בוקר ה-1 בספטמבר 2024 היה מהקשים שידעה ישראל מאז השבת הארורה, כאשר נודע על רציחתם בשבי של ששת החטופים, הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת במנהרה ברצועת עזה. באותו הערב יצאו המונים אל הרחובות בדרישה לקידום עסקת חטופים, על מנת שגורל האחרים לא יהיה זהה. בו בזמן פרסמה תנועת "הביטחוניסטים" מכתב ששלחה לראש הממשלה נתניהו ולחברי הקבינט הביטחוני, ובו דרישה שלא לבצע את עסקת החטופים שעמדה על הפרק מאז סוף חודש מאי. בין היתר הזהירו החתומים על המכתב ובראשם יו"ר התנועה, תא"ל (במיל') אמיר אביבי, כי נסיגה מציר פילדלפי עלולה להביא להברחת החטופים במנהרות לסיני ומשם לאיראן. "לא דרושים שבועות ארוכים, אלא שעות בודדות על מנת לעשות זאת", נכתב. 

למחרת כינס נתניהו מסיבת עיתונאים והדהד את אותו המסר בדיוק. "להבריח אותם לסיני זה מרחק של כמה מטרים", אמר ראש הממשלה. "חוצים את גדר והם נעלמים. הם יכולים להופיע באיראן או בתימן". מכאן חזר המסר שוב ושוב בימים שלאחר מכן על ידי נתניהו ותומכיו בערוצים וברשתות החברתיות, כאחד הנימוקים המרכזיים להתעקשות על "ציר פילדלפי" כתנאי לעסקה. שבועיים בלבד חלפו עד שהתברר שמדובר בטענות סרק וכי אין שום הוכחות לתוכנית של חמאס להברחת חטופים לסיני ומשם לאיראן, כפי שפרסם עיתונאי ידיעות אחרונות רונן ברגמן.

זאת אמנם לא הייתה הפעם הראשונה שבה העלה אביבי את האפשרות של הברחת חטופים מחוץ לרצועה - הוא עשה זאת גם בפברואר, במאי ושבוע לפני רצח ששת החטופים בהופעה בערוץ 14. ואולם, סמיכות הזמנים בין המכתב לנתניהו לבין קמפיין ההשפעה המתוזמר שנפתח מיד לאחר מכן, מעורר לכל לפחות סימני שאלה. 

כך גם לגבי דבריו של אביבי באותה הופעה בערוץ 14, שבה הזכיר לא רק את הברחת החטופים מעזה לאיראן, אלא גם טען בנחרצות של מי שמחזיק במידע ביטחוני, שיש "אלפי מחבלי נוחבות בסיני עם עשרות אלפי רקטות", שרק מחכים להיכנס לרצועת עזה ו"לשנות את כל המאזן ואת כל מה שעשינו עד עכשיו". המידע הדרמטי הזה לכאורה לא הוזכר עד אז או מאז על-ידי אף כלי תקשורת בישראל או בעולם. גם בצבא לא מכירים אותו: דובר צה"ל מסר לשומרים, כי "צה"ל לא מכיר תשתיות פח"ע מאורגנות על-ידי חמאס בסיני".

"אני לא פרשן של התקשורת הישראלית", אומר אביבי בהתייחסו לדברים בשיחה עם שומרים, אף שמאז פרוץ המלחמה הוא הפך חלק בלתי נפרד ממנה. לפי נתוני חברת המחקר יפעת, מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-31 בדצמבר 2024, הופיע אביבי כ-2,255 פעמים באמצעי המדיה השונים - טלוויזיה ורדיו, לרבות ראיונות והשתתפות בכתבות (סינקים). בחישוב גס מדובר ב-150 הופעות בחודש וממוצע של חמש הופעות משודרות מדי יום (המספר מוסבר בכך שחלק מהראיונות משודר כמה פעמים. ש"ש). מדובר ברמת חשיפה שהופכת אותו לדמות מוכרת כמעט בכל בית בישראל, ולא פעם עם עמדות שדומות להפליא למסרים שיצאו במקביל גם משולחנו של ראש הממשלה.

הנה כך, ב-7 ביוני, שבוע לאחר שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן פרסם את מה שכונה לימים "תוכנית נתניהו" לעסקה עם חמאס, שלחו הביטחוניסטים מכתב פומבי לראש הממשלה, ובו הציגו את העקרונות שעליהם, לתפישתם, ישראל צריכה לעמוד כדי להסכים לעסקה. בין היתר מנו הביטחוניסטים את הישארות כוחות צה"ל במסדרון נצרים ובציר פילדלפי לטווח הארוך. גם הפעם, בערך באותו הזמן החל נתניהו להפיץ את אותו המסר. עד אז נזכיר ציר פילדלפי,לא היה חלק מהשיח הציבורי או הביטחוני כמעט כלל. 

גם בשבוע שעבר, כאשר סוכמה עסקת החטופים ואיתה הביקורת הנוקבת מימין, אביבי וחבריו הביטחוניסטים מיהור ליישר קו עם נתניהו. זאת, על-אף כל מה שאמרו וכתבו בעבר כנגד נסיגה מציר פילדלפי, דבר שאמור לקרות בשלב השני של העסקה. "צריך להפסיק את אווירת הנכאים אצל חלק מהציבור וההנהגה", צייץ אביבי, "עסקה כעת שתביא לשחרור חטופים משרתת חלק משמעותי במטרות המלחמה. לצד המחיר הכבד שישראל תשלם היא גם תייצר הזדמנויות חדשות בשטח, כל שינוי מייצר גם הזדמנויות". 

באותו הערב הופיע אביבי בערוץ 14, שם חזר על תמיכתו בעסקה והוסיף מחמאות אישיות לנתניהו: "יש רק אדם אחד בישראל שרואה את התמונה הרחבה, הסכמי שלום היסטוריים והליכה יד ביד עם טראמפ למהלכים גדולים".

אביבי או ביבי? מצאו את ההבדלים

עמדות דומות בין "הביטחוניסטים" ובין מדיניות נתניהו והמסרים הפוליטיים היוצאים מלשכתו, אפשר למצוא לא רק בסוגיית החטופים. בשאלה מי תרם הכי הרבה לאסון ה-7 באוקטובר, התשובה של אביבי כמו ביבי, היא אוסלו וההתנתקות. כך גם בהגדרת הלוחמים שאיימו להפסיק את התנדבותם לשירות מילואים על רקע ההפיכה המשטרית, כ"סרבנים". עוד עמדה דומה היא בהתנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית (ראו הרחבה בהמשך), בתמיכה בפיטורי השנויים במחלוקת של שר הביטחון יואב גלנט, או בהפניית אצבע מאשימה אל ההפגנות שלכאורה מעודדות את חיזבאללה לירות על תל אביב. 

אביבי בערוץ 14

עין בעין רואים "הביטחוניסטים" גם את סירובו של ראש הממשלה ללכת לבחירות ולהחזיר לבוחר את המנדט אחרי המחדל הגדול בתולדות המדינה. "אנו מבקשים להתריע שקיום בחירות בעת הזו ירחיק את ישראל מניצחון במלחמה", כתבו אביבי ומנכ"ל התנועה סא"ל במיל' ירון בוסקילה, "בשם 30,000 חברי תנועת הביטחוניסטים". 

זה היה ביוני, אבל גם כעת, אחרי עסקה עם ארגון הטרור חיזבאללה, אביבי עדיין מחזיק בעמדתו זו. "כרגע יש מלחמה וצריך לנצח אותה", הוא אומר לשומרים. "אנחנו מתנגדים לבחירות באמצע המלחמה. אחרי המלחמה, כל 120 צריכים להתפטר וללכת הביתה". 

מתי זה אחרי המלחמה? 

"אני לא קונה את זה שנתניהו מושך זמן, לצרכיו, ולכן ממשיך במלחמה", כך אביבי. "הוא רוצה לנצח אותה. בחירות באמצע מלחמה זה מסוכן״. 

מה לגבי הסכנה בפיטורי שר הביטחון בעת מלחמה? 

"ראיתי מקרוב את יחסי נתניהו-גלנט, שאותו אני מאוד מעריך, ומשהו ביניהם לא זרם", אומר אביבי. "למרות מה שכל מיני מתנגדים שלנו מנסים לומר, אין לנו שום קשר פוליטי לביבי. אנחנו תנועה א-פוליטית, שמציגה את עמדתה באופן מקצועי למקבלי ההחלטות, בדרג המדיני והביטחוני. אנחנו, לדוגמה, בעד גיוס 8,000 חרדים בשנה, זה בכלל לא דומה לעמדת הממשלה וזה דבר שיכול להפיל את ממשלת נתניהו. אז איך אפשר להגיד שאנחנו תמיד תומכים בביבי?". 

תמיד או לא, גם עמדת הביטחוניסטים סביב הפסקת האש בלבנון עברה שינוי בפרק זמן קצר והתיישרה לפי עמדת נתניהו. חודש לפני הפסקת האש, פרסמו הביטחוניסטים נייר עמדה נחרץ תחת הכותרת "כיצד ישראל תנצח את חיזבאללה", שהמלצת המדיניות הראשונה שלו היא "חיסול מוחלט של חיזבאללה ככוח לוחם רלוונטי". זמן קצר לאחר ההחלטה על הפסקת האש מתחו ראשי רשויות בצפון ותושבים ביקורות חריפה על ההסכם, מתוך ההבנה שגם אחרי שיחזרו לביתם, חיזבאללה ימשיך להוות איום צבאי על הגבול. אביבי, שרק שבועות ספורים קודם לכן קרא ל"חיסול מוחלט", היה לפתע לוחמני הרבה פחות וגמיש הרבה יותר בטיעוניו, תוך שהוא מצטרף אל הקולות שתומכים במהלך, "נוכח הכוונה לקיים הפסקת אש בת 60 יום בגבול הצפון".

"עד ה-7 באוקטובר לא עברה אצלי פעם אחת מחשבה על פוליטיקה", אומר אביבי. "אבל האירוע הזה טלטל אותי. היום אני אומר לעצמי - אל תפסול. בבוא היום אחשוב על זה, כי איבדתי אמון במערכת הזו - בכללותה. ואם זה יקרה, זה יהיה במפלגה חדשה"

אנטיתזה לתנועות הביטחוניסטים של המרכז-שמאל

אביבי, 55, שירת במגוון תפקידי קצונה בהנדסה קרבית. בימי האינתיפאדה השנייה היה ראש לשכת הרמטכ"ל דאז, משה (בוגי) יעלון. הוא המשיך להתקדם בסולם הדרגות, אך לא הגיע לפיק של הצמרת - הוא לא היה מפקד אוגדה או קצין הנדסה ראשי ותפקידו האחרון כתת-אלוף, אותו מילא במשך ארבע שנים, היה סגן מבקר מערכות הביטחון. בפברואר 2020, אחרי תקופה קצרה כמנכ"ל חברת "10 ממדים", הקים את הביטחוניסטים. בשנה הראשונה עמד תקציב העמותה על כ-800 אלף שקל בלבד, ב-2021 הוא כבר הוכפל ל-1.7 מיליון, ושוב הוכפל ב-2022 ל-4 מיליון. ב-2023 כבר עמד תקציב הביטחוניסטים על כ-9.7 מיליון שקלים. רוב המימון מקורו בתרומות מחו"ל, לרבות תרומה ממשפחת פאליק המקורבת לנתניהו (ראו הרחבה בהמשך).

בעמותה רשומים עשרות קצינים בכירים יוצאי מערכת הביטחון והמשטרה, אך מה שבולט הוא מיעוט האלופים ועוד יותר מכך מיעוט האלופים שהיו אלופי פיקוד או מפקדי אוגדות נחשבות. לדברי אביבי, הדבר נובע מכך שבצבא לא קידמו במשך שנים קצינים בעלי תפיסה שונה מהמיינסטרים. אחד מיוצאי הדופן הוא מפקד חיל הים לשעבר אלוף במיל׳ אליעזר (צ׳ייני) מרום, שבמקרה או שלא, מונה על ידי נתניהו לפרויקטור הצפון עד שהתפטר לאחרונה. 

הביטחוניסטים - ואת זה לא מסתירים אביבי ובכירים אחרים בתנועה, הוקמה כאנטיתזה לתנועות של בכירים יוצאי מערכת הביטחון שמזוהים עם המרכז-שמאל הפוליטי - מה שהייתה פעם למשל, 'המועצה לשלום וביטחון', וכיום 'מפקדים למען ביטחון ישראל'. תנועות שלא חסכו במשך השנים ביקורת חריפה מנתניהו בין היתר באמצעות דמויות כמו ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, ראש השב"כ לשעבר עמי אילון וסגן הרמטכ"ל לשעבר מתן וילנאי.

"במשך שנים הייתה הגמוניה של קבוצה אחת, דור מזדקן, שרואה את הדברים בצורה שלא מחוברת למציאות המתפתחת", אומר לשומרים אלוף במיל' גרשון הכהן, יו"ר הוועד המנהל של הביטחוניסטים ואחד ממייסדי התנועה. "לכן, נדרשה הקמת תנועה שתציג 'סקנד אופניון' בנושאים ביטחוניים. אנחנו, לדוגמה, סבורים שהקמת מדינה פלסטינית היא אסון". 

הכהן, מאז השתחרר מצה"ל, ידוע במשך שנים כאיש ימין, שאינו מהסס להביע עמדות מרוחקות מהמיינסטרים, לרבות חלומו לבנות בית מקדש בהר הבית. חבר אחר בתנועה הוא למשל, תא"ל במיל' אפי איתם שהיה שר וח"כ מטעם המפד"ל ומאז שפרש מהפוליטיקה שמר על קשר עם נתניהו. עוד חבר הוא אלוף במיל' יפתח רון-טל, שהוזכר בעבר כמי שמבקש להתמודד על ראשות מפלגת הבית היהודי. גם הוא שומר על קשר אישי עם ראש הממשלה ולפי פרסומים בעבר ב-2015 נתניהו ראה בו כמועמד מתאים לשמש מפכ"ל המשטרה. אגב, השבוע, גם רון-טל וגם איתם התיישרו לפי נתניהו ותמכו בעסקת החטופים. איתם הביע תמיכה בעסקה, באומרו שהחזרת החטופים היא חלק ממטרות המלחמה. רון-טל אמר שישראל לא מאבדת את ההרתעה.

רון-טל הוא גם חבר בוועדה שהקים שר הבט"ל הפורש איתמר בן גביר ביוני 2023 לבחינת הקמת משמר לאומי. בוועדה הזו חברים גם ניצב בדימוס שלום קעטבי, הרשום כחבר ועד מנהל בביטחוניסטים ואלוף-משנה במיל' אפרים לאור, הרשום כחבר הוועד המייעץ של התנועה. תת-אלוף במיל' נתי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת תחת שרי הליכוד איוב קרא ודודי אמסלם, רשום אף הוא כחבר הוועד המייעץ. כך גם אליאב דיקשטיין, אחיו של צחי דיקשטיין, ראש המטה של שר החוץ הנוכחי גדעון סער.

בוועד המייעץ של הביטחוניסטים רשומה גם פרופ' לימור סמימאן-דרש, שב-2015 הייתה מיועדת לשיבוץ ברשימת הליכוד לכנסת - דבר שבסופו של דבר לא יצא לפועל. עם זאת, ישנם גם אנשים שלא מזוהים בהשקפתם הפוליטית, כגון אלוף במיל' יוסי בכר או תת-אלוף במיל' צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד ההגנה האווירית. מצטרף חדש יחסית הוא אייל גבאי, שהיה בשנים 2009-2011 מנכ"ל משרד ראש-הממשלה תחת נתניהו. גבאי, יו"ר קופת-חולים מאוחדת ומי שיצא במארס 2023 להפגין בעד המהפכה המשפטית, מוגדר כראש תחום כלכלה בתנועה, ולדברי אביבי, אמור לפתח את תחום הידע הזה. 

האם נראה בקרוב את הביטחוניסטים מתרחבים עם ניירות עמדה בתחומי כלכלה וחברה דוגמת פורום קהלת למשל? גבאי סירב להתייחס לפניית שומרים.

בין 8 ל-10 פגישות עם נתניהו בזמן המלחמה

לדברי אחד מראשוני התנועה ששוחח עם שומרים, המייסדים הבהירו לאביבי כבר בתחילת הדרך, שהם מתנגדים לשימוש פוליטי בתנועה והוא התחייב שלא לעשות זאת. האם התחייבות זו תעמוד במבחן הזמן? לפני כחודש פרסמה עיתונאית חדשות 12 דפנה ליאל, שנתניהו בוחן הקמת מפלגה בשם הביטחוניסטים, שבראשה יעמוד תא"ל במיל' עופר וינטר וישולבו גם אנשים מתנועתו של אביבי. המטרה על פי הדיווח, היא לנגוס בקולות המפלגה העתידית של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. 

הפרסום עורר הדים בקבוצות הווטסאפ של הביטחוניסטים וחלק מחברי התנועה פנו לאביבי בשאלות בנושא. לשומרים הוא אומר, כי "תנועת הביטחוניסטים לעולם לא תהיה פוליטית. האם מכל הבכירים שיש לנו יהיו כאלו שיילכו לפוליטיקה? אני מאוד מקווה שכן. הפעילות התנועתית מייצרת חשיפה מאוד משמעותית לאנשים שחלקם לא היו צריכים אותנו בשביל זה ולאחרים לא הייתה חשיפה בלעדינו. בנוגע לפרסום שהיה - אני לא מכיר אף בכיר אצלנו שקיבל פנייה". 

עם או בלי פנייה, אביבי עצמו אינו שולל הצטרפות לפוליטיקה. "עד ה-7 באוקטובר לא עברה אצלי פעם אחת מחשבה על פוליטיקה", הוא אומר. "אבל האירוע הזה טלטל אותי. היום אני אומר לעצמי - אל תפסול. בבוא היום אחשוב על זה, כי איבדתי אמון במערכת הזו - בכללותה. ואם זה יקרה, זה יהיה במפלגה חדשה, כי אני לא יכול לסבול את המפלגות הקיימות. לא מתחבר לאף אחת מהן". 

רק ימים יגידו מה יעלה בגורל הביטחוניסטים, אבל העבר הקרוב גם מלמד משהו. שומרים חושף כי מאז שפרצה המלחמה נפגש אביבי, יחד עם בכירים אחרים בתנועה, בין 8 ל-10 פעמים עם נתניהו. לשם השוואה, תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", לא קיימה ולו פגישה אחת עם נתניהו בחמש השנים האחרונות, וכך גם אנשי מכון המחקר INSS שלא נפגשו עמו בשנים האחרונות. גם "מבטחי", תנועה של אנשי צבא המזוהה דווקא עם הימין ובראשה עומד אלוף במיל' עוזי דיין, לשעבר חבר כנסת מטעם הליכוד, לא נפגשה עם נתניהו בחמש השנים האחרונות. 

חיבה לביטחוניסטים הראה נתניהו גם בוועידות השנתיות של הארגון, בהן נאם פעמיים בוידיאו. בפעם הראשונה במאי 2023 (לפני פרוץ המלחמה) ולאחר מכן בינואר 2024 במהלך המלחמה. נתניהו גם נפגש פעמיים עם הביטחוניסטים לפני המלחמה. הפגישה הראשונה הייתה ביוני 2020, כאשר סדר היום הביטחוני נסב סביב "תוכנית המאה" של הנשיא טראמפ שכללה הקמת מדינה פלסטינית בחלק מהגדה. נושא שנמצא בקונפליקט עם הרעיון העיקרי שאותו ניסתה לקדם התנועה עם הקמתה, של סיפוח בקעת הירדן לישראל. פגישה אחרת הייתה שנתיים לאחר מכן עם ראש המוסד דדי ברנע, שבועיים לפני בחירות 2022. היה זה בעיצומו של קמפיין שניהלו הביטחוניסטים נגד הסכם הגז שנחתם עם ממשלת לבנון בידי ממשלת בנט-לפיד. בין לבין הספיקו הביטחוניסטים לצאת נגד כניסת מפלגת רע"מ לממשלה. 

"בגלל הדנ"א של הביטחוניסטים שהם יותר ימניים, יש להם קשר לראש-הממשלה", אומר אלוף במיל' כמיל אבו-רוקון, שאמנם רשום באתר התנועה כחבר הוועד המייעץ אולם אומר שהוא אינו חבר פעיל בה. אבו-רוקון, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מעלה כיום השגות על עמדות התנועה. למשל, על נייר עמדה של הביטחוניסטים בשם 'איים הומניטריים', שפורסם בחודש שעבר. "הסיפור ההומניטרי הוא תעודת עניות מתחילת הדרך", הוא אומר. "זה מנוף אדיר שלא ידעו לנהל אותו. זה קשור לכך שאף אחד לא רוצה לדבר על היום שאחרי. יש שלבים בכיבוש שטח - שלב א', דברים הומניטריים בסיסיים, מים, מזון, תרופות. השלב האחרון הוא מנגנונים של חינוך, בריאות וכיו"ב. הם מנסים לדבר על שלב א' ולהגיד שזה מנהל חדש, אבל זה בעצם ממשל על שלביו. לא משנה איך תקרא לזה, בסוף אתה אחראי".

"הסיפור ההומניטרי הוא תעודת עניות מתחילת הדרך. זה מנוף אדיר שלא ידעו לנהל אותו. זה קשור לכך שאף אחד לא רוצה לדבר על היום שאחרי", אומר אלוף במיל' אבו-רוקון שאומר שהוא אינו חבר פעיל בביטחוניסטים כיום

נכבה על עזה וקונספירציות על השב״כ

לדברי אביבי, עמדת הביטחוניסטים נקבעת בהתייעצות עם מספר מצומצם של בכירים, שחלקם חברי הוועד המייעץ. מהתייעצות אלו מתגבשים ניירות עמדה המייצגים את עמדת התנועה הרשמית. כך, למשל, מוצגים באתר התנועה גם המכתבים שנשלחו לנתניהו בספטמבר וביוני.

כמו במקרה של אבו-רוקון, שמסתייג כיום מעמדת התנועה, יש עוד מספר חברי ועד מייעץ או חברים אחרים שהסבירו לשומרים שהם כלל לא פעילים בה. אחד מהם הוא אלוף במיל' יוסי בכר, חבר קיבוץ בארי שאמו נרצחה בקיבוץ במתקפת ה-7 באוקטובר ומאז הוא במילואים כסגן מפקד פיקוד דרום. בכר מעולם לא היה מזוהה פוליטית, אך לדבריו הוא כן תומך בעמדות הכלליות של התנועה, שהם מרכז-ימין ביטחוני. לדבריו, מעבר לפעמים בודדות שבהם השתתף בדיוני זום, לא היה פעיל בתנועה. הפעם האחרונה הייתה לפני כשנה וחצי, בהתייעצות שנגעה להקמת אוהל של חיזבאללה בהר דב. "תנוח דעתך, אין לי שום כוונות להגיע למפלגת פוליטית שעופר וינטר עומד בראשה", אומר בכר לשומרים. 

בכיר נוסף הרשום באתר התנועה כחבר הוועד המייעץ הוא תא"ל (במיל') דדי שמחי, שכמו אביבי מופיע ללא הפסקה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, אז שכל את בנו גיא, לוחם בסיירת צנחנים שנפל בקרב בקיבוץ רעים. שמחי, כך נתוני חברת יפעת, הופיע בתקשורת כ-1,400 פעמים מאז פרוץ המלחמה - קרוב למאה הופעות בחודש - אולם ברובם הגדול של המקרים לא תחת הטייטל של הביטחוניסטים. לשומרים אומר שמחי כי "הביטחוניסטים הם תנועה מצוינת", אך מאז ה-7 באוקטובר הוא לא פעיל בה. לדברי אביבי, שמחי ממשיך להביע את דעתו בקבוצות הווטסאפ הפנימיות של התנועה.

הופיע בתקשורת כ-1,400 פעמים מאז פרוץ המלחמה - קרוב למאה הופעות בחודש - אולם ברובם הגדול של המקרים לא תחת הטייטל של הביטחוניסטים

בעוד שחלק מהחברים אומרים שאינם פעילים ישנם גם כאלה שמדברים בעילום שם על חוסר שביעות רצון מכיוון התנועה. "הביטחוניסטים התחילו א-פוליטי ולאט-לאט הם הופכים להיות יותר מזוהים פוליטית", אומר אחד מהם. לדבריו, הוא נמנע מלהופיע בתקשורת מטעמה, כדי לא להיות מזוהה. "היו שם דיבורים על התיישבות בעזה, נכבה, גם כמה אמירות גזעניות. אלו דברים שאני לגמרי לא מזדהה איתם. בתחילת הדרך חשבתי שזה משהו אחר, תנועה שהיא מרכז-ימין ביטחוני, אבל יותר ימין רך". 

כאמור, יש כמה חברי ביטחוניסטים המוכרים בזכות עצמם ואינם מוצגים באולפנים כנציגי הביטחוניסטים. לכן, כשהם משמיעים עמדה קיצונית, אי-אפשר לזהות אותה ככזאת שקשורה לתנועה. כך במקרים למשל, של אמירתו של סא"ל במיל' בועז קוקיא, שבנובמבר 2023 אמר שצריך להביא נכבה על עזה, או האמירה הקונספירטיבית של תת-גונדר בדימוס בטי להט מאוקטובר האחרון, ולפיה ייתכן שיחיא סינואר היה מקור של השב"כ, ובשל הרצון לשמור עליו ככזה, השב"כ נמנע מלפעול כנגד המתקפה. עם זאת, ישנם מקרים שאמירות קיצוניות מובאות תחת הטייטל של הביטחוניסטים. כך היה במאי האחרון, כאשר שוש רבן, בכירה לשעבר בשב"כ, תמכה בשידור בערוץ 14, בהתיישבות יהודית בחבל עזה. כעבור שלושה חודשים אמרה באותו ערוץ שצריך להתיישב בדרום לבנון.

לוחם מת לשווא? "לא על כל שטות נוציא נייר עמדה"

אביבי מצידו מסביר, כי התנועה פתוחה למגוון דעות של חבריה, וגם מי שמופיע עם טייטל בטלוויזיה לא בהכרח מייצג את עמדת התנועה. לדבריו, את עמדת התנועה מייצגים ראיונות טלוויזיוניים שלאחר מכן מופיעים באתר האינטרנט ובעמודים של התנועה ברשתות החברתיות. "כל דבר שנחשוב שבבסיס שלו זה משהו שבטוח אין עליו הסכמה רחבה, לא ניכנס אליו בכלל", אומר אביבי, "יש גבולות גזרה מסוימים. לדוגמה, סוגיית הרפורמה המשפטית. לזה לא נכנסנו בכלל". 

מה לגבי סוגיה צבאית טעונה, שנדמה כי תנועה ביטחונית מחויבת להחזיק בה עמדה ציבורית ברורה, כמו פרשת הארכיאולוג זאב (ז'אבו) ארליך שכניסתו ללבנון כאזרח גרמה למותו שלא לשום צורך מבצעי של לוחם גולני, סמ"ר גור קהתי ז"ל. "יצא לי להתראיין על זה בתקשורת", אומר אביבי, "אנחנו מאוד גאים על ערך ההתנדבות שאנשים רוצים להשפיע, ומצד שני אתה לא יכול להביא בן-אדם לזירת קרב. לא יגררו אותנו לכל ההתעסקות בזה. אנחנו מתעסקים בביטחון לאומי במובן הרחב. לא על כל איזה שטות נוציא נייר עמדה".

הכהן, יו"ר הוועד המנהל של התנועה, מציג עמדה שונה מזו של אביבי לגבי האג’נדה שלה. לדבריו, "אין דבר כזה עמדת התנועה. זו תנועה פתוחה. אף אחד לא מגיע לטלוויזיה עם דף מסרים. לגבי התיישבות ברצועת עזה למשל, אין לנו עמדה. נכון, זה אומר שאנחנו גם לא מתנגדים להתיישבות בעזה. יש צדדים לכאן ולכאן. להתיישב בארץ ישראל זה תמיד בסדר - צריך לשאול מתי ואיך. זה צריך להיות אירוע של עם ישראל, לא מגזרי. זו העמדה שלנו, או יותר נכון רוח התנועה". 

מה לגבי ועדת חקירה ממלכתית? הביטחוניסטים לא גיבשו נייר עמדה, אולם לא במפתיע עמדתו של אביבי דומה מאוד לזאת שמהדהד הליכוד, לרבות שרים שאחרי טבח ה-7 באוקטובר לא היססו לתמוך במהלך. "צריכה להיות ועדת חקירה", אומר אביבי, שכאמור היה סגן מבקר מערכת הביטחון. "מה הרכבה, מי עומד בראשה, זה משהו אחר. אותי יותר מטריד מה היא הולכת לחקור. ועדת חקירה צריכה להחליט על דברים מלפני 30 שנה. אנחנו מתכננים להקים ועדת חקירה משלנו, אם לא נהיה מרוצים מזו שתקום". 

את אלוף במיל’ יצחק (ג׳רי) גרשון, שהיה ממייסדי הביטחוניסטים ובאתר התנועה עדיין מופיע כחבר הוועד המנהל, זה לא מספק. "אני כבר לא ממש חלק מהדבר הזה, וגם יש לי השגות לגבי חלק מהדעות שם", הוא אומר. "האלמנט של הביטחוניסטים בראשיתו מאוד קסם לי - א-פוליטי, ציונות, ממלכתית, בדגש על כך שלא נחזיר לעולם את בקעת הירדן".

לדברי גרשון, "אני מתנגד באופן נחרץ להתיישבות ברצועת עזה. זו סוגייה שלעולם לא עלתה בתנועה. אני בעד לסיים את המלחמה ולהחזיר את החטופים כמה שיותר מהר הביתה. לגבי הקמת ועדת חקירה ממלכתית - אני לא יודע מה העמדה הרשמית שלהם, אבל אני חושב שזה מחויב המציאות. אני חושב שמדינה חפצת חיים, צריכה להקים אחרי המחדל הגדול בתולדותיה, ועדת חקירה ממלכתית שהתכלית שלה היא למנוע או לצמצם את האפשרות שיתרחש אירוע נוסף כזה בעוד 25, 30 או 50 שנה". 

"אני כבר לא ממש חלק מהדבר הזה, וגם יש לי השגות לגבי חלק מהדעות שם", אומר אלוף במיל' גרשון שהיה ממייסדי התנועה. "האלמנט של הביטחוניסטים בראשיתו מאוד קסם לי - א-פוליטי, ציונות, ממלכתית, בדגש על כך שלא נחזיר לעולם את בקעת הירדן"

100 אלף ממשפחת פאליק וביקור במאר-א-לאגו

אביבי כאמור אינו פוסל כניסה לפוליטיקה, ובפועל כבר מכין את הקרקע כאשר החיבור לנתניהו אינו נעלם גם הפעם. בחודש שעבר אביבי אף ביקר באחוזתו של נשיא ארה"ב טראמפ במאר-א-לאגו שבפלורידה וצייץ על כך ברשת X. "מסיים שבועיים עמוסים באירועים ופגישות בארה״ב בערב משמעותי במאר-א-לאגו ביתו ומבצרו של הנשיא טראמפ המשמש גם כמועדון יוקרה שכל המי ומי מגיעים אליו", כתב בציוץ שאליו העלה תמונה שלו עם אלוף העולם באגרוף לשעבר מייק טייסון. "וושינגטון היא אולי מרכז קבלת ההחלטות הרשמי אך מאר-א-לאגו הוא מרכז העצבים החדש של האומה האמריקאית". 

אביבי סירב לומר לשומרים כיצד קיבל הזמנה למאר-א-לאגו, אך טען שהדבר אינו קשור לנתניהו וסביבתו, וגם לא למשפחת פאליק שתרמה לביטחוניסטים, כפי שחושף כעת שומרים. התרומה נעשתה בשנת 2022 באמצעות חברת פיטרו הכט, שבבעלות משפחת פאליק, ועמדה על סך 100 אלף שקלים. תורמים נוספים לתנועה הם חברת אורבס, בבעלות האחים דניאל ואוריאל פלד, הפעילים בתחום הקריפטו, כאשר רוב התרומות של העמותה מגיעות מחו"ל, דרך ארגון Central Fund of Israel, צינור תרומות המזוהה עם ארגוני הימין בישראל, לרבות ארגוני ימין קיצוני. 

לדברי אביבי, השימוש בארגון זה נעשה משום שהוא לא גובה עמלות. לדבריו, אין לתנועה תורם מרכזי אחד גדול, אלא מספר מגוון רחב של תורמים. מבדיקת שומרים לגבי כמה מהם, עולה שהם תומכי הימין האמריקאי והנשיא טראמפ, כאשר ברזומה של אביבי גם פגישות עם מי שבקרוב יהיה סגן הנשיא ג'י.די ואנס, ועם שגרירת ארה"ב באו"ם, אליס סטפניק - אותם פגש כאשר היו חברי קונגרס.

לדברי אביבי, לביטחוניסטים יש יומרות גדולות. התנועה מתכוונת להקים מכינה קדם-צבאית במושב תקומה שבעוטף עזה, ופתחה בקמפיין גיוס תרומות לשם כך, תחת הכותרת "בונים את המטכ"ל הבא". אגב, אדם שעובד כמגייס תרומות בביטחוניסטים לטובת מטרה זו הוא עודד בן-זאב, מי שהיה שכנו של נתניהו בקיסריה ובעבר העיד לטובת שרה נתניהו בתביעה שהגישה נגד עוזרת הבית שלה, ליליאן פרץ. 

קשר נוסף הוא דוברו הטרי של נתניהו, ד"ר עומר דוסטרי, מי שעד לפני מספר חודשים הועסק כחוקר בביטחוניסטים. ב-4 באוגוסט הודיע נתניהו שהוא החליט למנות אותו לדוברו. שלושה ימים לאחר מכן פורסם טור דעה של דוסטרי באתר הביטחוניסטים - הטור האחרון שלו, מבלי שיהיה גילוי נאות על כך שהכותב מונה זה עתה להיות דוברו של ראש הממשלה.

ממשרד ראש הממשלה לא התקבלה תגובה לכתבה.