ב-12 באוקטובר, פחות משבוע לאחר שפרצה המלחמה, התפטרה שרת ההסברה, גלית דיסטל-אטבריאן, מתפקידה. בהודעתה לתקשורת כתבה השרה כי ההחלטה לרכז את מלאכת ההסברה בחו"ל בידי משרד התפוצות רוקנה את משרדה מסמכויותיו, ולכן עצם קיומו מהווה "בזבוז של כספי ציבור". סגירת משרד ההסברה חסכה לציבור 24 מיליון שקל (ו-29 תקנים), שהועברו אחר כבוד לטובת הצרכים הדחופים של ניהול המלחמה, הטיפול בנפגעים והמפונים ובהשלכותיה המיידיות.

בשונה מדיסטל-אטבריאן, שהכירה בעובדה שמשרדה הוא מיותר, ונהגה בעניין זה תוך שהיא רואה את צורכי השעה, ישנם בממשלת ישראל לא פחות מתשעה שרים ושרות נוספים שממשיכים להפעיל את משרדיהם המיותרים - חלקם חולשים על תקציבים של עשרות מיליוני שקלים, אחרים של מאות מיליונים. גם יותר מחודשיים אחרי פרוץ המלחמה, הם ממשיכים להתעלם במופגן מהאינטרס הציבורי.

לא כל המשרדים המיותרים נולדו עם השבעת הממשלה הנוכחית. חלקם נמצאים איתנו כבר כמה שנים בחלק מהמקרים עשור ואף יותר. עצם קיומם הוא עדות להפקרות הניהולית שמלווה את ממשלות ישראל לאורך שנים, לזילות המושגים "שר" ו"משרד ממשלתי" במקומותינו, ובעיקר - להשתלטות הפוליטיקה הקטנה והמנותקת מהאינטרסים הלאומיים על הכספים של כולנו. כאשר זה קורה במלחמה שגובה מחירים כה קשים מהחברה ומהכלכלה הישראלית, הדבר זועק שבעתיים. 

במהלך הדיונים על התיקונים הנדרשים לתקציב 2024, הציע השבוע משרד האוצר לסגור עשרה משרדים מיותרים. איש מהשרים האמורים, מיותר לציין, לא טרח אפילו להתייחס לדברים. 

בתקציב המתוקן לשנת 2023, שאושר בכנסת רק לאחרונה, הסתכמה עלותם של המשרדים המיותרים בלא פחות מ-1.35 מיליארד שקל. זאת, בהשוואה לסכום של כ-800 מיליון שקל בעת ההצבעה בקריאה ראשונה על התקציב. הסיבה לנסיקה הדרמטית היא אינספור תוספות תקציביות מיותרות. התיקונים לתקציב 2024 בעקבות המלחמה עדיין לא אושרו סופית, אך הדיונים עליהם נמצאים בעיצומם ותקציב המשרדים המיותרים צפוי רק לגדול.   

מעבר לפגיעה הכלכלית הברורה, המשרדים המיותרים יוצרים גם בעיות בירוקרטיות המסרבלות מאוד את עבודת הממשלה, כשיחידות ואגפים בודדים נלקחים ממקומם הטבעי, במשרדים קיימים, ומועברים למשרדים חדשים רק כדי לצקת בהם מעט תוכן. זו אגב גם הסיבה שלמרבה האבסורד, מינוי שרים ללא תיק – פרקטיקה לא ראויה בפני עצמה – הוא מעשה אפילו פחות מזיק בכל הקשור לתקינות ויעילות העבודה הממשלתית.

הבדיקה נערכה בין ה-7.10 ל-14.12. הנה הממצאים:

1.

‍

‍

משחקי הכבוד נמשכים, כאילו אין מלחמה: הקפאת מיליארדים ועריכת ערך הוויקיפדיה

המשרד לשיתוף פעולה אזורי 

שר: דוד אמסלם (הליכוד) | תקציב שנתי: 38 מיליון שקל (כולל תוספת של 16 מיליון שקל בתקציב המתוקן) | תקנים: 33

המשרד שהוקם ב-1999 אמור לעסוק בקידום פרויקטים במזרח התיכון עם מדינות ידידותיות לישראל. מאז מתקפת ה-7 באוקטובר הוא לא ביצע אף התקשורת הנוגעת לתחומי פעילותו. גם מכרזים לא פורסמו, למעט אחד הנוגע בכלל לאבטחת משרדיו.

עשרה ימים אחרי פרוץ המלחמה הודיע המשרד כי יעביר 15 מיליון שקל (יחד עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי) לטובת מיגון מקלטים בצפון. מסמך של פורום מנכ"לי משרדי הממשלה הוסיף כי בשבועיים הראשונים סייע המשרד בפינוי תושבי קריית שמונה ואשקלון וכי חלק מעובדיו עיבו מוקדים טלפוניים לאוכלוסייה ותיקה (שהוקמו בכלל על-ידי משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי). לא לגמרי ברור מה משמעות ה"סיוע בפינוי" או "עיבוי המוקדים הטלפונים", אך בכך מסתיימת "תרומתו" של המשרד למאמץ המלחמתי.

בכלל, נדמה כי השר דוד אמסלם פחות מתעניין – בלשון המעטה - ב"שיתוף פעולה אזורי" ומתרכז יותר בתפקיד מיניסטריאלי אחר שבו הוא מחזיק - השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות. במסגרת זו, גם בתקופת המלחמה, הוא לא חדל ממאמציו להדיח מתפקידה את מנהלת הרשות מיכל רוזנבוים. חמור מכך, גם יותר מחודשיים אחרי פרוץ המלחמה, אמסלם מסרב להפנים את מצבו של המשק ומסרב לחתום על שחרור כספי הדיבידנדים של החברות הממשלות. מדובר בסכום עתק של כשני מיליארד שקל, הנחוץ מאוד כעת למימון צורכי המלחמה.

אמסלם גם אינו פועל למינוי יו"ר לחברת החשמל ולמינוי סגן ברשות החברות, שיהיה אמון על הקשר עם התעשיות הביטחוניות. נדמה כי מי שתמצתה היטב את יחסו למצב הייתה רוזנבוים עצמה. במכתב חריף ששיגרה ב-9 בנובמבר כתבה מנהלת רשות החברות הממשלתיות לאמסלם, כי מבחינתו "ה-6 באוקטובר וה-8 באוקטובר – חד הם. הדרך אותה דרך. הסטנדרטים אותם סטנדרטים, תוכנת ההפעלה היא אותה תוכנת הפעלה". 

גם חלק מאנשיו של אמסלם, כך נדמה, רחוקים מלתרום בעבודתם למאמץ המלחמתי. ניתן היה להניח כי בפני יועץ התקשורת שלו, למשל, עמדו בשבועות האחרונים משימות רבות בכל הנוגע לפעילותו של השר. בפועל, ליועץ, נמרוד אלירן סבח, הייתה משימה חשובה שלה הקדיש זמן לא מבוטל: עריכתו מחדש של עמוד הויקיפדיה של אמסלם ומחיקת המבוכה שגרמה לו חשיפת העיתונאי בן כספית במעריב ובתוכנית "אולפן שישי" בחדשות 12, על כך שהודח לכאורה מגדוד המילואים שלו בגלל הפרות משמעת ויחסי אנוש גרועים. 

החשיפה התפתחה לסאגה שרק פגעה עוד יותר בתדמיתו של אמסלם, ועל כן סבח לא ויתר בקלות. מאז 19 באוקטובר הוא ניסה לפחות ארבע פעמים לשנות את פרטי עמוד הוויקיפדיה של אמסלם, כך שלא יכללו פרטים על הפרשה – ללא הצלחה. בניסיונו האחרון כתב סבח באתר ויקיפדיה, כי אמסלם מנהל תביעת דיבה נגד כספית וכי הוא מנסה כבר כמה שבועות לשנות את הערך.

מאמסלם נמסר בתגובה, ש"כמובן שאך לא מזמן, כשכיהן בו השר עיסאווי פריג' ממרצ, המשרד לא היה מיותר והשר לא התבקש לוותר עליו", תוך התעלמות מן ההקשר הברור כי מדובר כעת בעת מלחמה. עוד נמסר: "רק להעמיד דברים על דיוקם, החל מפרוץ המלחמה נרתם המשרד לשיתוף פעולה אזורי לסיוע בביצוע משימות החירום הלאומיות, למען הצלחת מדינת ישראל בחזית, וחיזוק איתנות ומוכנות העורף".

לגבי סוגיית הדיבידנדים והעימות עם יו"ר רשות החברות הממשלתית, נמסר "בנושא של מנהלת רשות החברות, מדובר בשקרים בוטים וטענות שווא מופרכות. בנוגע לסוגיית הדיבידנדים, הרי שזו נדונה כבר מספר חודשים בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ לבין השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם ויש ביניהם הסכמות מתי להעבירם".

לסוגיית שינוי הערך בויקיפדיה נמסר: "דוד אמסלם סיים את שירות המילואים שלו על-פי חוק, ומשכך מעולם לא הודח! הכל מגובה במסמכים מהצבא, ולכן השר אף מגיש תביעת לשון הרע נגד בן כספית בנושא. מכיוון שהצדק עמנו, ראוי שהוא יעשה ויראה, גם ברשת, ומכאן תיקון הטעות בויקיפדיה, אולם באמת שמדובר בזוטות".

התגובה המלאה של אמסלם מובאת בקישור. 

 2.

‍

‍

קול ששון? ביומן של פרוש יש הרבה חתונות, אירועים ופחות עבודה

המשרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל

שר: מאיר פרוש (יהדות התורה) | תקציב שנתי: 70 מיליון שקל (כולל תוספת של 44 מיליון שקל בתקציב המתוקן) | תקנים: 15

סקירת יומן חודש אוקטובר של השר לענייני ירושלים ומסורת ירושלים מאיר פרוש, שהועבר בעקבות בקשת חופש מידע של שומרים באמצעות התנועה לחופש המידע, מעלה תהיות עד כמה נחוץ המשרד כעת שישראל נמצאת במלחמה. בשבוע הראשון שלאחר פרוץ המלחמה, תואמו לשר בר-מצווה, שתי חתונות ובכינוס בחירות. בהמשך החודש, כך יומנו של השר שהועבר על ידי מנכ"ל משרדו ב-17 בדצמבר, תואמו לפרוש שש חתונות, בר-מצווה, אירוע אירוסין אחד ואירוע הכנסת ספר תורה לבית-כנסת. 

מה לגבי עבודה? שאר הלו"ז כולל כמה ישיבות עם יועצים, שני סיורים במלונות של מפונים, שתי ישיבות בקבינט החברתי-כלכלי שבו הוא משמש כמשקיף, ופגישה עם מפקד מחוז ירושלים.    

הודעות המשרד לעיתונות מאז 7 באוקטובר עסקו בעיקר בסיוריו של השר פרוש במלונות בירושלים אליהם הגיעו מפונים, בביקוריו בבתי חולים ובתדרוך שקיבל יחד עם יתר חברי הממשלה. התקשרויות או מכרזים – לא היו למשרד.  

ביום ראשון שעבר, בתגובה לשאלת כתב ערוץ 11 סולימאן מווסאדה מדוע הוא לא סוגר את משרדו, פרוש טען שראש-הממשלה שמיר המנוח הוא שפתח אותו לפני למעלה משלושים שנה, ושצריך לדבר איתו. 

דובר השר מאיר פרוש, שמואל קרמסקי, מסר בתגובה: "משרד ירושלים קיים מזה 33 שנה ומטרתו היא קידום ופיתוח ירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל ומרכזה של העם היהודי והעולם כולו. מפרוץ המלחמה המשרד כולו עסוק בנושאי המלחמה, בעיקר בכל הנוגע לטיפול הממשלתי בעשרות אלפי המפונים בירושלים. הוסטו תקציבים רבים לצורך כך".

לעניין החתונות והאירועים נמסר: "כל אירוע ו/או שמחה שהשר מוזמן אליו ויש היתכנות להגעתו מוכנס ליומן, בפועל השר לא מצליח בסופו של דבר להשתתף ברובם. בחודש אוקטובר בפרט הוא לא השתתף כמעט בכלל באירועים. (על פי כללי חופש המידע, אנחנו לא עורכים למפרע את היומן, כך שייתכן שישנם אירועים נוספים שנקבעו לפני מתקפת הטרור הקשה בשמחת תורה ונותרו ביומן למרות שבפועל בוטלו).

"השר עוסק רבות מפרוץ המלחמה בנושא המפונים בירושלים, וקיים עשרות רבות של סיורים ומפגשי קבלת קהל במלונות המפונים בירושלים. במהלך התקופה הוא עסק בכך בכל מהלך היום, בשיחות ופגישות שחלקן היו לא מתוכננות מראש".

3.

‍

‍

שיקלי א': את מה שבלוגרית אחת עשתה בלי שום תקציב, המשרד לא עשה

משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

שר: עמיחי שיקלי (הליכוד) | תקציב שנתי: 91.6 מיליון שקל (כולל תופסת של 35.5 מיליון שקל בתקציב המתוקן) | תקנים: 42

משרד התפוצות הוקם ב-2009 ועם השבעתה של הממשלה הנוכחית נוסף לכותרתו תואר נוסף: "המאבק באנטישמיות". גם אם פעילות זו יכולה להיעשות על-ידי גופים קיימים אחרים (משרד החוץ, הסוכנות היהודית ועוד), ברור כי במציאות שנוצרה אחרי 7 באוקטובר למשרד יש הרבה עבודה. מסיבה זו, תמוהה החלטתו של שיקלי להתגייס למילואים עם פרוץ המלחמה ולהותיר את משרדו ללא שר. ארבעה ימים לאחר מכן, הוא שב לעבודתו. 

לפי הודעות משרד התפוצות, מאז פרוץ המלחמה יצאו משלחות הסברה ליעדים שונים בעולם עם משפחות החטופים. מי שהיה שותף למשלחות (במימון ו\או בארגון הפגישות) הם משרד החוץ וקרן עמ"י, שהיא מיזם הממומן במחציתו על-ידי משרד התפוצות ובמחציתו השנייה על-ידי הקרן הפילנתרופית "גשר". 

לפי המשרד, בתקופה הזו נעשו גם כנסי הסברה והכשרות בני נוער על-מנת שיסבירו את ישראל ברשתות החברתיות, וכן ניתנה תמיכה לגופי חברה אזרחית הפועלים בתחום ההסברה. המשרד גם מוציא כל כמה ימים דוחות הסוקרים אירועים או התבטאויות אנטישמיות ברחבי העולם.   

בתחילת כהונתו של שיקלי סופחה למשרד היחידה למלחמה בדה-לגיטימציה, שבה כ-20 עובדים. היחידה פעלה קודם לכן תחת משרד החוץ ועוד לפני כן תחת המשרד לעניינים אסטרטגיים. מלבד זאת, יש למשרד התפוצות זרועות נוספות, חוץ-ממשלתיות. מאז 2015, הוא הזרים מאות מיליוני שקלים במצטבר לעמותה בשם מוזאיק יונייטד (Mosaic United), התומכת בשלושה גופים יהודיים הפועלים בקמפוסים בחו"ל - הלל, חב"ד וארגון פחות מוכר בשם "עולמי". שני האחרונים מזוהים עם היהדות האורתודוקסית. 

העמותה לא דיווחה על פעילות ענפה מאז פרוץ המלחמה, אך בתחילת דצמבר  הזרימה כספים לארגונים אחרים על מנת שיגייסו כ-1,500 צעירים ברחבי העולם שידברו בעד ישראל.

גוף חוץ-ממשלתי אחר המתוקצב על-ידי המדינה וכפוף למשרד התפוצות הוא "קולות למען ישראל". בעבר, הוא נקרא "קלע שלמה" ופעל תחת המשרד לעניינים אסטרטגיים. מדובר בעמותה המקציבה בין היתר כספים לבלוגרים עצמאיים המציעים לה פרויקטים הסברתיים ברשת לטובת ישראל. דוגמה בולטת למי שלא המתינה למדינה, והפכה לאחת המסבירות האפקטיביות ביותר של מדינת ישראל מאז פרוץ המלחמה היא בלוגרית הטיולים אלה קינן, שרתמה את כישורי הרשת שלה לטובת קמפייני הסברה, לרבות את קידום ההאשטאג #hamasisisis. כל זאת ללא קבלת סיוע או כסף ממשלתי. 

נוי בר, דוברת השר שיקלי מסרה לשומרים, כי מאז פרוץ המלחמה, השר עוסק באינטנסיביות בהסברה ואף העבירה מסמך בן עשרה עמודים ולפיו "הופקו מאות חומרי תודעה ייעודיים אשר הגיעו ליותר מ-600 מיליון צפיות". 

אישיות ותיקה בתחום יחסי ישראל והתפוצות שעיינה במסמך נותרה ספקנית גם לאחר קריאתו. "'חומרי תודעה ייעודיים' זה מינוח מפוצץ לחומרי הסברה, ועם כל הכבוד לחשיפה - לא ברור מי בדיוק נחשף לזה, באיזה מדינות, ואיזו השפעה הייתה לזה", אמר. "תמיכה בארגוני הסברה זה שם אחר להוצאת כספים על דברים שהמשרד לא יכול ולא צריך לעשות. השאלה היא מה הקריטריונים לקבלת התמיכה. המשלחות של משפחות החטופים אפקטיביות כאשר השגרירות המקומית מארגנת את המפגשים, ולכן ההישגים כאן הם של אנשי משרד החוץ".   

מאז פרוץ המלחמה, ביצע משרד התפוצות שתי התקשרויות בפטור ממכרז בעלות של מאה אלף שקל בסך הכול. שתיהן נוגעות להפקת תכני ניו-מדיה. יצוין כי התקשרויות אלה הן בעלות נמוכה בהרבה מהתקשרויות שנוהגים לבצע לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) ומערך ההסברה הלאומי. שני גופים אלה, הפועלים ממשרד ראש הממשלה, ביצעו החל מאוקטובר התקשרויות בפטור ממכרז בהיקף של 3.3 מיליון שקל עבור קמפיין הסברה בתוך תחומי ישראל בשם "חוסן לאומי".  

על משקלו הסגולי הזניח של המשרד תעיד גם העובדה שהמנכ"ל שלו, אבי כהן-סקלי, משמש במקביל גם כמ"מ מנכ"ל משרד המודיעין - משרד ממשלתי מיותר נוסף, שאליו נגיע מהמשך. הקשר של כהן-סקלי לשני המשרדים הוא קרבתו לשרה גילה גמליאל: ב-2015 היא מינתה אותו למנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, בעת שכיהנה בו כשרה. לפני כשלושה חודשים היא "הצמידה" אותו גם למשרד המודיעין, בו היא מכהנת כעת, אחרי פרישתו של אילן כהן, איש מוסד לשעבר, לאחר כחצי שנה בלבד.

מדוברת השר שיקלי נמסר בתגובה: "השר שיקלי לא גויס בצו שמונה אלא התנדב, ולאחר התנדבותו אושרה - התחייל. עם סגירת משרד ההסברה בחר לשוב לפעילות ממשלתית בכדי לוודא שהתחום יקבל מענה מיניסטריאלי בשילוב ובנוסף למערך הקיים במשרד רה"מ. במסגרת זו יצא לפועל מיזם משלחות רחב היקף של משפחות חטופים ונרצחים, תוקצבו עשרות מיזמים אזרחיים וזאת בנוסף להתעצמות הפעילות הממשלתית בתחום המאבק באנטישמיות". 

 4.

‍

‍

שיקלי ב': משקל המשרד כה זניח, שאפילו המנכ"ל עובד במקביל במשרד אחר

המשרד לשוויון חברתי

שר: עמיחי שיקלי (הליכוד) | תקציב שנתי: 160 מיליון שקל | תקנים: 77

המשרד לשוויון חברתי הוקם ב-2015 "על חורבותיו" של המשרד לאזרחים ותיקים. גם הוא פועל בהובלת שיקלי. מאז תחילת המלחמה הוציא המשרד מספר הודעות לעיתונות שאין בהן כל מידע דרמטי (לדוגמה: איסוף 120 מנות דם). באחרות, נמסר בכלל על ביקורי השר גנץ והנשיא הרצוג במוקד החירום והתמיכה לחברה הערבית.

לפי מסמך פורום המנכ"לים, בשבועיים הראשונים למלחמה עסק המשרד לשוויון חברתי בהקמת חדר מצב ייעודי לחברה הערבית, יצירת ערוצי תקשורת ומידע בשפה הערבית, "סיוע בשמירה על שגרה תקינה בשיתוף ועדת ראשי הרשויות הערביות", וכן בניטור ודיווח על האשטגים המעודדים פעולות טרור. עוד דווח על פעילות בחברה הבדואית, ובכלל זה הצבת עשרה מתקני מיגון בפזורה בנגב והיערכות לקניית 100 מיגוניות נוספות לנוכח ההפקרות בתחום. 

לצורך כתבה זו העבירה דוברת השר מסמך המרכז את פעילויות המשרד לשוויון חברתי בימי המלחמה. מעבר למה שצוין כאן, הזכיר מסמך, בין היתר גם את הקרנת סרט הזוועות בפני מנהיגי החברה הערבית, מתן מלגות לסטודנטים בהיקף של 8.5 מיליון שקלים תמורת סיועי במרכזי במפונים, הקלות בירוקרטיות לדפוס בארי, השקת אתר לציון יום היציאה והגירוש ליהודי ארצות ערב ואיראן, ופעולות שונות של הרשות פיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים. 

האם יש צורך במשרד ממשלתי מיוחד לשם כך? לשיקלי הפתרונים.  

התקשרויות המשרד לשוויון חברתי נעשות בדרך כלל על-ידי הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים או בידי האגף לפיתוח חברתי בחברה הבדואית בנגב. רשות זו הוקמה ב-2007 על-ידי משרד ראש הממשלה, אך "נקרעה" ממנו ב-2015 כדי ליצוק תוכן במשרד לשוויון חברתי. 

בתקופת המלחמה ביצעה הרשות שתי התקשרויות בפטור ממכרז עם עמותת "עוגן", העוסקת בסיוע לעסקים קטנים בחברה הערבית ובהלוואות ללא ריבית. התקשרות נוספת בסך 5.5 מיליון שקל נעשתה עם עמותה שעוסקת בקידום תכנון ובנייה בחברה הערבית. גם התקשרות זו נעשתה בפטור ממכרז.

5.

‍

‍

איפה המודיעין? השרה מציגה: אפס הודעות, התקשרויות או ערך אחר

משרד המודיעין

שרה: גילה גמליאל (הליכוד) | תקציב שנתי: 22 מיליון שקל (אחרי קיצוץ של 3 מיליון שקל בתקציב המתוקן) | תקנים: 31

משרד המודיעין הוא אולי הדוגמה הטובה ביותר לאבסורד סביב המשרדים המיותרים ולאופן שבו הם מנסים ללקט לעצמם "עיסוקים" מן הגורן ומן היקב. הכשל המודיעיני העצום שהוביל למתקפת הטרור הפנה באופן טבעי זרקור גם אל משרד המודיעין, כמי שאמור לעסוק לכאורה בתמונת המצב המודיעינית של ישראל. אך גם ללא קשר לפעילותו או אי פעילותו של המשרד בחודשים ובשנים שחלפו, מאז 7 באוקטובר הוא לא פרסם אף הודעה לעיתונות ולא ביצע אף התקשרות, במכרז או בפטור ממכרז. קולה של גמליאל לא נשמע כלל, ובפעם היחידה שבה כן דיברה היא גרמה נזק תדמיתי לא מבוטל לישראל, כשהציגה מסמך המציע לגרש את תושבי רצועת עזה לסיני. 

כאמור, גם לפני המלחמה, משרד המודיעין רחוק מלהיות גוף העוסק בתכלול תמונת המצב המודיעינית. גם אין לו את הסמכויות לכך. שלושה שבועות לפני שפרצה המלחמה הוא התקשר עם "מכון משגב לאסטרטגיה ציונית", שבראשו עומד ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, מאיר בן-שבת, עבור פרויקט שבמסגרתו ישמש המכון כקבלן של המשרד בתחום המחקר. 

לפי מסמכי החשב הכללי במשרד האוצר, ההתקשרות נעשתה בפטור ממכרז ועלתה לציבור מיליון שקל. יצוין כי חודשים ספורים קודם לכן הצטרפו לוועד המנהל של מכון משגב שניים מראשי "פורום קהלת", הנשיא משה קופל והמנכ"ל מאיר רובין. משרדי מכון משגב שוכנים שתי קומות מתחת למשרדי קהלת בבניין משרדים קטן בירושלים.

מהשרה גמליאל לא התקבלה תגובה.  

6.

‍

‍

לא באו"ם ולא בכנסת: השרה העניקה מספר ראיונות לתקשורת הבינלאומית

המשרד לקידום מעמד האישה

שרה: מאי גולן (הליכוד) | תקציב שנתי: 15.5 מיליון שקלים (כולל תוספת בתקציב המתוקן: 12 מיליון שקל) | תקנים: 7

ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת ב-27 בנובמבר – היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים – הוקדשה לאלימות המינית שהתרחשה באירועי 7 באוקטובר. היה זה אירוע גדול מהרגיל לאור העובדה שיו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי), זימנה אליו בין היתר את שגרירי מדינות אירופה ונציגים זרים נוספים. אפילו אולם "נגב" הגדול בכנסת היה צר מלהכיל את הנוכחים.

בעוד ששר החוץ אלי כהן ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה כיבדו את המפגש בנוכחותם, דווקא מאי גולן, השרה הרלוונטית ביותר לאירוע, נעדרה. כהן ביקש לכסות במעט על המבוכה וציין בדבריו, כי המשרד לקידום מעמד האישה קיבל על עצמו את הטיפול בפעילויות והפניית תקציבים הקשורים לחיזוק המודעות בעולם לזוועות ה-7 באוקטובר. בתגובה, נזרקה לחלל האוויר הערת ביניים: "באמת?".

מקורבים לגולן אמרו כי בזמן הכנס היא נכחה בפגישה עם הורי תצפיתניות שנחטפו, ולכן נשלחה לדיון מנכ"לית המשרד, מירב שטרן.

אלא שזה לא היה האירוע הגדול היחיד שממנו נעדרה גולן באותו שבוע. אל מטה האו"ם בניו יורק יצאה באותם ימים משלחת גדולה של ארגוני נשים, כדי להציג את העדויות למעשי האונס שבוצעו ביום הטבח. גולן כאמור לא הייתה שם. מי שכן נכחה באירוע, ובאופן אירוני למדי הייתה ממובילות המשלחת לאו"ם, היא עו"ד איילת רזין בית-אור, שפוטרה על-ידי גולן כמה חודשים לפני כן מתפקידה כמנכ"לית הרשות למעמד האישה, וזאת חרף ההערכה הרבה לה זכתה. 

פיטורי רזין בית-אור נעשו כחלק מכוונתה של גולן למזג את הרשות באופן מלא למשרדה. המהלך לא צלח בכנסת לפי שעה, ועבר קריאה טרומית בלבד. יחד עם זאת, גולן לא מינתה מחליפה לרזין בית-אור ומי שמחזיקה בתפקיד בפועל היא שטרן. מבחינת גולן, שטרן ממלאת את תפקיד ראש הרשות, כדי למנוע כפל תפקידים מיותר. 

מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, המשרד לקידום מעמד האישה לא ביצע אף התקשרות ולא פרסם אף מכרז. אם כך, מה כן עשתה גולן? לפי הודעותיה לעיתונות, בחודשיים האחרונים היא העניקה מספר ראיונות לתקשורת הבינלאומית, בין היתר בסוגיית האלימות המינית ביום הטבח, הקימה מוקד חירום ייעודי לנשים, קיימה אירוע שולחן עגול עם נשים מהחזית והודיעה על תוכנית סיוע בסך חמישה מיליון שקל לנשים מעוטף עזה, שתתמקד בתשלום לפעוטונים פרטיים וסיוע תעסוקתי לנשים עד גיל 40 ולאמהות. 

במסמך פורום המנכ"לים צוין עוד, כי המשרד עמד בקשר רציף עם יועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות, לצורך "מיפוי צרכים קהילתיים בכל הארץ והפצת מודל עבודה בשעת חירום למתן מענה ומעטפת לכל אישה ונערה".

מהשרה גולן לא התקבלה תגובה.  

7.

‍

‍

השרה להסטת כספים קואליציוניים: תקציב המשרד גדל פי 5 דווקא עכשיו 

משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

שרה: אורית סטרוק (הציונות הדתית) | תקציב שנתי: 543 מיליון שקל (כולל תוספת של 409 מיליון שקל בתקציב המתוקן) | תקנים: 44

משרדה של אורית סטרוק הוא אחד הגדולים שבמשרדים המיותרים, וגם אחד המרוויחים הגדולים מהתקציב המתוקן ל-2023. הנסיקה הזו משקפת את הגידול הדרמטי בכספים שמפנה הממשלה למטרות פוליטיות מובהקות הקשורות לציונות הדתית: מנהלת זהות יהודית, המכינות הקדם-צבאיות והקמת "גרעיני משימה", שהם ברובם גרעינים תורניים. תחת אחריות המשרד נמצאת גם הרשות לשירות לאומי-אזרחי. 

לפי מסמך פורום המנכ"לים, בשבועיים הראשונים של המלחמה עסק המשרד בין היתר ב"הפעלת תשתית להתנדבות חניכי המכינות הקדם צבאיות ולחיבור צרכים שעולים מהשטח לסיוע לעורף באמצעות גרעיני המשימה". לפי המסמך, מדובר ב-400 קהילות ובהן אלפי מתנדבים בכל הארץ. עוד נכתב כי "אלפי מתנדבי השירות הלאומי פזורים בכל רחבי הארץ ונותנים מענים שונים ומגוונים בתחומי בריאות, רווחה, ביטחון ועוד".

ב-5 בדצמבר פרסם המשרד התקשרות בפטור ממכרז על סך 20 מיליון שקל עם גוף בשם "מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל". זהו למעשה ארגון גג המאגד תחתיו גרעינים משימתיים ברחבי הארץ, חלקם תורניים ומזוהים עם הציונות הדתית. מטרת ההתקשרות היא "פרויקט קהילות בין דוריות" שמטרתו לסייע לאזרחים ותיקים.  

דובר השרה סטרוק, ישראל אסולין, הפנה לאיגרת לציבור שפרסמה. "רוב מוחלט של תקציב המשרד שאושרר כעת מיועד לאגפים ופעילות שמתקיימת כבר שנים רבות באופן שוטף. אין שום הצדקה לפגוע בהם", נכתב בה. "המשרד כבר שותף באופן מלא במאמץ המלחמתי: בחטיבה להתיישבות, בכל גורמי ההתנדבות, החוסן בעורף ושיקום הישובים. לא נכון שחסר תקציב לצרכי המלחמה והעורף, וגם לא נכון שתקציב משרד ההתיישבות מיותר וצריך להימחק לטובת הצרכים האלה. תקציב משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות לא גדל, אלא דווקא צומצם דרמטית. ומה שנשאר בו – ממש לא מיותר, אפילו נדרש וחשוב במלחמה".

 8.

‍

‍

בשביל זה צריך משרד? תקציב "מחוללי צמיחה" ומוקדים לאזרחים ותיקים

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

שר: יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) | תקציב שנתי: 302.5 מיליון שקל | תקנים: 69

משרד הנגב והגליל קיים מאז 2005. עם הקמת הממשלה הנוכחית נוסף לכותרתו גם "החוסן הלאומי". בפועל מדובר בעיקר בסמכויות הקשורות לאוכלוסייה הוותיקה שנותבו אליו מהמשרד לשוויון חברתי. 

עיון בפרסומי המשרד מלמד שב-10 בדצמבר הוא העביר 66 מיליון שקל לתקצוב תשעה פרויקטים במקומות שונים בנגב ובגליל, אותם הוא מכנה "מחוללי צמיחה". מדובר בין היתר בשיפוץ אכסניית אכזיב והקמת רשת עמדות טעינה חשמלית בבאר-שבע ובנגב המזרחי. חודש לפני כן הודיע המשרד על הענקת 800 מלגות לסטודנטים מתנדבים בחקלאות, בשיתוף עם מפעל הפיס, ובעלות כוללת של ארבעה מיליון שקל. שאר הודעות המשרד בתקופת המלחמה נוגעות להפעלת מוקדי חירום לאזרחים ותיקים.

בכל הנוגע להתקשרויות, ב-5 בדצמבר העניק משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי פטור לחברת "יפעת", המספקת לכל משרדי הממשלה שירותי מידע תקשורתי. עוד קודם לכן, בנובמבר, הוא פרסם מכרז יחד עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי לקבלת שירותי אבטחה למשרדיו. 

דובר השר וסרלאוף, אלון נוריאל מסר בתגובה: "מכתבם של 121 ראשי רשויות והשלטון המקומי לרה"מ ושר האוצר שלא לפגוע בתקציב משרד הנגב והגליל ואף להגדילו, מדגיש את הצורך בקיום המשרד, שסייע לרשויות בצורה המהירה והיעילה ביותר מאז פרוץ המלחמה. במכתבם מצהירים ראשי הרשויות ש"כתוצאה מהפגישות עם השר וסרלאוף ייצר המשרד תוכניות מהירות לכל רשות ורשות לפי צרכיה – וזאת על מנת לתת להם סיוע ומענה מהיר ומקצועי", והדגישו: "קיצוץ התקציבים כמוהו כתקיעת אצבע בעין לתושבים ולרשויות הנמצאות מזה כחודשיים בחזית הלחימה, וזאת ללא תאריך סיום ברור".

9.

‍

‍

סיורים למפונים זה צורך השעה? השר עושה כותרות, אבל לא כאלה שקשורות למשרדו

משרד המורשת

שר: עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) | תקציב שנתי: 101 מיליון שקל (כולל תוספת של 26 מיליון שקל בתקציב המתוקן) | תקנים: 39.5

השר עמיחי אליהו זכור במלחמה הזו בעיקר כמי שגרם לסערה בינלאומית ולנזק הסברתי אדיר, כשאמר בראיון לרדיו "קול ברמה" כי פצצת אטום על רצועת עזה היא אחת אפשרויות הפעולה של ישראל. לאחר מכן עלה שוב לכותרות סביב קריאתו לבצע במחבלים "וידוא הריגה בשטח", זאת לאחר שיובל קסטלמן ז"ל, שהסתער באומץ על זירת פיגוע בירושלים ונטרל את המחבלים, נורה למוות על ידי חייל מילואים למרות שהרים את ידיו והתחנן על חייו. אבל נשים את כל זה בצד לרגע, מה עשה משרדו של אליהו?

בפועל, משרד המורשת פרסם חמש הודעות לעיתונות מאז 7 באוקטובר. אחת מהן, מ-9 בנובמבר, דיווחה על הקמת חמ"ל עבור המפונים לבתי המלון ברחבי הארץ. אלא שעיון בתוכן ההודעה מלמד כי המשרד למעשה איגד שלוש מזרועותיו - רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרים ואתר גבעת התחמושת, כדי להציע סיורים למפונים.

ארבעת ההודעות האחרות עוסקות בתיעוד ההרס הרב בקיבוצי עוטף עזה. משימת התיעוד הוטלה על רשות העתיקות, שבמשך שנים הייתה בכלל זרוע של משרד החינוך. במסגרת זו התקשר משרד המורשת עם הספרייה הלאומית, בפטור ממכרז, לצורך פרויקט ניהול וביצוע תוכנית לאיסוף, שימור והנגשת תיעוד אירועי המלחמה. עלות הפרויקט נאמדת ב-27 מיליון שקל. מלבד זאת, לא היו למשרד התקשרויות או מכרזים נוספים. 

מהשר אליהו לא התקבלה תגובה.  

10.

‍

‍

האיש של ראש הממשלה: לשכת השר כסידור עבודה ליועץ

המשרד לעניינים אסטרטגיים

שר: רון דרמר (ללא שיוך מפלגתי, מזוהה עם נתניהו) | תקציב שנתי: 12 מיליון שקל (לאחר קיצוץ של 50% במסגרת התקציב המתוקן) | תקנים: 33

באתר המשרד לעניינים אסטרטגיים נכתב כי הוא "עוסק בנושאים אסטרטגיים הכוללים את האיום מאיראן, חיזוק הסכמי אברהם, הרחבת מעגל השלום וחיזוק הברית עם ארה"ב, וכל זאת תוך תיאום עם כלל משרדי הממשלה וגופי הביטחון הרלוונטיים". מסמך פורום המנכ"לים לא מציין דבר על כך. 

השר דרמר, יועצו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא חבר בקבינט המלחמה ונראה שבכך מתמצית פעילותו. למשרד, לא היו התקשרויות או מכרזים. 

מהשר דרמר לא התקבלה תגובה.