מאז פרוץ המלחמה, ולאור השיתוק הכמעט מוחלט שבו נמצא מערך התברואה ופינוי הפסולת, הצטברו ברצועת עזה ערימות אשפה עצומות. אונר"א, סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם, מעריכה כי נכון לתחילת יוני היו ברצועה כ-330 אלף טונות של אשפה מוצקה שלא הוטמנה או טופלה - כמות היכולה למלא יותר מ-150 מגרשי כדורגל.

בדו"ח שפרסם לאחרונה ארגון PAX ההולנדי, שבחן תצלומי לוויין ומקורות גלויים נוספים, נאמר כי ברצועת עזה קיימים לפחות 225 מצבורי אשפה עצומים. מדי יום, כך לפי הדו"ח, מתווספים כ-2,000 טונות אשפה למצבורים הללו ורק חלק מהם מוטמן או מטופל בצורה מוסדרת. הדו"ח מתייחס גם להשלכות הבריאותיות והסביבתיות הקשות של אי פינוי האשפה על התושבים. משיחות עם מומחי סביבה ומדו"חות אחרים עולה כי הסיכון הבריאותי לא נעצר בגבולות עזה וכי הוא נשקף גם לחיילי צה"ל הנמצאים ברצועה וגם לאזרחי ישראל. 

על פי הדוח: ברצועת עזה קיימים לפחות 225 מצבורי אשפה עצומים. מדי יום מתווספים כ-2,000 טונות אשפה למצבורים הללו ורק חלק מהם מוטמן או מטופל בצורה מוסדרת. הסיכון הבריאותי לא נעצר בגבולות עזה ונשקף גם לחיילי צה"ל הנמצאים ברצועה

במצב הסניטרי הקשה ברצועת עזה ניתן להבחין כמעט בכל תצלום שמגיע ממנה ואפשר ללמוד עליו גם משיחות עם חיילים. כך למשל, הם מספרים כי הכוחות עושים את צרכיהם בשקיות ניילון הנזרקות אל מחוץ למבנים בהם שוהים החיילים, ביחד עם אשפה אחרת שהצטברה במהלך שהותם במקום.

ישראל מודעת למצב הקשה ברצועה ולסיכונים הנובעים מכך גם לכוחותיה וגם להתפשטות האפשרית של הסיכונים הללו לשטחה. כך למשל דווח לאחרונה כי צה"ל החל לחסן לוחמים ברצועה נגד נגיף הפוליו, שאותר במי הביוב של עזה. נוסף על כך, צה"ל הודיע כי הוא פועל מול ארגונים שונים כדי להכניס לרצועה חיסונים לפוליו המיועדים לאוכלוסייה המקומית. לפי הצבא, מתחילת המלחמה הוכנסו בשיתוף ארגונים בינלאומיים כ-300 אלף מנות חיסון נגד פוליו שאמורות לכסות אוכלוסייה של יותר ממיליון עזתים.

יתרה מכך, ישראל יוזמת תיקון נרחב של מערכת הסניטציה במחנות שאליהם פונו הפלסטינים ברצועה. היוזמה כוללת שיפוץ של קווי ביוב ומכוני טיהור שניזוקו במהלך המלחמה. במקביל, לשומרים נודע כי ישראל, ביחד עם ארגונים זרים, החלה לטפל גם בסוגיית פינוי האשפה.

בהתכתבות עם שומרים הסביר העיתונאי וים צוויננבורג, שחיבר את דו"ח PAX, כי עד פרוץ המלחמה פעלו ברצועה שלושה אתרי פסולת מוסדרים, וכי אלה אינם פעילים כרגע. לפי הדו"ח, גם לפני המלחמה סוגיית איסוף והטמנת האשפה ברצועה לא טופלה באופן אידיאלי וב-2019 למשל, כמעט שליש מהאשפה שנאספה הגיעה בסופו של דבר למזבלות לא חוקיות. 

המלחמה החריפה מאוד את המצב: לדברי צוויננבורג, מרבית האשפה שמצטברת כיום היא פסולת ביתית (פלסטיק, שאריות מזון, תוצרי שירותים וכיו"ב) ופסולת מתוצרי טיפולים רפואיים. לכך יש להוסיף , לדבריו, את ההרס שנגרם למבנים מהפצצות צה"ל ומהווה סכנה בריאותית נוספת. מצבורי ההרס הזה, הכוללים פסולת בניין, מפגעי אסבסט, שאריות חומרי נפץ, גופות נרקבות ועוד, אינן נכללים בדו"ח. ערימות בלתי מטופלות אלה הן מצע למחלות, חולדות ויתושים, בתוך סביבה שבה ממילא לא ניתן להעניק טיפול רפואי הולם.

ישראל מודעת למצב הקשה ברצועה ולסיכונים הנובעים מכך גם לכוחותיה וגם להתפשטות האפשרית של הסיכונים הללו לשטחה. כך למשל דווח לאחרונה כי צה"ל החל לחסן לוחמים ברצועה נגד נגיף הפוליו, שאותר במי הביוב של עזה

הסכנה: התפשטות זיהומים

הררי האשפה הם בעלי השפעה סביבתית ארוכת טווח. כך למשל, מתכות וחומרים מזהמים אחרים מחלחלים לאיטם לקרקע וגורמים לנזקים שחורגים הרחק מגבולותיה של הרצועה. 

החשש מהשלכות אלה עלה עוד ב-2019, בעקבות סבבי לחימה קודמים בין ישראל לחמאס שהיו קטנים משמעותית בהשוואה לנזק שגרמה המלחמה הנוכחית. בדו"ח שפורסם בזמנו, כתבו פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ברק חרמש ומעיין מאיה, כי עיקר האיום על ישראל הוא זיהום הים, הנחלים, החופים ומאגרי מי תהום.

בין היתר ציינו, כי "פתוגנים צואתיים הנישאים בזרמים צפוניים לכיוון ישראל, עלולים להשפיע על איכות המים אפילו עד אזור אשדוד". נוסף על כך, הזהירו השלושה מזיהום אוויר והתפתחות פתוגנים עמידים לאנטיביוטיקה בקרב האוכלוסייה.

בשיחה עם שומרים אומר דוידוביץ' כי לאחר כעשרה חודשי לחימה נוצר ברצועת עזה מצב בריאותי ותברואתי חמור, עם השפעות דרמטיות ומגוונות, ובכלל זה חשיפה לתחלואה זיהומית וסכנות סביבתיות אחרות. "כפי שאנו רואים כעת לגבי נגיף הפוליו, ההשפעות הללו לא יוכלו להישאר מבודדות. בסופו של דבר אנו חיים באזור אחד. מעבר לפגיעה החמורה בבריאות של האוכלוסייה בעזה, בדגש על ילדים וקבוצות רגישות אחרות, כולל החטופים, תהיה זליגה. מעבר לצד ההומניטרי והערכי, לטיפול בנושא יש גם משמעות אסטרטגית שחייבת להילקח בחשבון".

ממתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) נמסר בתגובה: "מדינת ישראל פועלת על מנת לאפשר מענה בתפעול המרכזים והמערכים השונים ברצועת עזה לשם מתן מענה הומניטרי לתושבי הרצועה. במסגרת זאת, ישראל מאפשרת העברת דלקים לתפעול בתי חולים, מחסות, בארות ואף לטיפול שוטף בריכוזי פסולת. כחלק ממתן המענה הוקמו בשבועות האחרונים צוותים ייעודים לטובת טיפול בתחומים הומניטריים שונים, לרבות צוות לטיפול בתחום הסניטציה המקיים קשר רציף עם גורמי האו"ם והקהילה הבינלאומית. במסגרת זו הוחלט על קידום פינוי פסולת על ידי צוותים מקומיים וארגוני סיוע. לאחרונה אושרו עשר נקודות ברחבי הרצועה אשר יאפשרו להרחיק ריכוזי פסולת מהאוכלוסייה. הצוות בוחן פעולות נוספות".