בספטמבר האחרון פרסם שומרים תחקיר נרחב, שעסק במספר השיא של בני העדה הדרוזית תושבי הגולן שהופכים לאזרחים ישראליים אחרי שנים ארוכות שבהן הסתפקו במעמד של תושב והתייחסו אל הגולן כאל שטח סורי כבוש. הנתונים הצביעו על עלייה עקבית בשנים האחרונות (פרט לשנת הקורונה ב-2020) של בקשות לאזרחות ישראלית, כאשר בשנת 2021 אושרו למעלה מ-200 בקשות בנושא של תושבי היישובים הדרוזים המרכזיים, מג'דל שמס, בוקעאתא, מסעדה ועין קניא. 

כעת, בצל המהומות בשבוע האחרון ברמת הגולן, נוכח התנגדות מרבית התושבים הדרוזים לפרויקט טורבינות הרוח והעימותים האלימים אל מול כוחות הביטחון, אנו מפרסמים כי המגמה לא רק שלא נעצרה או הראתה סימנים של האטה ב-2022, אלא התעצמה. 

הנה כך, על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, מספר אישור האזרחות ב-2022 יותר מאשר הוכפל אל מול 2021, עם 636 אישורי אזרחות חדשים לעומת 239. שיא שאפשר שיישבר כבר השנה, היות שעד כה אושרו ב-2023 324 בקשות חדשות לקבלת אזרחות ישראלית - קצב המצביע על כ-650 אזרחים דרוזים חדשים תושבי הגולן עד סוף השנה, אלמלא האירועים האלימים ומשבר הטורבינות יגרמו להיפוך המגמה.

חשוב להדגיש, כי הממסד הישראלי מעודד את התושבים בגולן להגיש בקשות התאזרחות, כאשר המגמה היא לאשר את הבקשות חוץ ממקרים בודדים שנתקלים בסירוב. 

ד"ר יוסרי חיזראן: "התרסקות המדינה הסורית וההרס הובילו את הדרוזים ברמת הגולן לבחור את האופציה הרציונלית שהיא השתלבות במרחב הישראלי. זאת השתלבות תועלתנית אינסטרומנטלית. אני יכול לסכם את זה בארבע מילים: הפנמת המציאות, לא הציונות"

היסטוריה של מחאה

מאז כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים ב-1967 שמרה האוכלוסייה הדרוזית על זיקה הדוקה לסוריה. כך, למשל, נשמרו קשרי מסחר, האוכלוסייה הדרוזית התקבלה אוטומטית ללימודים אקדמיים חינמיים בסוריה, התקיימו ביקורי משפחות, נערכו שידוכים משני צידי הגבול והרשימה עוד ארוכה. 

הדרוזים מצדם הקפידו להציג את נאמנותם לסוריה בהפגנות ומחאות תקופתיות נגד השלטון הישראלי. בדברי ימי הגולן זכורה היטב השביתה הגדולה שהוכרזה בתחילת 1982 (על רקע החלת החוק הישראלי על הגולן) ונמשכה כחצי שנה, אולם גם מאז נרשמו אירועים כמו הסרת דגלי ישראל במג'דל שמס, מחאה נגד קיום בחירות לרשויות המקומית ועוד. מחאה אלימה אף נרשמה ב-2015 כאשר דרוזים בגולן תקפו אמבולנס שפינה פצועים ממלחמת האזרחים בסוריה לטיפול בישראל, פעולה שאותה ראו כהתערבות במלחמה מצדה של ישראל.

תהליכי ההתאזרחות של הדרוזים החלו לאחר החלת החוק הישראלי בתחילת שנות השמונים, אולם התרחשו בטפטופים קטנים ונקודתיים. כך, למשל, לפי נתונים של רשות האוכלוסין בשנת 2010 התאזרחו בישראל רק ארבע דרוזים מהגולן. בשלוש השנים הבאות נע מספר המתאזרחים בין 14 ל-18 לשנה, ובשנים הבאות - כשברקע מלחמת האזרחים בסוריה - החל לטפס לאיטו עם שיאים נקודתיים ב-2016 וב-2019 וכעת גם בשנים 2022 ו-2023. 

צפו בתקציר תחקיר שומרים שפורסם בשנה שעברה:

ד"ר יוסרי חיזראן, היסטוריון ומרצה בכיר במרכז האקדמי שלם בירושלים, הסביר בזמנו לשומרים, כי אין 'ישראליזציה' כהגדרתו של הקהילה בגולן. לדבריו, "התרסקות המדינה הסורית וההרס הובילו את הדרוזים ברמת הגולן לבחור את האופציה הרציונלית שהיא השתלבות במרחב הישראלי. זאת השתלבות תועלתנית אינסטרומנטלית. אני יכול לסכם את זה בארבע מילים: הפנמת המציאות, לא הציונות". 

לצד זאת, עם הסיבות להתנגדות להתאזרחות בישראל, מזכיר חיזראן בין היתר את חששה של הקהילה בגולן לגורל בני המשפחות שמעבר לגבול בסוריה, חששות שהתעצמו מאוד לאחר שבמהלך מלחמת האזרחים התרחשו מספר תקיפות של כפרים דרוזים בסוריה בידי המורדים. 

לדבריו, "מספרי המתאזרחים אמנם גבוהים אבל אין להבנתי שינוי אינהרנטי בתפיסת העולם של הקהילה. בסקר שערכתי במסגרת המחקר שאלתי ביחס להגדרה העצמית ורוב התושבים מגדירים את עצמם דרוזים-סורים או ערבים-דרוזים. כך שלמרות המשבר הגדול בסוריה, הם דבקים בזהות הלאומית הסורית. ההתאזרחות מבחינתם היא לא ביטוי של ישראליזציה או ציוניזציה אלא של בחירה רציונלית שמיועדת לשפר את איכות החיים. הגישה הזאת מאפיינת גם את החברה הערבית בישראל וחלקים מהאוכלוסייה המוסלמית בירושלים".