ה

שליח הגיע מהמסעדה והניח את השקית מחוץ לדלת. בשל האזהרות ביחס ליכולתו של וירוס הקורונה לשרוד על משטחים, פתחתם את השקיות עם כפפות, שלפתם את המזון והתיישבתם לאכול בתחושה שמדובר בפעולה בטוחה לחלוטין; משרד הבריאות הרי אישר את המשלוחים ממסעדות ואפילו פרסם הנחיות מדוייקות איך זה אמור לעבוד.

בטוחים? לא ממש. בדיקה מדגמית שערך שומרים ב–17 מסעדות, רובן סניפים של רשתות ארציות, העלתה כי ב–16 מהן לא נשמרו ההנחיות המחייבות של משרד הבריאות. לו טבח, עובד דלפק או שליח היו חולים בקורונה, או אפילו נשאים של הווירוס, רסיסי רוק מיקרוסקופים ומדבקים היו יכולים להגיע אליכם הביתה על העטיפות או במזון עצמו.

הסיפור לא מסתיים שם. מתברר כי אין שום גוף שאוכף את קיום ההנחיות; במשרד הבריאות טוענים כי הם העבירו את האכיפה לרשויות, אבל שם לא שמעו על כך. בדיקה בעיריות הגדולות העלתה שהפיקוח העירוני אמנם מגיע למסעדות אבל רק כדי לאכוף את התקנות ביחס למספר לקוחות בכל בית עסק שעליה, תקנות שבגין הפרתן נקבעו קנסות כספיים.

"אנחנו יודעים שיש סיכון"

דרכי ההדבקה של וירוס הקורונה עדיין נחקרות אולם מחקר שפורסם בכתב העת המדעי The New England Journal of Medicine, הצביע על כך שהווירוס שורד עד 3 ימים על משטחי מתכת ופלסטיק ועד 24 שעות על קרטון. פרסומים אחרים טענו כי השרידות של הווירוס על משטחים אף ארוכה יותר ויכולה להגיע בתנאים מסוימים עד לשבוע.

המשמעות לגבי המזון שמגיע ממסעדות אינה מעודדת. במידה ואדם הנושא את הנגיף טיפל באריזה בידיים לא נקיות, או כשהוא ללא מסיכה, הווירוס יכול להגיע לבית הלקוח. האם הווירוס יכול גם לעבור במזון עצמו? אם המזון בטמפרטורה גבוהה אפשר להניח שלא. מה לגבי המקרים האחרים?

"אם אדם בא לעבודה כשהוא חולה, או כשהוא מפריש את הווירוס, והוא עובד בלי מסכה, מדבר, וחלק מהרוק שלו, או שיעול, מגיע למזון, ישנו סיכון שתהיה הדבקה של מי שאוכל את המזון", אומר פרופסור אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים שיבא. "כמה גבוה הסיכון אנחנו לא יודעים. אנחנו בהחלט יודעים שיש סיכון ולכן עבודה עם מסכות נדרשת לחלוטין".

פרופ' אייל לשם: "אנחנו יודעים שחלק מהאנשים יכולים להפריש את הוירוס בלי להרגיש שום דבר ולכן מדידת חום בתחילת המשמרת לא פוטרת מחבישת מסיכה. ישנם מקומות שעוד לא הפנימו את המצב וזה תפקידו של הרגולטור, משרד הבריאות, ללכת למסעדות ולראות שהם מקפידים על הנהלים"

לשם מוסיף כי פעמים רבות אדם מפריש את הוירוס ללא כל תסמינים. "אנחנו יודעים שחלק מהאנשים יכולים להפריש את הוירוס בלי להרגיש שום דבר ולכן מדידת חום בתחילת המשמרת לא פוטרת מחבישת מסיכה. ישנם מקומות שעוד לא הפנימו את המצב וזה תפקידו של הרגולטור, במקרה זה משרד הבריאות, ללכת למסעדות ולראות שהם מקפידים על הנהלים, ואפילו לאיים בצו סגירה. במצב הנוכחי הייתי ממליץ להם מאוד להקפיד".

הדברים הללו נלקחו בחשבון כאשר הממשלה החליטה, בהמלצת משרד הבריאות, לאשר לבתי קפה ומסעדות לפעול במתכונת של משלוחים. ההחלטה לוותה בהנחיות שפרסם עמיר יצחקי, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, והן נשלחו לעסקים הרלוונטים באמצעות לשכות הבריאות ברשויות המקומיות.

ההנחיות כוללות ארבעה עמודים מפורטים ביחס לבישול, לאריזה ולשמירה על הניקיון בתקופת הקורונה ובכלל זאת גם מדידת חום בתחילת משמרת, שימוש בכפפות, מרחק מול הלקוחות וכמובן שימוש במסכות. "עובד העוסק במזון מוכן לאכילה, יעטה מסיכה כירורגית המכסה את הפה והאף. את המסכה יש לזרוק לפח בסיום השימוש או כשהיא מתלכלכת, ולאחר מכן לשטוף ידיים במים וסבון או לחטא אותן בחומר מתאים", קובע המסמך.

צדיקה אחת בין 17 מסעדות

הריכוז הגבוה ביותר של מסעדות שממשיכות לפעול נמצא בתל אביב ושם נערכה הבדיקה הזאת. בסך הכל נבדקו 17 בתי אוכל, חלקם בזכיינות או בבעלות של רשתות ארציות. רק באחד מהם, סניף קרליבך של דומינוס פיצה, שנדגם פעמיים, הקפידו העובדים על עטיית מסיכות וכפפות. בכל יתר בתי האוכל, חלק מהעובדים או כולם, התנהלו בזמן הכנת האוכל או אריזתו כשהם ללא מסיכות ובמקרים מסויימים גם ללא כפפות.

שני סניפים של מקדונלדס פתחו את הבדיקה. בראשון העובדים הניחו את המסיכות על צווארם וכשראו שאנו מצלמים, העלו אותן לפנים. בסניף השני, עובד שהיה עסוק בהכנת מנות לשליח שחיכה בחוץ, עבד ללא מסיכה. המשכנו לסניף של ארומה תל אביב, רשת גדולה אחרת, שם עובדת הדלפק שוחחה בטלפון ללא מסיכה כשלפניה שורה של שקיות משלוחים. בדגימה נוספת של אותו הסניף, יום למחרת, המסיכה היתה על צווארה של העובדת.

ברשת הפיצריות טוני וספה שלושת העובדים שהכינו וארזו פיצות לשרשרת ארוכה של שליחים שהמתינו מחוץ למסעדה, עבדו ללא מסיכות. בפיצה האט, עובד המטבח שארז את הפיצות והשליח היו עם מסיכות על הצוואר בעוד עובד שלישי דווקא מילא את ההוראות והיה עם מסיכה על הפנים.

בשיחה לא רשמית עם משרד הבריאות נטען שהאחריות מוטלת על הרשויות המקומיות. שומרים פנה לעיריית תל אביב שמסרה כי בנוגע לתחום המזון  יש לפנות למשרד הבריאות". התייחסות דומה אך לא רשמית הגיעה מעירייה גדולה נוספת באזור המרכז. ובמילים אחרות: אין פיקוח

סניף של רשת ג'פניקה, המתמחה באוכל יפני, נדגם פעמיים, בשני המקרים היה הסושי־מן ללא מסיכה. אצל המתחרים מהסושיה המצב היה דומה עם שלושה עובדים שארזו משלוחים ללא מסיכות. גם באונמי, ממסעדות הסושי הנחשבות בישראל, לא הקפידו על הנהלים; משני הסושימנים רק אחד היה עם מסיכה. שני עובדים נוספים שטיפו במשלוחים השאירו את המסיכה על הצוואר.

ומאוכל יפני למקומי: בשניצל קומפני שלושה עובדים מאחורי דלפק עמוס משלוחים היו ללא מסיכות, עובד אחד השאיר אותה על הצוואר. כך גם בסניף של השניצליה שם שני עובדי הדלפק היו ללא מסיכות. גם בסניף של רשת וטרינה, המתמחה בהכנת המבורגרים היו העובדים ללא מהמסיכות, וכך גם היה העובד בסניף של רשת בורגרים. בדליקטסן היה עובד הדלפק ללא מסיכה ובשתי מאפיות – הטאבון ומוציא לחם היו רק חלק מהעובדים עם מסיכות. בפיס אוף קייק הייתה עובדת הדלפק ללא מסיכה.

תגובות בתי האוכל, שרובם ככולם הביעו צער על אי העמידה נהלים והבטיחו לשפר את המצב, מופיעות בסוף הכתבה.

אף אחד לא מפקח

על מי בעצם מוטלת האחריות לפקח על המסעדות ולדאוג שהמשלוחים יהיו בטוחים? תלוי את מי שואלים. בשיחה לא רשמית עם משרד הבריאות נטען שהאחריות מוטלת על הרשויות המקומיות. שומרים פנה לעיריית תל אביב שמסרה כי הפיקוח העירוני כנגד עסקים שפועלים בניגוד לתקנות (הכוונה למספר הלקוחות בעסק. נ"ע) ומול עסקים שפתוחים למרות שנאסר על כך. "בנוגע לתחום המזון ולמסעדות הפועלות למשלוחים בלבד", הוסיפו בעירייה, "יש לפנות למשרד הבריאות". התייחסות דומה אך לא רשמית הגיעה מעירייה גדולה נוספת באזור המרכז.

כיוון שחלק מהמסעדות שנדגמו נמצאות ברחוב הארבעה בתל אביב, בצמוד ללשכת הבריאות המחוזית (של משרד הבריאות), ומפקחיה חולפים מדי יום ליד מפרי התקנות, פנינו גם אליה. אחרי כמה העברות בין בעלי תפקידים בלשכה הגענו לגורם רלוונטי שטען כי מפקחי לשכת הבריאות מבצעים בדיקות תכופות אשר תוצאותיהן מועברות לעירייה הרלוונטית (ת"א במקרה זה). בעירייה כאמור שלחו אותנו חזרה למשרד הבריאות.

התנהלותו של משרד הבריאות אינה מפתיעה במיוחד לאור יחסו לסוגיית התברואה במסעדות.כך למשל, מאז שנת 2008 מנסה התנועה לחופש המידע לחשוף את פרטי בדיקות התברואה שהמשרד אמור לערוך על בסיס קבוע במסעדות. תוצאות הבדיקות הללו, טענה התנועה, חשובות לבריאות הציבור וצריכות להתפרסם כפי שקורה במדינות רבות בעולם. המשרד מצידו התנער מהבקשות במגוון טענות שחלקן, בלשון המעטה, מוזרות להפליא. כך למשל הוא טען שפרסום שמה של מסעדה שכשלה בבדיקת תברואה עלול לפגוע במוניטין שלה. בהזדמנות אחרת טען המשרד כי תוצאות הבדיקות כלל לא נועדו לציבור הרחב. בסבב דיונים אחר שינה המשרד את הנימוקים וטען שהפקחים מנהלים את הביקורות ידנית והדוחות נשמרים בקלסרים עבי כרס. חשיפת הדוחות, טען המשרד, תחייב "הקצאת משאבים בלתי סבירה". 12 שנים אחרי הציבור בישראל עדיין לא יודע מאיזה מסעדות כדאי לו להיזהר.

למשרד הבריאות הועברה בקשת תגובה מפורטת אולם עד שעת פרסום הכתבה, זו לא הגיעה.

הכתבה מתפרסמת בשיתוף פעולה עם אתר mako