ביום ראשון, שעות ספורות אחרי מתקפת הטילים האיראנית על ישראל, הפיץ ג'קסון הינקל ל-2.6 מיליון עוקביו ב-X, שלל סרטונים המתעדים כביכול את המתקפה ותוצאותיה. "אל תתעסקו עם איראן", כתב הינקל, בלוגר אמריקאי התומך במשטר הרוסי ומי שנחשב אחד ממפיצי הפייק הבולטים ברשת. הינקל, שמספר עוקביו זינק פי חמישה "בזכות" שיתוף דיסאינפורמציה ופוסטים אנטי-ישראליים מאז מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, לא בחל גם הפעם באמצעים. בסרטון שהפיץ נראה המון מבוהל סמוך למלון בבואנוס איירס, מה שלא הפריע לו לטעון שמדובר בישראלים הנמלטים בבעתה מפני הטילים. כמו כן הוא מציג "נזקי פגיעה של טילים איראניים", כשבפועל מדובר היה בתיעוד מלפני שלוש שנים של שריפה בבית בראשון לציון. 

להינקל רצוי היה בהחלט שלא לתת במה מכל סוג שהוא, אלמלא הוא היה רק סימפטום לתופעה רחבה הרבה יותר, שבה גולשים רבים שמבקשים לקבל מידע אמין ומעודכן על הנעשה בישראל נחשפים לכמות עצומה של פייק. בדיקת שומרים מן הימים שאחרי המתקפה האיראנית, מעלה כי הפרסומים הוויראליים כללו סרטונים ישנים או כאלה שנלקחו בכלל מסכסוכים אחרים בעולם, ללא כל קשר ביניהם לבין העימות הנוכחי בין איראן לישראל. בחלק מהמקרים אף הוצגו קטעים שנוצרו על ידי מחשב ובינה מלאכותית, כאשר גם בצד הישראלי נופלים בכזב.

כך זה נראה השבוע. 

המטרה: זריעת פאניקה והתססת החברה הישראלית

אחד הנרטיבים הבולטים שבהם עסק המידע הכוזב שהופץ היה האופן שבו הגיבה החברה הישראלית אל המתקפה, כאשר פרסומים רבים התייחסו ל"חרדה" שתקפה כביכול את הציבור בארץ. לדוגמה, כמה משתמשים שיתפו סרטון מ-2018, שבו נראים אוהדי כדורגל רוסים גודשים גרם מדרגות נעות ברומא, וטענו כי מדובר בישראלים ש"נמלטים בהמוניהם מנמל התעופה בן-גוריון", אף שבסרטון ניתן לשמוע בבירור כי המצולמים מדברים רוסית ולא עברית. דוגמה נוספת התקבלה כאשר אלפי גולשים צרפתים שיתפו תמונות של ישראלים במסכות מתקופת הקורונה וטענו שמדובר ב"עשרות אלפי יהודים שנמלטים מישראל" (הפוסט נמחק מאז). 

דיסאינפורמציה פרסמו גם חשבונות שמקורן ברוסיה, איראן וכן הרשת הקטארית אל ג'זירה שפרסמה סרטון ישן של יירוט בשמי תל אביב, וטענה כי העיר נמצאת תחת מתקפה איראנית. שימוש דומה עשו גם האיראנים ששיתפו סרטונים שצולמו בסבבי לחימה קודמים בין ישראל לחמאס, או אחת סוכנות ידיעות רוסית שהפיצה סרטון המציג פגיעת טיל שירה חמאס במהלך מבצע "שומר החומות" בקיץ 2021, והוסיפה אליו גם תיאור כוזב של תמונת המצב החדשותית: "כיפת ברזל לא מצליחה להתמודד: פגיעות ראשונות בישראל, אנשים בורחים בפאניקה ומחפשים מחסה". 

פוטנציאל נזק שחורג מזירת התודעה, טמון היה בסרטון אמיתי מחגיגות הרמדאן במסגד אל-אקצה השנה, שהוצג באופן כוזב על ידי גולשים רבים, כאילו מדובר באזרחים ערבים ישראלים אשר חוגגים את המתקפה האיראנית, זאת במטרה להתסיס את החברה הישראלית מבפנים. הסרטון הופץ בכמה שפות ובשלל רשתות חברתיות, בהן רדיט, טלגרם ו-X. שיתפו אותו הן גולשים פרו-פלסטיניים וגם פרו-ישראליים, כמו למשל אמיר צרפתי, ישראלי הפעיל בקהילה האוונגליסטית, הזוכה למיליוני צפיות. כל אחד מסיבותיו שלו. 

אוקראינה, סוריה, משחקי וידיאו - הכול הולך

לצד השימוש בחומרי ארכיון מעימותים מן העבר בין ישראל לחמאס, גם השימוש בארכיון של מלחמות רחוקות כבר הפך שגור בתעשיית הכזבים. כך למשל, בתחילת המלחמה בעזה עשו גולשים פרו-פלסטיניים שימוש בתמונות ממלחמת האזרחים בסוריה על מנת "להוכיח" כמה חסרת רסן היא ההתקפה הישראלית. שימוש דומה נעשה גם השבוע בסרטונים מהמלחמה באוקראינה, על מנת לתאר את הפגיעה כביכול בישראל. כך למשל, כפי שפורסם בפייק ריפורטר, חשבון X בשם "syrian girl"' המפיץ עמדות פרו-איראניות, שיתף עם עוקביו הרבים סרטון המציג תקיפה אוקראינית באזור חצי האי קרים, במצג שווא שאלה הם "טילים איראניים הפוגעים בהתנחלויות ישראליות לא-חוקיות".

רכיב נוסף המשמש את מפיצי הפייק הוא תוכן מלאכותי, בין כזה שמקורו בתוכנות מחשב, במשחקי וידיאו או שנוצר בכלים של בינה מלאכותית. אחת התמונות ששיתף הינקל למשל, יוצרה על ידי כלי שכזה והיא מציגה לכאורה נחיל כטב"מים העושה את דרכו לישראל. משמש אחר בעל השפעה ברשתות בשם "ספרינטר", הנהנה מחצי מיליון עוקבים, הלך על כיוון אחר ויצר תמונה מזויפת של נבחרי ציבור אמריקאיים הסוגדים לדגל ישראל.

זה גם המקום לציין, כי לא רק בעלי עמדות אנטי-ישראליות עושים שימוש בהפצת מידע כוזב - לפעמים אפילו זה אותו הפייק שרק מקבל פרשנות הפוכה. כך למשל, עמוד הפייסבוק "חברים שאוהבים את בנימין נתניהו", אחריו עוקבים קרוב ל-90 אלף איש, שיתף סרטון יירוט הנראה כאילו הוא לקוח ממשחק הווידיאו "ארמה 3", עם הכותרת "יש אלוקים בשמיים וכיפת ברזל בישראל", כאילו לא חסרים די סרטוני יירוט אותנטיים של מערכות ההגנה האווירית של ישראל (הסרטון נמחק מאז). 

דוגמה אחרת ומדאיגה יותר, ציין עיתונאי ה-BBC שיאן סרדריזאדה, המרבה לעסוק בסוגיית הדיסאינפורמציה ברשת, שחשף כי צה"ל הפיץ באמצעות חשבונו הרשמי ב-X אסופת סרטונים על המתקפה האיראנית, ובתוכה גם קליפ מלפני כמעט עשר שנים המתעד תקיפה רוסית.

הסרטון זכה ליותר משני מיליון צפיות והוסר אחרי פניית שומרים בנושא.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בסרטון שצה״ל פרסם על איראן ברשתות החברתיות של דובר צה״ל לתקשורת הבינלאומית, נעשה שימוש בסרטון באורך 3 שניות של שיגור טילים בליסטיים שמקורו לא באיראן. מדובר בטעות אנוש, החלק הרלוונטי בסרטון הוסר והופקו הלקחים הנדרשים".