1. 

‍

‍

החטופים

"בשבועות הקרובים תנוהל לוחמה פסיכולוגית מורכבת סביב שחרור כ-130 החטופים לעזה. לא במקרה מפיצים ארגוני הטרור את הסרטונים מכמירי הלב של הילדים על אמהותיהן, הצעירים היפים והקשישות הגאות, כשהם מובלים למעמקי הרצועה". 

כך נפתחה כתבתה של עיתונאית שומרים חן שליטא שלושה ימים אחרי הטבח, ב-10 באוקטובר 2023, תחת הכותרת "אי אפשר לסמוך על מקבלי ההחלטות שיקחו את המחויבות לרעות ולאי הפקרה בסדר העדיפויות הלאומי". שנה חלפה והמילים הללו מצמררות יותר מאשר ניתן היה לעלות על הדעת. מאז ולאורך השנה האיר שומרים זרקור על מאבקן של המשפחות להחזרת יקיריהן, על המתקפות הארסיות האיומות שהן סופגות ברחובות וברשת, בהשלכות הנפשיות הקשות של מי ששוחררו, כמו גם של בני המשפחות עצמם שחייהם השתנו. 

זאת ועוד ב"שערי הגיהינום" - המאבק של משפחות החטופים. 

2. 

‍

‍

המפונים

כאשר עולה השאלה האם נכון היה לפנות את תושבי הצפון מבתיהם לאחר שחיזבאללה הצטרף למתקפת הטרור של חמאס יום למחרת השבת השחורה, צריך להביא בחשבון מחדל ותיק הרבה יותר מזה של ה-7 באוקטובר, והוא מחדל המיגון. כפי שפרסם העיתונאי שוקי שדה בסקירה נרחבת מספר ימים למתקפה, כ-150 אלף מתושבי הצפון חסרי מיגון לחלוטין, כאשר רק 5% מהתוכנית הממשלתית למיגון הצפון בוצעה. 

זו הייתה רק אחת מכתבות תחקיר רבות של שומרים לאורך השנה, שביקשו לעלות אל סדר היום את סוגיית המפונים מדרום ומצפון. שומרים עסק במצב הכלכלי של המפונים, בנבחרי הציבור בכנסת שחודשים ארוכים כמעט ולא עסקו בסוגיית המפונים, וכן במצבם הנפשי של משפחות רבות שהיו "אבודות בלובי" וכלואות בשגרת מלחמה בלתי אפשרית. בהמשך נחשף הרבה לפני שהיה הדבר ברור כי אפשר לשכוח מהחזרה לשגרה ב-1 לספטמבר; כך נחשפו גם היוזמות העצמאיות של תושבי הצפון לעזור לעצמם לאחר שמהמדינה הם נואשו. 

זאת בעוד ב"ממפונים לאבודים" - השנה שבה ישראל איבדה את הצפון, וב"עטוף בכאב" - המכה האנושה שספגו יישובי העוטף.

3. 

‍

‍

המפה הפוליטית

מתקפת ה-7 באוקטובר ערערה את ישראל מהיסוד. זמן רב יעבור עד שהשפעותיה יתבררו במלואן, כאשר לאופן שבו תסתיים המלחמה ובראש ובראשונה לגורל החטופות והחטופים תהיה השפעה מכרעת על העתיד. ערכי הליבה של הישראליות התלויים על בלימה, מעמידים באור חדש סוגיות כמו שוויון בנטל שעמדו במשך שנים ביסוד הבריתות הפוליטיות מצד צדי המתרס. 

בסדרת כתבות מיוחדת של שומרים, ביקשה חן שליטא לברר את מצבן של הבריתות הללו, והאם סדקים כבר מתגלים בהן. איך מקבלים למשל, בציבור הדתי-לאומי, עם אתוס השירות הצבאי וההקרבה, את חוק ההשתמטות של השותפים הטבעיים מן החברה החרדית בעת שהצבא זקוק להגדלת הכוחות באופן משמעותי? האם תושבי "העיר הליכודית" קריית שמונה, שמפונים מבתיהם ורואים אותם מופגזים ללא הרף, מעלים ספקות אל מול ההנהגה בה הם תמכו כל השנים? והאם בקיבוצי העוטף, שם הרוב נטה לתנועת העבודה בגלגוליה השונים, זונחים את האפשרות לשלום עם התושבים הפלסטינים מן הצד השני של הגדר, אחרי הזוועות שאלו חוללו בהם? 

זאת ועוד, בסדרת הכתבות "ברית סדוקה" - מה קרה לבריתות שבבסיס הפוליטיקה אחרי ה-7 באוקטובר. 

4. 

‍

‍

מכונות הרעל - מבית ומחוץ

ב-8 באוקטובר, כאשר ישראל מצויה הייתה עדיין בקרבות בלימה בתוך שטחה, התברר כי גם במרחב הדיגיטלי למעלה מ-15 קבוצות תקיפת סייבר הקשורות לאיראן, חיזבאללה וחמאס תקפו חברות ישראליות, בתי חולים וכן הגיעו לתיקים רפואיים של חיילים. בסדרת תחקירים בהובלת העיתונאי מילאן צ'רני חשף שומרים פעם אחר פעם את המנגנונים שבאמצעותם תוקפים את ישראל, כאשר אל איראן מצטרפת רוסיה ואפילו קבוצות מאורגנות באינדונזיה. בין היתר הרמנו מסך מעל לתופעת הדוקסינג המאיימת על חיילי צה"ל, וכן חשפנו את תוכנית ההשפעה הרוסית הנרחבת על החברה הישראלית. 

בד-בבד נחשפו גם המתקפות מבית בדמות ניסיונות חוזרים ונשנים לשכתב את המציאות של ה-7 באוקטובר ולהעלים את חלקם של ראש הממשלה וחברי הממשלה מן המחדל, כמו גם מתקפות רעילות שאינן בוחלות באמצעים לערעור הסדר הקיים בתוך החברה הישראלית בעוד זו מצויה במלחמה קשה: בין אלה מפקדי צה"ל וראשי מערכת הביטחון שנפלו קורבן לתיאוריות קונספירציה הזויות, ובין אלו משפחות החטופים שסומנו כאויבות העם במתקפות שאין נבזיות מהן.

זאת ועוד ב"מכונת הכאוס" - המתקפה על החברה הישראלית מבחוץ, וב"מכונת הרעל" - המתקפה על החברה הישראלית מבפנים. 

5. 

‍

‍

ישראל והזירה הבינלאומית

לאורך השנה החולפת פרסם שומרים שורה של תחקירים בינלאומיים בשיתוף כלי התקשורת המובילים בעולם. כך למשל, עם רשת החדשות העולמית CNN חשף עיתונאי שומרים אורי בלאו את איש הכספים של חמאס באירופה - תחקיר שהוביל את האיחוד האירופי להטיל עליו עליו סנקציות ובהמשך למעצרו. גם כן עם CNN פרסם שומרים את מסלול הכסף שנע לידי חמאס מקטאר במזוודות מזומן ובמטבעות וירטואליים למרות התנגדות מערכת הביטחון. 

בתחקיר אחר שהתפרסם באתר חדשות 12 וצוטט בכלי תקשורת בעולם, חשף העיתונאי מילאן צ'רני כי אוקראינה הזהירה את ישראל מן הכטב"מים האיראניים שהועברו לשירות חיזבאללה והציעה מידע ושיתוף פעולה צבאי, אולם זכתה לכתף קרה. לאחר מכן חשף שומרים את דור הכטב"מים החדש שכבר נמצא בשימוש במלחמת רוסיה-אוקראינה ומאיים כעת על ישראל מצפון. 

בתחקיר בשיתוף סוכנות הידיעות הבינלאומית AP חשף שומרים כי הארגונים שפועלים נגד משאיות הסיוע לרצועה - נושא מהותי עבור הממשל האמריקאי והקהילה הבינלאומית להמשך הלגיטימציה לפעולת ישראל - סובסדו בעקיפין על ידי ישראל וארה"ב. בזה ההקשר, בתחקיר בינלאומי אחר יחד עם המגזין האוסטרי Profil חשף שומרים כי מתחת לרדאר, גרמניה עצרה דה-פקטו את ייצוא הנשק לישראל. התחקיר הודהד גם בסוכנות הידיעות רויטרס וברחבי העולם. 

חשיפה דרמטית אחרת הובילה העיתונאית רוני זינגר עם סיקורה את האתגר המשפטי בהעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה ובהמשך כאשר הביאה לראשונה את עדויות הצוותים הרפואיים ממחנה המעצר השמור במדינה, שדה תימן. העיתונאי דניאל דולב חשף בתחקיר בינלאומי שפורסם ברחבי אירופה, כיצד הפעילה איראן באירופה רשת טרור שהתבססה על העולם התחתון על מנת לפעול בישראלים ובקהילות היהודיות.

אלה הן רק דוגמאות ספורות משנת מלחמה ארוכה וקשה. שומרים ימשיך לעקוב, לחקור ולחשוף.