המדינה ומשלמי המיסים מסבסדים את התרומות לקמפיין רוצח משפחת דוואבשה
בימים האחרונים נאספו למעלה מ-1.6 מיליון שקלים במסגרת קמפיין לטובת עמירם בן אוליאל, רוצח בני משפחת דוואבשה. כעת חושף שומרים כי התרומות הללו, שעוברות דרך עמותת חננו, מוכרות לצרכי מס. המשמעות היא שהמדינה עשויה עשויה לסבסד עד כשליש מסכום התרומות
בימים האחרונים נאספו למעלה מ-1.6 מיליון שקלים במסגרת קמפיין לטובת עמירם בן אוליאל, רוצח בני משפחת דוואבשה. כעת חושף שומרים כי התרומות הללו, שעוברות דרך עמותת חננו, מוכרות לצרכי מס. המשמעות היא שהמדינה עשויה עשויה לסבסד עד כשליש מסכום התרומות
בימים האחרונים נאספו למעלה מ-1.6 מיליון שקלים במסגרת קמפיין לטובת עמירם בן אוליאל, רוצח בני משפחת דוואבשה. כעת חושף שומרים כי התרומות הללו, שעוברות דרך עמותת חננו, מוכרות לצרכי מס. המשמעות היא שהמדינה עשויה עשויה לסבסד עד כשליש מסכום התרומות
בימים האחרונים נאספו למעלה מ-1.6 מיליון שקלים במסגרת קמפיין לטובת עמירם בן אוליאל, רוצח בני משפחת דוואבשה. כעת חושף שומרים כי התרומות הללו, שעוברות דרך עמותת חננו, מוכרות לצרכי מס. המשמעות היא שהמדינה עשויה עשויה לסבסד עד כשליש מסכום התרומות
המדינה ומשלמי המיסים מסבסדים את התרומות לקמפיין רוצח משפחת דוואבשה
בימים האחרונים נאספו למעלה מ-1.6 מיליון שקלים במסגרת קמפיין לטובת עמירם בן אוליאל, רוצח בני משפחת דוואבשה. כעת חושף שומרים כי התרומות הללו, שעוברות דרך עמותת חננו, מוכרות לצרכי מס. המשמעות היא שהמדינה עשויה עשויה לסבסד עד כשליש מסכום התרומות
עמירם בן אוליאל בבית המשפט. צילום: רויטרס
אורי בלאו
יחד עם
21.9.2023
תקציר הכתבה
להאזנה לכתבה
הוקלט על ידי המרכז לתרבות מונגשת
בימים האחרונים נאספו למעלה מ-1.6 מיליון שקלים במסגרת קמפיין לטובת רוצח משפחת דוואבשה, עמירם בן אוליאל. כעת מתברר שהמדינה עשויה לסבסד את התרומות הללו בסכום שיכול להגיע ליותר מחצי מיליון שקלים.
כזכור, בן אוליאל הורשע ברציחתם של ריהאם, סעד ובנם התינוק עלי דוואבשה בכפר דומא בשנת 2015. הוא נידון לשלושה מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר. מאז הרשעתו קידמו גורמים שונים טענות שנועדו להטיל ספק בקביעת השופטים, בעיקר באמצעות אמירות שהודאתו של אוליאל הושגה בעינויים ולכן איננה תקפה. בן אוליאל ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו. אשתקד דחה בית העליון פה אחד את הערעור וקבע כי הוא "יצא למסע נקם לרצח ערבים באשר הם ערבים, ומשפחה שלמה מצאה עצמה באישון לילה במלכודת מוות".
השבוע, כאמור, החל קמפיין גיוס כספים נוסף לטובת בן אוליאל תחת הכותרת "עושים סוף לעלילה". הקמפיין עומד ברקע פניות של חברי כנסת בבקשות להקל בתנאי כליאתו של בן אוליאל וניסיונות לציירו כ"צדיק" ו"קדוש" שהורשע על לא עוול בכפו. "התרומות יסייעו לשמר את פעילויות המטה, דוכנים, קבלות שבת מול הכלא, תחזוקת האתר שמוקם בימים אלו, תשלום לאנשי מקצוע וספקים", נכתב על ידי יוזמי גיוס הכספים.
התרומות הללו נאספות דרך עמותת חננו, העוסקת ב"עזרה וסעד ושיקום כלכלי, רוחני ונפשי של אסירים, עצירים ובני משפחותיהם. סיפוק צרכי דת לאסירים, עצירים ובני משפחותיהם" וכן "סיוע כלכלי ומשפטי ליהודים שנקלעו למצוקה ו/או שנעצרו ו/או שנכלאו ו/או שנלקחו בשבי עקב המצב הביטחוני ו/או עקב פועלם לטובת מדינת ישראל".
עמותת חננו מוכרות על פי סעיף 46 לפקודת מס ההכנסה. בשנת 2021, השנה האחרונה לגביה קיימים נתונים, גייסה חננו תרומות בהיקף של 7 מיליון שקלים. על פי סעיף 46, על כל תרומה שסכומה עולה על 200 שקלים ניתן לבקש ממס ההכנסה זיכוי ממס. תורמים פרטיים זכאים לזיכוי של 35% על תרומתם, וחברות זכאיות לזיכוי של 23% על תרומה.
הסעיף הזה מהווה תמיכה עקיפה של המדינה - ושל משלמי המיסים כולם - בעמותות שונות. "באמצעות סעיף זה המדינה מעניקה זיכוי ממס בעד תרומה שניתנת למוסדות הציבור הללו ובכך מעודדת תרומת כספים להם ולמטרותיהם", נכתב על ידי היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת במסגרת דיון על הסעיף.
בשנת 2015 נחשף כי חוננו תמכה כלכלית בבני משפחה של רוצחים יהודיים על רקע לאומני, ועל הרקע הזה הפסיקה זמנית הקרן המרכזית לישראל את גיוס התרומות לעמותה בארה"ב. חבר הכנסת לשעבר מוסי רז פנה אז לבג"צ בעניין בבקשה שמשרד האוצר ישקול לבטל את מתן ההכרה בחננו על פי סעיף 46
לא העמותה היחידה שהתרימה עבור בן אוריאל
התרומות לבן אוליאל - שבינתיים הצטברו ללמעלה מ-1.6 מיליון שקלים, עוברות לחננו תחת שם הקוד "מטה צדק לעמירם". חישוב פשוט מעלה כי היקף הסבסוד של המדינה יכול להגיע לכשליש מהיקף התרומות הללו, כלומר למעלה מחצי מיליון שקלים. אגב, תרומות לחננו ניתן להעביר גם דרך ארה"ב. התרומות הללו, שעוברות דרך ארגון The Central Fund of Israel ("הקרן המרכזית לישראל"), מוכרות לצרכי מס בארצות הברית. חננו, יצוין, היא לא היחידה שהתרימה עבור בן אוליאל. בתחילת השנה חשף תחקיר משותף לשומרים ולסוכנות הידיעות AP, כי עמותת "שלום אסיריך" התרימה עבורו ועבור רוצחים יהודיים אחרים דרך עמותה אמריקאית. בעקבות הפרסום הפסיקה העמותה האמריקאית את שיתוף הפעולה עם שלום אסיריך.
אין זו הפעם הראשונה שעבודתה של חננו והיותה מוכרת לפי סעיף 46 עולה לכותרות. בשנת 2015 נחשף כי העמותה תמכה כלכלית בבני משפחה של רוצחים יהודיים על רקע לאומני, ועל הרקע הזה הפסיקה זמנית הקרן המרכזית לישראל את גיוס התרומות לעמותה בארה"ב. חבר הכנסת לשעבר מוסי רז פנה אז לבג"צ בעניין בבקשה שמשרד האוצר ישקול לבטל את מתן ההכרה בחננו על פי סעיף 46.
בתשובת משרד האוצר נאמר כי במסגרת שימוע שנערך לעמותה, היא הודיעה שהיא תפסיק להעביר כספים למשפחות של יהודים שהורשעו בטרור ותתמקד בסיוע משפטי עבורם. בעקבות כך משך רז את העתירה.
משרד האוצר לא הגיב לשאלה בעניין הקמפיין הנוכחי וההכרה בעמותה על פי סעיף 46, והפנה לתגובת מס ההכנסה. ממס הכנסה לא התקבלה תגובה.
גם תגובת חננו לא התקבלה ותתווסף לכתבה ככל שתגיע.