בפסק דין תקדימי שניתן בערב יום הזיכרון החולף, קיבלה א' בת התשע, בתו של חייל צה"ל, שנהרג באוגוסט 2002, הכרה כיתומת צה"ל. א' נולדה 11 שנה אחרי מותו של אביה, סמל קיוון כהן, מירי צלף בחאן יונס. הוריו התעקשו לקחת מגופו מנות זרע, בנימוק שבנם הביע רצון בילדים משלו. בהמשך הם יצרו קשר עם אישה, שלא הכירה את בנם, אבל הביעה נכונות להיכנס לטיפולי פוריות מזרעו, ולהפוך לאם נכדתם.

משפחתה של א' ניהלה במשך שמונה שנים מאבק משפטי כנגד קצין התגמולים במשרד הביטחון, שסירב להעניק לה את אותן זכויות כלכליות וסוציאליות, שמקבלים יתומי צה"ל מכוח "חוק משפחות חיילים שנספו במערכה". כעת פסקה ועדת הערר בראשות השופטת רבקה ארד בבית משפט השלום בראשל"צ, כי א' זכאית לאותן זכויות, שיחולו רטרואקטיבית לפחות ממועד הגשת התביעה. 

על מאבק המשפחה כתבנו בשנה שעברה במסגרת פרויקט נרחב, שסקר את מאבקן של משפחות השכולות להוליד ילדים מהזרע של בנם המת, ואשר פורסם גם במגזין בלומברג ביזנסוויק האמריקאי. 

סבתה של א', רחל כהן אמרה לאחר מתן פסק הדין לשומרים: "קיבלתי את הבשורה בערב יום הזכרון, יום קשה מאוד בשבילי. אני כמו סמרטוט בימים האלה, בלי מצב רוח לכלום. וזה הצליח לעודד אותי, כי שמחתי שהצדק יצא לאור"

משרד הביטחון הערים לאורך השנים קשיים בהעברת חקיקה שתסדיר את הנושא, מחשש שייאלץ להכיר כלכלית באותם ילדים כיתומי צה"ל. גם בפני ועדת הערר, הביע המשרד חשש ,שהכרה בילדה תהפוך את "תרומת הזרע" של חלל צה"ל לאטרקטיבית יותר מתרומת זרע אנונימית, בשל ההטבות הכלכליות שיהיו בצידה. 

הוועדה דחתה את הטיעון בנימוק, שהמשמעויות הנלוות להולדת ילד של חלל צה"ל אינן ברות השוואה לתרומה אנונימית מבנק הזרע, והוסיפה כי ממילא מדובר במקרים ספורים, שכן הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופסיקת בית המשפט העליון ב-2016 מנעו ממקרים כאלה לחזור בתכיפות גבוהה, עד שתוסדר החקיקה בנושא. 

השופטת ארד וחברי הוועדה שלצידה, פרופ' יעקב יהב וד"ר איריס אמה חזן, פסקו כי הפרשנות שהציע משרד הביטחון לבקשתה של א' ואמה, "אינה פרשנות שלשון החוק סובלת". הם מתחו ביקורת חריפה על המשרד שדרש עמידה בקריטריונים, ש"חוק המשפחות" כלל לא דרש, וציינו כי אותם תנאים שדרש קצין התגמולים, אינם מתיישבים עם מטרותיו המוסריות והערכיות של חוק שנועד לסייע למשפחות, ויש לפרשו "באופן רחב לב ולא ביד קמוצה". 

השופטת ארד וחברי הוועדה מתחו ביקורת חריפה על המשרד שדרש עמידה בקריטריונים, ש"חוק המשפחות" כלל לא דרש, וציינו כי אותם תנאים שדרש קצין התגמולים, אינם מתיישבים עם מטרותיו המוסריות והערכיות של חוק שנועד לסייע למשפחות, ויש לפרשו "באופן רחב לב ולא ביד קמוצה"

"משרד הביטחון חושב שרק הכסף חשוב לנו"

משרד הביטחון טען כי אין מקום להטיל עליו אחריות כלכלית, כשהילדה נוצרת מלכתחילה לתוך משפחה שבה האב אינו בחיים, ואינו מצופה לתרום לפרנסת המשפחה. לשיטתו, המבחן הרלוונטי אינו הקשר הגנטי בין הבת לאב, אלא השאלה, האם בשעת מותו של החייל הייתה כבר הילדה סמוכה לשולחנו, כך שמותו פגעה ברווחתה. 

המשרד הסתמך על הנחיות היועמ"ש ועל פסיקת העליון בנושא ההולדה לאחר המוות, אלא שהוועדה שוב כפרה בעמדת משרד הביטחון, וטענה שלא נכון היה להסתמך על ההנחיות והפסיקה כיוון שמדובר בילדה קיימת ואילו הם מנחים לגבי הריון עתידי. לכן פסקה הוועדה כי הנסיון של המשרד, "להשיב את הגלגל לאחור, אינו רלוונטי".

בית המשפט המחוזי אישר בעבר להוריו של החייל המנוח לעשות שימוש בזרעו, ואף הורה לרשום במשרד הפנים את הילדים שיוולדו ממנו כילדיו. א' אכן רשומה כבתו. היא מכירה את סיפורו של אביה, נושאת את שמו, ואפילו ישנה עם המדים והכומתה שלו, כשבאה לבקר את סבתה. איש לא חולק שהם נושאים אותו מטען גנטי או שהיא אינה בתו. 

סבתה של א', רחל כהן אמרה לאחר מתן פסק הדין לשומרים: "קיבלתי את הבשורה בערב יום הזכרון, יום קשה מאוד בשבילי. אני כמו סמרטוט בימים האלה, בלי מצב רוח לכלום. וזה הצליח לעודד אותי, כי שמחתי שהצדק יצא לאור". 

את יודעת בכמה כסף מדובר?

"לא שאלתי, משרד הביטחון חושב שרק הכסף חשוב לנו, הוא לא מבין שאנחנו רוצים גם את התמיכה הנוספת שיש ליתומי צה"ל. בצבא עוטפים את הילדה, מזמינים אותה ללונה פארק פעם בשנה ולטקסים, ואני רואה כמה זה תורם לה ומחבר אותה, דווקא בגלל שאנחנו לא לוקחים אותה בינתיים לבית העלמין". 

פרקליטה של משפחת הילדה, עו"ד גל חן (שייצג אותה יחד עם עו"ד יצחק מירילאשוילי) אמר לשומרים: "פסק הדין שניתן הינו ראוי, צודק ומאוזן. אנו תקווה כי הוא ילמד אצל קצין התגמולים ומשרד הביטחון, ושלא יוגש עליו ערעור".

הצעת חוק: לא יוכרו כיתומי צה"ל

עתה נותר לראות אם המדינה תחליט לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וכיצד תשפיע פסיקתה של ועדת הערר על החקיקה בנושא. ביום ראשון תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק שהגישה ח"כ קטי שטרית (הליכוד), שמבקשת להסדיר את השימוש בזרעו של אדם שנפטר, לשם הולדה. 

בהצעת החוק נקבע שילדים שיוולדו מקצירת זרע של חייל שנהרג, לא יוכרו כיתומי צה"ל. אמנם הצעת החוק תתייחס רק למקרים עתידיים, אבל היא עלולה להוות השראה לערעור המדינה, כיוון שתצביע על כוונת המחוקק. 

הצעה זהה, אגב, כבר עברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אחרי שהצביעו עליה בכינוס מיוחד בפגרה, במטרה לסייע למשפחות השכולות, ביניהן ניצה שמואלי, אמו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי, וברוך בן יגאל, אביו של לוחם גולני עמית כלפו בן יגאל, שדחפו לקידום החוק. אותה הצבעה, שישה שבועות לפני הבחירות האחרונות, נועדה לאפשר להצעת החוק ליהנות מדין רציפות בכנסת הנוכחית.

האם ההצעה החדשה תחזיר את הגלגל אחורה? נראה מה תחליט ועדת השרים, וכמובן נהיה כאן על מנת לעדכן ולהמשיך לעקוב.