לפני מספר חודשים, ביוני האחרון, הגיע מתנחל בשם מתניה קיציס לבית משפחה פלסטינית בדרום הר חברון. הוא לא דפק בדלת או ביקש רשות להיכנס, הוא פשוט התיישב על מזרונים במרפסת בית שאינו שלו ושלא הוזמן אליו, כשלגופו מכנסי צבא ונעלי צבא, גופיה "אזרחית" ובידיו נשק צה"לי. בסרטון שפורסם מאותו אירוע ניתן לראות אותו מעשן סיגריה ברוגע ומתעסק בטלפון הסלולרי שלו. (צפו בסרטון).

מקומם ככל שזה נשמע, הפלישה לכאורה של קיציס לבית הפלסטיני אינה אירוע חריג בחייהם של תושבי הגדה. הם חווים זאת כבר שנים ואפשר שאיש לא היה מתעכב על אקט האדונות הזה גם הפעם, אלמלא סימל תופעה נרחבת אשר גורמת לכך שכל עימות או תגובה להתרסה כזאת או אחרת, עלולים להידרדר לירי. 

מאז מתקפת ה-7 באוקטובר צה"ל גייס וחימש אלפי מתנחלים בגדה על תקן כיתות כוננות או חיילי הגמ"ר (הגנה מרחבית), שגויסו כדי להגן על ההתנחלויות  שבהן הם מתגוררים. ההיגיון שבמהלך מובן אלא שלמעלה משנה אל תוך המלחמה תוצאת הלוואי היא שהגדה מוצפת באזרחים חמושים ברובים צה"ליים והכאוס בשיאו. 

קיציס סירב להגיב על האירוע, או להשיב כיצד קיבל נשק צה"לי, ורק ענה ש"זה לא עניינך". אולם הוא כאמור, רק מייצג את התופעה. ארגון "הבלוק הדמוקרטי" מאגד בחודשים האחרונים תיעודים מצולמים של עימותים בין מתנחלים לפלסטינים בגדה, ובהם עשרות סרטונים בהם נראים מתנחלים עם נשק ארוך בלבוש אזרחי או בלבוש מדים חלקי ("חצי ב'" – מכנסיים צבאיים וחולצה רגילה) לוקחים חלק בעימותים עם פלסטינים.

"בחודשים האחרונים אנחנו רואים אנשים שהם אזרחים, ולא חיילים, חמושים ברובים כל הזמן", אומר לשומרים תושב הכפר אם אל-ח'יר בדרום הר חברון, שביקש להישאר בעילום שם. "זה מפחיד לראות. אתה לא יודע איך להתמודד עם האנשים האלה. הם מתנחלים, את חלקם אנחנו מכירים אותם בחיים האזרחיים. עכשיו הם נוסעים ברכבים האזרחיים שלהם, אבל שמים צ'קלקה למעלה ומשתמשים ברובים שנתן להם צה"ל".

אותו תושב מזכיר אירוע מתחילת המלחמה, בו תועד מתנחל חמוש ברובה צה"לי, כשהוא יורה מטווח אפס בזכריא אל עדרה - פלסטיני לא חמוש בכפר א-תוואני בדרום הר חברון. "זו רק אחת התקריות עם האנשים נושאי הנשק מאז ה-7 באוקטובר", הוא אומר. "הוא לא היה במדי צבא, הוא היה בבגדים אזרחיים, והיה לו רובה ארוך. אם הם מפחדים הם יכולים לירות מיד. המשחק הזה שראינו בחודשי המלחמה, בידי המתנחלים, זה משוגע. הם משתמשים ברובים ובכוח, ומאלצים כפרים פלסטיניים וקהילות מדרום הר חברון להתפנות". (צפו בסרטון)

"הם נכנסו לאוהל וכיוונו אלינו רובים"

ביולי האחרון הטיל הממשל האמריקאי סנקציות על יששכר מן, מייסד המאחז "חוות מן", וכן על המאחז עצמו, בטענה שמן מלבה את המתיחות בגדה ופועל להשתלט על קרקעות פלסטיניות. מן, כך נראה, לא התרגש מהסנקציות. בסרטון שפורסם ברשת X ב-27 באוגוסט נראה מן כשהוא משקה עדר עזים – מתוך מיכלית מים פלסטינית בכפר טובא. מן נראה בסרטון נשען על המיכלית, משוחח בטלפון, כשהוא חמוש כמובן בנשק צה"לי ארוך. מן לא הגיב לפניות שומרים. (צפו בסרטון).

באירוע אחר שהתרחש לא רחוק משם ב-7 ביולי תועדו שני מתנחלים מחברים צינור מים ומשאבה חשמלית לבור מים של פלסטינים מקהילת פתח סאדרו. השניים נראים בסרטון, שפורסם בחשבון X בשם "מחוץ לעדר", כשהם מנסים לגרש מהמקום פלסטיני. הם רעולי פנים, לובשים מדי צבא חלקיים - חצי ב' - אחד מהם נושא אלת עץ והשני חמוש ברובה צה"לי. ב-31 באוקטובר תועד בדרום הר חברון מתנחל חמוש בנשק ארוך, לבוש חצי ב', נותן לעדר כבשים שלו לאכול מיבול עצי זיתים פלסטינים. (צפו בסרטון).

זוהי בהכרח תמונה חלקית, שכן מדובר אך ורק על מקרים בהם יש תיעוד מצולם של האירוע. על אירוע אלים במעורבות חיילי הגמ"ר, שלא צולם, מספרים לשומרים שני תושבי אם אלח'יר שבדרום הר חברון בעת סיור בשטח. "זה קרה באוהל הזה ממש ב-27 באוקטובר", מספרים השניים. "ישבנו כאן 17 צעירים, יושבים עם השייח', דיברנו בינינו, לא התקרבנו לגדר של ההתנחלות, כשהגיעה איסוזו DMAX לבנה עם לוחית זיהוי צבאית ועצרה כאן".

"הם נכנסו לאוהל וכיוונו אלינו רובים", משחזר טארק הדלין, אחד התושבים. "דיברתי איתם בעברית הגרועה שלי וניסיתי להבין מה קורה. אחד מהם אמר לי להורות לכולם לשכב על הקרקע עם הפנים לדפנות האוהל, ושכל מי שיזוז הוא יירה לו בראש. תרגמתי לאחים ולבני הדודים שלי, והם התחילו לחפש בטלפונים שלנו בזה אחר זה. הם היו עם מסכות, לא היו להם קסדות, רק מסכות ומדי צבא, והם השתמשו בכינויים". 

"בסוף הם הכריחו את בן משפחתי לעמוד, ובזמן שהם חיפשו בטלפונים והשפילו אותנו, החייל אמר לאותו בן משפחה שהוא שמח ממה שחמאס עשה, שהוא אוהב לרצוח תינוקות ולאנוס נשים"

למרות המסכות, הדלין ותושב נוסף שנכח באירוע טוענים כי זיהו כחלק מהכוח את תושב אחת החוות הסמוכות, שגוייס למילואים כחייל הגמ"ר (פרטיו נמצאים בידי "שומרים"). "אף אחד לא היה יכול לזוז", ממשיך הדלין. "בסוף הם הכריחו את בן משפחתי לעמוד, ובזמן שהם חיפשו בטלפונים והשפילו אותנו, החייל אמר לאותו בן משפחה שהוא שמח ממה שחמאס עשה, שהוא אוהב לרצוח תינוקות ולאנוס נשים. הוא הכריח אותו לעמוד ולדבר בוידאו בעברית, ולקלל את חמאס ולהגיד שאנחנו מגנים אותם. תחת איומי נשק. אחר כך הם עברו אחד אחד ורצו שנאמר שכולנו מסכימים לזה. כשהם סיימו הוא הסתכל על השעון שלו, ואמר לבן משפחתי שלמחרת בשבע בבוקר הם יחזרו, ואם הוא לא יראה דגל ישראל מתנפנף מעל כל בית, הם יהרגו אותנו, שעלינו לבחור אם אנחנו איתם או נגדם".

תושב נוסף מאם אלח'יר שנכח באירוע אישר גם הוא את הפרטים, והוסיף כי למחרת האירוע, ומחשש שאותו חייל יממש את איומו ויחזור למקום, הם פנו למשטרת חברון כדי להגיש תלונה. לדבריו, החוקר שבפניו התלוננו אמר שיש קושי למשטרה לחקור אירוע שבוצע על ידי חיילים במדים. במשטרה אישרו כי אכן הוגשה תלונה, ומסרו כי היא "הועברה כמקובל להמשך טיפול המשטרה הצבאית, בשל מעורבות חיילי צה"ל באירוע".

"קורה כאן משהו שהוא מעל ומעבר לכל מה שראינו אי פעם בגדה", אומרת לשומרים שרית מיכאלי מארגון בצלם. "השינוי הכמותי עשה שינוי איכותי. יש התפרצות עצומה של אלימות מתנחלים, והחיול של המתנחלים האלימים לתוך ההגמ"ר וכיתות הכוננות, יוצר מצב שגם אם התופעות עצמן לא חדשות, מה שחדש הוא הקיצוניות המטורפת של המצב בשטח מאז ה-7 באוקטובר".

מיכאלי מזכירה גם היא את הירי בזכריא אל עדרה בתחילת המלחמה, וכן אירוע שהתרחש באותם ימים בהם נהרגו בתוך יומיים חמישה פלסטינים בכפר קוסרה, ליד שכם, מאש מתנחלים. "אנשים מודעים לזה", היא אומרת. "פעם היית חוטף מכות, והיו מאיימים עליך. היום מאיימים עליך בנשק, ואתה יודע בתור פלסטיני שאם יירו בך ויהרגו אותך – אף אחד לא ישלם על זה שום מחיר. הם יגידו שהם חשו בסכנה, וזהו. הכוח שמתנחלים יכולים להפעיל בכאלה נסיבות הוא פשוט הרבה יותר טוטאלי".

צה"ל מסרב לחשוף את הנתונים

בעוד המציאות מסלימה והולכת, גורמי האכיפה מגלגלים אחריות זה לזה. כפי שדווח בעבר בידיעות אחרונות, שב"כ ופיקוד המרכז בצה"ל מאשימים את המשטרה זה חודשים, כי היא נמנעת במכוון מלחקור חשדות לטרור יהודי ואלימות מתנחלים, כדי לא להרגיז את השר הממונה איתמר בן גביר. עוד בנובמבר השנה שעברה פרסמה אילנה דיין בקשת על מסמך שחיבר אלוף פיקוד המרכז דאז, יהודה פוקס, ממנו עולה תמונה דומה ונתמך כביכול בחוות דעת של בכירים בשב"כ, בהם ראש השירות רונן בר. 

יש סיבות טובות לתהות האם נתוני המשטרה משקפים את המציאות בשטח. הסיבה העיקרית היא שגיוס מתנחלים רבים למילואים על תקן חיילי הגמ"ר הופכים אותם מאזרחים לחיילים

הטענות כי המשטרה, ובפרט מחוז ש"י, נמנעים במכוון מלאכוף את החוק כנגד טרור יהודי, גם נמצאות בלב הפרשה שבמסגרתה נעצר לאחרונה מפקד ימ"ר ש"י, נצ"מ אבישי מועלם. אותו מועלם טען בחודש מרץ בכנסת, כי "יש עלייה במספר התיקים והתלונות מצד פלסטינים ואנרכיסטים, כאשר מחצית מהן התבררו כתלונות שווא". 

שומרים ביקש ממשטרת ישראל את הנתונים עליהם התבססה אמירתו של מועלם, הן במסגרת פנייה לדוברות והן במסגרת בקשת חופש מידע, אך המשטרה לא מסרה אותם.

כן הגיעו לידי שומרים, באמצעות התנועה לחופש המידע, נתוני המשטרה הרשמיים על פשיעה לאומנית בשטחי הגדה בחצי השנה הראשונה של המלחמה. הם מצביעים דווקא כי באותם חודשים חלה ירידה בפשיעה הלאומנית של יהודים לעומת התקופות המקבילות בשנים 2022-2023. כך, למשל, בינואר 2024 נרשמו במשטרה 28 אירועי פשיעה לאומנית של יהודים בשטחים, כולל שלושה שהוגדרו "פיגוע" (לינץ', ניסיון פגיעה חמורה, פגיעה במקומות קדושים או הצתת רכב/בית). בינואר שנה לפני כן 90 אירועים, מהם חמישה פיגועים. 

נתוני המשטרה מקובלים גם על צה"ל, עם זאת, יש סיבות טובות לתהות האם מדובר בנתונים המשקפים את המציאות בשטח. הסיבה העיקרית היא שגיוס מתנחלים רבים למילואים על תקן חיילי הגמ"ר הופכים אותם מאזרחים לחיילים. המשמעות היא שהמקרים הקשורים בהם אינם נספרים במשטרה כאירועים של פשיעה לאומנית, שכן אם חייל צה"ל מעורב בתקרית אלימה, מבחינת המשטרה מדובר באירוע משמעתי צה"לי. 

כמה אירועים כאלה היו מאז תחילת המלחמה? צה"ל מסרב לחשוף את הנתונים, ובימים אלו מתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה שהגישו שומרים והתנועה לחופש המידע, כדי לאלץ את הצבא למסור את הנתונים.

עד שזה יקרה, יש לציין שההתמקדות במשטרה בלבד מקטינה את חלקו של הצבא בכאוס השורר בגדה - בין אם באלימות מצד חיילים ובין אם בעמידה מנגד אל מול מעשי אלימות. לעתים נדירות, הצבא עצמו אף מודה בכך. כך קרה בשעות הערב של ה-15 באוגוסט האחרון, אז פשטו על הכפר ג'ית הסמוך לשכם כמאה מתנחלים. הם שרפו רכבים ובתים, והשליכו אבנים ובקבוקי תבערה. רשיד סדה, פלסטיני בן 22, נהרג מירי ופלסטיני נוסף נפצע. על פי התחקיר, ביום האירוע שב"כ התריע בפני צה"ל על "התארגנות של אזרחים ישראלים על גבי רכבים, שבכוונתם לבצע פשיעה לאומנית באזור יצהר". אולם חרף ההתרעה, צה"ל לא נערך בכוחות הנדרשים, והחיילים שהיו במקום לא הצליחו לעצור את הפורעים. 

"מדובר באירוע טרור חמור ביותר של ישראלים שיצאו לפגוע באופן מכוון בתושבי הכפר ג׳ית ואנחנו כשלנו בכך שלא הצלחנו להגיע מוקדם יותר להגן עליהם", אמר מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט

על פי התחקיר הצה"לי, החיילים "סייעו למשפחות הפלסטיניות, בהם נשים וילדים, להימלט ממבנים בוערים והגישו להם עזרה ראשונית", אולם רק לאחר כחצי שעה הגיעה תגבורת והצליחו להרחיק את הפורעים היהודים. "מדובר באירוע טרור חמור ביותר של ישראלים שיצאו לפגוע באופן מכוון בתושבי הכפר ג׳ית ואנחנו כשלנו בכך שלא הצלחנו להגיע מוקדם יותר להגן עליהם", אמר מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט. 

בעקבות האירוע אף הודחו שני חברי כיתת כוננות של התנחלות סמוכה, ונשקם נלקח מהם על ידי צה"ל. זאת, לאחר שנמצא בתחקיר כי השניים "הגיעו ללא אישור לנקודה, לבושים במדים ופעלו בניגוד לתחום הסמכות המוגדר לחברי כיתת הכוננות". 

האירוע בג'ת משך תשומת לב תקשורתית וציבורית, שהביאה לאמירה החריגה של אלוף הפיקוד, אך היו אירועים דומים לו. בפברואר שעבר, לאחר פיגוע ירי בו נרצחו האחים הלל ויגל יניב, פשטו מאות מתנחלים על הכפר חווארה, ושרפו בתים ורכבים. באירועים גם נורה למוות פלסטיני בשם סאמח אקטש. שנה חלפה וגם החודש, ב-3 בדצמבר, בעקבות פינוי מאחז סמוך לשכם, פשטו מתנחלים על הכפרים בית פוריכ וחווארה, הציתו כלי רכב ובתים, ואף פצעו שני פלסטינים ושני לוחמי מג"ב מיידוי אבנים.

בסוף אוקטובר האחרון פורסם ברשתות החברתיות סרטון קצר ובו עימות בין פלסטיני שהגיע למסוק זיתים באדמתו, מערבית לג'נין, ובין כמה מתנחלים. בסרטון, שפורסם בחשבון ה-X של "מסתכלים לכיבוש בעיניים", ניתן לראות שלושה רעולי פנים, שניים מהם חמושים במקל ואלה, והשלישי - בלי חולצה כשעל גבו נשק צה"לי. (צפו בסרטון).

"בהתחלה הם הגיעו והיו שלושה או ארבעה", אמר לשומרים ח'אלד, שנכח במקום והסכים להתראיין בתנאי שפרטיו לא ייחשפו (הפרטים המלאים שמורים במערכת). "ראו אותנו קבוצה אחת גדולה מוסקים זיתים, והלכו. רבע שעה אחרי באו שוב פעם כעשרים מתנחלים בליווי של מספר חיילים. החיילים היו עם כלי הנשק שלהם, אבל גם המתנחלים היו עם נשקים ארוכים. הם הרביצו לנו, לי, לאשתי לבנים ולבנות שלי. הצבא שהיה שם פשוט עמד והסתכל על האירוע ולא עשה כלום. התקשרתי למנהל האזרחי, אך הם לא הספיקו להגיע". 

ח'אלד מציג מסמכים רפואיים מאותו היום ותצלומים של החבלות שספג באירוע. לדבריו אירעו כמה תקריות נוספות כאלה, בהם הוא וקרוביו הותקפו על ידי מתנחלים חמושים בנשקים צה"לים בעת שהגיעו לעבד את אדמתם. לדבריו, "גם לפני כן היו תוקפים אותנו, אבל לא באותה אגרסיביות. מאז ה-7 באוקטובר הם באים לתקוף אותנו עם נשק ארוך". 

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל בשיתוף צה"ל ושב"כ, פועלת באכיפה שוויונית, ללא משוא פנים, מתוך הבנת האחריות לשמירה על כלל תושבי האזור. המשטרה מקיימת הערכות מצב עיתיות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, בהתמודדות עם האיומים השונים ומתן מענה מבצעי יומיומי לאירועים ביטחוניים ולהפרות חוק וסדר מכל סוג. בתיקי החקירה בתחום הפשיעה הלאומנית מושקעים מירב המאמצים של יחידות החקירה במחוז ש"י בשיתוף שב"כ ובליווי צמוד של הפרקליטות, במטרה להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין עם פורעי החוק. מפקד מחוז ש"י מייחס חשיבות רבה לטיפול באירועים אלו ועל כן הנחה על טיפול קפדני ומעמיק בכל אירוע ואירוע".

עוד מסרו במשטרה בנוגע לנתוני הפשיעה הלאומנית כי "כל תיק חקירה שנפתח במשטרת ישראל, ללא קשר לזהות המעורבים/חשודים, מסווג ונספר כתיק פשיעה לאומנית ככל שהוא עונה על הקריטריונים. תיקים בהם מעורבים חיילי צה"ל מועברים ממשטרת ישראל להמשך טיפול משטרה צבאית".

לדובר צה"ל נשלחה לפני כשבוע וחצי פנייה מפורטת ובה כלל הטענות והאירועים המוזכרים בכתבה - ולא התקבלה כל תגובה.