מאז 2019 אירעו לפחות 11 דליפות נפט כתוצאה מכשלים בציוד או חורים בצינורות של חברת קצא"א, ותשע דליפות או אירועים סביבתיים אחרים בשל גורמים כמו חבלות בצינור וטעויות אנוש. כך עולה ממסמכי החברה שהגיעו לידי שומרים. רוב הדליפות התרחשו בתוך מתקני החברה והוכלו לאחר דליפת ליטרים בודדים, או עשרות ליטרים, אך הם עשויים להעיד על מצבם הרעוע של הצינורות והציוד. כל זאת בשעה שעל הפרק עומדת הגדלה של כמות הנפט שהחברה תורשה לשנע, ובשבוע שעבר אף נערך בנושא דיון בראשות ראש הממשלה.

לידי שומרים הגיעה רשימת האירועים הסביבתיים שהתרחשו בחברה מאז 2019, וכן התחקירים הפנימיים שערכה קצא"א בעקבותיהם. קבלת המידע התאפשרה לאחר שהממשלה צמצמה את צו החיסיון על פעילותה של קצא"א, ובאמצעות בקשה שהגישה התנועה לחופש המידע.

ברשימה יש עשרים אירועים מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות. אירוע קל הוא למשל, דליפה מינורית שהתרחשה באפריל 2019 במכלול קצא"א באילת. בזמן טיפול באחד המיכלים, עובד קבלן נשען על חלק מהצנרת, שלפי התחקיר הייתה ישנה מאוד ונשברה. מכיוון שהמיכל היה בדיוק בהליך של ניקוי ושיפוץ היו בו מים, ומהשבר דלפו מאה ליטרים של מים שבהם על פי ההערכה היה כחצי ליטר של דלק. העבודה במקום נעצרה מיד, הנזילה הופסקה באמצעות ציוד טכני, ומהמקום פונו 15 ליטרים של קרקע מזוהמת.

מנגד, האירוע החמור ביותר ברשימה אירע באוגוסט 2021 ליד מושב משען הסמוך לאשקלון. מסיבה שאינה ידועה דלפו מצינור של החברה כ-150 אלף ליטרים של נפט. החברה הצליחה לשאוב בחזרה 94 אלף ליטרים, ומהמקום פונו לפחות 5,000 טונות של קרקע מזוהמת. בניגוד לאירוע באילת, שהתרחש בזמן טיפול במיכל שידוע מראש כנקודת תורפה, גורם בחברה אמר לשומרים, כי האירוע במשען התרחש בזמן עבודה רגילה של קו הנפט. אלו האירועים המסוכנים ביותר, שכן באופן טבעי לוקח זמן לאתר אותם ולהגיב אליהם, ובזמן הזה הנפט ממשיך לזרום מהצינור הפגוע.

תחקיר האירוע במשען, כמו גם אירוע של דליפת דלק מגג מיכל באשקלון שהתרחש ב-2020, לא נמסרו במענה לבקשת חופש המידע, שכן שני האירועים עדיין נמצאים בחקירה פלילית של המשטרה הירוקה (זרוע האכיפה של המשרד להגנת הסביבה). לגבי שני האירועים נמסרו פרטים כלליים בלבד, לצד הודעות המשרד להגנת הסביבה שפורסמו בסמוך לאירועים. כמו כן, לא נמסר כל מידע לגבי אירועים שהתרחשו כתוצאה מאירועים ביטחוניים. כך למשל, נחשף לאחרונה במקומון האילתי "ערב ערב", כי בדצמבר 2021 פגעה רקטה במיכל של החברה באשקלון. האירוע לא נכלל ברשימת האירועים שהועברה לשומרים, ולא ניתן לדעת אם היו אירועים נוספים כאלה.

האירוע החמור ביותר ברשימה אירע באוגוסט 2021 ליד מושב משען הסמוך לאשקלון. מסיבה שאינה ידועה דלפו מצינור של החברה כ-150 אלף ליטרים של נפט. החברה הצליחה לשאוב בחזרה 94 אלף ליטרים, ומהמקום פונו לפחות 5,000 טונות של קרקע מזוהמת

האסונות הגדולים - מחוץ למתקנים 

רשימת תחקירי האירועים מלמדת כי נוהלי הבטיחות בקצא"א נותנים מענה טוב לדליפות בתוך מתקני החברה, ואלו מזוהות בראשיתן ומטופלות במהרה, לפני שהן הופכות לדליפה משמעותית. אלא שלא כל הדליפות קורות בתוך מתקני החברה. אסונות הזיהום הגדולים ביותר - דליפת הדלק הסילוני בנחל צין ב-2011 וזיהום שמורת עין עברונה ב-2014 - אירעו מחוץ למתקנים. אין זה מקרה שגם הדליפה הגדולה ביותר ברשימה, זו שאירעה סמוך למושב משען, התרחשה מחוץ למתחם של קצא"א, בנקודה אקראית לאורך מאות קילומטרים של צינורות.

לאחרונה ביקשה הממשלה, בהובלת מנכ"ל משרד רה"מ, שר האוצר והשר לשיתוף פעולה אזורי, לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד להגנת הסביבה ובעצם לעקוף את המשרד ולהתעלם מעמדת גורמי המקצוע שאמונים על מתן היתרי שינוע הרעלים

הרשימה עשויה ללמד גם על מצבן של תשתיות הובלת הנפט של החברה. ב-11 אירועים, כאמור, הסיבה היא כשל בציוד – בדרך כלל חור או סדק בצינור תת קרקעי. שלושה אירועים נבעו מחבלה חיצונית בצינור, כולל פגיעת הרקטה שהוזכרה ב-2021, ובשני אירועים בלבד הגורם היה טעות אנוש.

מבין 11 האירועים שנגרמו בשל כשל בציוד, בארבעה הוזכר מפורשות בתחקיר כי הצנרת סבלה מאיכול פנימי. הקורוזיה שמאכלת את דופן הצינורות היא סכנה ידועה בתשתיות נפט. כבר לפני שלוש שנים חשף שומרים, כי בדיקות שביצעה קצא"א לאורך צינורותיה מאילת עד חיפה מצאו שבנקודות מסוימות אבדו בשל קורוזיה עד 70% מעובי דופן הצינור המקורי. בנקודה אחת בצינור שעובר בין גלילות לחיפה נמצא כי נשארו רק 15% מעובי הדופן המקורי.

"זיהינו שיש (בקצא"א) הרבה מאד אירועי כשל", אומר לשומרים עפרי חזיז, ראש אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים (בפועל) במשרד להגנת הסביבה. לדבריו, אחת הסיבות לכך היא שקצא"א היא החברה היחידה בישראל שעיקר עיסוקה בשינוע נפט גולמי, ולא תזקיקי דלק. הנפט הגולמי מכיל מים, שגורמים לאיכול פנימי בצינורות - שהוא "המחולל העיקרי של אירועי נזק בצנרת", לפחות בתוך חוות המיכלים של החברה. 

 "הבנו שיש פה סיכון לעוד אירועי כשל בהיקפים יותר גדולים ולכן עיגנו עבור קצא"א דרישות נוספות מעבר למה שקבוע לשאר החברות, כדי לנהל את הסיכון ולהבין את המצב"

כדי להתמודד עם הסיכון, במשרד להגנת הסביבה הציבו לקצא"א דרישות מחמירות יותר לעומת חברות אחרות, ולעתים אף מחמירות מתקנים בינלאומיים. "הבנו שיש פה סיכון לעוד אירועי כשל בהיקפים יותר גדולים", אומר חזיז, "ולכן עיגנו עבור קצא"א דרישות נוספות מעבר למה שקבוע לשאר החברות, כדי לנהל את הסיכון ולהבין את המצב".

כך, למשל, ב-2018 נדרשה קצא"א לבצע בדיקה של מצב הצנרת בתוך חוות המיכלים שלה. מדובר בבדיקה שבמסגרתה נחפרה הקרקע מסביב לצינורות ב-250 נקודות, ונבדקה באופן פיזי ההגנה החיצונית על הצינור, וכן נעשתה בדיקה באמצעות אולטרסאונד כדי לאמוד את מצבו הפנימי של הצינור באותה נקודה. לדברי חזיז, התקנים הבינלאומיים קובעים כי יש לערוך בדיקה כזו אחת לעשור, ואילו המשרד דרש מקצ"א לבצע את הבדיקה שוב כבר בשנה הקרובה. 

לעתים החברה עצמה היא שבחרה להחמיר. למשל, לגבי הצנרת הארצית של החברה. המשרד דורש מחברות הדלקים בישראל לבצע בדיקות תקינות תקופתיות, אך מסתפק בבדיקות לחץ, במסגרתן מבודדים מקטע של הצינור ומעלים בו את הלחץ לזמן מוגדר כדי לאתר דליפות. קצא"א בחרה להחמיר ואימצה בדיקות "מולוך חכם", מעין רובוט שנע בצינור ונושא עליו מכשור דאגנוסטי שמראה בזמן אמת מה מצב הדופן בכל נקודה, ויודע לאתר אנומליות ועיוותים בצנרת.

"בעולם רואים שהכניסה של הבדיקות התוך-קוויות, בדיקות 'המולוך החכם', הפחיתה מאד את אירועי הכשל", אומר חזיז. "אנחנו בעולם של ניהול סיכונים, וככל שהחברה מקיימת ומאמצת את הטכנולוגיות המתקדמות האלה, אז רמת הסיכון יורדת".

עם זאת, הוא מזכיר כי גם הבדיקות המתקדמות ביותר לא יכולות להבטיח שלא תקרה תקלה, גם כזו שיכולה להוביל לאסון סביבתי. "סטטיסטית, ברגע שאתה מפעיל מכשור בתדירות גבוהה יותר, באופן טבעי ההסתברות לכשל עולה. ככל שתעשה יותר פעולות במכשור הקיים, ולא משנה כמה בקרה תעשה עליו, הסתברותית הסיכון לכשל יעלה. ולכן אנחנו בעד לשמר את המצב הקיים - שתתבצע פעילות, ושתהיה מבוקרת. הכשל יכול להיגרם גם מרכיב אנושי ותפעולי. זה טבע האדם".

כבר לפני שלוש שנים חשף שומרים, כי בדיקות שביצעה קצא"א לאורך צינורותיה מצאו שבנקודות מסוימות אבדו בשל קורוזיה עד 70% מעובי דופן הצינור המקורי. בנקודה אחת בצינור שעובר בין גלילות לחיפה נמצא כי נשארו רק 15% מעובי הדופן המקורי

השרים שרוצים לעקוף את גורמי המקצוע 

כפי שהזכיר חזיז, מצב התשתיות של קצא"א הוא קריטי כאשר הממשלה מתעתדת להגדיל את כמות הנפט שעוברת בהן. ב-2020 חתמה קצא"א על הסכם שכונה Red-Med מול חברה מאיחוד האמירויות, שהיה אמור להגדיל את כמויות הנפט שהחברה הממשלתית משנעת דרך ישראל. מימוש ההסכם היה אמור להכניס לישראל סכומים המוערכים בכ-50 מיליון דולר בשנה, כך על פי דוח שהכינה לאחרונה ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי.

מנגד, במשרד להגנת הסביבה חששו מדליפת נפט שתהרוס את מפרץ אילת ואת שונית האלמוגים הרגישה שבו, והחליטו על מדיניות גורפת של "אפס תוספת סיכון במפרץ אילת". במשרד סירבו להגדיל את היתר שינוע הרעלים של קצא"א במפרץ מעבר להיתר שיש בידיה כיום – שני מיליון ליטרים בשנה - מה שבפועל מנע את הגדלת כמויות הנפט. מדיניות זו החלה בתקופת השרה הקודמת, תמר זנדברג, אך ממשיכה גם כיום תחת השרה עידית סילמן, ונתמכת על ידי גורמי המקצוע במשרד.

לאחרונה ביקשה הממשלה, בהובלת מנכ"ל משרד רה"מ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם, לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד להגנת הסביבה ובעצם לעקוף את המשרד ולהתעלם מעמדת גורמי המקצוע שאמונים על מתן היתרי שינוע הרעלים. השרה סילמן ומשרדה התנגדו למהלך, כמו גם ארגוני הסביבה וראשי הערים אילת ואשקלון, שבתחומם נמצאים נמלי הנפט של קצא"א. 

הנושא כבר עלה על סדר יומה של הממשלה כמה פעמים בחודשים האחרונים, אך ההצבעה עליו נדחתה לאור הלחצים שהפעילו סילמן וראשי הערים. בשבוע שעבר נמצאה פשרה בדיון שנערך בלשכתו של ראש הממשלה נתניהו, בו השתתפו גם השרה סילמן, שר האנרגיה אלי כהן, והשר לשיתוף פעולה אזורי אמסלם. לפי ההסכמות שהושגו בישיבה המהלך הגורף לעקיפת סמכויות המשרד להגנת הסביבה ייגנז, ובמקומו תצטרך קצא"א להגיש למשרד להגנת הסביבה בקשה פרטנית לכל חריגה מהיתר הרעלים הקיים. המשרד יהיה מחויב להשיב לבקשה בתוך 60 ימים.