעיף". גורם אחר המכיר את פעילות יחידת העמותות והחברות לתועלת הציבור (חל"צ) ברשות התאגידים, מוסיף כי במקרים בהם היחידה מאתרת ליקויים בהתנהלות תאגיד והפרות החוק והנחיות להתנהלות תקינה של עמותות, מופעלים כלי האכיפה המתאימים. 

מה זה אומר בפועל? קשה לדעת, היות שגם במקרים מובהקים הרשות לא שללה מעמותה את זיכוי המס, אלא לכל היותר פעלה באופן נקודתי. דוגמה לכך התקבלה כאשר רשות המסים פתחה בבדיקה במרץ 2023 בנוגע לקמפיין גיוס המונים של עמותת בצלמו לטובת מימון משפט נתניהו, מכיוון שהדבר מהווה לכאורה פעילות פוליטית. בעקבות כך, הוקפאו הכספים שגויסו בקמפיין - כ-4 מיליון שקלים. בדיקה בדוחות האחרונים של העמותה, מגלה שההקפאה הייתה בעינה בעת שהוגשו. יחד עם זאת גם תוקף 'סעיף 46' של העמותה נותר תקף.