מאז החלה המלחמה, חיילי צה"ל מותירים לא רק את טביעת המגף הצבאי ברחבי רצועת עזה, אלא גם את טביעתם הדיגיטלית, כאשר רבים מצלמים את עצמם בפעילות מבצעית ומפרסמים סרטונים ותמונות ברשתות החברתיות כולל תיעודים בעייתיים מאוד של התנהגות בלתי הולמת. זה קורה בניגוד לנהלים כמובן, אבל צה"ל אובד עצות אל מול התופעה למן ראשיתה, כפי שחשף תחקיר שומרים, שפורסם גם במגזין N12 לפני קרוב לשנה. לא רק שהיא לא רוסנה מאז, היא העתיקה עצמה גם לזירות הלחימה בצפון, ואת המחיר משלמים כעת אותם החיילים שחשפו עצמם.

עבור ארגונים אנטי-ישראליים רבים המבקשים להעמיד לדין את חיילי צה"ל, מדובר במכרה זהב דיגיטלי. הם אוספים את התיעוד כראיות לפשעי מלחמה לכאורה שבוצעו בעזה ובהסתמך עליהם מבצעים איכון מדויק ואף משרטטים מפות פומביות מפורטות של האירועים. השלב הבא מבחינת חלק מהארגונים הללו הוא "דוקסינג" - חשיפת המידע האישי ביותר של החיילים והפצתו בקבוצות רשת עוינות שמטרידות, מתנכלות ומאיימות עליהם, כפי שסקר תחקיר שומרים בחודש מרץ. 

אחד הארגונים האלה, קרן הינד רג'ב, מצליח לעורר בחודשים האחרונים בהלה בקרב בכירים בצה"ל ואנשי משרד החוץ גם יחד. ביד אחת, הוא שלח את שמותיהם של למעלה מאלף חיילים ישראליים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) בגין "פשעי מלחמה" ו"רצח עם בעזה", ובהם גם חיילים ישראליים עם אזרחות כפולה, באחת התלונות הגדולות ביותר שהוגשו אי פעם ל-ICC. ביד שנייה, הוא יוצא "לצוד" את החיילים כאשר הם יוצאים לחו"ל ומנסה לגרום למעצרם בזמן אמת. שיטת המעקב אינה מאוד מתוחכמת אבל יעילה נוכח העובדה שאותם חיילים מספקים את המידע "המפליל" על עצמם: אנשי הארגון מצליבים את המידע בין פרופילי האינסטגרם, הטלגרם או הפייסבוק של החיילים, שם הם מעלים תמונה או מיקום כאשר הם נופשים בחופי תאילנד, סרי לנקה, או כשהם מטיילים להנאתם בבירה אירופית כלשהי. תיעודי החופשה נמצאים ברשתות לא פעם בין סרטונים מהפעילות בעזה. 

חמושים בפוסטים הללו, אנשי הינד רג'ב יוצאים בקריאות פומביות מתוקשרות מאוד למעצרם של החיילים הישראלים על ידי המדינה המארחת והעמדתם לדין, ונותנים את האות למרוץ נגד הזמן במסגרתו נזעקים אנשי משרד החוץ לדחוק בחיילים למהר ולעזוב את המדינה פן יעצרו. זה קרה כבר בקפריסין ובסרי לנקה כפי שפורסם לאחרונה, אבל לא רק. חיילים ובני המשפחות שלהם, קיבלו פניות בהולות מן הרשויות בישראל הדוחקות בהם לחזור הביתה גם ממדינות נוספות. כמו כן, נחשף לאחרונה, כי צה"ל הזהיר כשלושים חיילים וקצינים שלחמו ברצועת עזה כי עליהם להימנע מנסיעות לחו"ל.

כעת חושף שומרים את הגורמים העוינים לישראל העומדים מאחורי קרן הינד רג'ב, שמקום מושבה בבלגיה ואשר נקראת על שמה של ילדה עזתית בת שש, שנהרגה בנסיבות טרגיות בעזה בתחילת השנה, ככל הנראה מאש צה״ל כפי שפרסם תחקיר הוושינגטון פוסט, אף כי צה"ל לא נטל אחריות על המקרה.

לאבו ג'הג'ה, העומד בראש הינד רג'ב, יש היסטוריה של פרובוקציות. הכניסה לבריטניה נאסרה עליו, בבלגיה הוא היה נתון לחקירות, ואת פיגועי ה-11 בספטמבר בארה"ב, כינה "נקמה מתוקה". בעבר הוא סיפר שקיבל הכשרה צבאית מחיזבאללה, אך באחרונה הכחיש שהיה חבר בארגון

היסטוריה של שערוריות ושנאה לישראל

קרן הינד חיג'ב הוקמה בספטמבר 2024. לפי רשומות שבחן שומרים, היא קשורה גם בארגון אחר שמאתר גם הוא חיילים ישראלים בעולם: "תנועת ה-30 במרץ" (התאריך בו מציינים פלסטינים את "יום האדמה"), כאשר בראש שני הארגונים עומדים שניים, דיאב אבו ג'הג'ה וכרים חסוּן המתגוררים בבלגיה. אבו ג'הג'ה נולד ב-1971 בכפר הלבנוני בינת ג'בל, חסון נולד בבלגיה ב-1979 בעיירה רומסט. שניהם פעילי איסלאם קיצוני, הביעו תמיכה בחיזבאללה ונכללו ברשימת המעקב של ארה"ב אחר דמויות שנדרשות לעבור בידוק מיוחד לפני טיסה או מנוּעים מעלייה לטיסות אל ארה"ב או לטיסות החולפות מעליה – תת-רשימה של רשימת המעקב האמריקאית אחרי חשודים בטרור.

לאבו ג'הג'ה, העומד בראש הינד רג'ב, יש היסטוריה של פרובוקציות. הכניסה לבריטניה נאסרה עליו בגין קיצוניות, והוא היה נתון גם לחקירות בבלגיה, שם הוא מתגורר, בעיקר על רקע האשמות בכך שליבה הפרות סדר על רקע אתני. במהלך השנים "זכה" אבו ג'הג'ה לתשומת לב פומבית בגין כמה מהתבטאויותיו הקשות, החל בהגדרת פיגועי ה-11 בספטמבר בארה"ב, כ-"נקמה מתוקה" וכלה בדברי הלל להתנגדות פלסטינים "בכל האמצעים" אחרי פיגוע שבו נרצחו ישראלים. בעבר הוא סיפר לניו יורק טיימס שבראשית שנות האלפיים קיבל הכשרה צבאית מחיזבאללה, אך באחרונה הכחיש שהיה חבר בארגון. עם זאת, הוא עדיין מביע אהדה לזרוע הצבאית של הארגון, ומציין כי כמה מראשיו הם "חברים".

לפני הקמתה של קרן הינד רג'ב, אבו ג'הג'ה וחסון כבר עבדו יחד בליגה הערבית האירופית (AEL) - ארגון שתפס כותרות בשעתו, כאשר הקים קבוצה קטנה שסיירה באנטוורפן בחיפוש אחר "התנהגות גזענית" מצד המשטרה. התובע העירוני ביקש לחקור את היוזמה בחשד שמדובר במיליציה פרטית. ה-AEL גם נקנסה בגין פרסום קריקטורה שטענה שהשואה נבדתה בידי יהודים. חברים אחרים לשעבר בארגון, דוגמת פואד בלקאסם מהארגון המוסלמי-בלגי Sharia4Belgium, גייסו מאוחר יותר מאות בלגים צעירים לקבוצות ג׳יהאדיסטיות בסוריה.

שנאה לישראל לא חסרה גם לכרים חסון, שלאחר מותו של מחבל חיזבאללה סמיר קונטאר, רוצח בני משפחת הרן בפיגוע בנהריה ב-1979, החליף את תמונת הפרופיל בפרופיל הפייסבוק שלו לתמונתו של קונטאר. עשור קודם, ב-2004, לכן עורר חסון פרובוקציה, כאשר הגיע עם מיצג של ארון קבורה עטוף בדגלים אסלאמיים לאתר ההנצחה למחנה המעבר מכלן, ששימש את גרמניה הנאצית כדי לכלוא בו את יהודי בלגיה. מחנה ממנו נשלחו עשרות אלפי יהודים למחנות ההשמדה. חסון כיום הוא פעיל ציבורי בעיירה ווילברוק שבבלגיה, כאשר עצם העובדה שהוא נכלל ברשימת מועמדיה של מפלגתו למועצת העיר הייתה אחד המכשולים המרכזיים בפני הקמתה של קואליציה עירונית, שכן חברים במפלגה שמנגד מסרבים לכהן איתו בקואליציה.

חייל שנאלץ להימלט: "כולם העלו תמונות"

בניסיון להתמודד עם התופעה, ישראל נסמכת על רשת של מומחי משפט מקומיים ברחבי העולם, כדי להעריך את הסכנה שחיילי צה"ל ואישים אחרים בעלי תפקיד רשמי יעמדו לדין בחו"ל. צה"ל ומשרד החוץ אף מפעילים מחלקה מיוחדת כדי להתמודד עם מקרים כאלה. אולם נראה שהמאבק רק בראשיתו. 

חייל צה"ל שעלה על הרדאר של הינד רג'ב, משחזר בשיחה עם שומרים כיצד נאלץ לברוח בעקבות פוסטים שפורסמו נגדו לאחר שמשרד החוץ והקונסוליה במדינה שבה שהה יצרו קשר בהול עמו ועם משפחתו. הוריו דאגו, הוא אומר, והוא עצמו מיהר להבין את הסיכון ועזב. אותו חייל אמנם מודה כי פעל בחוסר שיקול דעת כשהעלה לרשת תמונות שלו בעזה, אך מסביר ש"כולם העלו תמונות" ומלין על כך שהצבא לא סיפק כל תדריך באשר לסיכונים העלולים להתעורר עקב כך. "חשוב לי מאוד שאנשים ילמדו מהמקרה שלי, ויבינו שלהעלות תמונות מהצבא לא עוזר לנו בעולם", הוא מוסיף. 

"יש למדינות בעיית אמינות בכל מה שנוגע לחקירות ישראליות של חיילים. ההבנה היא שיש פער ברור בין מספר ההפרות לבין מספר החקירות שנפתחו", אומר פרופ' קוטרוליס, מומחה למשפט בינלאומי מבריסל

אלא שהעניין אינו רק בתמונות ובסרטונים שהעלו החיילים לרשתות החברתיות. שורש הבעיה שגורם לכל חייל ישראלי להיות נרדף ובחזקת אשם עד שיוכח אחרת, טמון בהיעדר אכיפה מצד הרשויות בישראל ובמשבר אמון אל מול מדינות בעולם, כפי שמסביר לשומרים פרופ' ויוס קוטרוליס, מומחה למשפט בינלאומי ב-Université libre בבריסל. "כאשר מדינות מכוננות ביניהן יחסי אמון, הן יכולות להידבר לגבי כל מקרה ומקרה ולקבוע האם חייל בעל אזרחות כפולה אמור להיחקר במדינת מוצאו או בישראל".

כעת, הוא מסביר, "יש למדינות בעיית אמינות בכל מה שנוגע לחקירות ישראליות של חיילים. ההבנה היא שיש פער ברור בין מספר ההפרות לבין מספר החקירות שנפתחו, כך שקשה לשכנע מדינות אחרות שישראל עצמה מנהלת חקירות רציניות ויסודיות, ועושה זאת בצורה שתייתר את הצורך בהתערבות זרה".

על גודל הפער מעיד למשל פרסום של עיתון הארץ, לפיו צה"ל הגיש 15 כתבי אישום בלבד נגד חיילים שנחשדו בעבירות הקשורות במלחמה. כמעט כל אלה נגעו למקרי גניבה, ואף לא אחד מהם נגע למשל, בגרימת מותם של עצורים.

בצה"ל מודעים לכך. הפרקליטה הצבאית הראשית אף התייחסה לסיכון וצייינה כי כאשר לא מאפשרים לנהל כל חקירה באשר לאפשרות של פשעי מלחמה בעזה, הדבר מעמיד בסכנה את החיילים כולם. בשיחה עם שומרים אמר עו"ד דוד בנימין, מומחה למשפט בינלאומי ובכיר לשעבר בפרקליטות הצבאית, כי ההגנה הטובה ביותר של צה"ל מפני הליכים משפטיים בחו"ל, הן בהתייחס לבית הדין הפלילי הבין-לאומי והן בהתייחס לאפשרות המעצר של חיילים יחידים, היא שצה"ל יטפל בנושא בעצמו, "באמצעות חקירה ממשית ובמקרה הצורך הליכים משפטיים כאן, בבית". טיפול במקרים הללו במסגרת מערכת המשפט הישראלית יבהיר כי התופעות הללו אינן מייצגות את המדיניות של צה"ל. 

אלא שאז נכנסים לתמונה אנשי וארגוני ימין, לרבות חברים בכירים בקואליציה, שנזעקים בכל מקרה שבו חיילי צה"ל מואשמים במעשה שאינו כדין – כפי שקרה למשל בפרשת העצורים בשדה תימן - ומערערים את הלגיטימציה הציבורית של המערכת המשפטית לנהל חקירות בלתי תלויות שכל כך נחוצות לשמירה על הדין גם בעת מלחמה, ועל אחת כמה וכמה בזירה הבינלאומית. 

ההגנה הטובה ביותר של צה"ל מפני הליכים משפטיים בחו"ל, הן בהתייחס לבית הדין הפלילי הבין-לאומי והן בהתייחס לאפשרות המעצר של חיילים יחידים, היא שצה"ל יטפל בנושא בעצמו, כך עו"ד דוד בנימין, בכיר לשעבר בפרקליטות הצבאית

"הגישה העקרונית של ממשלת ישראל לא מסייעת לאפשרות שבחו"ל יתייחסו לחקירות כאלה ברצינות", אומר פרופ' קוטרוליס, שמסמן בעיה נוספת בהימלטות של ישראלים ממדינות שבהן הם עולים על הרדאר, כאשר מדינת ישראל היא שדוחפת לכך. "הרעיון לפנות לחיילים כדי שיוכלו להימלט מהדין, מנוגד בפירוש למחויבויות של ישראל לאמנות הבינלאומיות שהיא עצמה צד בהן, דוגמת אמנת ז'נבה", הוא אומר. ישראל תהיה חייבת להתמודד עם הנושא ולא רק לברוח ממנו ולהבריח את אזרחיה ממדינות ברחבי העולם.

ממשרד החוץ וממשרד המשפטים לא התקבלה תגובה.