"

אמא שלי קיבלה בשורה קשה: יש לה סרטן. הרופא הפנה אותנו לכל מיני בדיקות ואמר לנו בצורה הכי ברורה: תעשו אותן כמה שיותר מהר, צריך טיפול אקספרס. אמרו לנו לקבוע תור לבדיקת PET-CT,שהיא קריטית לתהליך האבחון וקביעת הטיפול. זה היה בחודש יולי וקיבלנו תור רק לנובמבר. ארבעה חודשים בסיטואציה כזאת, זה נורמלי? התקשרנו לבית חולים אחרי בית חולים, כדי לנסות ולמצוא תור קרוב יותר. זה מטורף וזה קשה מבחינה נפשית. לאדם עם סרטן מתקדם, העיכוב הזה הוא לא פחות מגזר דין מוות.

"רק כשאדם נתקל בקיר הזה הוא מבין איזו זילות יש לחיים שלנו. אנחנו משלמים כסף לרפואה הציבורית, וכשצריך מענה דחוף בעצם אומרים לך - או שתשלם פרטי או שתמות. בשביל מענה מהיר, צריך פרוטקציה או כסף. מה הבעיה להציב שני מכשירים בכלבית חולים? אני לא מבין את הטיפשות הזאת, לא מבין את הלוגיקה של החיסכון.

"כשביררנו על ביצוע בדיקה באופן פרטי, הצלחנו לקצר זמנים לחודש. אבל זה היה דחוף מאוד, וככה הגענו מהר מאוד למאכערים. זה צץ מיד בחיפוש פשוט בגוגל. התברר לנו שאפשר להגיע לבדיקה בתוך שלושה-ארבעה ימים, תמורת דמי תיווך של מאות שקלים ועד 1,000-1,500 שקלים לפי ההצעות שקיבלנו, וזה כמובן חוץ מעלות ביצוע הבדיקה באופן פרטי שהגיעה לאזור ה-7,000 שקלים, גם בבתי חולים שהם לכאורה ציבוריים. אם משלמים הרבה כסף, אפשר לפתור את הבעיה. אבל מה קורה עם אדם שלא יכול לשלם? יש הרבה כאלה במדינה".

המונולוג הכואב והמתוסכל הזה שייך ל-ד' ממרכז הארץ, אבל הוא מוכר לרבים. רגע אחרי ההלם והבשורה הקשה שנוחתת על מטופל/ת, מתחיל מאבק מתיש לקביעת תורים מהירים ככל הניתן, ולצידו התסכול והכעס כשנתקלים בתורים הרחוקים ובגישה האדישה שמציעה מערכת התורים הציבורית גם במקרים דחופים, וההבנה שהזמן הזה עלול לעלות ביוקר: בבריאות שלנו.

בכתבה זו בחרנו להתמקד באחת הדוגמאות המקוממות ביותר: PET-CT - בדיקת הדמיה מתקדמת מעולם הרפואה הגרעינית, המשלבת את טכנולוגיית הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) ואת טומוגרפיית פליטת הפוזיטרונים (PET). אין ספק בכך שהבדיקה קריטית בתחום האונקולוגיה: היא מהווה נדבך חיוני ביותר בתהליך האבחון של גידול סרטני ובקביעת מידת הפיזור שלו בגוף, גם בשלבים מוקדמים ביותר. היא נחוצה לקביעת תוכנית טיפול לחולי סרטן וגם למעקב אחר תגובת הגוף לטיפולים. לצד זאת, הבדיקה משמשת גם לאבחון מצבים רפואיים נוספים, בעיקר ברקמות הלב והמוח.

למרות נחיצותה של הבדיקה, מספר מכשירי הפט-סיטי בישראל עומד כיום על 16 בלבד, כך על פי נתוני משרד הבריאות שנמסרו לשומרים. כן ניתנו רישיונות לשלושה מכשירים נוספים, שנמצאים כיום בתהליכי רכש והפעלה - כלומר סך הרישיונות בארץ למכשירי פט-סיטי עומד על 19, שאמורים לשרת למעלה מ-9.2 מיליון איש.

התוצאה: המתנה מורטת עצבים של שבועות עד חודשים עד לביצוע הבדיקה ופגיעה - לפחות בחלק מהמקרים - בטיפול מיטבי (צריך לזכור שהבדיקה היא רק חלק משרשרת בדיקות, פענוחים וייעוץ, עד להחלטה על תוכנית הטיפול). תוצאה נוספת היא פעילות ערה של חברות המתמחות בהקדמת תורים - אותה פעילות פסולה שעליה התריע מבקר המדינה כבר לפני שנים ולמרות זאת ממשיכה לשגשג. "זמן ההמתנה הארוך מעודד פעילות של 'מאכערים' המקדימים תורים תמורת תשלום", כתב מבקר המדינה כבר ב-2015 ודרש כי ייאסר על ספקים להציע הקדמת תורים בתוספת תשלום. אז דרש.

מספר מכשירי הפט-סיטי בישראל נמוך ביחס לממוצע המדינות המפותחות, נכתב במסמך של משרד הבריאות מסוף 2020, "מערכת הבריאות בישראל בראי ה-OECD לשנת 2018". מצד שני, בכל הנוגע לשיעור בדיקות פט-סיטי תושבים, ישראל נמצאת בצד השני של הסקאלה. הצורך אם כן ברור וגם המחסור

המסלול המהיר לתור המיוחל

הנה תמליל שיחה שניהלנו לאחרונה:

חברת מדאסיסט שלום.

שלום, אני מנסה לקבוע תור דחוף לבדיקת פט-סיטי לקרובת משפחה שלי ואני רואה באתר שלכם שיש אפשרות להקדים תורים. את יכולה לתת לי פרטים?

"אנחנו עובדים עם בית החולים אסף הרופא. הזמינות יכולה להיות מיידית. אפשר לבצע את הבדיקה אפילו ביומיים הקרובים".

מה העלויות?

"עלות הבדיקה היא 6,700 שקלים באופן פרטי. אם יש לה ביטוח פרטי, עם הקבלה היא יכולה לקבל החזרים בהתאם לפוליסה".

6,700 אנחנו משלמים לאסף הרופא או לכם?

"אתם משלמים לנו הכול. עלות דמי השירות שלנו מתוך זה היא 400 שקלים".

כלומר 400 שקלים זה בעצם התיווך כדי להשיג תור מוקדם.

"לא הייתי מנסחת את זה ככה. אנחנו בעצם חברה שעובדת עם אסף הרופא, אני קובעת לכם את הבדיקה באופן פרטי, על בסיס ביטולים, לכן אני יכולה פחות או יותר לקבוע מהרגע להרגע".

כלומר רק אם מישהו מבטל יהיה לי תור?

"אני קובעת לך את הבדיקה על בסיס ביטולים. מרגע שאת שולחת את ההפניה, תוך שעה אני חוזרת אליך עם פרטים בדיוק למתי התור – אם הוא לעכשיו, לעוד יום או לעוד יומיים. יותר מאוחר מזה זה לא יהיה. אני עובדת כבר כמה שנים פה. מניסיון".

אז אם אני מתקשרת לאסף הרופא עכשיו, וגם בעוד שעתיים ובעוד ארבע שעות, אני גם יכולה להשיג תור, לפי מה שאת אומרת.

"בגדול, את צודקת. אבל הסיכוי שאחרי הרבה כאבי ראש... תחשבי גם על זה שכאדם פרטי כשאת מתקשרת לבית חולים, רק ההמתנה ועד שנציג עונה לך זה לפחות עשר דקות. את יודעת מן הסתם מה זה בתי חולים".

גם אתם מחכים עשר דקות. לא?

"ממש לא. אנחנו גוף גדול שעובד איתם. אנחנו עובדים איתם על בסיס יומיומי, זה לא אותו תהליך בכלל. תכל'ס את יכולה לנסות. אבל זה יצריך ממך הרבה כאב ראש. לא בהכרח שבאמת יתנו לך את המענה".

הם נותנים לכם העדפה לתורים?

"לא, אנחנו פשוט גוף גדול. אין מה לעשות.. יש לנו אנשי קשר שאנחנו עובדים איתם, זה לא שאני מתקשרת לזימון תורים או למזכירות או למוקד... זה תהליך שונה".

"רק כשאדם נתקל בקיר הזה הוא מבין איזו זילות יש לחיים שלנו", אומר ד'. "כל החיים אנחנו משלמים כסף לרפואה הציבורית, וכשצריך מענה דחוף בעצם אומרים לך - או שתשלם פרטי, או שתמות. בשביל מענה מהיר, צריך פרוטקציה או כסף. מה הבעיה להציב שני מכשירים בכל בית חולים?"

ממדאסיסט נמסר בתגובה כי "החברה אינה עסקת ב'הקדמת תורים' בשום אופן ומתאמת את התורים על בסיס מקום פנוי בלבד" (התגובה המלאה מובאת בהמשך). אולם מדאסיסט היא רק דוגמה אחת. חברה הנקראת 360 מעלות שיא, למשל, מציעה גם היא תורים מיידים. "במקום להתמודד עם ביורוקרטיה מתישה ותורי המתנה ארוכים, אצלנו תקבלו יחס אישי מהרגע הראשון, ננחה ונלווה אתכם בתהליך ומעל לכל נקבע לכם תור מידי לביצוע הבדיקה תוך 12-72 שעות", נכתב באתר שלה. בשיחה עם נציגת החברה, היא הסבירה כי תור לבדיקה ניתן "בדרך כלל תוך יום-יומיים", וכי "אנחנו מבצעים את זה באחד מבתי החולים בירושלים, לפי הזמינות".

מה התשלום?

"מתחיל ב-8,000 שקלים, תלוי בחומר שצריך להזריק. אני צריכה הפנייה כדי לתת עלות".

זה יקר מאוד.

"זה המחירים אצלנו... הפענוח מהיר, הזמינות גבוהה".

מה זה פענוח מהיר?

"דרכנו זה בערך יומיים".

ובדרך כלל?

"אני לא יודעת. הפערים הם בדרך כלל של שבוע פלוס".

כמה זה יוצא סך הכול מבחינת תשלום?

"אני צריכה לראות את ההפניה. שוב, זה מתחיל מ-8,000 שקלים ויש בדיקות פט-סיטי שמגיעות גם ל-30 אלף שקלים, הכול תלוי בסוג החומר שצריך להזריק".

כמה אתם לוקחים תוספת?

"אני לא יודעת לפרק לך את העלות של התוספת והעלות של הפענוח המהיר ושל הבדיקה עצמה. אני יודעת לעשות סך הכול".

עוד דוגמאות? חברת MIOK למשל, מבטיחה תור מהיר לבדיקה (תוך 24-72 שעות). תל אביב מדיקל סנטר מציעה כי "אנחנו נקבע עבורכם פט-סיטי במרכז רפואי מתקדם, תוך ימים ספורים ובעלות נוחה בהרבה משל קביעת תורי אקספרס דרך חברות קיצורי התורים הפרטיות". פניית לשתי החברות הללו אגב הובילה לחברה מדאסיסט, ונאמר לנו שאלו חברות שמשתפות פעולה.

בצפון ובדרום יחס המכשירים לאוכ' פשוט מחפיר

מי שעומד מאחורי ההחלטה על מספר המכשירים הרפואיים המיוחדים שמשרתים את אוכלוסיית ישראל הוא משרד האוצר. מדיניות ההגבלה שמתווה האוצר בנושא מונעת משיקולים כלכליים גרידא ולא משיקולים בריאותיים. קוראים לזה CON – Certificate of Need: כדי לרסן את ההוצאה הלאומית לבריאות בכל הנוגע לטכנולוגיות רפואיות, מדינות שונות העריכו את צרכי האוכלוסייה וקבעו תהליך של מתן רישיונות למכשירים לפי צורך. התהליך נועד לשלוט על ההוצאה הלאומית ולהגביל את אספקת השירותים.

תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים) מטילות הגבלות על פיזור המכשירים בישראל. המכסות נקבעות על ידי האוצר ונדרש לכך אישור של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. לאחר מכן, משרד הבריאות מנפיק אישור רישיון לבית החולים שבו יופעל המכשיר, כלומר מדובר בתהליך ממושך שלצידו רגולציה כבדה.

על פי התקנות, המפתח למספר מכשירי פט-סיטי לנפש בישראל הוא מכשיר אחד ל-475 אלף נפשות. עד לשנה האחרונה, מספר המכשירים הפעילים בארץ עמד על 14 – כלומר, מכשיר אחד ל-653 אלף איש – יחס גדול מזה שנקבע בתקנות.

ב-2018 אושרה בתקנות תוספת של חמישה מכשירי פט-סיטי. שניים נכנסו לעבודה בשנה החולפת ושלושה, כאמור, עדיין לא החלו לפעול. לאחר שיופעלו כל החמישה, מספר המכשירים לנפש יהיה אחד ל-481 אלף, מעט גבוה מהתקנות. אך גם אם "על הנייר" נראה שתוספת זו מביאה לשיפור משמעותי, תמונת המצב בפריפריה ממשיכה להיות לא פחות משערורייתית.

על פי מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מינואר 2021, היחס במחוז צפון עמד במשך שנים על כמעט מיליון וחצי נפשות למכשיר אחד, שמוצב בבית החולים זיו בצפת. מיוני האחרון מופעל מכשיר שני במחוז צפון, בבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת, והוא משפר את היחס לכ-660 אלף נפשות למכשיר – עדיין הרבה מעל לתקנות.

דוגמה נוספת: במחוז דרום יש שני מכשירים בלבד, המוצבים בסורוקה בבאר שבע ובאסותא באשדוד, והיחס עומד על מכשיר אחד ל-665 אלף תושבים. מחוז הדרום לא קיבל הקצאה נוספת, והנתון המחפיר נותר על כנו. בעקבות התוספת השתפר היחס במחוז חיפה, שעמד עד השנה על מכשיר אחד ליותר ממיליון נפשות.

דוח מבקר המדינה משנת 2015, שעסק בבדיקות דימות מתקדמות, הדגיש שלמשרד הבריאות אין תוכנית הצטיידות רב-שנתית למכשירי פט-סיטי, כי הוא "אינו מביא בחשבון את הצרכים העתידיים למכשור נוסף" ומשום שהמשרד "קובע את כמות מכשירי הדימות על פי תחשיב כלל-ארצי ולא על פי הצרכים המחוזיים".

כבר אז המליץ המבקר לקצר את ההליך למתן רישיונות ולפעול לשינוי התקנות, והוא לא היה היחיד שעשה זאת. שנה לפני כן פרסם בנק ישראל מסמך בנושא וקבע כי "השימוש האינטנסיבי בציוד הסריקה הקיים אמנם חוסך השקעות נוספות ומרסן את הגידול בהוצאות שוטפות, אולם הוא עלול לפגוע ברמת השירות לתושבים, הנאלצים לעיתים להמתין בתור ארוך".

גם חברי כנסת ובכירים במערכת הבריאות קראו לביטול התקנות. פרופ' ארנון אפק, בזמן ששימש מנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי "התקנות ארכאיות ומיותרות" ואילו פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, טען בעבר כי מדובר באנכרוניזם שהגיע הזמן לשנות. "משמעות המשך הגבלת מספר מכשירי הדימות", אמר שמר למשרד מבקר המדינה ב-2014, "היא גרירת המערכת כולה לביצועים תת-מיטביים במחירים של סבל אנושי מיותר ואיחורים אבחנתיים על משמעויותיהם. כימות האיחורים האבחנתיים והסבל לממדים כלכליים יביא למסקנה שאין במצב הקיים חסכון כלכלי אמיתי אלא הוצאות מיותרות".

"הורגים אנשים בשביל לחסוך כמה גרושים"

בשטח עצמו מתרחש אבסורד: בתי חולים מוכנים לרכוש מכספיהם מכשיר PET-CT, אולם בשל התקנות, משרד הבריאות לא מספק להם רישיון הפעלה ובכך חוסם אותם. במרוצת השנים נדחו, למשל, בקשות של בית החולים כרמל וחברת מור מאר; של חברות פרטיות וכן של בית החולים זיו בצפת (אגב, בדיון שנערך בכנסת ב-2020 הוערכה עלותו של מכשיר ב-1-1.5 מיליון דולר, ובנוסף הפעלתו כרוכה בעלויות נוספות כגון בניית תשתיות ומיגון מקרינה).

היחס במחוז צפון עמד במשך שנים על כמעט מיליון וחצי נפשות למכשיר אחד, שמוצב בבית החולים זיו בצפת. מיוני האחרון מופעל מכשיר שני במחוז צפון והוא משפר את היחס לכ-660 אלף נפשות למכשיר – עדיין הרבה מעל לתקנות. במחוז דרום יש שני מכשירים בלבד, המוצבים בסורוקה בבאר שבע ובאסותא באשדוד, והיחס עומד על מכשיר אחד ל-665 אלף תושבים

"הצלחתי להשיג תרומות ויש לי את הכסף הנדרש למכשיר. רציתי לקבל אישור ממשרד הבריאות ונתקלתי בקיר אטום ובתירוצים מפה ועד להודעה חדשה. יש לנו מכון הקרנות, אז מה הבעיה?", אמר על כך ב-2014 מנהל בית החולים דאז, ד"ר אוסקר אמבון, לחברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

ח"כ חיים כץ (הליכוד), ששימש אז ראש הוועדה, אמר: "אנחנו מדינה שיש לה טכנולוגיה מפוארת, כיפת ברזל - אבל היא לא מאפשרת לבתי החולים לרכוש את הציוד הדרוש להם. הייתכן אבסורד כזה? מדוע הפריפריה מקופחת? הורגים אנשים בשביל לחסוך כמה גרושים. מטרטרים חולים בחולשתם כדי לנסוע מהצפון, במשך שעות לחיפה או לתל אביב כי שם יש מכשירים לבדיקה כל כך חשובה".

משרד הבריאות, מצדו, מבהיר בשנים האחרונות כי הוא מצדד בהוספת מכשירים וטוען לאוזלת יד מול החוק. "אנחנו עם הידיים כבולות", חרצה ד"ר אסנת לוקסנבורג, מנהלת חטיבת הטכנולוגיות הרפואיות במשרד הבריאות, בדיון שערכה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנובמבר 2020.

"כל שינוי שנדרש, דורש אישור של שר האוצר... אנחנו כמשרד הבריאות כן חושבים שזה כלי מאוד חשוב לאבחון ומעקב אחרי חולי סרטן ואנחנו חושבים שהוא צריך להיות בהיקפים גדולים יותר במדינת ישראל... אנחנו לא יכולים לאשר אף מכשיר נוסף, כי בעצם מיצינו את כל מספר הרישיונות שאנחנו יכולים להעניק... אנחנו לא יכולים על פי החוק לאשר מעבר למספר הזה", אמרה ד"ר לוקסנבורג.

אבל האם משרד הבריאות עושה דיו בשנים האחרונות כדי לפעול לשינוי המצב? בתגובה לפניית שומרים בנושא נמסר, כי "משרד הבריאות סבור שיש מקום להוסיף מכשירים נוספים. הנהלת משרד הבריאות נמצאת בדיונים עם הנהלת משרד האוצר כיצד ניתן לקדם הנושא".

חברה הנקראת 360 מעלות שיא מציעה תורים מיידים. בשיחה עם נציגת החברה, היא הסבירה כי תור לבדיקה ניתן "בדרך כלל תוך יום-יומיים", וכי "אנחנו מבצעים את זה באחד מבתי החולים בירושלים, לפי הזמינות". מה התשלום? "מתחיל ב-8,000 שקלים, תלוי בחומר שצריך להזריק"

מעבר למספר המכשירים, משרד הבריאות היה יכול לשפר את דרך החתחתים הקיימת כיום עד לביצוע הבדיקה, ומכמה היבטים. כבר שנים מדובר על הצורך בהקמת מוקד לקביעת תורים דחופים, דבר שלא מקבל כיום מענה: המטופלים נדרשים להתחנן ולמצוא לעצמם פתרון מניח את הדעת, ומוקדי זימון התורים לא יכולים להעריך את מידת הצורך במתן קדימות.

נדרשו לכך מבקר המדינה וגם ועדת גרמן, אך דבר לא קרה בפועל. כן המליץ המבקר לפרסם זמני המתנה לבדיקות ולהקים מרכז מידע ארצי לתורים, שבאמצעותו יוכלו המטופלים לבחור בספק המתאים. "לנבדקים", כתב המבקר, "לא היה מושג על זמני ההמתנה אצל הספקים. בכך נמנעה מהם האפשרות לבחור בספק המתאים, והם נדרשו לבצע בעצמם סקר כדי למצוא אותו".

התוצאה היא שכל מבוטח שזקוק לבדיקה "נלחם" ככל יכולתו כדי להשיג אותה הכי מהר, הכי קרוב והכי זול. גם שומרים פנה למספר בתי חולים לצורך קביעת תור לבדיקה כנגד טופס 17 (כלומר ללא עלות). המצב כיום מחייב לעשות "שופינג": להתקשר לכמה שיותר בתי חולים, חלקם מרוחקים גיאוגרפית, ולברר על התור הפנוי הקרוב.

ההמתנה על הקו, בחלק גדול מהמקרים, ממושכת ומורטת עצבים. בחלק מהמקומות התור לא נקבע במוקד זימון תורים סטנדרטי, אלא במכון לרפואה גרעינית, שם יש מענה טלפוני בשעות מסוימות, ולפעמים לוקח זמן רב עד לקבלת מענה. לדוגמה, באתר של המכון לרפואה גרעינית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) נכתב כי "לבדיקת פט-סיטי ברוב המקרים ניתן לקבוע תור מהיום למחר" וזה נשמע מצוין, אבל שלושה ניסיונות להשיג את המכון בטלפון עלו בתוהו, כשכל המתנה על הקו ארכה למעלה מעשרים דקות ולאחר מכן השיחה נותקה.

בחלק מהמכונים נדרש לשלוח הפניית רופא ורק לאחר מספר ימים נקבע תור. בחלק מבתי החולים הוצע לנו תור בתוך מספר שבועות. מי שמתעקש ומתקשר שוב ושוב, יכול לזכות בתור מהיר של מטופלים שביטלו את תורם.

כך או אחרת, נדרשים לכך זמן פנוי וסבלנות יתרה, שלא תמיד יש למטופלים, מה גם שבדרך כלל עליהם לקבוע סדרה שלמה של בדיקות - כל אחת בנפרד, במקום אחר ובזמן אחר. ולחשוב שהטיפול עצמו כלל לא החל; ההתשה הזאת היא רק ההקדמה.

הצלחתם להשיג בדיקה? עכשיו חכו לפענוח

בתמונת המצב הקיימת, לא פלא שרבים פונים לרפואה הפרטית, למרות שבמקרה של בדיקות הדמיה, אין בכך יתרון מלבד המהירות. אם למטופל/ת יש ביטוח פרטי, אפשר בדרך כלל לקבל החזר כספי חלקי – תלוי בסוג הפוליסה.

בית החולים אסותא, למשל, מפעיל "יחידה לאבחון ובירור מהיר" ("אבחון מהיר של בעיה רפואית יכול לשפר את איכות חיים, ולעתים אף להציל חיים"). בדיקת פט סיטי מסוג PSMA תעלה באסותא 7,409 שקלים, כאשר התור הוצע לנו לעוד עשרה ימים, עם פענוח תוך 14 ימי עסקים.

הפענוח מהווה לעיתים צוואר בקבוק בשל מחסור כרוני ברדיולוגים המבצעים אותו - עד כדי כך שלעיתים זמן ההמתנה לפענוח ארוך יותר מזמן ההמתנה לבדיקה.

"מהר מאוד הגענו למאכערים", אומר ד'. "זה צץ מיד בחיפוש פשוט בגוגל. התברר לנו שאפשר להגיע לבדיקה בתוך שלושה-ארבעה ימים, תמורת דמי תיווך של מאות שקלים ועד 1,000-1,500 שקלים, לפי ההצעות שקיבלנו. אם משלמים הרבה כסף, אפשר לפתור את הבעיה"

בעבר פרסם המבקר כי חלק מספקי השירות של קופות החולים מקיימים שני מערכי תורים, האחד למבוטחי הקופות והשני ללקוחות פרטיים, לרוב תוך מתן עדיפות ללקוחות הפרטיים. "ספקי השירות המציעים תורים מוקדמים בתוספת תשלום גורמים ל'דחיקת' המטופלים ממסלול השירות הציבורי לפרטי - ופוגעים כך בערך השוויון. מצב כזה עלול ליצור תמריץ ליצירת עומס פיקטיבי, לשם קבלת תוספת תשלום מהמטופלים עבור קיצור התורים", נכתב בדוח המבקר.

התעריף לבדיקה פרטית, כפי שהצגנו, אינו אחיד (התייחסות משרד הבריאות לעניין מובאת בהמשך). גם בשיחה עם עובדת בבית החולים הדסה עין כרם - שהפתיעה לטובה והעריכה שתור (במסלול הציבורי, כנגד התחייבות) ייקבע לעוד שבוע בערך, עלתה אופציה של תשלום נוסף, מכיסם של המטופלים.

תוך כמה זמן יהיה פענוח?

"בין שבוע לעשרה ימים".

כלומר יותר זמן מלחכות לבדיקה אפילו.

"נכון. את יכולה בדלפק לשאול כשאת מגיעה מי הרופא המפענח ולשאול אותו אם אפשר לקחת לו שר"פ".

וזה אפשרי בדרך כלל?

"כן, בטח".

מה העלות של זה?

"בסביבות 1,500 שקלים".

לרדיולוג?

"כן".

"יש חברה שאומרת שהיא עובדת איתכם, 360 מעלות שיא, שקובעת אצלכם תורים מהירים. את מכירה אותם בכלל?

"כן, אנחנו עובדים איתם, היתרון שלהם הוא שהם עושים אבחונים מהירים... יומיים גג עד שלושה במקום עד עשרה ימים".